אלו ימים סוערים. בעצם, מתי בפעם האחרונה לא חווינו ימים סוערים? אז אנחנו מחפשים את הקצת שיחזיק אותנו בנרות, או בשמיים. השמש שבאה לבקר בימים האחרונים עושה לנו טוב, וסוף סוף הוציאה ואותנו מהבית למשהו שהוא לא הפגנה. אז היום בחרנו להמליץ על 3 בתי קפה ומסעדות עם חצר מצוינת, מהסוג שאפשר להתרסק בה למשך שעות ולהרגיש את מורשת ההתחרדנות התל אביבית מפעפעת בעורקיכם. לא טוב לכם?נסו אותנו ביום אחר.

>>זמן להתעורר: בית קפה אקטיביסטי נפתח במקום הכי רדיקלי בתל אביב

קפה שפירא

למה כדאי:כי החצר הוותיקה הזו היא כנראה אחד המקומות הכי חופשיים בעיר, עם אווירה לא מחייבת שתספק לכם יום סתלבט באחת החצרות הכי פראיות ומתוקות בעיר. הבועה הכי שקטה שתוכלו להתנחל בה שעות.
מה טעים:אוכל ביתי ושכונתי וצמחוני של בית קפה תל אביבי – מה שאומר שתרגישו בבית. אם תגיעו מחר (שלישי), תתפסו את ערב ראגיי ופיצות, שזה שילוב שתמיד מתאים לכל חצר.
אווירה:חצר אחורית בבית של חבר שהסתדר טוב טוב במושב.
>> קפה שפירא, רלב"ג 15

המשביר

למה כדאי:כי המתחם הפלורנטינאי מסתיר את אחת מהחצרות האחוריות הכי רחבות ידיים שניתן, ולמרות שממש לפני רגע היא היתה בית למסיבות פורים ענקית – אתם יכולים להיות בטוחים שהכל נוקה וסודר, ואפשר לשבת באזור שבנוי כלאונג' נעים תחת כיפת שמיים, לשתות בירה (או תה, אנחנו לא שופטים) ולהיות בהלם שעדיין יש מקום עם כזה מרחב באזור שכונת פלורנטין.
מה טעים:למזלנו, החבר'ה מפיתה ברונשטיין הנהדרת נשארו באזור, ואתם יכולים להזמין מהם פיצות, סמאשבורגר על גחלים (!) וכמובן פיתות בשר עסיסיות.
אווירה:יציאה סודית למקום הכי מגניב שעוד לא הכרתם, וסליחה על שפת האינפלואנסרים.
>> המשביר, המשביר 2

קפה אלג'יר

למה כדאי:בסדר, נו – אז זה לא בדיוק חצר, אלא כיכר – אבל בית הקפה המתוק שהתמקם בפליציה (בית לאמנות הצליל) הפך כמעט בן רגע לאחד המקומות היפים בתל אביב. הנוף לכיכר ביאליק המתחדשת וגווני צהוב הבוהקים של הבית מרגישים כמו קיץ, ואם רציתם לפתוח את העונה החמה, זו נקודה חלומית להתרפק בה.
מה טעים:מגוון נשנושים ומאפים מהסוג של ביתי הקפה מהדור השלישי: עוגיות, טראפלס, בלונדי, כדורי שוקולד, מלבי בעבודת יד ומאפה גבינה וזעתר ממאפייה ביפו (בין 8-21 ש"ח). כמו גם כריכים צבעוניים, רוגעלך, עלי גפן מאברמנטו, ופלטת גבינות הישר מחוות נעמי.
אווירה:ביאליק, 1926, מעשן מהמרפסת ורואה קן ציפורים בעץ.
>> קפה אלג'יר, ביאליק 26

• אוכלים שותים
• מסעדות עם חצר
• אלג'יר
• המשביר
• קפה שפירא

בכיכר הכי יפה שיש לעיר שלנו להציע, באחד מהבניינים הכי יפים שיש לעיר שלנו להציע, נפתח ללא רעש וצלצולים בית קפה חדש ומסקרן, שבשעות הערב הופך – כמיטב המסורת העירונית – גם לבר יין. קפה אלג'יר, תתחילו לשנן.

