>> איל חלפון הוא במאי ותסריטאי, חלק מדור הזהב של הקולנוע הישראלי בניינטיז ("קרקס פלשתינה"), ובימים אלה ממש עולה אל מסכי בתי הקולנוע סרטו החדש, "ברנינג מן", בכיכובו של שי אביבי, זוכה פרס הסרט הטוב ביותר ופרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל חיפה 2025.אתם רוצים לראות אותו.

>> לגור בגן עדן ולהתפלל תחת כיפת השמיים // העיר של ג'ודית מרגי
>> חומר קריאה למגירה וצמרמורת מדידג'רידו. העיר של רונן וודלינגר
>> אי ירוק בים האורבני והבר הטוב בתל אביב // העיר של דן יואל

1. חוד המחט

שלוחה היפסטרית/ ברלינאית/ פלורנטינית בצפון הישן. הקפה סביר, ויטרינת המאפים צנועה, אבל יש מבחר מלהיב של תקליטים ולעיתים גם ריח עשן מתקתק כמו בשנות השבעים. ובערב מכינים שם פיצות נפוליטניות משובחות בטוסטר אובן ביתי.
דיזנגוף 225 תל אביב

2. אצל אסנת

שריד מעידן הקרח, מהימים שבהם אכלו שניצל ופירה לארוחת צהריים, כשעוד לא היו "מסעדות שף", "תן ביס" ו"עסקיות משתלמות". ארבעה שולחנות מתקפלים, שלושה סירים עם תבשילים ביתיים, סלט ירקות, טחינה, כמה פרוסות לחם ותשלום רק במזומן.
אבן גבירול 160 תל אביב, בשעות הצהריים בלבד

3. ביסקלטה

חנות האופניים של שחר. מכונאי בחסד, אחד שלוקח כלי שנהג אוטובוס מעך במתכוון, ומחזיר אותו לשבילי העיר כמו חדש. מאז שעבודות הרכבת הקלה באבן גבירול הפכו את הגישה אליו לסבוכה ומעיקה, שחר מספק שירות תיקונים אל ומבית הלקוח. אוסף, מתקן, משפץ, מחזיר כעבור יום או יומיים.
אבן גבירול 173 תל אביב (טל' לבירורים: 0543104978).

4. אמורה מיו

יש כנראה איטלקיות טובות ממנה, בוודאי שיש מסעדות מתוחכמות ומעודכנות יותר, אבל אין מקום טעים ומלא שמחת חיים כמו זה של שלומי. בעל הבית, האיש שראוי לפרס יקיר העיר. אם לא למעלה מזה.
אבן גבירול 100 תל אביב

5. הטמבוריה של שייע

ברזים, ברגים, מברגים, נורות, דבק נגרים ודבק סנדלרים, מלכודת עכברים, תריס נגד מקקים ו/או נמלים, דיבלים, כפפות לטקס, ראש מתכוון למקלחת עם שלושה מצבים, דלי לספונג'ה, דבק חבלנים בשני גדלים, רתכת, כננת, וו גרירה ועוד. אינך יכול להיות אדם בוגר בלי קשר הדוק וישיר עם טמבוריה כלשהי. זו מגיעה עם בונוס של מנהל שנראה כדמות עצובה מסרטים ישנים וטובים של וודי אלן.
דיזנגוף 278 תל אביב

וגם: ג'ונו, בר יין

לא ממש ישבתי שם, אבל מאז שהילד שלי השתחרר משירות מילואים ארוך זה מרכז חייו. עובד שם, מבלה שם, מבין בסוגי יין וטעמי קפה וחס וחלילה שאבא או אימא שלו יכנסו לו לטריטוריה.
דה האס 1 תל אביב (כיכר מילאנו)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

