החומוס שמכינים בעלי קרוואן, המוכר גם כאבו חסן מאז 1959 (ואולי עוד קודם), הוא מיתולוגיה עירונית (אנחנו חושדים שלעולם לא נדע אם המתכון המקורי היה בכלל של אום חסן ז"ל). ייתכן שאי שם בגליל מסתתרת חומוסייה טובה יותר, אבל בשבילנו אבו חסן הוא הטוב בעולם. זאת הסיבה לתור המתמיד ברחוב הדולפין ובשבטי ישראל. התפריט מינימליסטי וכלל גרגירי חימצה מבושלים ומוגשים בשלוש גרסאות, ויש הטוענים שהמסבחה החמימה היא המשובחת שבהן. על השולחן תטבילה ופלחי בצל וזהו. ולא צריך יותר מזה.
שבטי ישראל 14 // שבטי ישראל 17 // הדולפין 1 יפו

אבו מרוואן

החומוס של אבו מרוואן הוא שם דבר כבר יותר מ-30 שנה, ובחוגי החומוסולוגים זוכרים היטב את המסעדות שלו ברחוב ברחוב מנדס פראנס ואחר כך ביפת. לפני מספר שנים הוא שיחרר את האחיזה ביפו ופתח מקום בכפר קאסם, אבל החודש הוא חזר בסערה ללוקיישן מושלם בנמל יפו והפך בבת אחת לסיבה הכי טובה להגיע לנמל גם כשאין הופעה בבארבי. והחומוס? קטיפתי כמו פעם, באותה חמיצות עדינה, ניגוב אחד ומבינים מיד איך המיתולוגיה נולדה.
רציף העלייה השנייה, נמל יפו (הכניסה הצפונית)יפו

אל קלחה

חומוסולוגים אמיתייםמתרגשים כאן עד דמעות ממנת הפאטה המסורתית של משפחת ח'טיב, בדיוק אותה המנה שמגישים במסעדות של בני המשפחה שלהם בכווית ובעמאן, והאמת היא שזה אתגר לא קטן להזמין משהו אחר אם יש פאטה. אבל גם החומוס הביירותי שלהם עצמו ברמה גבוהה ביותר, ומעורר תשומת לב עירונית נרחבת מאז שנפתחה אל קלחה אי שם בימים הרחוקים של הסגר הראשון ב-2020. אגב, יש גם קודוסיה (שזה חומוס עם פול שמעורבב לתוכו) שזה בכלל להיט שצריך לדבר עליו יותר.
סלמה 3יפו

גרגר הזהב

המיקום האסטרטגי בה הוקמה, בלב שוק לוינסקי, הוביל לאינספור פיות רעבים ואנשי עמל שמחפשים חומוס זריז לנגב ולהמשיך הלאה בשגרת יומם. לכן, מבחינות רבות, גרגר הזהב הוא למעשה מסעדת פועלים שתמיד עמוסה בסועדים עם הייפ בלייני, ולשמחתנו התרחבה לחומוס עם צד לילי בגרגר הזהב דיזי. החומוס מוכן במקום לפי מתכון בסגנון גלילי, ונטחן במשך כל היום בשם הטריות. התוצאה היא מנה שנותנת בראש בעיקר כשהיא מגיעה לצד הפתעות מענגות כמו קרעי כרובית מושחמים, סלט קצוץ, טאבולה לימוני, צ'יפס ועוד. ומכאן, בחזרה ליפו, למקרה שאתם עדיין רעבים.
לוינסקי 30 // דיזנגוף 93 תל אביב

חומוס 616

יובל שרון, הבעלים של חנות הקומיקס המיתולוגית קומיקס וירקות פתח את החומוסייה שלו ביהודה מכבי בשלהי 2024. מאז עברו לא מעט גיבורי על דפי הקומיקס, ולא מעט גרגרי חומוס חמימים נכנסו לסיר- והוא התקבע כמקום קבע של תושבי הצפון הישן בזכות חומוס נהדר, קרמי בדיוק במידה הנכונה, טרי ונהדר. גם הפלאפל מצוין והשירות חייכני ונעים כמו בחומוסייה שכונתית שמכבדת את עצמה.
יהודה מכבי 61תל אביב

