>> אמילי חיה מואטי (תעקבו) היא סופרת, פוליטיקאית, חכ"לית ופעילה בולטת למען החטופים בזירה הבינלאומית. בימים אלה רואה אור ספרה החדש,"קוראים לזה חיים"(בהוצאת עם עובד). ספרה הראשון "סימנים כחולים" (תכלת 2018) זיכה אותה בפרס משרד התרבות לספר ביכורים ועוּבּד לסרט קולנוע בהפקה בינלאומית. והיא רק התחילה.

1. נילוס // פיקוק

אני לא יושבת בבתי קפה, אבל אוהבת לשתות כוס יין בנילוס בשש בערב, אוהבת לעבור ליד הפיקוק, תמיד יש שם מישהו שאני שמחה לראות ולשתות איתו משהו.
אלנבי 33 תל אביב // מרמורק 14 תל אביב

2. חנויות יד שניה // אדרת

בעשור האחרון מקפידה לא לקנות חדש אלא רק יד שניה, מבחירה אידיאולוגית. אני חברה בכל קבוצה אפשרית וגם מוכרת וגם קונה באדרת.
בוגרשוב 53 תל אביב

3. פארק המסילה והשכונה שלי

אני אוהבת את הרגלי הבילויים של הבנות שלי; הגדולה חיילת, הקטנה מתגייסת בקרוב, שתיהן עובדות ומבלות בפארק המסילה. ואני אוהבת את השכונה שלי ואת אנשיה, שאפילו השעות שהעברנו יחד בחניון הבימה בזמן המלחמה עם איראן, עברו ברעות ובאחווה.

4. כיכר הבימה

כאמור, בלילות המלחמה עם איראן למדתי לחבב את כיכר הבימה, שם היה המקלט שלנו. מתברר שבלילות, הטבע פוקד את השדרה והיא מתמלאה באווזים משוטטים. לא רק בגללם אלא גם בגלל בני האדם טרוטי העיניים, שבתוך כל החרדה התחשבו אלה באלה ותיעדפו משפחות עם ילדים בירידה למקלט (אלו שלא לנו שם לילה שלם). היה אור בימים האלה.

5. הסינמטק

בעיקר את המבנה המקורי, כי אני רומנטיקנית. כשהייתי צעירה ומנויה אהבתי את המרתונים אל תוך הלילה. בשנים האחרונות סרט של שישי אחה"צ הוא מהבילויים הבודדים שלנו, וזה נהדר.
הארבעה 5 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

לא סובלת את כל מתחמי המגורים החדשים שמשום מה היזמים בוחרים להתנתק מהעיר ומהמרקם שלה ויוצרים מוטציות קהילתיות. זה התחיל במתחם אנדרומדה, המשיך לכל מתחם צמרת והתפתח למרבה הצער לפרויקטים נוספים. יותר מדי כסף ופחות מדי חשיבה על המרקם החברתי בעיר. יכול להיות שזה חלק מהסיפור של לחיות בעיר שמעולם לא תוכננה אלא פשוט התרחשה. תל אביב הולכת ונעשית כרך חד-מעמדי. יותר דיור שיוקצה לציבור – גם כשכירות ארוכת טווח – יטיב עם כולם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מאז השבעה באוקטובר מעט התרבות שאני חווה היא סביב משפחות החטופים. כמו למשל תערוכת השנה לשבעה באוקטובר של האספן ז'ק אסבג, שרכש יצירות שנוגעות לאסון מאמנים ישראלים. או הסרט על ליאת אצילי. מופעים ומחוות כמו הג'אם של אביתר, החברים של אביתר דוד מנגנים לכבודו כל חמישי בכיכר החטופים. לפני האסון ראיתי את VHS, דש מהעבר של רננה רז וקבוצת יוצרים, שמפגיש את היוצרים עם רגעים בעבר שלהם. הרגעים מאוד אישיים אבל יש משהו קולקטיבי בזיכרונות האלה של מה שהיינו, פרידמן, צברי ועוד רבים ומצוינים. בקטע של רננה רז לא הפסקתי לבכות. זה נדיר, כי אני לא בוכה בדרך כלל, אבל משהו בריקוד של ההורים והכמיהה של הילדה לבניה מחדש של הבית, להיאחז ברגעים שהם בין זיכרון מהתא לבין מה שהיית רוצה לחשוב שהתא היה, זה עדיין מפעיל ומפעים אותי, גם כעת כשאני נזכרת ביצירה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
במהלך טיסה צפיתי בפיצ'ר שמבוסס על חייו של בוב דילן, קראתי גם ביקורות גרועות, אבל זה ניתק אותי מהכל והרחיב את ליבי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה המשפחות. קריטי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אלו שעוזרים לי לחפש את סאשה החתול שלי כשהוא מחליט לשוטט בלילות. צדיקים.