אוטותל ושות'. הייתי אמור להיות לקוח קלאסי של רכב שיתופי. בלי רכב פרטי, עם צורך מתמיד לנסוע לאן שהוא. אלא שהתעריף מוגזם, לא תמיד יש רכב פנוי ובפעם האחרונה שהזמנתי אחד הייתי תקוע בתוכו 50 דקות בגלל תקלה טכנית. יש בעיר תחבורה ציבורית טובה ויעילה. רכבים שיתופיים היו אמורים לתת לי פתרון לנסיעות לנתניה, גדרה וכפר סבא. הם לא, ואופציית קנית רכב פרטי שוב על הפרק.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
חמש אצבעות.מן הסתם יצא לכם לראות בחוף הים או בפארק חבורות נערים ונערות שרצים עם שקי חול על הגב, זוחלים על החול, מתאמנים בסחיבות פצוע. אני מריע להם, מוחא להם כף, מלא הערכה לנחישות לא רק לשרת בצבא אלא להיות שם הכי טובים. יש בעיר מסגרות שונות של כושר קרבי, זו של תנועת חמש אצבעות מעט שונה מאחרות: האימונים המפרכים אינם מטרה בפני עצמה, אלא כלי להעצמה אישית, פיתוח מנהיגות ובעיקר – אחראיות חברתית. עקרונות ייסוד בתנועה שבגבעת שמואל או כוכב יאיר כל ילד לוקח בה חלק,ואילו בתל אביב רק מעטים שמעו עליה. למשל, הבן שלי.

איזו יצירה נתנה לך לאחרונה כוח, תקווה או השראה?
הוסטל ז'בוטינסקי, סרט תיעודי. זה ממש מול הבניין שלנו, ההוסטל, וחוץ מזה שבשעות מסוימות של היום יש שם חניה לא ידעתי עליו דבר. אריק להב, חבר ועורך הסרט "ברניניג מן", שלח אלי קישור לגרסת עבודה של סרט תיעודי שביימהעדי יפה כהן. שעה של קסם אנושי, עמוס רגש ואהבת אדם. הגיבורים שמתויגים כ"בעלי תפקוד נמוך", מספקים לך, הצופה, כוח. טוענים את החיים במנות גדושות של אופטימיות. וגם יוצרת הסרט לא חסר לה, רגש וכשרון.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץלתרום או להתנדב בזמן הזה?
בעקרון, לכל מי שפונה אליך ומבקש עזרה. ואם מחפשים המלצות אז,המרחב של רון,שהוא מעין בית לווינשטיין לחיות שהוקם לזכרו של החייל רון שרמן שנחטף ונהרג ברצועת עזה. וגםמרכז אופיר למנהיגותשמוקם לזכרה של סמ"ר אופיר שושני שנרצחה בדירתה בכפר עזה. כנסו לרשת, חפשו את הקישור, פתחו ארנק, זה עושה טוב בלב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הרד בלוק של הפועל כדורסל. המהלך של ארגון האולטרס – נטישת הקבוצה בשם כל מיני טיעונים מתחסדים וטהרניים- היא מהמעשים הבזויים בספורט העירוני ובספורט בכלל. מי ששר בצהרים "אחריך בכול מקום" וכבר בערב מדיר רגליו ממשחק דרבי כי ההיכל/ בעל הבית/הדי.אן.איי/ אינם לטעמו, הוא מי שמשוכנע שחשיבותו גדולה מזו של הקבוצה. יותר מזה, הוא בטוח שהוא הקבוצה. שהמשחקים הם רק תפאורה, עילה להצגה שלו ושל חבריו. כשזה מגיע אחרי שנים של תבוסות, ניהול בעייתי, ומגרש צר מידות, הגישה הזו גרועה במיוחד. היא מתנשאת ואנטי דמוקרטית. הרד בלוק קוראים תיגר על המחרימים. הם אמנם מעטים מדי ולא מאורגנים דיים, אבל הם תקווה לעתיד טוב יותר. וממש לא אכפת לי מי תומך בהם, גם אם זה עופר ינאי.

