יש משהו מאוד ויזואלי במוזיקה של הביץ' בויז. מרגע שאתם שומעים ההרמוניה הקולית המפורסמת, מיד נדבקת לראש תמונה של חוף שמשי בקליפורניה, ריח ים רענן וגולשים בלונדינים חייכנים מפלרטטים עם נערה נאה בביקיני. המוזיקה של הביץ' בויז – אפילו יותר משמם – היא זו שמגדירה את אווירת החוף והחופש של ההרכב המיתולוגי. ונראה שהסרט הדוקומנטרי החדש עליהם, "הביץ' בויז", מבין בדיוק את הרעיון הפשוט הזה.

>>חם על המסך: הסדרות שעומדות להדביק אתכם לספה ולמזגן בקיץ

הדוקו החדש, שעלה בסופ"ש לשירות הסטרימינג של דיסני+, סוקר את הקריירה ארוכה של הביץ' בויז, ולמרות שהוא אורך רק שעתיים, הוא בכל זאת מספיק להקיף את מגוון הנקודות החשובות – הנסיעות המוזיקליות של משפחת וילסון, גאונות הפופ של בריאן, היריבות מול הביטלס, וגם האתגרים שהובילו למשברים בלהקה, כמו כל דוקו מוזיקלי מוצלח. ואכן הדוקו מלהטט בין כל הנ"ל בעריכה קצבית ופופית – כיאה למותג – אבל הדוקו מסקרן לא רק בגלל מה שהוא מספר על העבר, אלא גם מה שהוא מציג מההווה.

אחד האלמנטים המשמעותיים בדוקו הוא מפגש משותף של כל חברי הביץ' בויז, בלוקיישן החוף המקורי בו צילמו את עטיפת אלבומם הראשון. מעבר ללהיות מפגש של בני 80 שנזכרים בנעוריהם, זו ככל הנראה היתה ההזדמנות האחרונה לערוך מפגש משמח שכזה, מכיוון שרק בחודש פברואר האחרון דיווחה משפחתו של בריאן וילסון כי הגאון המוזיקלי בן ה-81 סובל מדמנציה בשלב מתקדם. זה עצוב מאוד, אבל בדיוק בשביל זה הרגע ההוא היה כל כך משמח, ואנחנו כבר מתים לגלות איך זה נראה בסרט.
"הביץ' בויז", עכשיו בדיסני+

• המסך
• דיסני+
• מוזיקה
• הביץ' בויז
• דוקומנטרי

• Facebook
• Twitter
• Email

בשבוע שעבר לא הספקתי להעלות לכאן את התוכנית כי הייתי בחו"ל.הנה היא כאןלכל מי שפספס.

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

[tmwdfpad]

Yamantaka // Sonic Titan – "One"

הרכב קנדי ממוצא אסייתי (לא ממש מפורט מאיפה באסיה, אבל עושה רושם שיפני) שמשלב אופרה, סטונר ופרוג, אלמנטים אינדיאניים ופרפורמנס ארט מטורף. נחשפתי אליהם לראשונה בהופעה בפרימוורה 2014 ותוך כדי החזרה מהפסטיבל השנה, והנסיונות להסתגל בחזרה למציאות, נזכרתי בתדהמה שאחזה בי בהופעה שלהם. מתוך האלבום "Uzu" שיצא לפני שלוש שנים.

Don Nix – "The Shape I'm In"

מורידים הילוך עם מפיק מוזיקלי שעבד עם בלוזיסטים ענקיים כמו אלברט קינג, פרדי קינג, ג'ף בק וג'ון מייאל, אך כיוצר בפני עצמו נותר די עלום. החומרים של ניקס נגעו יותר בסאות'רן רוק, סול וגוספל והקטע היפהפה הזה לקוח מתוך אלבום הסולו הראשון שלו, "Living By The Days" מ־1971.

Dennis Wilson – "River Song"

האח שנחשב תמיד לפחות מוצלח בביץ' בויז, הסנדוויץ' בין בריאן וקארל וילסון, הוכיח את עצמו כמתופף, מפיק מוזיקלי, כותב שירים וזמר נהדר – ואף הוציא אלבום סולו מהמם ב־1977. "Pacific Ocean Blue" צריך להיות קלאסיקת קוק סבנטיז לא פחות מ־"Rumours" של פליטווד מק.

