הפלאש, בגילומו של עזרא מילר, היה הדבר הכי טוב ב"ליגת הצדק" מ-2017.בביקורת הלא נלהבת שלי על הסרט ההואכתבתי שמילר "מביא לסרט חן של נער נלהב. הוא אמנם מזכיר מאוד (מדי) את התפקיד של ספיידרמן הצעיר בפרנצ'ייז המתחרה של מארוול, ובכל זאת הוא תוספת נעימה". ב-DC קומיקס רצו להוציא סרט בכיכובו כבר אז, אבל במאים ותסריטאים (לפי רשימה שהוגשה לאיגוד התסריטאים האמריקאי, מדובר בכ-45 מהם) באו והלכו, והפרויקט לא הבשיל. ב-2022, כש"הפלאש" כבר היה כמעט מוכן, התחילו להתפרסם שלל סיפורים על התנהגות פרועה ואלימות כלפי נשים (וגם גברים) של מילר, ועל האולפן הופעל לחץ לגנוז את הסרט. במקום זאת הם שלחו את הכוכב בן השלושים לטיפול נפשי, ודחו את הפצתו בחצי שנה – בכל זאת לא זורקים 200 מיליון דולר לפח. והנה הסרט יוצא, ועזרא מילר מופיע בו בשני תפקידים (לפחות), והוא כל כך טוב ושובה לב עד שזה מייצר דיסוננס בין הסרט לבין הדיווחים הנלווים.

נתחיל מהשורה התחתונה – "הפלאש" הוא הטוב מבין סרטי ליגת הצדק של DC קומיקס, הרבה בשל מילר, אבל גם בגלל תסריט מגובש מהרגיל עם הרבה הומור קולע שנובע מהדרמה של הגיבור הצעיר. כמה שנים אחרי שהצטרף לליגת הצדק כסטודנט באוניברסיטה, בארי אלן הוא עכשיו חוקר זיהוי פלילי שמרבה לאחר לעבודה, כי בדרכו לשם הוא תמיד מוזעק להציל מישהו. בתחילת הסרט, בעודו מחכה בבית קפה לסנדוויץ' שיורכב בדיוק לפי צרכיו, אלפרד (ג'רמי איירונס) מתקשר לספר לו על פיצוץ בבית חולים שדורש את טיפולו.

בלית ברירה עוטה הבחור הרעב את החליפה האדומה ורץ לגות'האם להציל תינוקות (וכלב) שנופלים מחלונות בית היולדות. זה פתיח מטורלל, פרוע ומצחיק. הוא לא באמת מותח, כי אנחנו לא מעלים על דעתנו שאולפני וורנר יתנו לתינוקות להתרסק על הקרקע, אבל הכוריאוגרפיה בסלואו מושן של קטיפת התינוקות מהאוויר מלאת השראה. אחר כך, כשהפלאש אומר לאחות היסטרית שהיא תזדקק לטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם הטראומה, נדמה שזו בדיחה עצמית של מילר.

אחרי האקספוזיציה הנהדרת, הסרט ממשיך לעבר התמה המרכזית שלו. בארי הוא צעיר בודד (ובתול) משום שלא זכה להתבגרות רגילה – אמו נרצחה בילדותו, ואביו יושב בכלא על הרצח, אף שבארי מאמין שהוא חף מפשע. כשהוא מגלה שהוא רץ מהר יותר ממהירות האור ושזה מאפשר לו לחזור אחורה בזמן, בארי מחליט לנסות להציל את הוריו. ברוס וויין (עדיין בן אפלק) מתרה בו שמסוכן לשנות את קווי הזמן, כי אתה אף פעם לא יודע מה עוד ישתנה, אבל בארי חושב שהוא מצא דרך בטוחה.