מה יהיה?
אותו דבר, פחות או יותר: נתבאס בבחירות (כי מסתבר שלא כולם חושבים בדיוק כמונו); נתלבט אם לנסוע ליוון או ליפן או גם וגם; נחכה חצי שעה עד שיתפנה שולחן בקפה אוריג'ם או כל בית קפה אחר בעיר; נגיד שנורא יקר פה ונזמין עוד נשלם כמעט 40 שקלים על קפה ופרוסת עוגה; הילדים (חלקם לפחות) יעשו המון ימי מילואים; נחפש (ולא נמצא) משהו טוב לראות בנטפליקס; נשחה בים בחורף; ננצח עוד דרבי; נפסיד עוד אליפות; נברר אופציה לנדל"ן מניב במדינה או עיר שעד אתמול לא שמענו עליה; נתעצבן, נגיד שהגיע לנו עד כאן, ניקח משהו כדי להירגע. אולי גם כדי להירדם. ונתפלל שנהיה בריאים.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• חוד המחט
• אבן גבירול
• אמורה מיו
• אופניים
• טמבורייה
• ג'ונו
• אוטותל

בפינת הרחובות רוזנבאום ואבן גבירול, ממש ליד המפגש עם דיזנגוף, נפתח בימים האחרונים בית קפה נעים, מרווח ושכונתי שנושא את שם הרחוב "רוזנבאום" מבית היוצר של הבר הצמוד שולי לוצי – אם תרצו, האח הבוגר ומכוון הלפטופים של הבר. שם מצאנו מאפים מתוקים בנוסח ארגנטינאי, קפה מצוין, כריכים טריים ושפע של שקעים ללפטופ, מצרך בסיסי אם תשאלו אותנו.
>>עיר קפה ומאפה סביב לה: 38 בתי הקפה הכי מומלצים בתל אביב

את השולי לוצי פתח שי תירם לפני כשבע שנים, ובזמן הזה הספיק המקום להפוך לבר שכונתי לפי הספר –כזה שגם מתהדר במחירים שכונתיים על אמת. כבר בתחילת הדרך תירם שם עין על הנכס הצמוד אל הבר, בו שכנה בשנים האחרונות חנות נעליים. "היה לי ברור שברגע שהחלל מתפנה, אני לוקח גם אותו", הוא מספר. "ברגע שזה קרה הבנתי שבחלל הזה אני דווקא רוצה בית קפה שבערב יהפוך גם לבר יין, מקום בוגר יותר כי גם אני מטבע הדברים, התבגרתי במשך השנים האלה. אז מדובר במקום שאמנם צמוד לשולי, אבל נפרד ממנו בשאר הבחינות".

ואכן, מלבד הסמיכות והאווירה הנעימה והשכונתית במידה, מדובר בבית קפה מהוקצע לכל דבר ועניין, עם ריהוט עץ סקנדינבי, אור טבעי ומלא ספייס למקומות ישיבה בפנים ובחוץ. בתפריט תמצאו קפה מעולה (10 ש"ח לאספרסו, 14 ש"ח לאמריקנו ו-16 ש"ח לקפוצ'ינו), יש גם מאצ'ה לאטה (24 ש"ח) ומאפים אותם מביא שי מעסק של אם ובנה, המכינים מאפים ארגנטינאיים למהדרין – Pan Argentinian Bakery. הבחירה הזו מבטאת את הרצון לשבור את השטאנץ הקבוע של בתי קפה, שמתאפיינים לא פעם במאפים גנריים וזהים, ובהחלט מספקת בוקר מתוק במיוחד לצד הקפה.

כך תמצאו במקום מדיה-לונה, מאפה בצורת חצי סהר שמזכיר קרואסון,אך ניחן במרקם בריושי יותר, וממולא בשוקולד חלב, או פיסטוק\שוקולדלבן\אגוזי לוז או שקדים, והוא נעים, טעים וחמים (17\24 ש"ח). גם, באופן מתבקש לגמרי, יש אלפחורס אותנטי לפי מיטב המסורת (8\14 ש"ח), ויש גם כדורי שוקולד (5 ש"ח) וכריכים קלאסיים דוגמת סלט ביצים, סלט טונה, קפרזה או סקורדליה עם ירקות קלויים לטבעונים (26 ש"ח לכריך). המבחר מינימליסטי ואינו מתפזר ליותר מדי כיוונים, אך בהחלט נותן מענה לנדרש – מאפה מתוק לצד ספל הקפה, או כריך טרי ומזין לצד היתר.