"I'm lookin' for some country life \ Some kickin' room no more city life, I want the river"

Gene Clark – "Spanish Guitar" [Live]

ג'ין קלארק הוציא את אלבום המופת הלא נורמלי "No Other" ב־1974, אך לא זכה להצלחה מיידית. עוד דוגמה לאלבום שזכה למעמד הראוי רק אחרי שנים. אבל דווקא בחרתי שיר שלקוח מתוך אלבומו היפה אף הוא – "White Light" – כאן בגרסת לייב מהופעה שהתקיימה באמצע הסבנטיז ועולה בהרבה על המקור שבאלבום. ג'ין קלארק היה יוצר ענק ואם עוד לא האזנתם ל־"No Other" – רוצה בבקשה.

"And the right and the wrong and insane \ And the answers they cannot explain \ Pulsate from my soul through my brain \ In a spanish guitar"

Love – "The Red Telephone"

האהבה של ארת'ור "לאב" לי ב־"Forever Changes" הייתה צבעונית מאוד, מה שאומר שהיא כללה גם לא מעט גוונים כהים, אפלים. משהו בשיר הזה כל כך מלא אימה לטעמי.

"They're locking them up today \ They're throwing away the key \ I wonder who it'll be tomorrow, you or me?"

Psychic Ills – "I Don't Mind" feat. Hope Sandoval

חוזרים מסיקסטיז והסבנטיז בחזרה לעכשיו עם קטע נהדר מהחדש של סייקיק אילז בדואט מופלא עם המלאכית הופ סנדובל, סולנית להקת מאזי סטאר. באלבום החדש שלהם, "Inner Journey Out" הלהקה מתכתבת עם השירים ששמענו קודם, עם הגוספל והקאנטרי־רוק. סייקיק אילז יופיעו ב־22 ביוני בלבונטין 7.

Mazzy Star – "California"

17 שנה אחרי האלבום "Among My Swan" חזרו מאזי סטאר עם האלבום "Seasons of Your Day" ב־2013 – וזה אחד השירים הכי יפים בו. אל סיבוב ההופעות שקידם את האלבום התלוו הסייקיק אילז ששמענו קודם כמופע הפתיחה.

Ox4 – "Sexual Fantasies"

הרכב ירושלמי שאני אוהב מאוד ומייחל שיחזור להופיע ולהקליט.

Morgan Delt – "Make My Grey Brain Green"

מוטציית השפעות של Love והרכבי פופ אקספרימנטליים מהחוף המערבי. מתוך אלבום הבכורה של דלט מ־2014.

Shannon &The Clams – "I Just Wasn't Made For These Times"

רק לפני שבוע זכינו לשמוע ברעננה את כל "Pet Sounds" של הביץ' בויז בלייב. ובכן, לכבוד 50 שנה לצאת האלבום הוציאו אנשי פסטיבל הסייק באוסטין, Levitation, אלבום מחווה בהשתתפות הבלאק איינג'לס, Night Beats, The UFO Club ועוד. את הביצוע הזה אהבתי במיוחד.

Psychic Ills – "Love Me Two Times"

ואם כבר באלבומי מחווה עסקינן, לפני שנתיים יצא "A Psyche Tribute To The Doors" עם הרייבונטס, קליניק והסייקיק אילז ששמענו קודם. אחלה קאבר, שאפילו שלא משנה המון בשיר, עדיין מצליח להפוך אותו למשהו שהוא לגמרי בסטייל של הלהקה המבצעת.

The 13th Floor Elevators – "Reverberation"

אם יש להקה של מוזיקה פסיכדלית שמזוהה יותר מכולן עם הגראז' והפסיכדליה של אוסטין, טקסס ושבלעדיה כנראה אף אחת מהלהקות שאזכרתי בשני השירים הקודמים לא היו קמות – אז זו The 13th Floor Elevators של רוקי אריקסון.