>>20 מסעדות, בתי קפה ועוד מטעמים שמסתתרים בשוק הפשפשים

מיטיבי לכת והפולים יזהו וודאי את השם "קפה אלג'יר", מותג קפה מקומי שנוסד על ידי איתמר בן אבי לפני 12 שנה. הוא קפה מהגל השלישי, שמתמקד בחמישה סוגי קפה ונמכר ב-15 נקודות שונות ברחבי הארץ, ובימים אלה נולד לו בית ראשון משלו בבניין פליציה בלומנטל, הבניין הכתום שבכיכר ביאליק, אשר ממש לפני כמה ימים הושק בתור "פליציה: בית לאמנות הצליל", מרכז התרבות הטרי של עיריית תל אביב, המיועד לקהילת המוזיקאיות והמוזיקאים העצמאיים

הבניין לשימור מרווח ורחב ידיים, כאשר החלונות הגדולים מאירים באור נעים את המרחב ומעניקים תחושה אמיתית של ספייס. אפשר לשבת בפנים ולהנות מהשקט, או להתחרדן בחוץ ולהנות מהשמש תחת צל השמשיות. מלבד ספייס, כנראה שעם כניסתכם לבניין תחושו מיד בניחוח הקפה המשכר שבהחלט קשה לעמוד בפניו.איתמר מאז ומתמיד אהב והתעניין בקפה. בתחילת דרכו המקצועית ניהל את תחום הקפה בחברת "קפה איטלקית", ניהל בית קלייה בחיפה, ואז החל לטחון קפה בביתו ללקוחות. משם נולד המותג אלג'יר, שהגיע אט אט לבתי קפה ברחבי הארץ.

במשכן החדש של קפה אלג'יר, מאגד איתמר את חמישת סוגי הקפה שלו, אותם הוא קולה בתל אביב ובבית הקלייה רות שבפתח תקווה. מוצעות כאן שתי תערובות, צמד "חד זני" וקפה טורקי אחד. "אני לא רוצה לסבך אף אחד עם מושגים שהוא לא מכיר וניים דרופינג של אתיופיה, קולומביה או אינדונזיה. לכן אני שואל כל לקוח שאלה פשוטה – 'אתה אוהב מריר ושוקולדי, חמוץ ופירותי או אגוזי ומאוזן?'. בזה זה מסתכם, אין צורך לסבך יותר כדי לקבל כוס קפה טובה בדיוק לפי הטעם האישי".

אנחנו טיפוסים מאוזנים ואגוזיים, ולכן נהננו מקפה טרי, נעים וריחני, שאיכותו בהחלט מורגשת בלגימה.בן אבי מספר כי הוא תר אחר מקום משלו כבר שלוש שנים, ולפני שנה ושמונה חודשים זכה במכרז של עיריית תל אביב על פתיחת בית הקפה בבניין פליציה המדובר. "אין ספק שזו התקופה הכי קשה שידענו. יש אנשים שאיבדו כל כך הרבה ונלחמים על החיים עצמם, אבל ההשפעה של המלחמה ניכרת על כולנו. לפתוח בזמן מלחמה זו התמודדות מטורפת. יש מחסור בכוח אדם, קושי בסיפוק סחורה המחירים מאמירים. הכל בטירוף, וזה שאני הבעלים היחיד ומנהל את המקום זה אתגר משוגע, ועדיין אני מאוד שמח להיות כאן".

