Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

מאבק

כתבות
אירועים
עסקאות
המאבק לא עוצר. כיכר אתרים (מתוך עמוד הפייסבוק "לא למגדלים בכיכר אתרים)

הקרב על עתיד כיכר אתרים: זה לא נגמר עד שזה נגמר

המאבק סביב פרויקט כיכר אתרים נמשך כבר חמש שנים והוא רחוק מסיומו. עכשיו, אחרי מספר ניצחונות משפטיים, מתארגנים תושבי השכונה להמשך...

מאתנתלי מון15 ביולי 2021
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)

אחרי כשנה: מאבק העדה האתיופית חוזר לרחובות

אחרי כשנה: מאבק העדה האתיופית חוזר לרחובות

כשנה אחרי ההפגנות הגדולות, חוזרים בני העדה האתיופית למחות כנגד האלימות המשטרתית ואי השוויון: "נמשיך להיאבק עד שנבטיח את הצדק שמגיע לנו"

מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)

מחאת בני העדה האתיופית חוזרת: מאות מפגינים התכנסו אמש (ראשון) בסמוך לקריית הממשלה בתל אביב כדי למחות נגד האלימות המשטרתית והאפליה המופנות לטענתם כלפי בני הקהילה האתיופית. במהלך האירוע נרשמו מספר עימותים אלימים בין שוטרים למוחים, אשר חלקם ניסו לחסום בגופם את נתיבי איילון, את רחוב קפלן ואת דרך בגין. בעקבות האירועים עיכבה המשטרה מספר מפגינים לחקירה.

מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)

"אנחנו דורשים צדק ושוויון זכויות. לא באנו לדרוש או לבקש משהו שלא מגיע לנו", אומרת המפגינה טהון קסה, בת 20 מרחובות. "המשטרה יוצאת בכמויות מטורפות כאילו אנחנו במלחמה, אבל מלחמה מול מי? תנו לנו לחיות, תנו לנו ללכת עם ראש מורם, ששוטר לא יבוא ויעצור אותי סתם כי אני שחורה. שאגיע למקום עבודה ושיקבלו אותי גם כשאני שחורה. ההפרדות בגנים, בבתי הספר, אלו הדברים שמוציאים אותנו לרחוב, אנחנו כבר לא מסכימים לחיות ככה".

כזכור, לפני כשנה נערכו מספר הפגנות בהן השתתפו אלפים מבני העדה האתיופית. הגדולה והמשמעותית שבהן נערכה בכיכר רבין, בה החיכוך בין המפגינים למשטרה גלש במהרה לאלימות, לפצועים ולסדרה של מעצרים משטרתיים. במהלך סבבי המחאה, כמו זה הנוכחי, המפגינים שבו והזכירו את שמו של יוסף סלמסה, צעיר בן קהילת יוצאי אתיופיה אשר נמצא בשנת 2014 ללא רוח חיים סמוך למקום עבודתו בבנימינה. לפני מותו, שהוגדר על ידי המשטרה כהתאבדות, עבר סלמסה מקרה של אלימות משטרתית – אך חקירת המחלקה לחקירות שוטרים בעניין נסגרה ללא הגשת כתבי אישום.

מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)

מסרבים להשלים עם הפחד

"בהפגנה הזאת אנחנו מתנגדים בגופנו לאלימות המשטרתית נגד הקהילה", אומרת בנצ'יאמלק מששה סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה. "אנחנו פה כי סגרו עשרות תיקי חקירה נגד שוטרים אלימים במחלקה לחקירות שוטרים מחוסר עניין לציבור, ובמיוחד את התיק של אחי, יוסף סלמסה, שהפך לסמל למחיר של האלימות המשטרתית. את יוסף שלנו אף אחד כבר לא יחזיר, אבל אנחנו יכולים למנוע את המוות הבא, את הקורבן הבא. אם היה מדובר בבחור לבן שהיה נופל קורבן לאלימות משטרתית אני יכול לומר לך בבטחון, 99 אחוז מהמדינה היו מזדהים עם העוול הזה, אבל זה לא קורה כשמדובר בבחור אתיופי שחור. זאת החובה שלנו לעמוד פה ולמחות נגד המציאות הזאת".

מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)

"הערב אני כאן כדי לעמוד בגאווה עם האחים והאחיות שלי", אומרת ישראלה נאוי, בת 70 מפתח תקווה. "אני אמנם בקושי הולכת, אבל עשיתי את הדרך עד לכאן כדי להעביר מסר. אנחנו משפחה גדולה, מאוחדת, שלא מוותרת על מה שהיא ומי שהיא ולא נותנת לאחרים לרמוס את הזכויות שלה. אני מסרבת להשלים עם זה שהנכד שלי ירגיש פחד לצאת החוצה לרחוב מחשש שיבוא שוטר ויעצור אותו ללא שום סיבה. אני מסרבת להשלים עם זה שבבתי הספר מפרידים את ילדי קהילת יוצאי אתיופיה מכל שאר האוכלוסייה. אני מסרבת לחיות במציאות שבה אני חוששת לחיים שלי, לחיים של הילדים שלי, של הנוער, של הקהילה. זה עצוב שאנחנו נמצאים כאן היום במצב הזה. אנחנו נמשיך להיאבק עד שנבטיח את הצדק שמגיע לנו".