הכללים והסיבוכים האפשריים של ניסיונות לשנות את העבר מוכרים מיצירות קודמות שעסקו במסעות בזמן, בעיקר "דוקטור הו" ו"בחזרה לעתיד", אבל "הפלאש" מתבל אותם היטב ברסק עגבניות משלו. אחד החידודים המוצלחים הוא הדרך שבה "הפלאש" משתמש בסדרת הסרטים עם מייקל ג'יי פוקס לא רק כהשראה, אלא גם כהדגמה שנונה של הסיבוכים הנ"ל. בהקשר זה יש לציין שלא מעט בדיחות בסרט מתפקדות כאיסטר אגס, המיועדות לצופים שעוקבים לא רק אחר הסרטים שהיו, אלא גם אחר אלה שהיו אמורים להיות.

הטריילר כבר חשף את זה שכשבארי חוזר אחורה הוא פוגש את עצמו בן העשרה, וכאן נחשף מלוא הכישרון של מילר, שמגלם שתי ואריאציות שונות של אותה דמות, שהתפתחה אחרת במסלולי זמן שונים. ההבדל בין שתי ההתגלמויות נוגע ללב. הטריילר גם חשף שבמסלול הזמן השונה, הבארים פוגשים באטמן שונה. מייקל קיטון חוזר לתפקיד ברוס וויין 30 שנה אחרי שנפרד ממנו ("באטמן חוזר" יצא ב-1992, השנה שבה מילר נולד), והמפגש המחודש הוא לא רק fan service כיפי, אלא משתלב יפה במארג התמטי של הסרט. "הפלאש" הוא סוג של סרט מולטיוורס, אבל בניגוד לסרטים של מארוול מהעת האחרונה, שבהם מדובר בתופעה מרחבית בעיקרה, כאן ההתפצלות היא בזמן והיא מביאה איתה תמות של חרטה וניסיון לתיקון.

בניגוד להחזרתו של קיטון לתפקיד באטמן, את הנבל של הסרט, גנרל זוד מקריפטון, מגלם מייקל שאנון – שנראה ב"איש הפלדה" וב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" – ולא טרנס סטמפ, שגילם את הדמות בעידן של כריסטופר ריב. זוד, שרוצה להשמיד את הכוכב שלנו כדי להציל את שלו, אינו נבל מעניין במיוחד, ושאנון לא מתאמץ. חבל, אבל לא נורא – הוא די שולי בסרט.

דמות מרכזית יותר היא בת כוכבו קארה זור-אל, שמופיעה כאן לראשונה (אלא אם נתייחס ל"סופרגירל" הכושל מ-1984). היא מגולמת על ידי סאשה קאג'ה, מאופרת הסבון הנצחית "צעירים חסרי מנוח", בהופעה נהדרת שאמורה להזניק את הקריירה הקולנועית שלה. מערכת היחסים המרכזית היא, כאמור, בין בארי הצעיר לבארי הצעיר עוד יותר, ובניסיונו של הבחור העצוב והבודד שנושא על כתפיו נטל גדול של אחריות, להתוות את דרכו של עצמו הנאיבי ומלא שמחת החיים. במהלך השנים דובר על במאים בולטים כרוברט זמקיס, מתיו ווהן וגם פיל לורד וכריסטופר מילר שייקחו על עצמם לביים את "הפלאש". בסופו של דבר המושכות הונחו בידי התסריטאית הבריטית כריסטינה הודסון ("ציפורי הטרף: והארלי קווין המהממת"), והבמאי יליד ארגנטינה אנדי מושטי, שעד כה ביים סרטי אימה כ"מאמא" ו"זה".

פרט לאפקטים המיוחדים הדי גרועים (התינוקות שהוזכרו למעלה נראים כמו בובות פלסטיק), "הפלאש" אינו מכיל זכר לרפרטואר הקודם של מושטי. הוא מצא את האיזון הנכון בין עצב להומור (שמתבטא גם בפסקול), ובין סיפור התבגרות אינטימי לאפוס גיבורי-על הכולל פלישת חייזרים מאיימים. "הפלאש" הוא מעין סרט סיכום, מלא רפרנסים לטקסטים קודמים ביקום של DC קומיקס שרובם היו פחות טובים ממנו, וגם התחלה חדשה שלא ברור אם יהיה לה המשך, עכשיו שההנהלה התחלפה ומילר, אתם יודעים.