בן אבי מוסיף שמאוד חשוב לו להיות נגיש ככל הניתן במחירים, לכן האספרסו יעלה 9\11 ש"ח, קפוצ'ינו עולה 13\15 ש"ח, אמריקנו חם או קר ב-12\14 ש"ח וקפה קר עומד על 16 ש"ח – שזה בהחלט ממוצע זול בהשוואה לשאר בעירנו. יש גם קולד-ברו בעבודת יד, שהוא מנת קפאין נפלאה, צוננת ומזוקקת ב-24 ש"ח.וכמובן שאי אפשר להגיש קפה בלי מאפה, ואיתמר אסף וליקט לקפה אלג'יר מגוון נשנושים ומאפים שהכיר במהלך הדרך ואהב. תמצאו כאן עוגיות, טראפלס, בלונדי, כדורי שוקולד, מלבי בעבודת יד ומאפה גבינה וזעתר ממאפייה ביפו (בין 8-21 ש"ח). בהמשך יחכו לכם גם כריכים צבעוניים, רוגעלך, עלי גפן מאברמנטו, ופלטת גבינות הישר מחוות נעמי.

וכמובן, כפי שהמסורת העירונית בעירנו הבטיחה, החל משעות אחר הצהריים ועד שעות הלילה קפה אלג'יר יהפוך לבר יין, ויפתח אחד מתריסר הבקבוקים שמוצעים כאן (בין 99-159 ש"ח), ואז תוכלו לשבת עם כוס יין, לנשנש גבינות, ולהביט במזרקה הכי יפה בעיר – ולקוות לטוב.
ביאליק 26 שעות פתיחה בהרצה.ראשון עד שישי בין 8:30-14:00, ואז שוב בין 16:30-22:00.

• אוכלים שותים
• בתי קפה
• אלג'יר
• כיכר ביאליק

• Facebook
• Twitter
• Email

אחרי שפרויקט ההדסטארט למימון האלבום החדש הוכתר כהצלחה מסחררת יומיים אחרי שעלה לאוויר, אביב גדג' חושף שיר ראשון מתוך מה שצפוי להיות אלבום הסולו השלישי שלו. בין המשתתפים באלבום החדש שצפוי לצאת בחודשים הקרובים: בנו הנדלר, מאיה בלזיצמן, רון בונקר, מארק אליהו, שלומי שבן, שמיניית כלי מיתר, רביעיית כלי נשיפה ועוד.

גדג' החל את דרכו בלהקת אלג'יר שהוציאה שני אלבומים "נאמנות ותשוקה" ו"מנועים קדימה". לאחר מכן הוציא שני אלבומי סולו: "תפילה ליחיד" ב־2009, ו"ילדים של מהגרים" ב2013, שעליו זכה בפרס אקו"ם למחבר.

• מוזיקה
• בכורה
• אלג'יר
• אביב גדג'
• כאבי גדילה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

פסטיבל הפסנתר ב-360 מעלות – היום הראשון

בלי במה מוגבהת ודיסטנס, ללא שלומי שבן, אבל עם מעט אוקוורדנס ובמרחק נגיעה: כך יתקיים פסטיבל הפסנתר בלבונטין 7, בו יופיעו הדרה לוין, לוטה, סמדר רונן, ענת פורט, חנן בן סימון, דן ויינשטיין ואודי בונן, אלון עדר, מיכל שפירא, רועי דהן ושלומי גרוניך. אומרים שאין דבר שעומד בפני הפסנתר שמוצב במרכז החדר – אומרים ולא טועים.לפרטים נוספיםעל כלל המופעים.

[tmwdfpad]

מינימל קומפקט בבארבי – מופע שלישי

תשכחו מהכל ותעשו בדיוק את זה: 1. תבררו למי יש כרטיס 2. תשחדו 3. תהיו ברי מזל בין בודדים 4. הכל התשבש? הכינו את עצמכם להתרסקות דרך הגג של הבארבי ישירות על הבמה. חושבים שיצאנו מדעתנו? יצאנו, אבל גם מי שהפיק את החזרה ההיסטורית של מינימל קומפקט.לפרטים נוספים.

רד בנד בזאפה תל אביב

היי, האם במקרה רגשי הנחיתות שלכם התפוגגו והחיים הם שממה? אנחנו בטוחים שרד אורבך יידע כיצד להפיל אתכם חזרה לקרשים וגם מה לשיר תוך כדי.לפרטים נוספים.