החומוס של אבי מעכו

הכוח הגדול של החומוס התל אביבי הוא להביא את הבסט מכל רחבי הארץ, והחומוס של אבי מעכו (זה השם המלא) הוא גרסה מאוד מותאמת לתל אביב של המנה העכואית. אולי זה כי אבי הוא אבי בן שיטון, שף שעבד 9 שנים במסעדותיו של מאיר אדוני, ששואב מהדקדוק של עולמות הפיין דיינינג כדי לייצר חומוס חלק ומינימליסטי כמו עכואי, אבל גם ישיר ומיוחד כמו העלית. גרגרים בלגים, שמן זית איכותי, פיתה דקה, בלי ביצה קשה (כי בן שיטון טוען שהיא הופכת את המנה לכבדה), וגם לא פטרוזיליה ופפריקה. ויוצאת לו מנה נהדרת, שגם בין כל הכללים מזקקת את מהות ממרח החומוס.
יהודה הלוי 72 תל אביב

האחים קלבוני

משפחת קלבוני היפואית הנפיקה כבר מספר דורות של חומוסאים וחומוסיות תחת שלל שמות ובמגוון מיקומים ברחבי הארץ, אבל ברחוב יפת נמצא הדבר האמיתי (והוא משתרע משני צדי הרחוב) והוא כולל חומוס קליל במפתיע וייחודי במרקמו – לא גרגירי ולא משחתי אלא משהו נעים באמצע – לצד כל התוספות שאפשר לצפות להן מחומוסיה יפואית ופול מוצלח במיוחד. יש מי שנשבעים בחומוס הזה עד כדי קריאת תיגר על החומוסיה הכי מפורסמת של יפו. אנחנו לא שם, אבל זה לא עוצר אותנו מלטרוף אותו.
יפת 136 יפו

חומוס המשורר

המשורר מביצרון, הלוא הוא בועז חזן, האכיל את השכונה ממזרח העיר בחומוס במשך כ-4 שנים לפני שעבר ב-2022 לאבן גבירול, וכמעט מיד הפך לאחת החומוסיות האהובות עלינו באזור, מהסוג ששווה גם את המעבר בין עבודות הרכבת האינסופיות. שילוב בין מנות מסורתיות להרפתקנות פוסט-היפסטרית קלילה מאזורי הרידיפיין, ויש מנה טעימה, חמימה במידה ועמוסה בגרגרים שנטחנו בגסות למשחה לא חלקה, וזה בדיוק מה שאנחנו אוהבים בה.
אבן גבירול 8 תל אביב

חומוס חג' כחיל

משפחת חג' כחיל הפגינה את כוחה הקולינרי במסעדה שהייתה קרויה על שמה בכניסה ליפו מכיוון כיכר השעון ונסגרה בתחילת המלחמה, אבל מי שמכיר יודע שהמקומיים תמיד העדיפו את המסעדה העממית שלה שבתוככי רחוב יפת ששווה, ולא רחוק ממנה ממוקמת גם חומוסיה מרווחת וממוזגת שעושה כבוד לארסנל המשפחתי (הכולל גם שווארמיה ופלאפליה). במקום מוגש חומוס אוורירי במרקם גס יחסית, מסבחה נהדרת ובעיקר מנת פאתה מעולה, ויחד עם חומוסיות יפואיות אחרות היא שולטת במפת החומוס המקומית של תל אביב.
יפת 93 יפו

חומוס חמודי

הפינה שעל נחמני ויהודה הלוי תמיד היתה נקודת מפגש של חובבי החומוס, ולשמחתנו המסורת לא נשברה גם כש"חומוס נחמני" נסגר. במקומו (או יותר נכון, במקום החומוס המתחרה) הגיע חמודי עם מנה תל אביבית בהשראה ירושלמית, מעט חמצמצה ולגמרי חלקה. הסניף המקורי היה ביגאל אלון, אבל כאן בנחמני חמודי מצא בית וממשיך לספק את אותו החומוס המורכב-אך-ישיר שנאמניו מוכנים להישבע שהוא הטוב בעיר.
יהודה הלוי 93תל אביב