Teho Teardo & Blixa Bargeld – "DHX 2"

עוד הופעה מומלצת שעומדת לפקוד אותנו היא זו של המלחין האיטלקי טיהו טראדו יחד עם בליקסה ברגלד – איש הלהקות הבאד סידס (של ניק קייב) ואיינשטירצֵנדֵה נוֹיבּאוּטֵן. השניים יגיעו יחד ב־15 בספטמבר לרידינג 3 רגע אחרי שהוציאו אלבום מעולה יחד – "Nerissimo" שמושר בגרמנית, אנגלית ואיטלקית.

"Hope should be a controlled substance"

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

לתוכנית 255

• גוספל
• דניס ווילסון
• אלבום מחווה
• הדורז
• דון ניקס
• סייקיק אילז
• מאזי סטאר
• הופ סנדובל
• רוקי אריקסון
• Psychic Ills
• הביץ' בויז
• רדיו הקצה
• מוזיקה
• קאנטרי
• פסיכדליה
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• ג'ין קלארק
• פודקאסט
• אוסטין
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

"קשה לדבר על עצמך, זה באמת קשה. זה לא באופי שלי", מתפתל בריאן ווילסון כשאני מנסה להבין מה כל כך קשה להתראיין. האיש שאחראי לעיצוב הסאונד וההרמוניות שילכו וישפיעו על אינספור להקות ומוזיקאים אחריו ולאלבום מופת שאין מספיק סופרלטיבים לתארו, נוטה להסתפק בתשובות קצרות, לחזור על עצמו, לעתים לא לענות כלל או להשיב תשובות מתסכלות. "אני לפעמים שומע את אותן שאלות שוב ושוב. אני יודע שזה חלק מהעניין, אבל אחרי יותר מ־50 שנה, נראה לי שאני מתחיל להתרגל לזה", הוא מוסיף בלקוניות. זה לא הקל את המשך השיחה.

ווילסון (73), האיש שהוא הביץ' בויז, יגיע לראשונה לישראל להופעה אחת במסגרת סיבוב ההופעות המציין 50 שנה לצאת אלבום המופת "Pet Sounds", שכולל להיטים דוגמת "God Only Knows", "Wouldn’t It Be Nice" ו"You Still Believe in Me". הוא צפוי לבצע את כל שירי האלבום, שנחשב לאחד החשובים בכל הזמנים, מלווה בלהקה ובחברי הביץ' בויז אל ג'רדין ובלונדי צ'פלין.

ווילסון הקים את הביץ' בויז ב־1961 בקליפורניה עם בן דודו מייק לאב וחברם אל ג'רדין. את ההרכב המקורי ניהל מוריי ווילסון, אביו של בריאן, והיו חברים בו גם שני אחיו, קארל ודניס, אשר אינם עוד בחיים. הלהקה, שהחלה כחבורה של נערים, נחשבת כבר שנים לחלוצת הסאונד של החוף המערבי ומזוהה עם תרבות גלישת הגלים, אף שזה רק קטע תדמיתי: ווילסון ורוב חברי הלהקה מעולם לא היו בעניין של גלישה.

נוסף על גלישה, בחורות, מכוניות ושמש, סימן ההיכר שהכי מזוהה עם הביץ' בויז, בזכות ווילסון, הוא ההרמוניות הקוליות שזכו מאז לכינוי שהפך למטבע לשון בעולם הרוק – "הרמוניה צפופה". העובדה שווילסון חירש מילדות כמעט לגמרי באוזן ימין (לטענתו בעקבות מכה שחטף מאביו) לא מנעה ממנו להיות דמות חלוצית בתחום ההפקה המוזיקלית. בעקבות כך הוא גם מעולם לא שמע בסטריאו – מה שהייתה מילת הבאזז הכי חמה באולפני ההקלטות של אמצע שנות ה־60.

