Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

דתי

כתבות
אירועים
עסקאות
מיכאל מרסה. צילום: איליה מלניקוב

מיכאל מרסה: "זה שאדם שומר מצוות לא אומר שהוא חייב להיות שמרן"

מיכאל מרסה: "זה שאדם שומר מצוות לא אומר שהוא חייב להיות שמרן"

סולן בלהקה שהיא חלק מלייבל יהודי מחתרתי, סטארטאפיסט ומלמד תלמוד. מיכאל מרסה לא מאמין שזה סותר ומספר לנו על הנוף העירוני שלו

מיכאל מרסה. צילום: איליה מלניקוב
מיכאל מרסה. צילום: איליה מלניקוב

מצב משפחתי

גרוש פלוס 2

גיל

37

תעסוקה

סולן בלהקה שהיא חלק מלייבל יהודי מחתרתי שאני מפיק, סטארטאפיסט ומלמד תלמוד.

[tmwdfpad]

מאיפה אתה במקור ומתי הגעת לתל אביב?

"נולדתי וגדלתי בתל אביב, בבן יהודה פינת גורדון. להורים שלי לא הייתה מכונית אז גם לא ממש יצאנו הרבה מהעיר. חשבתי כמה פעמים לעזוב את העיר אבל הבנתי שאני לא יכול. תל אביב היא ב־DNA שלי".

באיזה גיל חזרת בתשובה?

"גדלתי חילוני, אף פעם לא הלכתי לבית כנסת, לא ידעתי שיש תלמוד. בגיל 23 התוודעתי לדת. מהרקע שבאתי ממנו ההתקרבות לדת הייתה הדבר הכי מחתרתי שיכולתי לעשות. חבר שלי לקח אותי לבית הכנסת, פגשתי את הרב שלי והיה משהו שהשפיע עליי ברמה האנושית. התחלתי ללמוד תלמוד וראיתי שיש שם הרבה מאוד חוכמה ויופי שהרשימו אותי. בשלב מסוים זה גם התחבר עם מצוות, אבל אני לא קורא לזה חזרה בתשובה".

מה זה אם לא חזרה בתשובה?

"המונחים של תשובה ושאלה לא נכונים. אתה כל הזמן בתנועה. אני מנסה להגיע לאיזון מסוים, והיום אני מנסה לא להגיע למקומות שאני לא צריך להיות בהם. יש לי כיום שילוב בין הקהילות החרדיות שאני חלק מהן לבין החברים החילונים שלי. פעם הרגשתי שאני חייב לבחור צד, היום אני יודע שצריך איזון בריא. אתה צריך לשנות דברים בטבע שלך ועדיין להישאר נאמן לעצמך".

תחומי העיסוק שלך לא מתקשרים אוטומטית לדת.

"אנשים בדרך כלל מופתעים. אני מסתובב במקומות שיש פחות אנשים דתיים אבל מהר מאוד זה עובר את המחסום החיצוני ונהיה משעשע. האינטרנט היה קיים בספרות היהודית כבר לפני 3,000 שנה, יש עשרות אלפי ספרים שכולם שולחים 'לינקים' זה לזה. כולם מקושרים. המטרה היא לפרוץ את הגבולות בתוך הגבולות, ליצור בתוך המגבלות. זה שאדם שומר מצוות לא אומר שהוא חייב להיות שמרן".

אתה מרגיש שאתה שונה בנוף העירוני?

"מה שיפה בתל אביב זה שאתה אף פעם לא מרגיש שונה. אחרי שחזרתי בתשובה גיליתי שיש מלא קהילות חרדיות בתל אביב. כחילוני הם היו שקופים עבורי. תל אביב מאפשרת לכל אחד לחיות עם האמונות והדרך האישית שלו".

מה הסוד התל אביבי שלך?

"יש בית כנסת באלנבי, מול בית הכנסת הגדול. הוא הראשון שנבנה בתל אביב. כשבנו אותו אמנים שונים תרמו לו יצירות אמנות, על הדלת יש פסיפס של זאב רבן. לא הרבה מכירים את המקום כי כרגע הוא סגור. צריך לעשות עוד מקומות כאלה בתל אביב שיפנו לאמנים ולאנשי ספר שרוצים להתחבר למקום הדתי".

מה מפחיד אותך?

"הייתי שמח לא להתגלגל שוב פעם. לסגור הכל בגלגול הזה".

מה עושה אותך מאושר?

"הילדים שלי זה דבר ראשון. התקופות שהייתי הכי מאושר בהן כשלמדתי סוגיה וכל היום נמצא בתוכה, זה היי מטורף, זה אופוריה. שבת גם עושה אותי מאושר. החיים עצמם זו סיבה להיות מאושר".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

סולן בלהקה שהיא חלק מלייבל יהודי מחתרתי, סטארטאפיסט ומלמד תלמוד. מיכאל מרסה לא מאמין שזה סותר ומספר לנו על הנוף העירוני...