חומוס חמודי. צילום: מתוך עמוד הוולט של העסק

חומוס פרנקל // סיפורו של גרגר

הוא התחיל כחומוס פרנקל (למרות שאינו ברחוב פרנקל) ונוסף לו לאחרונה השם הפיוטי סיפורו של גרגר, ואין ספק שעם חומוס כזה בהחלט יש מה לספר. החומוס של עודד הכט והשף אמיר לטין הוא החדש ביותר ברשימה והוא ראוי להתייצב בה. שכן מדובר בקערה מבטיחה של נחמה, טריות וחמימות שפוגשת אותנו בלב פלורנטין. לכו על המחלוטה עם גרגרי החומוס החמימים ואנחנו מבטיחים לכם שלא תתחרטו. יש גם ממולאים, מרק ושאר אוכל ביתי נהדר.
מסילת וולפסון 28תל אביב

נאדר הגדול

הסוד השמור שעל גבולות יפו אמנם נפתח רק לפני כ-8 שנים, אבל האווירה היא של וותק של משפחה יפואית שיודעת דבר או שניים על חומוס, עם שמועות על קשרים למשפחת קלבוני. קשר משפחתי או לא, הטעם בהחלט מהדהד את המנה ההיא עם חומוס קליל במרקם ביניים נפלא, מנות גדולות ושפע של תוספות צד בקומפלט, ומסבחה שמתחרה ברצינות על תואר הטובה בעיר. באמת גדול זה.
דרך בן צבי 35 יפו

חומוס שלמה ודורון

אין בתל אביב חומוס מקטב יותר. יש הנשבעים לו אמונים ברמה של כת שטופת מוח ויש הרואים בו שיקוץ מוסרי – ובעיקר בשלל הווריאציות היצירתיות המוגשות בו מעל גבי החומוס, כולל חומוס סלט ירקות (!) או חומוס פריחולס, חלפיניו ונאצ'וס (!!!), אבל מומחי חומוס בלתי תלויים שהצליחו לבודד אותו מתוספותיו המוגזמות העידו שמדובר בחומוס מעולה כשלעצמו ואף למעלה מכך בגרסת החומוס-פול. עם זאת, החומוס דאל-טנדורי הוא הברקה מדהימה ולא מעניין אותנו כלום.
ישכון 29תל אביב

• אוכלים שותים
• חומוס
• יפו
• אל קלחה
• אבו חסן

>> רני בלייר אלקבץ (אתם עוקבים, כן?) הוא מגדולי יוצרי הטלוויזיה בישראל ("שבתות וחגים", "פרשת השבוע", "שביתה"), ראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר, ועכשיו גם סופר: "עלעלים", ספר הביכורים שלו, הואאסופת סיפורים אוטוביוגרפיים יפים וכואביםעל נעוריו בקיבוץ ניר עוז, כשברקע שלהם מהדהד יום האסון וההפקרה של שבעה באוקטובר שנמצא איפשהו בעתידן של הדמויות. "לפני חצי שנה עברנו אסתר רעייתי ואני לגור ביפו, סלאמה פינת שדרות ירושלים", הוא מעדכן. "אז לא אספר על מקומות מהעיר שלי אלא יותר מהשכונה החדשה שלי, שהיא מהמקסימות בתל אביב-יפו" .

1. קפה יאפא

קפה יאפא הוא קפה וחנות ספרים מהממת ומתוקה בבעלותם של יוצר הסרטים הדוקומנטריים טוני קופטי ואיש הספרים והמורה מישל אלרהב, שהשנה גם יצרו סרט מקסים בשם"המבריחים"ביחד עם הבמאי יניב ברמן. יאפא מקום נעים וקרוב לליבי שנים רבות, כשבשנה האחרונה עם המעבר של אסתר אשתי ושלי לגור ביפו, הפך בית הקפה/חנות הספרים למקום שאני פוקד אותו לפחות אחת לשבוע.
יהודה מרגוזה 33 יפו