ווילסון חי באחוזת ענק בשכונת בל אייר שבבוורלי הילס עם אשתו, חמשת ילדיהם וכמה כלבים. שגרת חייו כוללת טיולים ארוכים בפארק, נגינה, צפייה בטלוויזיה והתעמלות גופנית. טוב, גם בצעירותו הוא לא היה בדיוק הטיפוס הניהיליסט של סקס, סמים ורוקנ'רול, אף ש"Pet Sounds" בהחלט הושפע מהתנסויותיו ב־LSD (למורת רוחם של כמה מחבריו ללהקה) – מה שגם קרוב לוודאי תרם לא מעט להידרדרות במצבו הנפשי. מאז שהתנסה לראשונה בסמים פסיכדליים ב־1965, ווילסון סובל מהזיות שמע ושומע קולות בראשו (באמצע שנות ה־80 הוא אובחן כסובל מסכיזופרניה. דיאגנוזה זו בוטלה באבחון מאוחר יותר, אבל התפיסה הציבורית של ווילסון כסכיזופרן כבר התקבעה).

הקולות, הדיכאון, ההתמכרות לסמים וסדרה של אשפוזים קצרי מועד גרמו לעזיבתו של ווילסון את הביץ' בויז, ומשם הוא יצא לקריירת סולו שידעה עליות ומורדות, והחל מאמצע העשור הקודם – פריחה מחודשת. יש אף תיאוריות הגורסות כי הקולות שווילסון שומע הם שהעניקו לו את ההשראה לתפקידים המלודיים שכתב לחברי הלהקה.

האם אי פעם הקולות האלה נשמעו בראשך במהלך הופעה?

"זה תלוי. לפעמים אני שומע אותם ולפעמים לא".
.
על השאלה "מה הקולות האלה אומרים לך וכיצד אתה מתמודד איתם?" ווילסון בוחר שלא לענות. אולי בצדק. עם זאת הוא מספר שהמוזיקה היא שמגנה עליו כיום מפני מחשבות רעות. "אני הולך לפסנתר שלי ומנגן, אני נמצא עם המשפחה שלי ואז הכל בסדר". זו לא הפעם האחרונה שבה יזכיר ווילסון את משפחתו בריאיון. לדבריו, הדברים שהוא הכי מוקיר הם ימי הזוהר של הביץ' בויז ("זה בהחלט משהו להודות עליו") והמשפחה שהקים. "אני מאוד אסיר תודה על המשפחה שיש לי", הוא חוזר לא אחת בריאיון ומספר שהתרופה האמיתית לכל צרותיו היא היכרותו עם אישתו, מלינדה לדבטר, שאיתה אימץ שלושה ילדים שהצטרפו לשני הילדים שלו מנישואיו הראשונים.

ב־1966, אחרי "Pet Sounds", החל ווילסון לעבוד על "Smile", שהיה יצירה גרנדיוזית שהשלמתה נדחתה ונדחתה בעקבות המערבולות והסערות שידעו חייו האישיים. כאמור, ווילסון מעולם לא באמת היה איש של ים וגלים, אבל הוא בהחלט אהב את החוף – ובשלב זה של הקריירה שלו היה סבור שלהלחין כשאצבעות רגליו נמצאות בתוך החול יכול לעשות פלאים ליצירתיות שלו. אז הוא עשה את המעשה ההגיוני והקים באמצע חדר האוכל בביתו ארגז חול ים (שמונה משאיות של חול נדרשו כדי למלא אותו) ובמרכזו הציב את פסנתר הכנף היקר שלו, למרבה האימה של מכוון הפסנתרים הקבוע שלו. "Smile" יצא בשלמותו רק ארבעה עשורים מאוחר יותר והסיבות שבגינן נגנז בזמנו מתוארות יפה בסרט "אהבה וחסד" מ־2014.

איך הייתה בשבילך חוויות הצפיה בסרט בפעם הראשונה? מה הרגשת?

"זה היה מוזר, אבל גם כבוד גדול שעשו סרט על חיי. היה לי קשה לצפות בקטעים שתיעדו את התקופות הקשות, בייחוד אלה עם ד"ר לאנדי. אבל הרגשתי שפול דאנו וג'ון קיוזאק עשו עבודה מופלאה".

הסרט המרגש והמומלץ מאוד מתמקד בעבודה המורכבת על "Pet Sounds" ועל הלהיט "Good Vibrations" ובהשפעתו הרעילה של הפסיכותרפיסט השנוי במחלוקת יוג'ין לאנדי, שכפה על ווילסון טיפול תרופתי והשתלט על חייו בצורה לא אתית ולא חוקית. חרף הבעיות הנפשיות הרבות ווילסון ממשיך ליצור עד היום, ואלבומו האחרון וה־11 במספר, "No Pier Pressure", יצא בשנה שעברה ובו שיתף פעולה עם מוזיקאים בהם הצמד She & Him (אם. וורד וזואי דשנל).