על אף שבית הקפה פתוח רק ימים ספורים, כבר פוקדים אותו לא מעט יושבים, וחלקם הלא מבוטל עם לפטופ. "אני מבתי הקפה שאוהבים שעובדים בהם", משמח אותנו תירם. "שיתקעו שעות מצדי, כי מבחינתי זו לא היתקעות, אלא תנועה בבית הקפה שלי ותחושה שאני מעניק ללקוחות הרגשה נוחה ומאפשרת. בניתי פה תשתית אינטרנט נוחה, וגם שקעים בשפע". לגמרי נחמה למי שמחפש אחת מאז סגירתה של נחמה וחצי.בשבועות הקרובים, כאמור וכמתבקש, יהפוך רוזנבאום גם לבר יין ויגיש גבינות, מנות טאפאס ויין כמובן, כך שיש למה לחכות. מעניין אם גם אז יהיה סבבה לשבת עם לפטופ.
רוזנבאום 10, ימים א'-ה' 7:30-19:00, שישי 7:30-כניסת השבת.

• אוכלים שותים
• בתי קפה
• בתי קפה בתל אביב
• אבן גבירול

שנת הלימודים האקדמאים ממש מעבר לפינה, וגם ככה בערך חצי מהעיר עובדים מהבית, כך שאזורי עבודה מחוץ לשגרה הם מוצר צריכה נדרש. אבל בתי הקפה כבר יקרים ורועשים, חללי עבודה בתשלום הם – ובכן, בתשלום – ואי אפשר באמת לעבוד על שולחן במקדונלדס מבלי שיבקשו ממך לצאת או לקנות מק-רויאל. ולכן בדיוק בזמן החליטו בגן העיר להשתמש בחוכמה בשטח הנרחב של הקניון העירוני הפתוח, ולספק לכל המשועבדים ללפטופ חלל עבודה חדש עם נוף למזרקה.
>>האופטימי האחרון: בית אריאלה יציינו 20 שנה ללכתו של דודו גבע

המתחם החדש ממוקם בקומת הכניסה מאבן גבירול, ממש מול המזרקה המרכזית, ומצויד בכיסאות נוחים ושולחנות, שקעי חשמל, דלפק עבודה, חיבור Wi-Fi מהיר ועל מרפסת המשקיפה לקומה התחתונה. במתחם, שגודלו כ-25 מ"ר, ישנה גם אפשרות לקנות קפה ממכונה במחיר חברתי, שזה אומר מחיר שלא יקרע לכם את הכיס כמו בבית קפה, והכי חשוב – פתוח לכולם בחינם, רק בואו ותפסו מקום. פה לא יחייבו אתכם לקנות מק-רויאל מנכ"ל גן העיר אסף גולן ציין כי "זהו מרחב קהילתי שמזמין פרילנסרים, סטודנטים ותושבי העיר לשלב עבודה עם חוויית שהייה נעימה במרכז תל אביב".

>> בתי הקפה הכי טובים לישיבה ארוכה עם הלפטופ

לגן העיר, אשר היום גם נקרא גן עופר, יש היסטוריה תל אביבית ארוכה שמתחילה בפרדס, ממשיכה לגן חיות עירוני ורק ב-1988 נפתח המבנה המוכר כיום, הכולל שלושה מפלסים פתוחים, גישה לעירייה ומגדל בגובה 90 מטרים. לאורך השנים האחרונות הקניון מתאמץ לשפר את חזותו ולהפוך עצמו למרכז תרבות, בין היתר בעזרת מרכז עינב שעל גגו, והפיכתו לבית לתחנת הרדיו האלטרנטיבית האהובה עלינו, "הקצה".
קניון גן העיר, אבן גבירול 71, תל אביב.

• ❤ תל אביב
• גן העיר
• אבן גבירול
• חללי עבודה
• לפטופ

>> בראל אדם הוא יזם בתחום האירוח ומאנשי חיי הלילה הבולטים בעיר, ופעיל מזה יותר מעשור בעמותת "המלאכים של ערן", שהקימה לאחרונה את "הבית" בכיכר אתרים כמוקד סיוע לחיילים ומילואימניקים שמבקשים לחזור אל החיים. בעוד שבועיים (12.5) הוא גם פותח עונה שלישית של קונטנטו, בר הקוקטיילים העונתי שלו למרגלות מלון קרלטון וממש על הים, שהיה מהמקומות הקסומים והחמים של הקיץ הקודם. הימור שלנו: גם של הקיץ הנוכחי.