2. אובלומוב

חנות ספרים מתוקה בשכונת נגה.לפני כמה חודשים עברתי ליד החנות ונכנסתי להתרשם. בחנות ישבה לני, בעלת החנות, ושאלתי אותה אם אני יכול להציע לה למכור שם את ספרי "עלעלים". היא מיד הסכימה, ומאז כבר הספקתי להשתתף ביום ההולדת (שנה לפתיחת החנות) בערב קריאה שכולו הוקדש לבטלנות, כיאה למקום ששמו הוא על שמו של האציל אובלומוב, בטלן הבטלנים.
נחמה 4 יפו (שכונת נגה)

3. עמיתה

פעם בשבוע בשישי בצהריים אני מהלך לבית המאפה עמיתה לקנות כיכר לחם מאה אחוז שיפון לשבת.בית המאפה הזה הוא ממש בוטיק של מאפים. מצד אבא שלי אני הונגרי, ולא צריך להסביר את הקשר בין המוצא לעוגות ומאפים, אבל כבר די נגמלתי ואני מאוד נזהר לאכול כמה שפחות פחמימות וכמה שפחות גלוטן. אבל המקום הזה… אני נכנס אליו לא רק כדי לקנות לחם שיפון מאה אחוז טעים להפליא, אלא גם לגנוב מבט אל המאפים הפרושים לפני כמו תכשיטים ולאתגר את הדחף לתקוף איזה קרואסון ממולא.
סלמה 10 יפו

4. רחוב הצורפים

רחוב קסום ביפו שאני אוהב ללכת בו, ותמיד מרגיש בו כאילו נגזר מזמן אחר. רחוב הצורפים יוצא מדרום העיר העתיקה, פינת מזל תאומים, ועולה צפונה, עובר ליד עץ התפוזים התלוי, ליד מועדון קרוואן, ליד בית קנדידוף, וגולש לחצר של שבתאי היפה עד רחוב רוסלאן… מימין לרחוב חומה, מאחוריה רחוב יפת, משמאל גן החמאם וגן המוזיאון. שבע דקות של עדן.

5. אל קלחה

חומוס במרחק הליכה קצרה זה איכות חיים, ואם מדובר באל קלחה אז זכיתי פעמיים.הפאתה של אל קלחההיא מנה עתיקה מהמטבח השאמי, המבוססת על שילוב מאוזן להפליא של חומוס, חתיכות פיתה מושרות, גרגירי חומוס, שקדים קלויים, רצועות בשר שייטל, יוגורט וסמנה. ולחשוב שהדייגים היו אוכלים את זה על הבוקר אחרי לילה של דייג.
סלמה 3 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