מה יהיה?
בכנות? בטווח הנראה לעין, קשה. יקח לנו דור אחד לפחות לקום נפשית מאסון השבעה באוקטובר ומהאסונות הנלווים שלו. זה יצריך עבודה קשה, התמדה ואומץ. הילדים שלנו כבר יראו ימים טובים יותר.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• נילוס
• פיקוק
• אדרת
• פארק המסילה
• כיכר הבימה
• רננה רז

>> ניצן פינקו היא עיתונאית, אושיית תרבות ומובילת קהילת המוזיקה "ריוט!", שבימים קשים אלה משמיעה קול בלתי מתפשר נגד הלחימה בעזה ובעד החזרת החטופים. הפנזין (מגזין שעושות לבד) שערכו ניצן פינקו ודודו מצויינים, מאגד בתוכו טקסטים מאירי פנים של מיטב כותבי המוזיקה על 21 שירים אנטי-מלחמתיים – משינייד אוקונור ועד אתי אנקרי, מבוב מארלי עד יובל בנאי – ושלל איורים מרהיבים שנוצרו בייחוד עבורם בידי מיטב המאיירות והמאיירים.הפנזין הופק בהתנדבות מלאה ובאופן עצמאי, וכל הרווחים ממכירתו ייתרמו למטרות אנטי-מלחמתיות, ובהן עמותת נשים עושות שלום ועומדים ביחד. ביום ראשון (13.7 19:30) יתקיים אירוע ההשקה שלו בבית של סולידריות (דרך יפו 7 בהשתתפות המוזיקאים זאב טנא, יהוא ירון, קוקי אריאל וזוהרה – ובהנחיית ניצן פינקו ודודו מצויינים. כל הרווחים מהכרטיסים הם תרומה לסלי המזון של סולידריות.

>> בר סודי במרתף והמקום שגיליתי בו אוכל תאילנדי // העיר של בן כהן
>> קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב // העיר של אדית בן גיטה

1. טאקריה

לא משנה לאן אני מגיעה בעולם, אין אוכל מקסיקני טוב יותר מזה של המסעדה הקטנה ברחוב לבונטין. עוד לא טעמתי בוריטו טבעוני טוב יותר בשום מקום אחר, צ'יפוטלה כלום לידם! אמנם עוד לא הגעתי למקסיקו עצמה, אבל זה מרגיש הכי קרוב שיש. אני אוכלת את הנאצ'וס שלהם כשאני שמחה או עצובה וזו תמיד הבחירה הכי טובה שיש.
לבונטין 28 תל אביב

2. אדרת

הגעתי לראשונה לחנות הזו טינאייג'רית גותית נחמדה בת 15 ומאז לא הפסקתי לפקוד אותה באדיקות. כמה מהשמלות הכי יפות (ונוחות) שלי הגיעו מהחנות הזו, ששומרת על מחירים סבירים גם כשעולם הוינטאג' השתלט על שוק היד שניה. עם השנים הצטרפה אליה אחותה הקטנה והיוקרתית "ארגמן", שפועלת לצידה. זו חנות שלא מפסיקה להפתיע אותי, ובעיר שהולכת והופכת לגדושה בחנויות בגדים יד שניה מכל סוג, זה לא מעט.
בוגרשוב 53 תל אביב

3.בית של סולידריות

לכל מי שרוצה הוכחה לקיומה של אמפתיה בשנת 2025, בית של סולידריות מציעה התבוננות חומלת ועדינה בעולם אגרסיבי ואלים. הבית דואג לדבר הבסיסי ביותר – חבילות מזון, חיתולים. מה יותר חשוב מלהאכיל את הרעבים? דודו ואני לא יכולנו לדמיין מקום מתאים יותר להשקת הפנזין האנטי מלחמתי שלנו, מקום שלא רק אומר אלא עושה, בלי הפסקה, בתקופות הכי קשות שעברנו.
דרך יפו 9 תל אביב

4. גן מאיר

המקום הכי יפה בתל אביב, בלי תחרות. יכולה לבהות בשושנות המים שם שעות.

