מתנגדים להפיכה המשטרית? מעדיפים לשים את הכסף שלכם אצל עסקים ששותפים להתנגדות ותומכים במחאה הכי גדולה וחשובה בתולדות מדינת ישראל? זה נחמד מאוד מצדכם, אבל עד עכשיו יכולתם רק לקוות שאתם לא קונים אצל שוחרי דיקטטורה או לחפש סממני מחאה בחנות, או לכל היותר להמתין לסערת החרם הבאה כדי לחזק עסקים וחברות שנמצאות תחת מתקפה ביביסטית. אבל המטה לצרכנות ליברלית של הפעיל הפוליטי יאיא פינק הולך לשנות את זה: קבלו את התו הליברלי לעסקים, חנויות ואמנים תומכי מחאה.

מאות עסקים, חנויות וחברות כבר הצטרפו אל האתר החדש שמרכז את כל הכוח הצרכני הליברלי במקום אחד, ביניהם גם דמויות מוכרות כמו אביב גפן, אנסמבל ציפורלה ואיה כורם, כמו גם מסעדות ועסקי מזון רבים בתל אביב, החל מהחשודים הרגילים כמו "האחים" ו"פורט סעיד" ו"טאיזו" ועד למקומות אהובים כמו "שילה", "לה מולאן" ו"שאפה בר". באתר ניתן גם להמליץ על עסקים ליברליים, להירשם כעסק ליברלי וכמובן שגם להתנדב ולהצטרף לפעילות מטה הצרכנות הליברלית.

פינק הקים את המטה בחודש מרץ האחרון, בתגובה לניסיון החרם על מאפיות לחם אנג'ל, ומאז הדגים את כוחו של המחנה בצרכנות סולידרית סביב גופים כלכליים שהותקפו בידי תומכי הדיקטטורה. "המטה הוקםלאור חרמות חוזרים ונשנים של תנועת ה-BDS הישראלית (ינון מגל, בן גביר וחבריהם) על עסקים שונים שהביעו תמיכה במאבק על הדמוקרטיה הישראלית", מסביר האתר, "והביא כבר הישגים רבים. בזכות כל אחד ואחת מחברי המטה, עסקים רבים שחוו חרמות מצד השמרנים, זכו דווקא להכנסות גבוהות יותר לאחר הקריאות לחרם מאשר לפניו.בפעם הראשונה הציבור הליברלי עובד ככוח צרכני מאורגן. בפעם הראשונה אנחנו אומרים שגם לנו יש קווים אדומים, אידאולוגיה וערכים".
>> התו הליברלי באתר מטה הצרכנות הליברלית. אפשר להצטרף עכשיו

• מחאת הדמוקרטיה
• יאיא פינק
• צרכנות
• הבועה

***עדכון 17:00, 07.02***
עיריית תל אביב-יפו ועיריית גבעתיים הודיעו כי יצטרפו אל מחאת השאלטר ויחשיכו לאות הזדהות את בנייני העירייה למשך עשר דקות. על בניין עיריית תל אביב-יפו בכיכר רבין תוקרן המילה "דמוקרטיה".

ארגוני המאבק נגד ניסיון ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו ממשיכים להשתכלל ולפתח דרכי מחאה נוספות לאורך השבוע, כדי להגביר את הלחץ על הקואליציה שמתכוונת להעביר את ראשוני החוקים האנטי-דמוקרטיים לפירוק בג"ץ כבר בשבוע הבא. אחרי שלל הפגנות מגזריות לאורך השבוע, מתארגנת לקראת יום חמישי מחאה מסוג חדש: מחאת השאלטר.

מאחורי היוזמה עומדים הפעיל החברתי והעיתונאי תומר אביטל, מיוזמי שביתת האזהרה במשק לפני שבועיים, יחד עם חבר הכנסת לשעבר יאיא פינק. מטרת היוזמה היא לייצר 10 דקות של החשכה בכל רחבי המדינה בין 20:00 ל-20:10 בערב, בהיקף שיירשם גם בנתוני צריכת החשמל, כהפגנת כוח סמלית ומסיבית נגד ההפיכה המשטרית וחוקי הדיקטטורה.