מתחם התחנה.המתחם הכי מוזר בעיר. ניראה כי מיליונים הושקעו במתחם התיירות שהפך לפיל לבן, ריק ובעיקר חשוך בלילה. עם הקמתו של פארק המסילה השוקק והיפהפה, חיוורונו של מתחם התחנה בולט לעין כמעין שכונה מוזרה וחשוכה הצמודה לפארק המסילה. מתחם התחנה הוא המקום האידיאלי לתקומתו של מתחם סטודיואים לאומנים שכל כך חסר בנוף התל אביבי. אפשר להעתיק את המודל הנצרתי של גלריות קטנות, בתי קפה מתוקים, אמנות, אירועי תרבות ומוזיקת רחוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"אתי", סדרת הדרמה של חגי לוי על פי הספר "השמים בתוכי", המוכר גם כיומנה של אתי הילסום. הסדרה היאיצירת מופת ייחודית ומטלטלתשלאורך שש שעות מגוללת את סיפורה של הילסום, צעירה יהודיה. במקור מתרחשת העלילה באמסטרדם של מלחמת העולם השנייה, אבל בסדרה היא מתרחשת באמסטרדם של היום, המודרנית, ועם זאת בהוויה תקופתית בה אין ניידים, אין מחשבים, היהודים חווים השפלה ואיסורים, קיים מצור על העיר וחיילים נאצים מסתובבים ברחובות. כל זה מקנה לאירוע הטלוויזיוני המופלא תחושות מכוונות שאירוע מסוג זה יכול לחזור על עצמו גם בימינו אנו, ולתפאורה העכשווית של אמסטרדם יש תפקיד עלילתי בחוויה העוצמתית כולה.הבחירה בשחקנית הגרמניה הצעירה והממגנטת יוליה וינדישבאואר לגלם את אתי היא מהבחירות הנפלאות של הפרויקט.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה קראתי את ספר העיון"איך נולדים מחדש" של יאיר אסולין. בספר 36 מחשבות על הזמן הגדול והשבור הזה, כפי שכותב יאיר, ואצטט מדבריו בשער הכריכה: "מטרת הטקסט הזה, היא יותר מכל לסמן את המקום שבו אנחנו עומדים, לסמן מגמה, להבין שכל מה שמתחולל לנגד עינינו, בישראל ובכלל, כולל הכאוס הפוליטי הישראלי והכאוס הפוליטי בעולם כולו, והמבוכה ותחושת חוסר האונים, וכל השדים שמרחפים סביבנו, הכל סימפטומים של תהליך רחב הרבה יותר, עמוק הרבה יותר, של שקיעת הסדר הנוכחי".כאחד ששואל את עצמו מדי יום "דרכנו לאן?", הספר נטע בי תקווה שיש לאן!אבל החברה הישראלית זקוקה לעוד יאיר אסולינים שיאירו את הדרך. החברה הישראלית אחרי שבעה באוקטובר זקוקה ל"ברנרים" חדשים שיכתבו על זמנים חדשים ויאפשרו שיח שיוביל למעשים.יאיר ואנינפגשנו לשיחת פודקאסט בנושאשהייתה עבורי מעוררת השראה

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
דעתי היא שעל מנהיגי המדינה להצהיר על הקמת מפעל לאומי לחוסן הנפש, אליו יופנו תקציבי ענק כיאה למפעל לאומי, כדי להשיב לחברה הישראלית אוויא לריאות. עד שמפעל לאומי כזה יקום, על כולנו למצוא דרך לתרום ולהתנדב לכל עמותה או ארגון שעוסקים ומטפלים בחוסן הנפשי הפרטי והלאומי של החברה הישראלית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
השחקנית עדי ארד,שלפני שנתיים עזבה הכל והתגייסה ברוח ובגוף למען משפחות החטופים. במאבק על השבת יקיריהן, היא הקימה קבוצות, היא הרימה מחאות, היא הייתה בקשר עם כל הורה והורה, היא יזמה קבוצת ווטסאפ ששמה "הכח הנשי" ובה מאות נשים חזקות, מעוררות השראה, משפיעות ומובילות דעה. הקבוצה הזאת הצליחה לטעמי, כאחד הגברים היחידים שזכו להיות בה, לשנות את המציאות הישראלית בדקות הכי קריטיות במאבק על השבתם של החטופים. לעדי ארד הכבוד על הנחישות והחריצות, והלוואי שתקום מהקבוצה הזאת תנועת כוח נשית עוצמתית שתלך לבחירות ותוביל את המדינה.

מה יהיה?
להפתעתי אני מוצא את עצמי עונה על השאלה הזאת ב"יהיה בסדר". להגיד "יהיה טוב" זה קצת מוגזם. להגיד "יהיה איום ונורא" זה פסימי. אז יהיה בסדר. תשובה ישראלית קלאסית שיש בה מן האופטימיות הזהירה.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• סדרות ישראליות
• קפה יאפא
• ספרים
• עמיתה
• יפו העתיקה
• אל קלחה
• מתחם התחנה

את כולנו תוקפת מדי פעם המחשבה המבאסת הזו שאם רק לא היינו מדינה במלחמה מתמדת, זה היה גן עדן עלי אדמות. מה חסר לנו פה? מזג אוויר מושלם, נוף חופים יפהפה, אווירה של הרמות אינסוף ואוכל טוב. אוכל כל כך טוב. גם הציניקנים ביותר על המדינה לא יכולים שלא להודות שאין בעולם תחליף אמיתי לעונג של חומוס. הבעיה היא שאת החומוס שלנו אנחנו אוכלים תחת טילים, וזה קצת הורס את החוויה. אולי כדי להיזכר במה שטוב פה, ואולי סתם כדי להתנחם בתחתית של צלחת שנוגבה עד תום, היום אנחנו ממליצים על 3 מנות חומוס לטייקאווי או משלוח. משהו צריך להחזיק אותנו כאן שפויים, לא?