5. כיכר ביאליק

מרגיש כמו אירופה. שלל בתי הקפה החמודים שנפתחו לאחרונה רק מחזקים את הוייב.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חייבים הצללה בעיר! בעיקר בדרך סלמה, בדרך אל הים, בדרך לבגין. אי אפשר להמשיך להשרף. תעזרו לנו להשאר גותיות נחמדות לא שזופות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "משפחה נורמלית" שראיתי בקולנוע לב. לא לקרוא על העלילה, פשוט ללכת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "שמרי נפשך" שלקמה ורדי טהרלב, איזה יופי של כתיבה וסיפור, לא הצלחתי להניח מהיד.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד, נשים עושות שלום, בית של סולידריות, יוזמות פרטיות להעברה של מזון וסיוע לעזה. להגיע למחאה בבגין לשחרור החטופים והחטופה, שמתקיימת בכל ערב ולא רק במוצ"ש. לעזור לכל בעלי ובעלות החנויות העצמאיות, בעיקר חנויות ספרים עצמאיות שנפגעו עקב השינויים בשבוע הספר. תקנו ספרים מהם ולא מהרשתות הגדולות, יש לנו חנויות ספרים מדהימות בעיר וצריך לעזור להן להמשיך לפעול.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לני בלה כהן, מנהלת החנות "אובלומוב" בנגה, יפו. היא הקימה לא חנות ספרים עצמאית אחת אלא שתיים (!), עם סניף נוסף בפרדס חנה כרכור. אובלומוב היאהמקום הכי נעים, מרגש ומשמחשנפתח בשנים האחרונות בעיר, סוג של נס.

מה יהיה?
יהיה שלום. חייב להיות

• העיר שלי
• פנזין
• טאקריה
• כיכר ביאליק
• גן מאיר
• אדרת
• בית של סולידריות

>> סיון רוזנברג היא שחקנית ויוצרת מתל אביב, אשתו של חן ואמא לאורי ולוּ. בשנה שעברה היא העלתה בתאטרון הסימטה את ההצגה "מט" שכתבה וביימה ובה היא משחקת. ההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל האביב הישראלי ומוצגת בתיאטרון בימים אלו וביום חמישי הבא (21.11) בבית הבאר היפואי בפרט.פרטים וכרטיסים? בטח שכאן

>> העיר של יובל שילר: בר שכונתי מאירופה ומקום שמציע תקווה
>> העיר של יערה יעקב: ארמון הברקת של תל אביב ועוד זיכרונות

1. קפה 67

בית קפה קטן ומתוק ביהודה מכבי. בתור חובבת בתי קפה מושבעת, גיליתי את בית הקפה המתוק הזה כשעברתי לאזור ואני יכולה לומר שזה חד משמעית בית הקפה הכי טוב בעיר. הוא שייך לערן ומריאנה שמנהלים אותו ביד רמה ומגיעים בכל יום ב-3 לפנות בוקר כדי להכין את המאפים והכריכים שיהיו טריים טריים וזה ניכר! אני לא אחת שכל כך אוהבת מאפינס, אבל מריאנה אופה את המאפינס הכי טעימים שאכלתי. יש שם אוירה ביתית וחמה ובגלל שתושבי האזור פוקדים את המקום באופן קבוע, זה יוצר תחושה של קיבוץ בעיר כי פוגשים שם את כולם. אחד הדברים שאני הכי אוהבת במקום הוא שהם לא רואים את הלקוחות כלקוחות אלא כבני אדם ולא מפריע להם אם תבואו עם לפטופ ותשבו שם שעות או שעגלות התינוקות יפריעו למעבר. כאמא לתאומות שמרגישה תמיד לא נעים בבית קפה כי העגלה שלי תופסת הרבה מקום, הם תמיד נותנים לי תחושה שאני מאוד רצויה והעיקר שיהיה לי נוח.
יהודה המכבי 67