4 כוכבים
The Flash בימוי: אנדי מושטי. עם עזרא מילר, מייקל קיטון, בן אפלק, סאשה קאג'ה. ארה"ב 2023, 144 דק'

• ביקורת סרטים
• המסך
• DC
• ליגת הצדק

מאז שג'יימס גאן מונה לתפקיד המנכ"ל של אולפני DC, החלו מלא השערות לגבי עתיד הסרטים. בצד אחד של הזירה – המעריצים המאוכזבים שמחכים לשינוי מאז שהיקום הקולנועי של DC נוצר. בצד השני – מעריצי היקום של זאק סניידר שחושבים שמי שהרס את היקום הקולנועי הם בכלל המפיקים והיו רוצים לראות גלגול קולנועי טוב של הסניידרוורס, בו הוא מקבל את החופש היצירתי שמגיע לו. גאן נקלע למעמד שבו הוא צריך לספק את שתי האסכולות הללו – או את החזקה מביניהן. או לעצבן את שתיהן.

זה כבר שנים היקום הקולנועי של DC גוסס לעומת ה-MCU – היקום של מארוול המתחרה (מה שכמובן לא מפריע לסרטים שלהם להרוויח מאות מיליוני דולרים, אבל איכשהו אותם אנשים יוצאים מהסרטים האלו שוב ושוב מאוכזבים לגמרי). זה לא סוד שהבמאים של DC, שדווקא באו לעסק עם תוכנית פעולה כזו או אחרת, נלחמו בשיניים על הסרטים שלהם מול ההפקה – אבל לרוב זה לא עזר, וההתערבות הבוטה של האולפנים שאבה כל טיפה של נשמה מהסרטים. על חוויית הבמאי מול האולפנים אפשר ללמוד מדייוויד אייר, במאי "יחידת המתאבדים" (2016), כנראה הסרט המושמץ ביותר מהיקום הקולנועי של DC עד כה, שאמר בעבר "השקעתי את חיי ב'יחידת המתאבדים'. הכנתי משהו מדהים – הגרסה שלי היא מסע מורכב ואמוציונלי עם כמה 'אנשים רעים'… גרסת האולפן היא לא הסרט שלי והגרסה שלי היא לא גרסת במאי באורך של 10 שבועות". מעבר לעקיצות על גרסת הבמאי בת 4 השעות של סניידר ל"ליגת הצדק" שלו, ניכר שאייר מתוסכל. העריכה של הטריילר לסרט שלו (שנעשתה באמצעות חברה חיצונית) אולי הייתה מה שהדליק את המעריצים, אבל בסרט כל הנגיעות האישיות של אייר נעלמו.אייר טוען שהוא ימשיך להילחם על שחרור הגרסה שלו, אך לא נראה שקם צבא מעריצים גדול מספיק כדי לייצר את הבאזז הדרוש בשביל מאבק כזה.

למה הסיפור של אייר מעניין אותנו דווקא עכשיו? בגלל שהעידן החדש של ג'יימס גאן, שנכנס לעבוד ביקום של DC עם "יחידת המתאבדים" בשנת 2021, שפחות או יותר התעלם בחינניות מ"יחידת המתאבדים" הכושל (באשמת מי זו כבר שאלה נפרדת) מ-2016.עם כניסתו של גאן לתפקיד מנכ"ל-שותף של חטיבת הקולנוע של DC, החל סבב עריפת ראשים: קודם כל בוטל "וונדרוומן 3" בכיכובה של גל גדות, מה שמיד העלה אצל המעריצים את השאלה: מי הבא בתור? (התשובה, אגב, הייתה הנרי קאוויל). ביום חמישי האחרון (15 בדצמבר) ג'יימס גאן שיתף בחשבון הטוויטר שלו את הציוץ הבא: "לפיטר (זפרן, השותף של גאן לניהול מהצד העסקי – ל.ר) ולי יש כבר משבצת DC מוכנה ואנחנו לא יכולים להיות יותר נרגשים לגביה. אנחנו נוכל לשתף אתכם במידע מרגש על הפרויקטים הראשונים שלנו עם תחילת השנה החדשה".

