בין המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 למינוי של אודליה פרידמן למנכ"לית מדיטק חולון נמתח קו מדכא במיוחד, ולא בטוח שלציבור יש את תשומת הלב המספיקה כדי לעצור את המפולת. יאיר אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בטור שמזכיר לנו להיזהר מעוד מקרה הבימה
שתי חזיתות בוערות של מאבקי עובדים התלקחו בימים האחרונים כנגד מינוין של שתי מנכ"ליות חדשות: יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בחדשות 13, ואודליה פרידמן במדיטק חולון. כל אחת מהן נכנסה לתפקיד עם קופת שרצים מצלצלת תלויה על גבה: זו נודעה בניסיונות הסגירה של ערוץ 13 ממניעים פוליטיים ובהתבטאויות מיזוגיניות, וזו בהקרסה כלכלית וערכית של התיאטרון הלאומי הבימה לאורך יותר מעשור, עד כדי תביעת מיליונים שהגיש התיאטרון גם נגדה. זו נכנסה ברעש גדול וקבלה במייל לעובדים על "התבטאויות כוזבות וטענות שהוצאו מהקשרן, שיצרו מצג שווא כלפיי", והשניה, לפי דיווח של נירית אנדרמן ב"גלריה", פסעה למשרדה החולוני החדש אפילו מבלי להציג עצמה לעובדים. איך שרה חוה אלברשטיין? "הצורך במילה, הצורך בשתיקה, הצורך בשתיקה גובר".
>> בשביל זה יש עיתונות: 10 סיבות טובות להיאבק על עתיד חדשות 13
ימים יגידו אילו מבין המאבקים יישא פירות, אולם כבר בשלב נתוני הפתיחה ברור למי היתרון. עיתונאי ועובדי חדשות 13 הם לוחמות ולוחמים למודי קרבות על חופש הביטוי וחירות הערוץ, שמסתייעים בכל הפלטפורמות והשותפים לדרך כדי להדהד את עוצמת הפגיעה בדמוקרטיה הגלומה במינוי שמאלוב-ברקוביץ', ולהכריז על סכסוך עבודה ו"נוהל התעלמות" ממנה. מנגד, עובדי המדיטק על שבעת גופיו, שבינתיים שומרים על עילום שם (פחד ובעתה תמיד נקשרו בשמם של עובדיה של אודליה פרידמן, עוד בתקופתה בהבימה) ואיגודי התרבות למיניהם – ארגון השחקנים, איגוד במאי ובמאיות התיאטרון – שמזכירים בפייסבוק את העוולות של פושעי "הבימה" לפני כינוס הנכסים בתיאטרון, אך שרעשי הביצה שלהם גם יחד צולחים בקושי את מדורי התרבות.
שח"ם – ארגון השחקנים והשחקניות בישראל נדהם ממינויה ההרסני של אודליה פרידמן למנכ"לית המדיטק.מי שהובילה לפשיטת רגל של…
Posted by שח"ם – ארגון השחקנים והשחקניות בישראל onSunday, June 30, 2024
אילו מן המאבקים ישיג יותר engagement עם הציבור הרחב? זה של העיתונאים שיחליטו ערב אחד להחשיך את מסך המהדורה, או זה של יוצרות ויוצרים שיחרימו תיאטרון ילדים ונוער שממוצב כאיכותי, או עובדים שיסגרו לשבוע את מוזיאון הקומיקס והקריקטורה החביב והפופולארי? בעידן האדישות התרבותית שבו חיים כעת אזרחיות ואזרחי ישראל, השקועים במלחמה, בדאגה לשלום החטופים ובדאגות ביטחוניות, פוליטיות וכלכליות אחרות, קשה לצפות לאיזו פריצה אמיצה במיוחד ללבו של הקהל, בין אם אלה צופיו האדוקים של "המקור" או מבקריו המתמידים של מוזיאון העיצוב.
למרבה הצער, תקדים הבימה בתקופת ההידרדרות המואצת שאפיינה את כהונת פרידמן עבר בשקט ציבורי יחסי, ולא פעם אפילו נשאר מתחת לרדאר של חלק מאיגודי התרבות. הרי כולם ידעו כבר ב-2016 את מלות הקסם הקשות של מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח שחיבר על התיאטרון: "ניהול כושל, פסיבי ובלתי יעיל". ובכל זאת, שלוש שנים נוספות, עד לקריסה בסוף 2019, סיפקו שיעור שובר-לב באדישות אזרחית בקרב מי שאינו בתעשייה: שנים של העלמת הכנסות ותמלוגים מיוצרים בישראל ובחו"ל, עיוותי דוחות ונתונים ועוד שלל שחיתויות העומדות בימים אלה במרכז התביעה שהגיש התיאטרון נגד פרידמן ושותפיה לפשע התרבותי ההוא ויידון, נכון לעכשיו, בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב באמצע ספטמבר הקרוב.
אנשי חדשות 13 לא חששו ולא יחששו לצאת לרחובות, לגייס את כל מי שאפשר כדי להתעורר ולהתעשת ולפעול מהר נגד שמאלוב-ברקוביץ. ואנשי התרבות? עוד פוסט, פחות פוסט, אולי יתכנסו לעצרת מחאה, לכל היותר ינסו לעתור נגד מינוי פרידמן לחברה העירונית. חולון, בכל זאת, אינה תל אביב. ועל מה אנחנו מדברים? על מוזיאון ותיאטרון ילדים? יש מלחמה בחוץ והשחיתות חוגגת, אפילו נציב שירות מדינה עוד לא יודעים איך למנות, אז מנהלת לתאגיד תרבות עירוני? השיירה תמשיך לעבור.
יאיר אשכנזי הוא סגן דוברת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ולשעבר כתב התיאטרון של "הארץ" שסיקר את התנהלות הבימה בשנים 2020-2015