יום הזכרון דברים: ב-1 באפריל ייחגג הרומן המשפיע שנכתב בישראל
יוזמה חדשה תחגוג את הרומן הענק "זכרון דברים" ואת מורשתו של יעקב שבתאי ב־1 באפריל – התאריך המוזכר בפתיחה הבלתי נשכחת של הספר
"אביו של גולדמן מת ב־1 באפריל, וגולדמן התאבד ב־1 בינואר… האדם היחיד שבלי כל ספק היה מנסה לפענח את המשמעויות הנסתרות שבאותו צירוף תאריכים היה גולדמן עצמו, אלא שהוא כבר היה מת". באווירה מרימה זו נפתח "זכרון דברים", הרומן השלם ביותר והמשפיע ביותר שנכתב בישראל. ב־1 באפריל הקרוב יתקיים בתל אביב, עירו הנצחית של גולדמן, יום גולדמן הראשון. מאחורי "יום גולדמן" עומדים אנשי פסטיבל תל אביב לשירה, עודד כרמלי (גילוי נאות: לשעבר כתב Time Out) ודוד ניאו בוחבוט. מקור ההשראה הוא "בלומסדיי" – על שם ליאופולד בלום, גיבור "יוליסס" לג'יימס ג'ויס – פסטיבל שהתחיל בעירו של ג'ויס, דבלין, התרחב וכיום מצוין, בליווי פיינטים רבים, בכל רחבי אירופה.
למה יום גולדמן?
כרמלי: "אחרי פסטיבל תל אביב לשירה, ברנש בשם ורדן לה־זוז פנה אלינו בבקשה שנעזור לו להרים את בלומסדיי בישראל. אבל אנחנו לא גרים בדבלין ועם כל הכבוד לבלום, לנו יש את גולדמן: תל אביבי מזדקן שגר אצל ההורים, אבל חולם לתרגם את ה'סומניום' של קפלר כדי להעניק משמעות לחייו. זה לא עובד לו אז הוא מתאבד. סיפור חיינו".
בוחבוט: "הגענו למסקנה שאכן יש צורך בקיומו של הפנינג ספרותי איכותי וגדול, שעשוי להתהוות, בהתאם לכוח ההתמדה שלנו, לאיזו מסורת תרבותית ואורבנית חגיגית, שבאופן נדיר וייחודי כל כך בנוף הישראליות לא תתבסס על מכנה משותף לאומי, אתני או דתי, אלא סביב אהדה לערכים ספרותיים, אסתטיים ואינטלקטואליים".
למה בחרתם ביום מותו של אבא של גולדמן ולא ביום התאבדותו של גולדמן?
בוחבוט: "יש איזה ערך סימבולי משונה בעובדה שספר אקזיסטנציאליסטי מדכדך ומדכא כל כך, נפתח דווקא ביום הנהפוך הוא הבינלאומי: 1 באפריל, עוד סוג של חג אזרחי ממוסמס, חסר כל ערך ממשי".
ב"יום גולדמן" הראשון יזכו 20 בני מזל לסיור ספרותי רגלי עם הסופר דרור בורשטיין במעונות הוד ברחוב פרוג – מחוזותיו של גולדמן ואנשי ההסתדרות השוקעת – ימשיך בעוד שלושה פאנלים־מופעים שייסובו בעיקר סביב הפן המיסטי והעיסוק במוות. במשתתפים המכובדים והרבים באירועים אפשר למצוא את עדנה שבתאי (אלמנתו של יעקב שבתאי), שמעון אדף, נוית בראל, רנה ורבין, אלונה קמחי, גבריאל מוקד וגם מגדת עתידות אחת.
בוחבוט: "הוצאת אפיק תכננה לערוך באותו היום, 1 באפריל, אירוע העוסק בגורל. אנחנו תכננו לערוך אירוע העוסק בפן המיסטי של 'זכרון דברים'. הם פנו אלינו כדי שנאחד את האירועים והסכימו שהדבר ייעשה במסגרת 'יום גולדמן' ובקונטקסט הישיר של 'זכרון דברים'. מוות אופף את הספר כתמה מרכזית, הן כעיסוק רעיוני והן הלכה למעשה, עם כל המיתות השונות הגודשות את העלילה".
נראה שהתל אביביות החדשה – המגדלים, שווקי האוכל, המרתונים עם החסויות – עושה הכל כדי להכרית מתוכה בדיוק את הגולדמניות הזאת, את האשכנזיות המהורהרת.
כרמלי: "שבתאי עורך טקס אשכבה כללי לאשכנזי המהורהר. הוא מותח עליו ביקורת חריפה ביותר ולעומת זאת הוא לא רואה חלופה לאינטלקטואליזם הזה, וגם אנחנו לא. תל אביב לא השתנתה, בתי הקפה של תל אביבים מלאים בלפטופיסטים שעובדים על הרומן הגדול שכביכול ייחלץ אותם מהאין, מהמוות, וממש מעליהם, בחדר הכושר, אנשים ממלאים דליי זיעה לאותה מטרה בדיוק. כולנו גולדמנים".
אירועי "יום גולדמן", שישי (1.4), פרוג 15 (10:00), בית ספר מנשר (12:00), רדיו EPGB (מ־ 14:00)