>> מחאת העגלות מעלה הילוך: ריאיון עם יוזמת המחאה חן בלטנסקי
>> בשישי: שלום עכשיו וגימנסיה הרצליה מציגות – בית ספר לאזרחות

"החוקים שעומדים על שולחן הכנסת יהפכו את ישראל ממדינה ליברלית נאורה – לדיקטטורה", מסביר אביטל. "לצד ההפגנות וצעדי המחאה, יאיא פינק ואני מבקשים מהציבור להצטרף לשביתת חשמל. בחמישי הזה, בשעה 20:00 בדיוק, כולנו מורידים יחד את מפסק החשמל הראשי ויוצרים מחאה קטנה כל אחד מביתו. מומלץ בזמן הזה לצאת למרפסת או לרחוב, להאיר עם הניידים, לדבר על ההפיכה המשטרית עם שכנים ולהכות על סירים. זה מהלך קל לביצוע שיזכיר לממשלה כי אנחנו בעלי הבית", הוסיף.
מחאת השאלטר, חמישי 20:00, לחצו כאן להרשמה וקבלת תזכורת

• מחאת הדמוקרטיה
• תומר אביטל
• יאיא פינק
• שוויון
• דמוקרטיה
• בנימין נתניהו

• Facebook
• Twitter
• Email

יא יא פינק. תשמיעו את השם הזה ללוביסטים בכנסת, אותם שכירי חרב של בעלי ההון, והם יעקמו את הפרצוף, במקרה הטוב. לוחם השקיפות שעשה להם חיים קשים עם לובי 99, הלובי הציבורי הגדול בישראל, רץ לכנסת. אחרי שקידם שקיפות וחוקים ששמים את האינטרס של הציבור לפני זה של האלפיון העליון, פינק (34) נבחר במקום השמיני בפריימריז של מפלגת העבודה ושובץ במקום ה־12. על פי הסקרים הנוכחיים פינק בחוץ, אבל הוא בונה על כך שהעבודה תהיה הפתעת הבחירות ותסיים עם מספר דו ספרתי של מנדטים.

התקווה הזו מצביעה על מצבה העגום של המפלגה, אבל פינק עצמו הוא דווקא סימן חיובי לעבודה – בן הציונות הדתית, חובש כיפה סרוגה, שמקווה לקדם בכנסת פלורליזם יהודי, נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית מצומצמת בשבת ושקיפות. שמאלני, קווים לדמותו – לא מה שחשבתם. הוא בוגר ישיבת הקיבוץ הדתי ושירת כרס"ן בצנחנים. לאחר מכן כיהן כמנכ"ל שכן טוב, עמותה שעוסקת בקידום אוכלוסיות חלשות, והיה מנהל השטח של עמותת תג מאיר וחבר המועצה הציבורית של צו פיוס. בשנים 2011־2013 כיהן פינק כראש המטה של ח"כ שלי יחימוביץ', ממש אחרי שאהוד ברק חתך והקים את סיעת העצמאות, רגע לפני שסגרו את השאלטר על העבודה כולה. כנער הוא חילק פליירים של טדי קולק בירושלים שבה נולד, אבל המאורע שהכניס אותו לחיים הפוליטיים היה רצח רבין. "כששמעתי שחובש כיפה עשה את זה הבנתי שיש לי אתגר לשבור את הסטיגמות והמחיצות ולהסביר שהיהדות שלנו היא לא יהדות של קנאות, לאומנות, אלימות ורצח, אלא יהדות שמחברת", הוא אומר. "שואלים אותי בערך 20 פעם ביום איך יכול להיות חובש כיפה במפלגת העבודה, ואני חושב שיש לי משימה לנסות להציג שוב את היהדות שהייתה קיימת בקום המדינה וקצת נחטפה".

אוהבים לומר שהציבור הדתי־לאומי הוא ציבור בעל תפיסת עולם סוציאליסטית. איפה כל הציונות הדתית הסוציאליסטית חוץ ממך?