מה הרגשתך לגבי הדרך שבה "No Pier Pressure" התקבל?

"נראה לי שאהבו אותו. היו לי כמה מוזיקאים מעולים שהשתתפו בו – זה היה כיף". האם הוא יבצע גם שירים מתוכו בהופעות הקרובות? "ייתכן", הוא עונה בדרך האופיינית לו. באותה מידה הוא יכול היה לענות על רוב השאלות בציטוט העצמי המתבקש: "God only knows". למעשה הוא יעשה זאת בהמשך.

אילו שירים תבצע עם הלהקה נוסף לשירי "Pet Sounds" בטור הקרוב?

"כמה שירים נדירים, כמה מאלבומי הסולו שלי וכמובן קלאסיקות ביץ' בויז ושירים שאהובים עליי במיוחד".

איזה שיר אתה הכי אוהב לבצע בהופעות?

"'God Only Knows'". ווילסון גם טוען שהשיר היה גם הקשה ביותר לכתיבה מבין כל יצירותיו. "הייתי צריך לעבוד ממש קשה כדי להשיג את סידור האקורדים המושלם", הוא מוסיף.

ולמה אתה הכי מצפה בהופעות הקרבות?

"לבצע את 'God Only Knows'".

זה זלג ממני כמו מים

הביץ' בויז כונתה "הלהקה של אמריקה", אך מעולם לא הצליחה בישראל כמו יריבתה הנצחית הביטלס, אף שמכרה יותר מ־100 מיליון אלבומים. במהלך פעילותה היא הוציאה 36 להיטים שהגיעו ל־40 המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקאי (יותר מכל להקת רוק אמריקאית אחרת). השירים היותר מוכרים שלה הם "California Girls" ,"I Get Around" ו־"Good Vibrations". האחרון אמנם יצא ב־1966 – השנה שבה יצא "Pet Sounds" – אך לא נכלל בו משום שלא התאים לאופי האלבום שהיה יצירה מורכבת, עדינה ומתוחכמת, שונה מאוד מרוק הגולשים הפשוט והקליל של שנותיה הראשונות של הלהקה.

אתה נחשב לאחד מכותבי השירים החשובים ביותר בכל הזמנים. האם אתה גם מרגיש כזה?

"ובכן, כן, אני יודע שכתבתי כמה שירים נהדרים והפקתי כמה אלבומים מעולים".

בשנות האלפיים המוקדמות החל אצל ווילסון פרץ יצירתיות מחודש. נוסף על "Smile" הוא הוציא עוד שישה אלבומים, ואחד מהם מוקדש למוזיקאי האהוב עליו בכל הזמנים – המלחין ג'ורג' גרשווין – ומורכב מיצירותיו בעיבודים מחודשים. "פשוט הרגשתי מוכן שוב. זה זלג ממני כמו מים".

עדיין מרגיש יצירתי?

"כן".

אין בך פחד שהרוטינה ששומרת עליך בריא ומאוזן תופרע על ידי היציאה לסיבוב ההופעות?
"בכלל לא! לצאת להופיע זה נהדר, אני מניח שזה סוג של רוטינה בפני עצמה. ולהיות על במה ולשיר לקהל מרגיש לי כמו דבר מרפא מאוד".

מה גרם לך מלכתחילה לצאת מביתך, מאזור הנוחות שלך ומהשגרה שמיטיבה עמך, לטובת סיבוב הופעות בינלאומי?
"אני רוצה לעשות אנשים שמחים ובימים אלה להופיע לייב עושה אותי שמח".

ובכל זאת, איך אתה נרגע בזמנים של סיבובי הופעות?
"אני שותה תה".