מאתמערכת טיים אאוט7 ביולי 2016
בית חינוך אביב בבית המשפט (צילום: שלומי יוסף)

בית המשפט קבע אחרת – אבל העירייה ממשיכה להפלות בין בתי ספר

בית המשפט קבע אחרת – אבל העירייה ממשיכה להפלות בין בתי ספר

בתקנות להקצאת מבנים של בתי ספר בתל אביב, מצויינת העדפה מפורשת לחינוך התורני. בית המשפט קבע שמדובר בסעיף מפלה עוד בשנת 2014. עכשיו המאבק חוזר לבית המשפט

בית חינוך אביב בבית המשפט (צילום: שלומי יוסף)
בית חינוך אביב בבית המשפט (צילום: שלומי יוסף)

אם לא יקרה שום שינוי בשנה הקרובה ייאלץ בית חינוך אביב, בית הספר האנתרופוסופי בתל אביב, לחפש מבנה חדש. בית חינוך אביב קיים שש שנים ולומדים בו כ־250 תלמידים מגיל גן עד כיתה ו'. למרות הפריחה בשנים האחרונות של בתי ספר דמוקרטיים ואנתרופוסופיים ובתי ספר לטבע ברחבי הארץ, עיריית תל אביב מסרבת לתת מבנה קבע לבית חינוך אביב. בארץ קיימים כמה בתי ספר במעמד "מוכר שאינו רשמי". מדובר בעמותות פרטיות או שיטות ייחודיות שמוכרות על ידי משרד החינוך ועובדות בפיקוחו, אך תלויות ברשויות המקומות כדי לקבל מבנה קבוע. בית חינוך אביב, וגם זרמים שונים של החינוך התורני, כלולים בקטגוריה הזאת ועל כן תלויים בהקצאות מבנים מהעירייה.

הלכה למעשה: חגיגות שבועות חילוניות ברחבי העיר

בית חינוך אביב בבית המשפט (צילום: שלומי יוסף)
בית חינוך אביב בבית המשפט (צילום: שלומי יוסף)

אבל מתברר שבאופן מפתיע, גם בתל אביב החילונית למהדרין יש העדפה לחינוך החרדי. סעיף המריבה, זה שהוציא את הורי בית הספר האנתרופוסופי לבית המשפט ומופיע בתקנת ההקצאות של העירייה, גורס כי ההיררכיה לקבלת מבני חינוך תיתן קודם כל העדפה לזרמי חינוך תורני בעיר. "אנחנו בעצם מבקשים מהעירייה להקצות לנו מבנה או להכיר בנו כבית ספר ממלכתי כדי שיהיה מבנה קבע לבית הספר", אומר גיל ארז, מנכ"ל העמותה המנהלת. "העירייה באה ואומרת שאין לה מבנים, ואנחנו מגלים שיש עשרות מבנים בתל אביב שיושבים בהם בתי ספר של המגזר החרדי".

בית חינוך אביב בבית המשפט (צילום: שלומי יוסף)
בית חינוך אביב בבית המשפט (צילום: שלומי יוסף)

אם זה נראה לכם מוזר אתם לא היחידים. בית המשפט קבע עוד ב־2014 שתקנה זו מפלה ועל עיריית תל אביב־יפו לשנות אותה, אך עד עכשיו לא חל שום שינוי בנושא. עתירה שהגישו בימים אלה הורי בית חינוך אביב לבית המשפט העליון מנסה גם היא להילחם בסעיף המפלה. "אני קוראת לרון חולדאי – הפסק להתבצר בעמדתך", אומרת מנהלת בית הספר אורנה שם־טוב־נץ. "מנהיגות נבחנת גם בגמישות, הבנה והתפתחות. תל אביב צריכה אותך פלורליסטי".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"מאז כניסתו לתפקיד ראש העירייה רון חולדאי שם דגש כתפיסת עולם על חיזוק וביצור החינוך הממלכתי בעיר, כחינוך איכותי ושווה לכל. ככלל העירייה לא תמכה בפתיחת בתי ספר חדשים שאינם ממלכתיים, בין אם זה בחינוך החרדי ובין אם זה בחינוך פרטי מסוגים אחרים, כגון בית הספר האנתרופוסופי הנידון".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בתקנות להקצאת מבנים של בתי ספר בתל אביב, מצויינת העדפה מפורשת לחינוך התורני. בית המשפט קבע שמדובר בסעיף מפלה עוד בשנת...

מאתתומר ממיה9 ביוני 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!