"הציונות הדתית עברה שינוי גדול מאוד בעשורים האחרונים. פעם הייתה ברית בין תנועה העבודה לציונות הדתית, אבל מאז מלחמת ששת הימים, וביתר שאת בשני העשורים האחרונים, הציונות הדתית שכחה לגמרי את הערכים הסוציאל דמוקרטיים, את הערכים של שלום ומתינות, של דרכי נועם. היום היא מקדשת כמעט אך ורק את האדמה. ביהדות ערך חשוב מקידוש האדמה הוא קידוש החיים. הם פשוט הסיטו את ההגה. אם פעם הציונות הדתית הייתה הגורם המתון או המפשר, הרודף שלום או הסוציאל דמוקרטי, היום זה בדיוק הפוך, הם מתחרים מי יותר קפיטליסט, מי יותר מחרחר ריב. אני חושב שיש כמוני בציונות הדתית בין 70 ל־100 אלף שהם במרכז ושמאלה, ואני אנסה כמה שיותר להגדיל את הכוח של הדבר הזה".

נתניהו אמר פעם שאנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים, ואז בא אבי גבאי עם אותה אמירה.

"תשמע, לגבי גבאי הדברים קצת הוצאו מהקשרם. ראיתי את הטקסט המלא, והוא התכוון דווקא לבקר את הדבר ובסוף יצא לא מה שהוא התכוון. לגבי נתניהו, השאלה היא מה היהדות שהוא התכוון אליה. כשאני קורא במקורות והמילה שנאמרת הכי פעמים בתפילה היא שלום, שתלמידי חכמים אמורים להרבות שלום בעולם, שדרכיה של התורה היא דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, שהציווי שחוזר הכי הרבה פעמים הוא 'זכור כי גרים היינו בארץ מצרים' – וואלה, לי זה נשמע די שמאלני. מי ששכח מה זה להיות יהודים לפי דעתי זה דווקא הרבה יותר הימין, שבתקופה הזאת מקדש אך ורק את האדמה ושכח את ערך קידוש החיים, וזה עוד לפני שנגענו בנושאים כלכליים־חברתיים. היהדות מלאה במצוות סוציאליות, וזה שאנחנו אחת המדינות עם הפערים הכי גדולים והכי הרבה ילדים עניים במדינות ה־OECD זה מנוגד מאוד ליהדות, ובכלל הגישה הקפיטליסטית הדורסנית של נתניהו. אני לא חושב שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי. אני כן חושב שיש בעיה של כפייה דתית. אני, כחובש כיפה ויהודי אורתודוקסי, חושב שכפייה דתית מרחיקה אנשים מהיהדות, וזה אחד האתגרים הגדולים שיש לנו – שמצד אחד תהיה יהדות במדינה ומצד שני שלא תהיה כפייה דתית".

השמאלני היחיד בבית הכנסת

פינק, כאמור, גדל בירושלים להורים שעלו מארצות הברית, והיום הוא מתגורר ביפו ד'. הוא נקרא יאיר על שם דודו שנהרג בלבנון, אבל השם יא יא התקבע בגיל צעיר מאוד. "אחותי התחילה לקרוא לי ככה, ויכול להיות שבגלל שההורים שלי הם עולים חדשים והיה להם קצת קשה עם ר' השם נתקע לגמרי ורוב האנשים לא יודעים שקוראים לי יאיר".

איך אתה, ילד טוב ירושלים, הגעת ליפו ד'?

"יפו דומה לירושלים בהרבה דברים, יש בה ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, אז מהבחינה הזאת היא ישראל האמיתית, מדינה מורכבת שאין בה רק עשירים אלא באמת מגוון. אני הולך לבית כנסת בערב שבת, ולפני כמה חודשים ראיתי נוצרים בכריסמס ומוסלמים שהולכים למסגד – זה חלק ממדינת ישראל. דווקא פה הדו קיום יותר חזק מבירושלים, כי אני חושב שהשאיפות הלאומיות, נקרא לזה, פחות חזקות פה ביפו. פה הקטע הזה יותר מתון".

אתה מדבר פוליטיקה בבלוק שאתה גר בו?

