• Facebook
• Twitter
• Email

טיים אימפלה

מצד אחד קווין פארקר, מנהיג להקת הפסיכדליה המצליחה בעולם, איבד השנה את הבית שלו בשרפות בלוס אנג'לס באמצע כתיבת האלבום. מצד שני הוא התחתן. בריאיון ברולינג סטון הוא הבטיח ששני הדברים ייכנסו לאלבום החדש, שצפוי לצאת מתישהו הקיץ, וכן השפעות מגוונות שמגיעות עד מיט לוף (כן, עטלפים מהגיהינום וכל זה).

במהלך הקיץ

מדונה – Madame X

כן כן, אז היא זייפה באירוויזיון, לאף אחד זה לא באמת מזיז. אלבום האולפן ה־14 של מלכת הפופ, "Madame X", מציג את האלטר אגו החדש־ישן שלה (היא טוענת שהיא קיבלה את השם הזה בגיל 19 מהמורה שלה למחול), והוא הולך להיות מדובר הרבה יותר מ־15 דקות השפל שלה בתחרות הזמר והריקודים.

14.6

פליימינג ליפס – King's Mouth

20 שנה אחרי המאסטרפיס "The Soft Bulletin" ואחרי עשור של פול גז על דוושת הפסיכדליה הניסיונית, וויין קוין וחבורתו, שבלעדיהם לא היו לנו MGMT או טיים אימפלה, חוזרים למלודיות היפות ולצבעוניות מרגיעה יותר של ימי "יושימי" העליזים בתחילת השנות האלפיים עם אלבום קונספט על מלך שמקריב את עצמו כדי להציל את העיר שלו ועם קריינות של מיק ג'ונס מהקלאש.

19.7

צ'אנס דה ראפר

אחד האלבומים הכי מצופים בהיפ הופ ובכלל אמור – על פי צ'אנס עצמו – להגיע לשירותי הסטרימינג שלנו ביולי. שם עדיין אין וגם תאריך רשמי לא, אבל האלבום ככל הנראה יכלול שיתופי פעולה עם צ'יילדיש גמבינו וקניה ווסט, וזה מספיק בשביל להדליק אותנו.

במהלך יולי

ג'ניפר לופז בפארק הירקון

תראו, לא צריך להגיד על זה הרבה נכון? גם הציניקנים הגדולים ביותר יודו שלפזז לצלילי "ג'ני פרום דה בלוק" באוגוסט זה לא הדבר הכי גרוע שהם יכולים לעשות עם הזמן שלהם. לופז תגיע לישראל לראשונה כחלק מסיבוב הופעות בינלאומי שמוקדש ליום ההולדת ה־50 שלה. כן, קראתם נכון – 50.

1.8, פארק הירקון, החל מ־365 ש"ח

• מדונה
• טיים אימפלה
• צ'אנס דה ראפר
• מוזיקה

• Facebook
• Twitter
• Email

Jagwar Ma האוסטרלים יפתחו אתההופעה של חבריהם האוסטרלים – טיים אימפלה– ב־11 ביולי ב"לייב פארק" ראשון לציון. עוד יופיעו בערב – ההרכב המקומי REO.טיים אימפלההיא להקת הרוק הפסיכדלי המצליחה בעולם כיום. הופעתה תתקיים רק כחודש אחרי שתופיע טיים אימפלה מעל הבמה הגדולה והמפוארת של פסטיבל פרימוורה בברצלונה.

ג'אגוואר מא הם הרכב שמשלב בין שורשי הדאנס והפסיכדליה הרקידה של מנצ'סטר משנות השמונים ותחילת התשעים של תחילת הניינטיז לבין הפקה רוק עכשווית מהודקת. אלבום הבכורה של הצמד, "Howlin" מ-2013, זכה לביקורות מפרגנות במיוחד ממגזינים כמו NME ופיצ׳פורק, הבמות של פסטיבלים כמו גלסטונברי ורדינג/לידס הפכו לביתם השני, קברניטי הרחבותפאצ׳אנגה בויז רקחו רמיקס מצוין ל־"Come Save Me"– וג׳ונו מא מההרכב הוזמן לשתף פעולה ב־"Holy Fire" של Foals. לקראת סוף 2015, השניים שיחררו מחווה יפה ללהקת הניו-וייב האוסטרלית The Moffs והבטיחו כי האלבום השני נמצא ממש מעבר לפינה.

על החימום המקומי הופקדו REO, צמד הדרים-פופ העברי של אור אדרי וזואי פולנסקי שהוציא לפני כחצי שנה אלבום בכורה שהביא איתו רוח חדשה מלאת ניגודים מסקרנים, דיסקו פסיכדלי קליט ונגיש עם רבדים מוסיקליים מתוחכמים, אייטיזיים וסאונד עכשווי שהוקלט עם ציוד אנלוגי, ויזואליה צבעונית ונוכחות חזקה של מסתורין.