האדמה תיפתח בבר קיימא

שלושה ענקים יצאו מתלמי אליהו, המקום עליו מעולם לא שמעתם עד אשר יצא השיר "פעמוני המאה" והאלבום "תלמי אליהו": אביב גדג', שלום גד וגבריאל בלחסן ז"ל. מה קורה בחבל אשכול אפוף המסותרין ואיך כל זה מתקשר לדת ולמוזיקה? ציפי גוריון כתבה על זה תזה ותגיע לבר קיימא כדי לספר לנו הכל.לפרטים נוספים.

• אלג'יר
• גבריאל בלחסן
• רד בנד
• שלום גד
• אביב גדג'
• מינימל קומפקט

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Johanna Billing – "This Is How We Walk on the Moon"

קאבר מופתי לשירו של ארת'ור ראסל. ג'והאנה בילינג, אמנית קונספטואלית משוודיה, הזמינה מוזיקאים מאינדבורו להפלגה ללא יעד מוגדר בים הפתוח שנושק לעיר, מתוך תהייה על כך שהם מנוכרים לו כל כך. השיר, כמו הדינמיקה בין האנשים על הספינה, מתחיל במלנכוליה נטולת מילים, עם צ'לו וכלי מיתר נוספים, ומתגבר לשירה אופטימית. בעיקר, זה ממש, אבל ממש ביצוע יפה.

Natalie Prass – "Violently"

אני לא מאמין שלא הכרתי את השיר הזה לפני ששידרתי אתסיכום השירים השקטים הכי יפים של 2015. במשך שלושה ימים, מהרגע שהאזנתי לו בפעם הראשונה, הפכתי ליצור נורא שמנגן את אותו שיר בריפיט פעם אחר פעם אחר פעם. נטלי פראס, שהייתה זמרת הליווי שג'ני לואיס, הוציאה בשנה שעברה את אלבום הבכורה שלה בהפקת מאת'יו אי. ווייט.

Matthew E. White – "Take Care My Baby"

לא כל רומנטיקה צריכה להיות מלנכולית! בא טוב לפעמים שהיא סתם סקסית ומחממת לב. הפקת כלי המיתר והנשיפה באלבום הזה היא בין היפות ששמעתי לאחרונה. אחד השירים היפים והמרוממים מ"Fresh Blood", אלבום הארנ'בי הדרומי של הלבנבן המוכשר הזה.

Minnie Riperton – "Les Fleur"

השיר האולטרה-היפי הזה פותח את "Come to My Garden",אלבום הבכורה של מיני ריפרטון מ-1970. ריפרטון, הזמרת עם הקול הקטן הכי ענק בהיסטוריה, שרה מגבעולו של פרח:

"Will somebody wear me to the fair? \ Will a lady pin me in her hair? \ Will a child find me by a stream? \ Kiss my petals and weave me through a dream"

Donovan – "Colours"

ומפרחים לצבעים – עם ההיפי הנצחי דונובן, שיופיע בשבוע הבא (11.1) בתיאטרון גשר; זה הלהיט השני של הסינגר-סונגרייטר הסקוטי, שנחשב לדילן הבריטי רק בגרסה אופטימית. דונובן היה מטאור בשמי המוזיקה הפסיכדלית של הסיקסטיז והשפיע על אינספור מוזיקאים אחריו. אל תפספסו את ההופעה שלו! אם אתם צריכים עוד קצת שכנוע, הנה לינקלספיישל ששידרתי בקצה לקראת ההופעה.