>> בתים נמוכים של פיות ואחלה מקום לדייטים // העיר של הלל ינאי שני
>> בית לגבר יהודי מרשים ובר לפנק בו ת'תחת // העיר של יונתן בלומנפלד

1. טיילת תל אביב

הראשון ברשימה, המקום שמחבר בין העוצמה של החופים התל אביבים למסלול הריצה האהוב עלי. הוא מסמל בשבילי את החיבור בין המירוץ היומיומי למנוחה ושקט.

2. נחלת בנימין

בתור יזם בתחום האירוח וכאחד ששואף שתל אביב תמיד תהיה בצמיחה, מדהים לראות את הקסם שקורה ברחוב הזה ואת ההצלחה של העסקים שם, וזה עוד בשנתיים נטולות תיירות. מרגש לראות את השפע והאנרגיה שמתרחשת שם.

3. בריכת גורדון

הנוסטלגי והטוב ביותר. מבחינתי זה מוסד וגם "החוג" שלי – הזמן בלו"ז שהוא בילוי והשקעה בעצמך בו זמנית.

4. "הבית"

פרויקט מ"בית המלאכים של ערן" שפתחנו בכיכר אתרים, מקום שהוקם בשיתוף פעולה של העמותה שלנו – ״המלאכים של ערן״ – וענקית הגיימינג פלייטיקה, ונועד עבור לוחמי המילואים וחזרתם לשגרה לאחר המלחמה.

5. יאשקה

לפעמים פשוט זה הכי טוב. הצהריים הקבועים שלי (לפעמים גם ערב): שווארמה בצלחת. תמיד מרגיש בבית. תלכו לניר תגידו לו שהוא מלך ושבראל שלח אתכם.
דיזנגוף 105

מקום לא אהוב בעיר:

אבן גבירול. אני זוכר כשהייתי צעיר היינו יושבים להשתכר בבר באבן גבירול, ואז יוצאים למועודונים בלונדון מיניסטור ומסיימים במקדולנדס. כיום זה הרחוב הכי סיוט בעולם. בבנייה כבר שנים. אבל בעיר הזאת הכל תקופות, אז אני צופה לו עוד חזרה מרגשת בעתיד. כרגע בלתי נסבל.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
רביד פלוטניק ברידינג. אולי אני קצת משוחד מריספקט כפתח תקוואי לפתח תקוואי, אבל האיש הזה מבחנתי מחבר בין פשטות מרגשת, עומק שעובר דרך מילים ובו זמנית קלילות שגורמת לי לרצות שהוא יהיה החבר הכי טוב שלי. מכבד אותך רביד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"סופרמן" של עידן עמדי. אני חושב שביום שהוא הוציא אותו שמעתי אותו 20 פעם ברצף, אחד האנשים הכי מרגשים שמסמל בעיניי את כל מה שטוב ונכון בארץ שלנו, בשיר שבתור אחד שחווה מסע של חיים ולפעמים קצת מרגיש סופרמן – נתן לי הרבה כח במילים שלו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המלאכים של ערן, העמותה בה אני לוקח חלק פעיל מ-2014, שלמעשה הפכה לעמותה ב-8 באוקטובר. עד אז היינו ארגון חברים שעסק בסיוע למשפחות נזקקות וניצולי שואה, וביום אחד הפכנו לעמותה עם אלפי מתנדבים. מה-8 באוקטובר התעסקנו וממשיכים בסיוע לחיילים, מילואימניקים ומשפחותיהם. גייסנו מפרוץ המלחמה למעלה מ-100 מיליון שקל בכסף וציוד לסיוע. מדובר בעמותה א-פוליטית שנותנת מקום ומקבלת את כולם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
איצ׳ו טיבי, מנכ״ל עמותת "המלאכים של ערן", מי שניהל את כל המועדונים הגדולים בעיר, שנים של עבודה בתחום חיי הלילה, האירוח והמסעדנות, האיש הטוב ביותר שהכרתי בחיי שמקדיש את רוב פועלו עבור אחרים ובעשיית טוב. אין אנשים כאלה!