לא ברור אם גרסת הבמאי שאייר כל כך מייחל לקבל הייתה מצילה את "יחידת המתאבדים". גם בקיזוז מה שאנחנו משערים שהיה התערבות ההפקה, עדיין נראה שבחירות מסוימות (כמו לדוגמה העיצוב הנוראי של הג'וקר) היו מצליחות לפגוע בתוצר הסופי. אבל כך או כך, אייר נשאר מאחור וגאן נכנס לעניינים. למרות שהסרט שלו שוחרר בשנת קורונה (2021) הוא הצליח להיות רווחי, ומבחינה ביקורתית הסרט גרף שבחים על ההומור, קאסט הנבלים הרחב, על הפסקול והכי חשוב, עבור גאן – על הבימוי, שהצדיק את היד החופשית ש-WB נתנו לו (להבדיל מקודמיו). בכלל, מאז "יחידת המתאבדים" של גאן, נדמה שאולפני WB ו-DC עושים ניסוי וטעייה ואפשר לראות את זה דרך האיכות המשתנה מאוד של החומרים שהגיעו לאחריו. למרות שהמשיכו לצאת סדרות טראש ברשת The CW, יצאו גם השנה שני פרויקטים שהצליחו מעבר למצופה: הסדרה "פיסמייקר" בכיכובו של ג'ון סינה (ספינאוף ל"יחידת המתאבדים" של 2021) שגרפה שבחים מהמבקרים ומהמעריצים, ו"הבאטמן" של מאט ריבס, שפתח רצף נוסף ביקום הקולנועי של DC. ההצלחה שלו לא עזרה בכלללסרט שהגיע אחריו, "בלאק אדם", שמתרחש בתוך הסניידרוורס וכולל אפילו את הופעתו האחרונה של הנרי קאביל בתור סופרמן. הסרט נכשל באופן קשה הן מבחינה קופתית והן מבחינה ביקורתית למרות שהוא ניסה מאד להיות כל מה שהמעריצים רצו.

בגדול, נדמה שהיקום שסניידר בנה מת, אבל עדיין יש לו כיוונים מסוימים בהם הוא יכול להתפתח. גל גדות היא כבר לא וונדרוומן, ג'ייסון מומואה יסיים את תפקידו כאקוומן אחרי הסרט הבא, ועכשיו גםהוכרז באופן סופי שהנרי קאביל לא יחזור לתפקיד סופרמן(עבור המעריצים של סניידר זוהי המכה הקשה ביותר)."בשלבים המוקדמים, הסיפור שלנו יתמקד בחלק מוקדם יותר בחייו של סופרמן, לכן הדמות לא תגולם על ידי הנרי קאביל", כתב גאן בטוויטר (בכלל, נראה שהוא מנהל לא מעט מיחסי הציבור שלו שם) "אבל הייתה לנו פגישה נהדרת עם הנרי, אנחנו מעריצים גדולים שלו ודיברנו על מספר אפשרויות מרגשות לעבוד יחד בעתיד". לציוץ הזה יש כמה משמעויות סותרות. מצד אחד, ברור שהבא שילבש את החליפה הכחולה-אדומה יהיה שחקן חדש לגמרי. כשגאן נשאל האם הסרט יהיה סיפור מקור, הוא ענה בקצרה: "אין מצב". זאת אומרת שנקבל סרט סטייל "הבאטמן", על שנותיו הראשונות של סופרמן כסופרמן, מה שמרגיש מעין הפקת לקחים והתאמה לחומרים הקיימים שהוכח שעובדים טוב. מצד שני, זה לא לגמרי פוסל את האפשרות של הופעה עתידית של קאביל כסופרמן. כרגע הסבירות הגבוהה ביותר היא שהם יופיעו במין אירוע מולטיוורס להופעת אורח – אם כי בינתיים, רק השבוע דווח שגל גדות והנרי קאביל נחתכו מהסרט "הפלאש", שם אנחנו עומדים לראות שוב את מייקל קיטון בתפקיד איש העטלף לצד עזרא מילר בתפקיד הפלאש (בפעם האחרונה, וטוב שכך).בנוסף גאן נשאל גם אם הוא כותב או מביים את הפרויקטים הבאים של DC. גאן ענה שהוא כותב ושנכון לעכשיו לא ידוע מי יביים. גאן לא ציין מה בדיוק הוא כותב – יכול להיות שמדובר בסרט על סופרמן, אבל כידוע הוא גם מחזיק במושכות של "יחידת המתאבדים" שאולי יקבל סרט המשך – ויהיה כל מה שיישאר מהסניידרוורס.