"כן. קודם כל, בבית הכנסת כולם ימנים ואני השמאלני היחיד. הם מעלים אותי לתורה בכיף, אומרים בהצלחה לך אבל במפלגה קטנה, מה שנקרא. אני מדבר פה הרבה עם חבר'ה ויש פה נוצרים ומוסלמים, ואחרי הפריימריז בירכו אותי ודיברו איתי. נראה לי שכולם פה רוצים לחיות במדינה שוויונית, ויש הרבה מה לעשות כדי לייצר שוויון. היה להם קשה מאוד עם חוק הלאום. אני חושב שמצד אחד חוק הלאום הוא חוק חשוב, ומצד שני המילה שוויון חסרה בו. מכיוון שאנחנו מדינה יהודית ויש לנו זכות על הארץ אנחנו צריכים להגן על המיעוטים, זה כתוב גם במגילת העצמאות וגם במקורות. השנאה וההסתה ומה שקורה עכשיו בבחירות, כשכולם מסיתים נגד הערבים כדי לקבל עוד כמה קולות, זה בושה קודם כל כיהודים. רדפו אותנו הרבה מאוד שנים והייתה אנטישמיות, אז דווקא כיהודים אנחנו צריכים לדעת טוב מכל כמה חשוב היחס לגר ולמיעוטים ולמי שלא כמוך. כואב לי שמנהיגים פוליטיים משתמשים בנשק ההסתה והגזענות כדי לקבל קולות וזה מתבטא פה בשכונה, זו שכונה מעורבת, בסוף אף אחד לא הולך מכאן וצריך ללמוד לחיות בשוויון, בשלום, בשותפות ודו קיום, ולא עם הסתה וגזענות".

מה למדת על מצביעי העבודה בתקופה הזאת בשטח, חוץ מזה שהם קצת כפויי טובה לפעמים?

"למה כפויי טובה?".

הם אוהבים לירות בתוך הנגמ"ש ולנדוד למפלגות אחרות.

"אני חייב להגיד שאני לא מבין מצביעי עבודה ומרכז שמאל שמצביעים למפלגות שהן ממש ימין. אני כל הזמן נמצא בפאנלים עם מצביעים של כחול־לבן ושומע מהם כל הזמן מסרים של ימין – הם בעד מדינה אחת, הם אומרים שיבנו בהתנחלויות יותר מנתניהו, הם נגד פתרון שתי המדינות. אם אתה ימין ממלכתי תצביע ללפיד, גנץ ויעלון, אבל אם אתה איש שמאל, ומגדיר את עצמך כשמאל ציוני, אז אני לא בעד לנטוש את הבית. בסוף למפלגת העבודה יש תפקיד מאוד חשוב לדאוג שהשמאל הציוני לא ייעלם במדינת ישראל, והבחירות האלה מבחינתי הן בחירות גורליות בעניין הזה כי מתחילה להיות פה תחרות מי יותר ימני. מצביעי מפלגת העבודה שעדיין מתלבטים או מתכוונים להצביע לכחול־לבן, כדאי להם לחזור הביתה, כי הם יקבלו גם את ההחלפה של נתניהו כי אנחנו נמליץ על גנץ, אבל גם את הנבחרת המעולה ואת הערכים של העבודה".

נראה שהאידיאולגיה כבר לא משחקת תפקיד בבחירות האלה.

"להחליף את נתניהו זה חשוב. נתניהו הסתאב, הוא יותר מדי שנים בשלטון ויש יותר מדי שחיתות. הוא עוסק בלשסות ציבורים זה בזה, הוא ממש קורע את מדינת ישראל לגזרים ומאיים על שלטון החוק. החלפת נתניהו היא לא בגלל האיש נתניהו אלא בגלל הרעיון שהוא מייצג. אני חושב שצריך להחליף את הדרך של נתניהו, ופה קשה לי עם כחול־לבן. יש שם ממש ימנים ויש שם ממש שמאלנים. מפלגה אמורה להיות דרך ואידיאולוגיה, אז אני מבין שהעולם הולך בדרך של מיתוגים ואיזה גובה המנהיג או משהו כזה, אבל חשוב לשמור על הדרך האידיאולוגית בינתיים. העבודה הציגה תוכנית מדינית ולא מפחדת להגיד שתי מדינות, יש תוכנית לרווחה ורפואה. אני מקווה שהציבור הישראלי יצביע לאידיאולוגיה. מי שמגדיר עצמו מרכז ושמאלה – העבודה צריכה להיות הבית שלו".

• מפלגת העבודה
• בחירות 2019
• יאיא פינק
• עירוני
• תחבורה ציבורית בשבת