לכל הפרטים על ההופעה של בריאן ווילסון ברביעי (8.6)

• מיוחדים
• ג'ון קיוזאק
• אהבה וחסד
• מלינדה לדבטר
• הרמוניה צפופה
• מוריי ווילסון
• פט סאונדס
• רק אלוהים יודע
• pet sounds
• הביץ' בויז
• בריאן ווילסון
• יוג'ין לאנדי
• הופעות

• Facebook
• Twitter
• Email

בריאן ווילסוןיופיע ב-8 ביוני באמפיתיאטרון רעננה, במסגרת סיבוב ההופעות המציין 50 שנה לצאת אלבום המופת "Pet sounds". לקראת ההופעה ההיסטורית בחרנו כמה ביצועים יוצאי דופן לקלאסיקות שמופיעות באלבום הכי גדול של הביץ' בויז. מובן שיש אינספור קאברים לשירי הלהקה, אך אנחנו מקווים שהחמישה שלפניכם הם מהפחות צפויים. טוב נו, חוץ מזה של דייויד בואי – אבל אי אפשר בלעדיו.

Saint Etienne – "Wouldn't It Be Nice"

הטייק של הרכב הדאנס-פופ הבריטי סיינט אטיין נפתח באקפלה ועובר למקצב בוסה נובה שמעביר את תחושת עצבות ימי הקיץ העצלים באופן די מושלם, לפני שהוא נפתח בשמחת חיים שמשית. השיר נבחר לפתוח את אלבום המחווה "Pet Sounds Revisited" שיצא ב־2012.

Vic Chesnutt – "You Still Believe In Me"

ב־2006, שלוש שנים לפני שהסינגר-סונגרייטר הנהדר ויק צ'סנאט התאבד, הוא השתתף באלבום "Do It Again: A Tribute To Pet Sounds" (כן, יש הרבה מחוות לאלבום הזה) שבו השתתפו בין היתר גם פטריק וולף ובוני פרינס בילי. אבל הקאבר של צ'סנאט כל כך יוצא דופן גם ביחס לאלבום הזה וגם ביחס לגוף היצירה של צ'סנאט עצמו – באלקטרוניות שלו, באווירה החצי קריפית חצי משעשעת שלו.

David Bowie – "God Only Knows"

גם לפליימינג ליפס יש אחלה ביצוע לפיסת הרומנטיקה המושלמת הזאת, אבל אף אחד לא עשה זאת יפה ועמוק כמו דייויד בואי באלבומו "Tonight" מ־1984. איזה קול היה לו!

Sonic Youth – "I know There's an Answer"

ב־"Goo", מהאלבומים הגדולים של הניינטיז, סוניק יות' נותנים את פרשנות הלו-פיי הרוקיסטית שלהם מבלי לזנוח את ההרמוניות הקוליות שכל כך מאפיינות את הביץ' בויז, אבל כמובן שעם הרבה יותר דיסטורשן משהיה בשיר המקורי.

They Might Be Giants – "Caroline, No"

דואו הגיטרה והאקורדיון שהחל באנדרגראונד של האייטיז והתקדם עם השנים לפופ ואפילו לשירי ילדים, מבצע את שיר הערגה היפהפה הזה לאהבת נעורים שהייתה ואיננה עוד. כידוע, ב־"Pet Sounds" ווילסון זנח את אווירת הגלישה והמכוניות שאפיינה את החומרים הקודמים של להקתו לטובת אלבום שהיה הרבה יותר רוחני – ולא פחות מכך – שתיעל את רוח הילד שבו לכדי שירים חסרי גיל. נדמה שהיה מתאים במיוחד ל־They Might Be Giants, שכל כך מחוברים גם הם לילדות, לבצע את השיר הזה.

• מוזיקה
• נרנג'ה
• הופעה
• קאברים
• בריאן ווילסון
• הביץ' בויז
• pet sounds
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

היה קשה לשמור את זה בבטן, בטח לאור הדליפה מהאתר הרשמי שלו אתמול, אבל עכשיו אנחנו שמחים להודיע כי בריאן ווילסון, מנהיג הביץ' בויז, אכן יופיע בישראל. הופעתו תתקיים ב-8 ביוני באמפיתיאטרון רעננה,וכרטיסים יעלו החל מ-220 ש"ח. על הפקת ההופעה אחראית חברת נרנג'ה שרק אתמול הודיעה כי תנחית כאן גם אתענקית הפוסט-Pאנק גאנג אוף פור, ושכבר הביאה לארץ הופעות רבות ובהן אלט ג'יי, ג'ואנה ניוסם, MØ ומאק דמרקו.