אז מה צפוי לנו בשנים הקרובות של DC? לנו סרט נוסף לבאטמן של ריבס יחד עם שתי סדרות באותו יקום, פרויקט אפשרי בבימויו של בן אפלק (שתכנן לביים את "הבאטמן", אבל זה לא יצא לפועל), סרט על סופרמן הצעיר, ככל הנראה סרט נוסף של "יחידת המתאבדים" ועונה נוספת ל"פיסמייקר", מה שאומר שרק הפרנצ'ייזים מבית באטמן וסופרמן ימשיכו להתקיים ביקום הקולנועי של DC, לפחות לבינתיים. זאת יריית פתיחה לא רעה עבור גאן, שמדגיש וחוזר שכל מה שהוא עושה זה רק מה שנכון עבור הסיפור של DC ומה שנכון לדמויות. בקיצור, יש סיבה שגנבו את גאן מה-MCU למתחרים: המהלך הראשון שלו הוא לבנות את היקום מהיסוד, והיסוד של DC הוא ללא ספק סופרמן. התהליך המזורז שסניידר ניסה לעשות לא עבד וגאן למד מזה את הלקח, ולכן הוא בונה את היקום הקולנועי לאט וגם נזהר מאוד בדבריו. בקיצור, לאחר שהיקום של DC התפצל לכל כך הרבה יקומים, סוף סוף מישהו הולך לעשות קצת סדר. חדשות טובות כמעט לכולם – חוץ מהנרי קאוויל. אה, וגל גדות.

• המסך
• קולנוע
• DC
• ג'יימס גאן
• הנרי קאוויל
• גל גדות
• באטמן
• ליגת הצדק
• זאק סניידר

• Facebook
• Twitter
• Email

כשסופרמן סוף סוף מופיע (אחרי שמת ונקבר ב"באטמן נגד סופרמן") הוא נראה מוזר, כאילו פניו צופו בדונג. גיגול זריז מגלה שכשג'וס ווידון החליף את זק סניידר במהלך הפוסט פרודקשן (סניידר פרש בגלל התאבדות בתו בת העשרים), הוא החליט שהסרט זקוק לצילומים חוזרים. אלא שהנרי קאוויל כבר גידל שפם בשביל "משימה בלתי אפשרית 6" ולכן אנשי האפקטים של "ליגת הצדק" נאלצו "לגלח" אותו באמצעים דיגיטליים. למרות שתקציבו הרשמי של הסרט הוא 300 מיליון דולר, האפקטים המיוחדים הם לא הצד החזק שלו.

נהוג לומר שאיכות הסרט היא כאיכות הנבל (ולכן "האביר האפל" ו"ספיידרמן 2" כל כך טובים). אך כשהנבל הוא יצור דיגיטלי עם קרניים שצץ משום מקום וכל רצונו הוא להפוך את העולם לגיהינום, בדיוק כמו הנבל בסרט שראינו לפני שבועיים, זה פשוט לא מעניין. ב"תור: ראגנארוק" יש לפחות את קייט בלנשט בתפקיד האחות העוד יותר רעה של לוקי, ונבל אנושי (אפילו אם הוא אל) כמעט תמיד יותר מעניין מיציר מחשב. וכשאפילו סופרמן נראה דיגיטלי – גם כשתוקעים אותו בלב שדה תירס כדי להעניק לו חזות של גיבור אמריקאי – קשה לפתח קשר רגשי למה שקורה על המסך.