>>מה הנזק? אלו עסקי האוכל שנפגעו בעקבות הטילים מאיראן

גרגר הזהב

למה כדאי:החומוס הפלורנטינאי הוותיק כבר התרחב מאז גם למרכז העיר, ונשאר זהב כשהיה. לא מדובר במנה מורכבת או יוצאת דופן מדי – חומוס טחון דק עד למרקם חלק, טעמים בלי קשקושים מיותרים וצ'יפס חומוסיות נהדר. לא באמת צריך יותר מזה.
המנה שלנו:בעיקרון גרגר הזהב עבורנו הוא חומוס ישיר ופשוט, כך שמנת המסבחה הרגילה תהיה נהדרת, אבל גם ראינו שבסניף דיזנגוף יש מנת חומוס מנסף עם בשר מתובל בסגנון ערבי גלילי, וממש בא לנו את זה פתאום.
איחולים למזרח התיכון:מי ייתן ושיחות השלום שעוד יבואו – והם יבואו – יעברו חלק כמו החומוס הזה.
>> גרגר הזהב, לוינסקי 30 תל אביב, דיזנגוף 93 תל אביב
למשלוחים

חומוס המשורר

למה כדאי:מה שהיה מנת חלקם הסודית של תושבי ביצרון הפך למוסד חומוסים ממורכז יותר באבן גבירול, אבל משורר החומוס בועז חזן נשאר עם אותה יד יציבה וצלחת טעימה ברמות עם חומוס גס ומתובל לשלמות. אתם עוד תכתבו עליו שירה.
המנה שלנו:מעבר לחומוס הנהדר, התוספות של חזן נוטות להוסיף הרבה קלאס, גם כשמדובר בקלישאה כמו חומוס פטריות – שכאן נקרא, כיאה למשורר, "מג'יק משרום.
איחולים למזרח התיכון:שנתמקד בשירה על חומוס ולא בטילים על הראש.
>> חומוס המשורר, אבן גבירול 8 תל אביב
למשלוחים

אל קאלחה

למה כדאי: מדובר בסיפור שפיצל משפחה אחת בין ירדן ליפו, כל אחת מהן מפעילה חומוסיה בשם אל-קלחה עם חומוס ביירותי שמוכן במקום, והפך די מהר לחומוסיה האהובה עלינו בעיר. גם כי החומוס של אחמד "זיזו" חט'ב הוא ממרח מושלם בטעמו ומרקמו, וגם כי מתחבאת בו מנת מלכים ירדנית.
המנה שלנו:קשה מאוד שלא להתפתות בכל פעם מחדש למנת הפאתה המופלאה – קרעי לחם מושרים ורכים במי חומוס חמים, גרגירי חומוס, יוגורט, בשר שייטל, שקדים קלויים וסמנה. לעניות דעתנו, המנה הזו יכולה להוביל לפריצת דרך במזרח התיכון.
איחולים למזרח התיכון:מאחלים לאיחוד משפחות, כי גם בביירות יתאהבו בחומוס של זיזו.
אל קלחה, דרך סלמה 3 תל אביב
למשלוחים

• אוכלים שותים
• חומוס
• חומוס המשורר
• גרגר הזהב
• אל קלחה

לפעמים, כמו חצי מעם ישראל, אנחנו אוהבים להיות חצופים ולספק דיעה לא פופולרית, אבל נשבעים ששקלנו את האמירה הבאה בכובד ראש: החומוס של אל קלחה יותר טוב מאבו חסן. מיתולוגיה בצד, אנחנו מתעסקים במה שנמצא בקצה של הפיתה. ועל הפיתה של השף אחמד ח'טב (הידוע בתור זיזו) נמצא חומוס קרמי חלומי עם טעם שמעקצץ בקצה של הלשון עד הניגוב הבא. מתנה לבטן, חיבוק לנפש. אבל עם כל הכבוד לחומוס האיכותי שמגיש זיזו, מנת הדגל של המקום היא הפאתה – גרגירים רכים וחמימים משולבים ביוגורט, בשר שייטל, צנוברים, פיסות פיתה ומוצף בסמנה (חמאה מזוקקת. מנה מופלאה שבאמת ששווה את משקלה בזהב.