בריאן ווילסון יגיע לישראל במסגרת טור ההופעות המציין 50 שנה לצאת אלבום המופת "Pet Sounds" של הביץ' בויז – שכלל להיטים דוגמת "Sloop John B", "Wouldn't It Be Nice", "God Only Knows", ו-"You Still Believe in Me". ווילסון צפוי לבצע את כל שירי האלבום, שנחשב לאחד האלבומים החשובים בכל הזמנים. ילוו אותו להקה וחברי "הביץ' בויז" אל ג'רדין ובלונדי צ'פלין.

הביץ' בויז, שכונתה "הלהקה של אמריקה", מכרה יותר מ-100 מיליון אלבומים עד כה. במהלך פעילותה יצרה הביץ' בויז 36 להיטים אשר הגיעו ל-40 המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקאי (יותר מכל להקת רוק אמריקאית אחרת). בין השירים היותר מוכרים שלה "I Get Around" "California Girls" ו-"Kokomo". הביץ' בויז, שהתאחדה בשנת 2011 לרגל יובל להקמתה, היתה אמורה להופיע בישראל בסוף 2014 ללא בריאן ווילסון, אך ביטלה את הגעתה. בטור הנוכחי יופיע ווילסון בארצות הברית, יפן, אוסטרליה, בריטניה, ספרד ועוד.

ווילסון הקים את הביץ' בויז ב-1961 בקליפורניה יחד עם בן דודו מייק לאב וחברם אל ג'רדין. את ההרכב המקורי ניהל מוריי ווילסון, אביו של בריאן, ובו היו חברים גם שני אחיו, קארל ודניס אשר אינם עוד בחיים. הלהקה נחשבת לחלוצת הסאונד של החוף המערבי ומזוהה עם תרבות גלישת הגלים ועם הרמוניות קוליות, שזכו מאז לכינוי שהפך למטבע לשון בעולם הרוק – "הרמוניה צפופה" (Close Harmony). זאת חרף כך שווילסון הוא חירש מילדות כמעט לגמרי באוזן ימין ומעולם לא שמע בסטריאו. ישנן תאוריות הגורסות כי הקולות ששמע בראשו העניקו לו השראה לתפקידים המלודיים שייעד לחברי הלהקה.

הלהיט "Good Vibrations" יצא באותה השנה שיצא האלבום "Pet Sounds" ב-1966, אך בנפרד ממנו כסינגל משום שלא התאים לאופי האלבום "Pet Sounds" אשר הציג יצירה מורכבת ועמוקה יותר מ"רוק הגלישה" הפשוט והקליל של תחילת דרכה של הלהקה. ווילסון עזב את הביץ' בויז אחרי אותו אלבום גדול, עקב בעיות נפשיות, סכיזופרניה והתמכרות לסמים – ומשם יצא לקריירת סולו.

האלבום הבא שעליו ווילסון עבד, "Smile", נגנז בעקבות התמוטטות עצבים ומחלת נפש, כפי שמתואר יפה בסרט "אהבה וחסד" מ-2014. חרף הבעיות הנפשיות הרבות, ווילסון ממשיך ליצור עד היום ואלבומו האחרון וה-11 במספר "No Pier Pressure" יצא בשנה שעברה. ווילסון טוען כי התרופה האמיתית לכל צרותיו היא הכרותו עם אישתו, מלינדה לדבטר, איתה אימץ בריאן שלושה ילדים שהצטרפו לשני הילדים שלו מנישואיו הראשונים. מלינדה מתוכננת להגיע עמו לביקורו בארץ. האלבום "Smile" הושלם בסופו של דבר, ראה אור ב-2004, וקצר שבחים מקיר לקיר. זהו סיבוב הפרידה של ווילסון בן ה-73 ממעריציו.

• הביץ' בויז
• בריאן ווילסון
• כרטיסים
• הופעה
• נרנג'ה
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• תרבות