הרעיון שמניע את "ליגת הצדק", כמו גם את כל סרטי החבורות האחרים שראינו לאחרונה, הוא שטובים השישה מן האחד. ולכן בטמן מגייס את וונדר וומן, אקווהמן, פלאש, סייבורג וסופרמן הזומבי להילחם יחדיו באיום של סטפנוולף ושלושת הקופסאות שלו. אבל הדינמיקה בין ששת גיבורי העל לוקה בחסר, ואינה מניבה ניצוצות כמו ב"שומרי הגלקסיה" או אפילו "הנוקמים" של ג'וס ווידון. בניגוד לסרטים הקודמים של סניידר ("איש הפלדה" ו"בטמן נגד סופרמן") שלקו ברצינות חלולה ובמראה עכור, כאן דווקא יש ניסיון להומור, ככל הנראה באדיבותו של ווידון שהשתתף בכתיבת התסריט והוזעק להשלים את מלאכת הבימוי. אבל רק שתיים שלוש בדיחות עובדות (ולכן הן נמצאות בטריילר).

מבין המצטרפים החדשים, רק עזרא מילר כפלאש מביא לסרט חן של נער נלהב. הוא אמנם מזכיר מאוד (מדי) את התפקיד של ספיידרמן הצעיר בפרנצ'ייז המתחרה של מארוול, והאפקט של האטת הזמן כשהוא רץ מהר מהר כבר נעשה הרבה יותר טוב ב"אקס-מן: העתיד שהיה", ובכל זאת הוא תוספת נעימה. ג'ייסון מומואה (חאל דרוגו ב"משחקי הכס") נראה טוב כאיש המים המקועקע אבל גם האפקטים של המים לא מאוד מרשימים (ומעוררים געגועים לפתיחת ים סוף ב"עשרת הדברות" מ-1956). וגל גדות בתפקיד האישה היחידה בחבורה? היא הייתה הרבה יותר מקסימה תחת הנחייתה של פטי ג'נקינס ב"וונדר וומן".

כמו בסרטי "הנוקמים", תפקיד מנהיג החבורה הוטל דווקא על הגיבור האנושי היחידי, שלא עבר מוטציה או נושק על ידי האלים. התסריט של "ליגת הצדק" הופך את הפגיעות הפיזית של באטמן לנושא בסרט, אך לא הולך עם זה מספיק רחוק כדי שיהיה לזה אפקט כלשהו. משום שכולם כל כך חזקים ואלמותיים, "ליגת הצדק" מנסה לרגש אותנו באמצעות דאגה לגורלה של משפחה רוסית של בני אנוש, שנלכדה בבית באזור הנטוש שבו התמקמו סטפנוולף וצבא יתושי המתכת שלו. אסטרטגיה דומה עבדה היטב בסרטים שהוזכרו למעלה, אבל כאן הסצנות האלה נראות מודבקות.

ועוד לא הזכרתי את איימי אדמס, שחקנית נהדרת בדרך כלל, וליהוק שגוי לתפקיד לואיס ליין שנגרר לכאן מהסרטים הקודמים. חוסר הכימיה בינה לבין קאוויל פוגם גם הפעם במה שאמור להיות רגע שזוכרים. לסיכום אני נאלצת להיאחז בעוד פתגם משומש – תפסת מרובה לא תפסת. תכניות לסרט "ליגת הצדק" היו כבר לפני עשר שנים, והיה גם תסריט וצוות שחקנים (ארמי האמר היה אמור להיות בטמן והדוגמנית מייגן גייל וונדר וומן). אבל הצלחת "האביר האפל" ב-2008 שכנעה את אולפני וורנר להמשיך לייצר סרטים שממוקדים בגיבור אחד, ולחכות עם הקיבוץ. ביקום של די.סי. קומיקס, "ליגת הצדק" מתמקם מעל "בטמן נגד סופרמן" ומתחת ל"וונדר וומן" כסרט לא משעמם, אבל גם כזה שלא נורא עושה חשק לעוד אחד. בכל זאת, בתום הכותרות לקס לותור מכין אותנו לסרט הבא. היו בקהל אנשים שזה ריגש אותם.