>>איזה יופי יש לי קופי: 5 בתי קפה חדשים שתל אביב הייתה צריכה

רוצים לשמוע מיד ראשונה? זה מה שהיה למבקר אוכל הרחוב שלנו להגידבפעם הראשונה שטעם ממעדן האלים הזה: "באופן אולי מפתיע, מדובר במנה קלילה יותר מחומוס, גם אם ממלאת לא פחות (ובהחלט ליותר זמן). הטעם מעט חמצמץ יותר, בחסות היוגורט, ומתמלא בעושר טעמים שהופך כל ביס למגוון. הסמנה מעשיר את הכל בריח נפלא, וחתיכות השייטל מוסיפות בעיטה בשרית שמפוצצת את הטעמים בפה כמו זיקוקים קטנים של עסיסיות".

מנה מומלצת?ברור, מה לא קראתם? אל תעזו לפספס את החלום שהוא פאתה.
יש אופציה לטבעונים? ברור, זו בכל זאת חומוסיה. יש פאתה צמחונית ופאתה טבעונית (45 ש"ח), וגם איך קוראים לזה? אה, כן – חומוס.
איך מזמינים?בוולט,משלוחהאותןביס
ואם לא בא לי? אם אתם בכלל בקטע של כיוון אחר, אנחנו ממש עפים עלכריך עוף מטוגן שעושה רעש לשכניםמרוב שהוא פריך.

• מה מזמינים היום
• אוכלים שותים
• אל קלחה
• חומוס
• משלוחים

שבוע לא פשוט עבר על סצינת האוכל התל אביבית, עם לא פחות מ-7 סגירות של מקומות אוכל – אבל כמו הלוחמים שהם, אנשי האוכל של תל אביב ממשיכים לעבוד כדי לדאוג לנו לטעמים ומטעמים חדשים. אספנו 6 ביסים נהדרים שאכלנו לאחרונה, וממש לא כדאי לכם לפספס.

>>בין דובאי לטיילת באילת: מסעדת בשרים יוצאת דופן נחתה בת"א

1. הפיתות של חמודי אבולעפיה

אין לנו מספיק מילים טובות לשבח ולהלל את הפופ אפ של חמודי אבולעפיה בג'ורג', בר השיפודים בפלורנטין. הקבב הקפיצי והעסיסי, שהתגעגענו אליו מאז סגירת דלידה, מוכיח שוב שהוא בין הקבבים השווים בעיר, ויחד עם הסלטים הלא שגרתיים מתקבל ביס חלומי, לא פחות. אחרי שהתלבטתם בין הקבב הנ"ל לצוואר טלה בבישול ארוך, מעורב ירושלמי או כל חלבון אחר (או כרובית לצמחונים) – תנו לאבולעפיה להרכיב לכם את הפיתה, מלאכת מחשבת של טעמים ומרקמים שאי אפשר להפסיק לזלול. 42-74 ש"ח.
שדרות וושינגטון 25

2. קרואסון שרימפס | יוליה בנמל

פנינה קולינרית בטעם של פעם מצאנו בבראנץ' החדש ביוליה בנמל, קרואסון שרימפס וביצים עלומות בביסק סרטנים. מה שנשמע מבטיח גם מקיים: השרימפס והביצים העלומות מתחרים זה בזה מי יותר מושחת ומפנק, וכשהם נמהלים בביסק קטיפתי – אין ברירה אלא לנגב את הצלחת עד תומה. יחד עם הנוף לים וקוקטייל מתוך תפריט מקורי ומפתיע לא פחות, אפשר לפתוח את הסופ"ש בנימה חיובית. 88 ש"ח.
יורדי הסירה 1 (נמל תל אביב, האנגר 2), שישי 12:30-15:00