• חימום
• ריו
• טיים אימפלה
• הופעה
• נרנג'ה
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• הופעת פתיחה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

להקת הרוק הפסיכדלי המצליחה בעולם כיום תגיע להופעה אחת שתתקיים ב-11 ביולי בלייב פארק ראשון לציון. הופעתה תתקיים רק כחודש אחרי שתופיע טיים אימפלה מעל הבמה הגדולה והמפוארת של פסטיבל פרימוורה בברצלונה. 2000 הכרטיסים הראשונים להופעה בישראל ימכרובמחיר מוזל של 249 ש"ח. על הפקת ההופעה אחראית חברת נרנג'ה, שרק בשבוע שעבר בישרה כי גם תפיק את הופעתו בישראל של מנהיג הביץ' בויז,בריאן ווילסוןושכבר הביאה ארצה אמנים רבים ובהם אלט ג'יי, ג'ואנה ניוסום ועוד.

טיים אימפלה הוקמה בפרת' שבאוסטרליה ב-2007 על ידי היוצר המרכזי בלהקה, קווין פארקר וחברו – הבסיסט דומיניק סימפר, איתו ניגן מאז היו בני 13. המוזיקה שיצרו אז הדהדה את הסיקסטיז המאוחרות עם ריפים כבדים של גיטרות, הרמוניות קוליות ואלמנטים נוספים ששאבו השראה מהרכבי גראז' ופסיכדליה של התקופה, לצד הרכבי נאו פסיכדליה מודרניים יותר דוגמת הפליימינג ליפס.

פארקר החל להעלות לאתר מייספייס הקלטות ביתיות של השניים ולא חלף זמן רב עד שחברת התקליטים האוסטרלית מודולר רקורדינגס (קאט קופי, Yeah Yeah Yeahs, קלקסונז) יצרה עמם קשר – מה שהוביל לחתימת חוזה והוצאת מספר סינגלים ואי.פי ראשון. עם התפתחות הפרויקט של פארקר הצטרפו אליו, בתחילה המתופף ג'יי ווטסון, ואחריו נגנים נוספים. עם השנים הם יחליפו ביניהם תפקידים אך פארקר תמיד נשאר המנוע היצירתי מאחורי טיים אימפלה.

אחרי סיבובי הופעות רבים כלהקת חימום של הרכבים דוגמת Yeasayer והבלאק קיז, הוציאה טיים אימפלה את אלבום הבכורה שלה, "Innerspeaker", ב-2010. האלבום, שכלל שירים מעולים כמו "Half Full Glass of Wine", ו-"Desire Be, Desire Go", זכה לביקורות נלהבות וגרר אחריו סיבוב הופעות בארצות הברית וקנדה יחד עם להקת MGMT. כמו כן הוא זכה בפרס ה-J Award האוסטרלי לאלבום השנה וגם נבחר לאלבום השנה של מגזין הרולינג סטון. עם זאת, אי אפשר היה אז לנחש שטיים אימפלה, תוך מספר שנים, תהפוך ללהקה עד כדי כך גדולה ופופולרית כפי שהיא היום.

האלבום השני, "Lonerism" הפך את ההרכב של פארקר לסנסציית אינדי עולמית כבר עם שני הסינגלים הראשונים מתוכו: "Elephant" הדוהר, והבלדה הקליידוסקופית "Feels Like We Only Go Backwards", שגם זכתה לקליפ מדהים העשוי כולו מפלסטלינה. פארקר, שהקליט חלק מהאלבום בביתו, שוב הצליח ליצור אלבום שהדהד את העשור שכולם אוהבים להתגעגע אליו גם אם מעולם לא חוו אותו, וזאת מבלי להישמע ארכאי או רטרואי. וכמו אלבום הבכורה, גם "Lonerism" זכה בפרס האוסטרלי J Award לאלבום הטוב של השנה ובפרס זהה מטעם הרולינג סטון, וכן בפרסים נוספים.

בשנה שעברה טיים אימפלה הפתיעה את הקהל שלה כשהוציאה את אלבומה השלישי, "Currents", שהיווה שינוי כיוון מוזיקלי דרמטי. אף ששמרה על התווית הפסיכדלית שלה, האלבום הציג את החזון של פארקר בגרסת דיסקו-פ'אנק, אר'נבי וסינת'פופ. "Cause I'm a Man'" ו-"Let It Happen" הם בין הקטעים הבולטים שיצאו כסינגלים מהאלבום שראה אור בלייבל הענק Interscope (ליידי גאגא, אלטון ג'ון, קנדריק למאר).