ממשטרת ישראל נמסר:"במהלך המחאה בחרו כמה מפגינים להפר את הסדר הציבורי וחסמו צירי תנועה למעבר כלי רכב בניגוד לחוק. מאחר שלא נשמעו לפניות השוטרים לפנות את הדרך החלה המשטרה לבצע מעצרים. מדיניות המשטרה היא לאפשר את חופש הביטוי והמחאה, אך יחד עם זאת לאכוף את החוק באופן נחוש וללא פשרות נגד כל מי שייבחר להפר את החוק והסדר".

מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כשנה אחרי ההפגנות הגדולות, חוזרים בני העדה האתיופית למחות כנגד האלימות המשטרתית ואי השוויון: "נמשיך להיאבק עד שנבטיח את הצדק שמגיע...

מאתיונתן גת5 ביולי 2016
מי יכול לחיות מ־ 3000 ש"ח בחודש?. צילום: Shutterstock

עולי ברית המועצות יישארו עם פנסיה של 3,000 ש"ח בחודש

עולי ברית המועצות יישארו עם פנסיה של 3,000 ש"ח בחודש

עלייה לצורך ירידה: הם עבדו כל חייהם, אבל הפנסיה שצברו לפני שעלו ארצה פשוט נעלמה. עכשיו עולי ברית המועצות וילדיהם יוצאים למאבק ומזהירים: "צריך לצאת לרחובות"

מי יכול לחיות מ־ 3000 ש"ח בחודש?. צילום: Shutterstock
מי יכול לחיות מ־ 3000 ש"ח בחודש?. צילום: Shutterstock
17 בפברואר 2016

בספטמבר 2015, לאחר פגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוציאה ממשלת רוסיה הודעה כי בתקופה הקרובה תעביר כספי פנסיה לכ־30 אלף עולים שהגיעו לארץ לפני 1992. הבטחה זו (שטרם התממשה) הציגה מציאות אבסורדית שהיא מנת חלקם של רוב העולים ממדינות חבר העמים. ההכרזה של פוטין היא בין היתר תוצאה של קמפיין של קבוצה של בנים ובנות לעולים ממדינות אלו, שהגיעו לארץ בשנות ה־90, דור ה־1.5.

"יש התארגנות בנושא שכוללת בין היתר פגישות עם חברי כנסת", מספרת י' שמעורה במאבק והעדיפה לא להיחשף בשם מלא. "הזקנים לא ייצאו לרחוב, זה לא במנטליות הרוסית. המחשבה על הפגנות מזכירה להם קומוניזם ועושה להם אלרגיה חוץ מזה, בתפיסה שלהם אסור לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. חייבים להבין שאלו אנשים שגדלו בתוך קושי ומחסור מלידה, זה אנחנו, דור 1.5, שרואים את הדברים בצורה ביקורתית. אנחנו שולטים לרוב יותר בשפה ולכן יש לנו גישה ליותר מידע".

אם הרגשתם שהנושא לא בדיוק הציף את מהדורות החדשות, אתם צודקים. פעילויות קודמות של התארגנות עשו רעש ציבורי מועט מאוד, אם בכלל. "הייתה הפגנה לפני כמה זמן שהתנהלה בצורה טיפשית", מוסיפה י'. "ערכו את זה ביום חמישי בערב, יום שכלי התקשורת לא ממש מתפקדים בו. הגיעו אולי 100 איש. שמעתי גם על הפגנה אחרת שנערכה בכנסת ביום של חגיגות 25 שנה לעלייה הרוסית. היו שם שניים וחצי קשישים עם שלטים. בשיירה של הממשלה אף אחד, כולל נתניהו, לא התייחס אליהם. התקשורת הישראלית לא מתעניינת ברוסים, חייבים להעלות את הנושא למודעות הציבורית, להציף את זה, להוציא אנשים לרחוב".

זקנים נזקקים. צילום: Gettyimages
זקנים נזקקים. צילום: Gettyimages

פשוט מתכננת לאכול פחות

"עליתי לארץ בדצמבר 1990, אבל התחלתי לעבוד קבוע כרופאה בבית חולים נהריה רק בשנת 1992", מסבירה רוזה מיכלין (80) מאזור הקריות את המצב הקפקאי שבו היא נמצאת. "התחלתי כתורנית חוץ, ואף שעבדתי דרך משרד הבריאות לא קיבלנו קרן פנסיה".
רק ב־2008, עם כניסתו לתוקף של חובת הביטוח הפנסיוני לעובדים, התחיל המעסיק של מיכלין להפריש לה פנסיה מסודרת, וביולי 2015 היא כבר קיבלה הודעה מהמדינה שהיא צריכה להתכונן להפסיק לעבוד. "אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי כרגע", אומרת. " זה אומר לחיות מ־2,800 ש"ח בחודש".