מה יהיה?
שאלה מעולה. אני ארים על הדרך גם ליסמין מועלם שאני מת עליה, ואגיד שבסוף יהיה טוב. חייב להיות טוב. זה אף פעם לא יהיה מושלם כי זה לא באמת קיים, אבל אני רוצה להאמין בכל ליבי שמתוך כאב, שסע ופילוג עוד נגיע לימים של צמיחה ואהבת חינם.

• העיר שלי
• מלון קרלטון
• שווארמה
• כיכר אתרים
• טיילת תל אביב
• בריכת גורדון
• נחלת בנימין
• אבן גבירול

>> עדי רובינשטיין הוא אוצרמוזיאון הספורט היהודי העולמישבכפר המכביה, רמת גן. המוזיאון מציג את סיפורו של הספורט כחלק מהמורשת התרבותית של העם היהודי, בתערוכת קבע המשתרעת על פני 1,500 מ"ר וכוללת למעלה מ-1,000 פריטים נדירים המשלבים מוצגים היסטוריים ואמצעי תצוגה אינטראקטיביים בסיפורן של יותר מ-120 שנות ספורט יהודי, ומוצגת בו גם התערוכה "בלתי שביר" שאצר רובינשטיין, על הספורט הישראלי בצל טבח השבעה באוקטובר. בקיץ 2025 יעמוד המוזיאון במרכז המכביה ה-22 ויארח אירועים ותערוכות מיוחדות על הקשר העמוק בין המכביה לספורט היהודי.כדאי לעקוב.

>> בר שאפשר לסמוך עליו וחוף שתמיד מרגיע // העיר של יולי אילדיס
>> בר שמזכיר את פירנצה וקפה לפרלמנט ירושלמי // העיר של לירון מיוחס

נולדתי בעיר הזאת לפני 45 שנה בבית החולים אסותא ששכן אז ברחוב ז'בוטינסקי, ומאז אני חי ונושם אותה כעיתונאי, כאבא ובשנים האחרונות כאוצר תערוכות. העיר הזאת הראתה את העוצמות שלה ואת החוסן שלה בשנה וחצי האחרונות כאשר הצליחה לשמור על הקצב המדהים שלה, על האופי שלה ,גם בשעות הכי קשות שידעה המדינה. היא מצליחה להפתיע בכל פעם מחדש. בתל אביב המוזות לא שותקות, גם כשהתותחים רועמים. כשיצרתי את תערוכת "בלתי שביר", יכולתי לראות את החשיבות האדירה שיש לספורט ולתרבות בעיר הזאת גם בשעת מלחמה.

1. אצטדיון בלומפילד

סביר להניח שרגע לפני מותי, אם אצטרך לבחור רגע אחד לחזור אליו, רגע של אושר לא מסויג, לא מלווה בדאגה וכזה שנחקק בליבו של אדם לנצח, יהיה זה רגע שחוויתי במשחקים של הפועל תל אביב בבלומפילד ביפו. מאז שאני ילד הדרך לשם תמיד מסעירה, וכשאני חוצה את רחובות העיר מצפונה לדרומה אפשר להרגיש את ההתרגשות נבנית עד לרגע שמטפסים במעלה היציע.

2. מרכז הספורט הימי בדולפינריום

הבת שלי החלה לאחרונה ללמוד גלישה, אז אני מתנדב תמיד לקחת אותה לשיעורים, כי אז מתאפשר לי לעלות למקום החדש שנפתח שם, צ'אקולי, ולשתות שם קפה. נכון לעכשיו מבחינתי, הספוט הכי נכון והכי יפה של הקיץ שמתקרב אלינו. אתה לא יכול לבחור מקומות בתל אביב בלי לבחור מקום שקשור בים.
הרברט סמואל 3

3. שוק התקווה

פעם בשבוע אני חייב לבקר בשוק. לפעמים אין לי בכלל מה לקנות אבל זה לא משנה, אני אמצא תירוץ להגיע אליו כי מקסימום אשב לאכול שם איזה שיפוד ולדבר על כדורגל ופוליטיקה. סבא שלי היה אחד הקצבים הראשונים בתל אביב, והקצבים בשוק מספרים לי עליו סיפורים שלא הכרתי.