2. אדרת וארגמן

בשנים האחרונות אני קונה בגדים כמעט רק בחנויות וינטג' ויד שנייה, ואדרת וארגמן הן שתי חנויות, אחת ליד השנייה (באותה בעלות) שאני תמיד מוצאת בהן פיסים שווים במחירים ממש טובים! באדרת, שהיא אחת מחנויות יד השנייה הוותיקות ביותר בתל אביב, תמצאו בגדי יד שנייה ווינטג' לרוב של הרשתות הגדולות או של מעצבים ישראלים, ובארגמן יש פריטים שווים בטירוף של אופנה עילית במחירים מאוד מאוד מאוד (!!!) טובים (שלרוב בחנויות יד שנייה הם גם מאוד יקרים). אופירה, בעלת החנות, בוררת בקפידה את הבגדים שהיא לוקחת לחנויות ולכן תמצאו שם פריטים ייחודיים באיכות מעולה.
בוגרשוב 53

3. בטי בארץ הוינטג'

בהמשך לחנויות יד השנייה, אני חייבת לפרגן גם לבולה המהממת, בעלת בוטיק בגדי הוינטג' במדרחוב רמב"ם. הבוטיק הוא של בגדי וינטג' בלבד, רובם בייבוא מאיטליה, שילוב של ביסייקס באיכות מעולה ופיסים מיוחדים, אבל כשנכנסים לחנות מתאהבים גם בבגדים וגם בבולה שמקבלת את כולם בחיוך וצ'ייסר עראק להרמת המורל.
רמב"ם 7

4. נחליאל 2

בפינת הרחובות נחליאל והכרמל בכרם התימנים נמצאת ה-מאפייה של העיר. מאפייה פשוטה ונוסטלגית עם עוגיות עבאדי והעוגיות המרוקאיות הכי טובות בעולם! בכל פעם שאני בכרם, אני עוברת שם כדי לקנות לי סטוק הביתה. מומי הבעלים מגיע לשם בכל בוקר לאפות הכל והלב שלו מורגש בכל ביס. כמה פשוט ככה טעים ומנחם.
נחליאל 2

5. פארק הירקון

מאוד בנאלי, אבל מאז שהפכתי לאמא גיליתי את הפארק מחדש. יש בו המווווון פינות קסומות שהעירייה אירגנה ובמיוחד אני אוהבת לטייל בחלק הפחות מוכר אחרי גשר בבלי, בדרך לרמת גן. פתאום מגיעים לעולם אחר, את מרגישה שיצאת מהעיר לטבע, יש צמחייה מהממת, עצי תותים ובשעות אחה"צ, לקראת שקיעה, האור כל כך יפה ומרגיע. הדבר היחיד שחסר לי בפארק זאת עגלת קפה שווה.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

נחל הירקון. זה לא בדיוק מקום לא אהוב, אלא יותר אכזבה וחלום שהעירייה תיקח כפרויקט רציני לנקות ולטהר את הנהר, ואולי יום אחד אני והילדים שלי נוכל להשתכשך במי הירקון ולקפוץ לשם באומגות. זאת פנינה רצינית לא מנוצלת וכל כך חבל.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "מקליד/ה" של היוצרת המופלאה רוני ברודצקי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ספר השירה של קמה שיר "אין קווים מפרידים", הוא אחת המתנות הכי מדהימות שקיבלתי בשנה האחרונה. יש בו שירים מופלאים ונוגעים על האמהות, על נשיות ועל החלקים הקשים והנפלאים בשניהם. בעלי קנה לי אותו וכשקשה לי (במיוחד לאור המצב והמלחמה שברקע), אני פותחת את הספרון ומוצאת בו לפחות שיר אחד שמתאר במדויק את התחושות שלי וגורם לי להרגיש שאני לא לבד. אני חושבת שזה ספרון חובה לכל אמא.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אחים לנשק. אני חושבת שהם כרגע מחזיקים את העם ועושים את כל מה שהממשלה צריכה לעשות ולא עושה. זה ארגון שנותן לי תקווה בימים הקשים האלו ומזכיר לי את הטוב שיש לנו פה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לאמא. לכל אמא.

מה יהיה?
שאלה שאני שואלת את עצמי מדי יום, וכשאני מבינה שאין לי תשובה אליה אני שואלת, "ומה עכשיו?" והולכת לחבק את הבנות שלי חזק חזק.

• העיר שלי
• תיאטרון
• תיאטרון הסימטה
• אדרת
• וינטג'
• פארק הירקון
• כרם התימנים