סרט על:שישה גיבורי על נלחמים בנבל שרוצה, חכו לזה… להשמיד את העולם.

ללכת?אפשר. יש כמה שירים טובים בפסקול.

• סרטים
• ביקורת סרטים
• גל גדות
• ליגת הצדק
• גיבורי על

• Facebook
• Twitter
• Email

כולם אולי מחכים לסופרמן שיבוא ויציל את העולם ב"ליגת הצדק", אבל עוד לפני צאת הסרט לאקרנים ביום חמישי, העולם מקבל את גיבורת העל הפמיניסטית וונדר וומן. בריאיון שערכו ב-IGN עם גל גדות ועזרא מילר (שמגלם בסרט את פלאש) לכבוד צאת הסרט, ביקש מילר מגדות להעביר מסר להטרו-פטריארכיה בסגנון וונדר וומן.

גדות ככל הנראה לא לגמרי הבינה את הכוונה בהטרו-פטריארכיה ("הכוונה לגברים סטרייטים ששולטים בהכל", ניסה להסביר מילר), והעבירה מסר משל עצמה: "סקסיסטים מיזוגנים, עבר הזמן שבו השלטתם על העולם את הזעם שלכם".

בתוך כך, בחברת האחים וורנר מכחישים את הידיעה הוויראלית שפורסמה ב"Page Six" שעל פיה גדות הציבה אולטימטום שלא תשתתף ב"וונדר וומן 2" אם הבמאי-מפיק ברט רטנר יהיה מעורב בסרט. רטנר, שחברת ההפקות שלו RatPac-Dune הייתה מעורבת בהפקה ובמימון של "וונדר וומן" מכורח חוזה עם האחים וורנר, היה אחד הגברים הבולטים בהוליווד שהואשמו בהטרדה ותקיפה מינית בגל ההדף שלאחר התפוצצות פרשת הארווי ויינסטין. שש נשים האשימו בתחילת החודש את רטנר בהטרדה מינית. על פי לוס אנג'לס טיימס, על אחת מהן הוא אף כפה מין אוראלי. עוד לפני פרסום הכתבה נודע שגדות החליטה לא להשתתף בטקס הוקרה לכבוד רטנר.

אחרי פרסום הידיעה על האולטימטום של גל גדות, רבים ורבות בהוליווד עמדו לצידה. האחים וורנר, מנגד, מכחישים שנעשה כזה אולטימטום, ומציינים שבכל מקרה החוזה עם החברה של רטנר מסתיים באמצע 2018, בעוד סרט ההמשך ל"וונדר וומן" צפוי לצאת בנובמבר 2019 בלבד.

• גל גדות
• ליגת הצדק
• סרטים
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

מה עושים בעולם בלי סופרמן? האחים וורנר ו-DC קומיקס מוציאים טריילר חדש וטיזרי במיוחד ל"ליגת הצדק" שצפוי להגיע לאקרנים בחודש הבא. בטריילר, העולם נמצא בכאוס לאחר מותו של סופרמן, "עולם ללא תקווה". אש, הרס, פיצוצים, וגיבורי העל האהובים עלינו – כולל בן אפלק כבאטמן וגל גדות כוונדרוומן – שמחכים לאיחוד עם גיבור העל הגדול מכולם.

>>גל גדות מפציצה ב"סטארדיי נייט לייב"

"אנחנו לא מספיקים, העולם צריך את סופרמן", נאמר בטריילר. אם לשפוט על פי הטיזר המתמשך והרמזים שנזרקים גם בטריילר הנוכחי וגם בטריילר הקודם (ראו למטה), DC הולכים לפרוע את הצ'ק הזה, ואנחנו נזכה לראות את סופרמן חוזר לחיים איכשהו.

נזכיר, בסיום "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", סופרמן מת לכאורה במהלך קרב. אולם בתום ההלוויה, משהו מוזר קורה בקבר של סופרמן, והצופים נותרים עם התהייה – האמנם?

• גל גדות
• DC
• וונדרוומן
• ליגת הצדק
• סופרמן
• סרטים
• תרבות