4. גינת פולק

אני משוגע על רעש של ילדים. אני גר בסמיכות לגן שעשועים ולבית ספר יסודי. בבוקר בית הספר הוא הפסקול שלי בזמן שאני עובד, וכשהילדים מתחילים להתכונן לטקסים של סוף שנה, אני תמיד חווה משהו אישי שאני מתאר לעצמי שקשור למעגל החיים וכו'. אחר הצהריים נערכים שם מפגשי כתה, ואני חושב על מפגשי הכתה שלי שהיו שם, עם כל ההתרגשויות שקשורות בבנות המין השני ומשחקי הכדורגל הבלתי נגמרים.
חנקין 8

5. הסינרמה

אני לא יכול שלא להזכיר את האולם הזה שעיצב אותי מוזיקלית ותרבותית בכל כך הרבה צורות. כשהוא נהרס הבטיחו שיבוא אולם אחר במקומו, אבל לצערי זה לא קרה וכנראה לא יקרה. אני זוכר בראש כל כך הרבה הופעות שראיתי שם, כולל זאת המופלאה של מאסיב אטאק בה רקדתי במשך הופעה שלמה לצד מי שיותר מעשור אחר כך, תהפוך לאם ילדיי. מי יכל לדעת את זה אז?

מקום לא אהוב בעיר:

רחוב אבן גבירול הוא הרחוב בו גדלתי. לראות מה נהיה ממנו היום שובר את הלב: קורקינטים ואופניים חשמליים שדורסים כל מה שזז מול היעדר פיקוח, עסקים קורסים בשל הרכבת הקלה, בתים שהחזית שלהם נראית כמו אחרי טיפול של צה"ל. ועדיין, הרגשות שלי אליו כל כך חזקים, שאני רק מחכה שיום אחד מישהו יעניק לו את היחס שבאמת מגיע לו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה"ארץ אם" של רות פתירבמוזיאון תל אביב. אוצרת התערוכה תמר מרגלית היא מישהי שלא משנה מה תעשה, אני תמיד אגיע לראות. התורים הארוכים בכניסה למוזיאון מוכיחים שגם הפעם מדובר בסיפור הצלחה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"וולקאם טו דמשק", הסרט של איתי אנגל על הביקור שלו בסוריה. אני גאה לקרוא לאיתי חבר שלי, אבל ההשפעה שלו על חיי המקצועיים נמשכת כבר 25 שנה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממלי. לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אירגון סאסא סטון מעניקעזרה בלימודים לילדים שמאושפזים בבתי החוליםבישראל. מדובר בכל בתי החולים בישראל, ואפילו ילדים סורים שהגיעו לבתי החולים זכו כאן ללימודים בערבית דרך בתי הספר של האירגון. לשמחתי יש לי חלק מזערי בכל הקשור לפרוייקט של האירגון בהגעת סופרים ומאיירים לילדים המאושפזים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל בעלי העסקים, בתי הספר והאזרחים ברחוב שבשנתיים האחרונות פתחו את ביתם וכיסם כדי לעזור לאחים שלנו בצפון ובדרום. אלו היו רגעים של חסד, של חמלה ושל אהבת אדם. עמדתי משתאה מול תושבי העיר הזאת ששוב הוכיחו למה זו העיר הכי טובה בעולם.

מה יהיה?
עוד רגע החטופים יחזרו הביתה ויהיה פה מדהים. בכל פעם שאני שומע על עסק חדש שנפתח (טרנד הראמן, לדוגמא), או כשאני הולך להופעה בהיכל התרבות "רוקפור" הייתה האחרונה ממש לאחרונה), אני נזכר שאף אחד לא יכול עלינו ולא משנה כמה ימשיכו לנסות.

• העיר שלי
• ספורט
• שבעה באוקטובר
• הסינרמה
• שוק התקווה
• חוף הדולפינריום
• בלומפילד
• אבן גבירול