למרבה ההפתעה, הלהקה שהפכה עם שני אלבומיה הראשונים לכל כך אהודה על חובבי רוק בעולם – רק נעשתה עוד יותר ידועה ונערצת על אף השינוי הקיצוני. האלבום הגיע למקום הראשון במכירות באוסטרליה והיה הראשון של הלהקה שהגיע לטופ 10 באנגליה (מקום שלישי). גם בישראל האלבום זכה להצלחה ונבחר על ידי מאזיני תחנת הרדיו האינטרנטית "הקצה" לאלבום השנה.

• טיים אימפלה
• Tame Impala
• ישראל
• כרטיסים
• הופעה
• נרנג'ה
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• רוק פסיכדלי
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

שתי תאונות מוזיקליות זקפו את אוזניהם של אוהדי טיים אימפלה בחודשי הציפייה לקראת האלבום החדש. הרגעים האלה היו קצרים, כמעט אגביים, אבל משהו בהם היה חריג וזר דיו לטבע של טיים אימפלה, שהיינו חייבים לכייל את הציפיות מחדש. החריג הראשון הוא למעשה אוסף רגעים מהסינגל הראשון שיצא לפני ארבעה חודשים, ובתרועת סינתיסייזרים נשגבת פתח את התחרות על המנון הפופ של השנה.

עם התופים המהונדסים של "Let it Happen" עוד יכולנו להסתדר, אבל מה שבאמת היה חריג הוא כל אותם רגעים קטנים שבהם המוזיקה נכנסה להתקף אמוק והשיר התחיל לקפצץ אחורה וקדימה כמו דיסק שרוט. ברגע אחד קטן, המהות החיה, הסבנטיזית, של טיים אימפלה, הוחלפה בהערה דיגיטלית על טיים אימפלה. הלהקה הפכה לרימיקס של עצמה. קצת אחר כך הגיעה בלדת הסול הדובשנית "Cause I'm a Man", עם האנחה הנשית שמפלחת את הפזמון וצובעת את השיר בגוונים של פרסומת לשירות לילי של שיחות ארוטיות. אם עד עכשיו טיים אימפלה היו מעין קונטרה אנלוגית לסצנת האינדי פופ האוסטרלית בראשות הלייבל Modular, מאותו רגע הם נהיו לחלק מהמסיבה. אבל האם השדרוג הזה עשה להם טוב?

במבחן התוצאה – לגמרי, וזה עוד לפני שמחשיבים את התמלוגים שקווין פרקר ירוויח מראפרים שבשנים הקרובות יסמפלו את האלבום הזה ללא הכר. סנופ דוג היה עושה מטעמים מהביט החלקלק של "New Person, Same Old Mistakes" – שם שמגדיר יפה את גישת ה״השתניתי אבל לא באמת״ של האלבום.

תוסיפו לזה שירים כמו "Yes I'm Changing", "Past Life" וכמובן את אותו להיט מדובר שהוא המנון להשתנות ולזרימה, ותקבלו אלבום שאמנם מפנה את המילים שלו רוב הזמן לאישה, אבל לא פחות מזה מעביר מסר לקהל שלו. הסגולה המרכזית של קווין פרקר, וזה כבר לא חדש, היא הקול הגבוה שלנצח ירחף כמה אוקטבות מעל הבס־תופים, מה שמשאיר חלל גדול של אוויר ומקנה לכל השירים תחושה של קלילות נטולת מאמץ. "The Less I Know the Better" הוא השיר החביב עליי נכון לרגע זה, בזכות קלידים קריסטליים שכמעט אסורים לשימוש מחוץ לקריירת האייטיז של פוריינר, אבל בעיקר בגלל מהלכי הבס הקפיציים שגונבים את ההצגה.

"Currents" הוא אלבום מצטיין מכל כך הרבה בחינות – הגרוב שלו מהונדס מדעית אבל בכל זאת מנער את הבטן, המלודיות הן דבש לאוזניים, לכן חובה לדבר בשבחו דווקא כיוון שהאינסטינקט הראשוני הוא טיפה להתאכזב ממנו. כמו השיר "Reflektor" שקדם לאלבום האחרון של ארקייד פייר – "Let it Happen" הוא הזיקוק הכי גדול וצבעוני ביום העצמאות שנורה לשמים ראשון, וכל מה שמגיע אחריו מעט מחוויר מולו. ואף על פי כן זהו יום העצמאות של טיים אימפלה ושווה להצטרף אליו.

השורה התחתונה:תנו לזה לקרות

• ביקורות
• ביקורות מוזיקה
• ביקורת
• אלבום
• טיים אימפלה
• let it happen
• תרבות