Jim O'Rourke – "Friends With Benefits"

ניגנתי לא מעט את "Hotel Blue" מתוך אלבומו האחרון של אורורק, "Simple Songs"' וזה עוד אחד מצוין ממנו. כמו יתר השירים בו – גם הוא לא באמת פשוט – והמילים בו לא קלות או ברורות. אבל מה ציפיתם ממפיק/מוזיקאי שאת רוב שנותיו בילה במחוזות היותר אוונגארדיים-ג'אזיים-אנדרגראונד רוקיים של מפת המוזיקה? עם כל זאת, השירים באלבום מצליחים באופן די מהיר לגעת ולרגש. אגב, אומרים שהוא גנב פה ריף (לקראת השיא בסוף) מ"Houses Of The Holy" של לד זפלין. לא מפריע לי.

Cass Mccombs – "Twins"

קאס מקומבס הוציא ב-2011 את "Wit's End", אחד האלבומים שהכי אהבתי אז, עם שירים מושלמים כמו "County Line" ו-"Buried Alive". כעת יוצא אלבום אוסף חדש של ביסיידס וקטעים נדירים ובו מצאתי את הפנינה הנהדרת הזאת.

David Bowie – "Lazarus"

הוא דלף! מוקדם מדי בשבילי לחוות דעה על "Blackstar" החדש של בואי, אבל כבר נדמה לי שזה אחד הטובים שלו מזה הרבה שנים. "אלעזר" הוא הקטע השלישי באלבום. שמעו את הפריטה המחורעת והפשוטה כל כך של הגיטרה עמוסת הדיסטורשן ברקע. קנתה אותי.

Thee Oh Sees – "Fortress"

התרגלתי כבר לא לעמוד בקצב החומרים ש-Thee Oh Sees מוציאים. רק לפני שבועהצהרתישהאלבום שלהם משנה שעברה הוא אולי אלבום הרוק שהכי אהבתי ב-2015 והנה כבר צץ לו סינגל חדש שנשמע שונה מאוד. לא משהו שהיה מתאים באלבום ההוא. עם זאת, זה עדיין לגמרי הסאונד שלהם.

Siskiyou – "Deserter"

להקה מוונקובר, קנדה שקרויה על שם מחוז בקליפורניה. מה נסגר? שיר ענק מתוך האלבום "Nervous" שיצא בלייבל של Godspeed You Black Emperor ו-Silver Mt. Zion, אבל כפי שמציין נמרוד ספיר,מהבלוג טאפאס וטאפאס, זה אכן נשמע הרבה יותר כמו ארט רוק מאשר פוסט-וואטאבר.

Algiers – "Blood"

להקה מאטלנטה ג'ורג'יה שקרויה על שם חלק מניו אורלינס, מה נסגר? (או שמא מדינה בצפון אפריקה?). די פספסתי את האלבום הזה בזמן אמת, כמו אלבומים רבים אחרים, ועכשיו מגיע אליו ומגלה פוסט-Pאנק מלא בגוספל ואוהב את זה לאללה. חיבור נהדר.

Hawkwind – "Master of the Universe"

אייקון הרוק הפסיכי למי קילמיסטר הלך לעולמו בשבוע שעבר, ועל אף שתמיד ייזכר כמנהיג להקת Motorhead, אני שומר חסד נעורים (מאוחרים) לפסיכדליה החללית של הוקווינד, בה ניגן בס ושר לפעמים. הוא עזב אותה עקב חילוקי דעות באשר להעדפות נרקוטיות; הם אהבו לרחף עם סמי הזייה ואילו הוא היה בקטע של לטוס על ספידים. אפשר לגמרי לשמוע את זה בהבדל הסגנוני בין שתי הלהקות. אבל בקטע הזה, שלקוח מתוך אלבום ההופעה המופתי "Space Ritual", נשמע שישנה איזושהי התלכדות קוסמית בין הדרייב המשוגע שלו לחלל הלא נודע שלהם.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• קאס מקומבס
• למי קילמיסטר
• מיני ריפרטון
• נטלי פראס
• דונובן
• הוקווינד
• פודקאסט
• ג'ים אורורק
• אור בזוויות
• אור בזויות
• הרדיו הבינתחומי
• אלג'יר
• מוזיקה
• דייוויד בואי
• תרבות