3. סשימי | גילה וננסי

עוד פנינת בראנץ' שאתם רוצים לטעום נמצאת בגילה וננסי, הקופרודוקציה של אייל שני והפאג. תחת הכותרת התמימה "סשימי" מסתתרות פרוסות דג טרי, לפי המצאי שהגיע באותו בוקר למסעדה, משכשך בשלולית שמן זית וסויה ומעוטר בבצל ירוק וחזרת טרייה מגוררת. שני יודע לתת לחומרי גלם את הכבוד המגיע להם וזה בדיוק מה שקורה כאן, כי טעמו של הדג כמעט ניטרלי – כלומר אמיתי כפי שברא אותו אלוהים (או פוסידון, מה שאתם לא מאמינים), כשהחזרת ושמן הזית מוסיפים שפיץ בסוף. המחיר 92 ש"ח משקף את יוקר המחייה, ולצערנו כבר התרגלנו.
לבונטין 8, שישי 10:30-15:00

4. סינטה של אמין | לה טיגרה

הפתגם "קנאת סופרים תרבה חוכמה" רלוונטי גם לפיצאיולואים, אלא שבמקום לקנא הם מפרגנים. פיצריית לה טיגרה מארחת החודש את אמין ואולה עלו מ"פיצה אולה" בעוספייה, זוג שאהבת האוכל אצלו שנייה רק לקנאות לחומרי גלם ותהליכים. הם מייצרים בעצמם את הטופינגז שעל הפיצות, מפסטו שגדל בחממה שבגינת ביתם ועד לנקניקים ובשרים שאמין מייצר ומעשן בעצמו. את הסינטה, שמופיעה כמנת פתיחה בתפריט הפופ אפ, הוא מעשן שלוש שעות בעישון קר, פורס ומגיש עם שמן זית ארומטי, פיסטוק חלבי ומעט שמן פסטו מתוצרת בית. לפני שאם מתנפלים על הפיצות תנו צ'אנס לסינטה, כי מנה שמקפלת בתוכה כל כך הרבה ארטיזנליות לא מוצאים כל יום. 68 ש"ח.
פרנקל 9, עד סוף החודש

5. אמר אלדין | אל קלחה

הגענו בגלל הפאתה ונשארנו בגלל האמר אלדין – קינוח טבעוני מתוצרת בית מלדר, בטעם מודגש של משמש וגוון כתום עמוק כמו שמש באמצע הקיץ. הבעלים והשף אחמד חט'ב (כולם קוראים לו זיזו) מספר שהקינוח מגיע מהמטבח השאמי ושהוא עוזר להוריד את האוכל, אבל אותנו כבש דווקא הטעם החמוץ־מתוק־מישמישי שמחליק בגרון כזיכרון ילדות. 20 ש"ח.
סלמה 3

6. לינצר טורט | ליליאנפלאץ

לא, זו אינה מסעדה חדשה אלא מותג ריבות ועוגות שפועל בדרום העיר וממש כדאי להכיר. רועי כהן, עורך דין במקצועו, התאהב באפייה וקונדיטוריה בווארית, ז'אנר שכמעט לא רואים בעיר. הוא נסע ללמוד בגרמניה הכנת ריבות ואפיית עוגות ומיישם על הפירות בארץ תהליכים מסורתיים וארטיזנליים, בקונפיטורות ביתיות סמיכות בטעמים מיוחדים (אנחנו התמכרנו לשזיף מתובל) ועוגות מהקונדיטוריה האוסטרו הונגרית כמו לינצר טורט – עוגה כבדה ורכה מבצק חמאה פריך עם אגוזי לוז, תבלינים וקונפיטורת פירות יער בחמיצות עדינה. כוס תה וחתול ויאללה, שיבוא כבר החורף. 90 ש"ח במבצע היכרות (במקום 110 ש"ח).
ליליאנפלאץ

• אוכלים שותים
• אבולעפיה
• שרימפס
• אייל שני
• לה טיגרה
• אל קלחה