נצחון הסינתיסייזר: החדש של טיים אימפלה היה שווה את הציפייה

שתי תאונות מוזיקליות זקפו את אוזניהם של אוהדי טיים אימפלה בחודשי הציפייה לקראת האלבום החדש. הרגעים האלה היו קצרים, כמעט אגביים, אבל משהו בהם היה חריג וזר דיו לטבע של טיים אימפלה, שהיינו חייבים לכייל את הציפיות מחדש. החריג הראשון הוא למעשה אוסף רגעים מהסינגל הראשון שיצא לפני ארבעה חודשים, ובתרועת סינתיסייזרים נשגבת פתח את התחרות על המנון הפופ של השנה.

עם התופים המהונדסים של "Let it Happen" עוד יכולנו להסתדר, אבל מה שבאמת היה חריג הוא כל אותם רגעים קטנים שבהם המוזיקה נכנסה להתקף אמוק והשיר התחיל לקפצץ אחורה וקדימה כמו דיסק שרוט. ברגע אחד קטן, המהות החיה, הסבנטיזית, של טיים אימפלה, הוחלפה בהערה דיגיטלית על טיים אימפלה. הלהקה הפכה לרימיקס של עצמה. קצת אחר כך הגיעה בלדת הסול הדובשנית "Cause I'm a Man", עם האנחה הנשית שמפלחת את הפזמון וצובעת את השיר בגוונים של פרסומת לשירות לילי של שיחות ארוטיות. אם עד עכשיו טיים אימפלה היו מעין קונטרה אנלוגית לסצנת האינדי פופ האוסטרלית בראשות הלייבל Modular, מאותו רגע הם נהיו לחלק מהמסיבה. אבל האם השדרוג הזה עשה להם טוב?

במבחן התוצאה – לגמרי, וזה עוד לפני שמחשיבים את התמלוגים שקווין פרקר ירוויח מראפרים שבשנים הקרובות יסמפלו את האלבום הזה ללא הכר. סנופ דוג היה עושה מטעמים מהביט החלקלק של "New Person, Same Old Mistakes" – שם שמגדיר יפה את גישת ה״השתניתי אבל לא באמת״ של האלבום.

תוסיפו לזה שירים כמו "Yes I'm Changing", "Past Life" וכמובן את אותו להיט מדובר שהוא המנון להשתנות ולזרימה, ותקבלו אלבום שאמנם מפנה את המילים שלו רוב הזמן לאישה, אבל לא פחות מזה מעביר מסר לקהל שלו. הסגולה המרכזית של קווין פרקר, וזה כבר לא חדש, היא הקול הגבוה שלנצח ירחף כמה אוקטבות מעל הבס־תופים, מה שמשאיר חלל גדול של אוויר ומקנה לכל השירים תחושה של קלילות נטולת מאמץ. "The Less I Know the Better" הוא השיר החביב עליי נכון לרגע זה, בזכות קלידים קריסטליים שכמעט אסורים לשימוש מחוץ לקריירת האייטיז של פוריינר, אבל בעיקר בגלל מהלכי הבס הקפיציים שגונבים את ההצגה.

"Currents" הוא אלבום מצטיין מכל כך הרבה בחינות – הגרוב שלו מהונדס מדעית אבל בכל זאת מנער את הבטן, המלודיות הן דבש לאוזניים, לכן חובה לדבר בשבחו דווקא כיוון שהאינסטינקט הראשוני הוא טיפה להתאכזב ממנו. כמו השיר "Reflektor" שקדם לאלבום האחרון של ארקייד פייר – "Let it Happen" הוא הזיקוק הכי גדול וצבעוני ביום העצמאות שנורה לשמים ראשון, וכל מה שמגיע אחריו מעט מחוויר מולו. ואף על פי כן זהו יום העצמאות של טיים אימפלה ושווה להצטרף אליו.

השורה התחתונה: תנו לזה לקרות