למיכלין אישרו בסופו של דבר להמשיך לעבוד, אבל רק שנה אחת נוספת, ובעוד חודש היא תצטרך להתחיל לחיות מ־3,400 ש"ח, שיורכבו מהפנסיה ומקצבת הזקנה.
"אני בת 80, מה בדיוק אני יכולה לעשות?", היא אומרת. "אני פשוט מתכננת לאכול פחות, לצמצם ולנסות לחיות מהסכום הזה כל חודש".

מיכלין בהחלט לא לבד. פתיחת השערים של מדינות חבר העמים החל משנות ה־90 העלתה לישראל יותר ממיליון אזרחים. צבירת הפנסיה של אותם עולים ממדינות המוצא נמחקה כליל והתחילה מחדש ביום שמצאו עבודה בישראל. כמעט 200 אלף איש ייצאו בקרוב לגמלאות עם קופת פנסיה שלא ממש אפשר להתקיים ממנה בכבוד, אם בכלל.

"ב־25 השנים האחרונות, חלק גדול מהעולים שהגיעו לא צברו מספיק בקופת הפנסיה כדי לאפשר רמת חיים נורמלית", מסביר ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר סיעת ישראל ביתנו. "כשעולה מגיע לכאן בשנים הראשונות הוא לומד את השפה ורק אחר כך מנסה למצוא עבודה. לכן גם בן אדם שהגיע לפני כ־30 שנה מגיע למצב שהצבירה היא רק ב־15 השנים האחרונות. הצבירה הזאת איננה מספיקה, וקבוצות גדולות של עולים יוצאים לפנסיה ומגיעים לפת לחם".

בלי פנסיה, בלי כסף למצרכים בסיסיים. צילום: Gettyimages
בלי פנסיה, בלי כסף למצרכים בסיסיים. צילום: Gettyimages

בלי שמאל או ימין

נושא הביטוח הפנסיוני של העלייה מחבר העמים אינו חדש, אך נדמה שאל מול הקולות ההולכים ומתרבים שקוראים לטיפול בנושא, מעדיפה הממשלה להפנות מבט. סעיף הפנסיה היה אחת הסיבות המרכזיות לביטול הברית הקואליציונית בין הליכוד לישראל ביתנו. "אנחנו חייבים למצוא פתרונות שבהם אנשים יוכלו לעלות עם המשפחות שלהם", אומר אילטוב. "מדינות הגירה שונות מעודדות עלייה של מעמד ביניים ואנשי מקצוע רק כדי שיגיעו ויחזקו את הכלכלה, ולא ייתכן שאנחנו כמדינה לא נותנים לזה פתרון הולם".

הפתרון שח"כ אילטוב מנסה לקדם חוצה מחנות פוליטיים, ונדמה שבסוגיה זו יש תמימות דעים בכל חלקי המפה הפוליטית. "אני עובדת על חקיקה שאמורה לספק הבטחת סכום מינימום לכל קשיש", אומרת ח"כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני. "אנחנו נגיש אותה בעוד כחודש, אך לצערי זה לא נמצא בתקציב השנה, וגם אם בדרך נס הקואליציה תאשר, אני לא רואה איך המדינה תוכל ליישם את זה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

עלייה לצורך ירידה: הם עבדו כל חייהם, אבל הפנסיה שצברו לפני שעלו ארצה פשוט נעלמה. עכשיו עולי ברית המועצות וילדיהם יוצאים...

מאתתומר ממיה17 בפברואר 2016
בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)

החברה הגבוהה להגנת הטבע: המאבק נגד ביטול המיונים בבתי הספר נמשך

החל מהשבוע הבא, כולם יוכלו להירשם לבית הספר לטבע, כאשר הקבלה תעשה באמצעות הגרלה. משרד החינוך קבע כי לא ייערכו עוד...

מאתיואב זהבי13 בינואר 2016

מצעד ועצרת מחאה: די לאלימות נגד נשים

מצעד ועצרת מחאה: די לאלימות נגד נשים

לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, תצא צעדת מחאה מכיכר רבין עד מוזיאון תל אביב. בואו לצעוד ולתמוך

אלימות מינית מתרחשת ועשויה להתרחש בכל מקום. כדי לעורר את המודעות לקראת יום זה, חברו יחדיו המרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב, עמותת 'אחת מתוך אחת' ו'רוח נשית' לפרויקט דיגיטלי, במסגרתו קראו לנשים מכל רחבי הארץ להצטרף להגברת המודעות. במסגרת המאבק, התבקשו נשים שונות מרחבי הארץ, לסמן על גבי מפה את המקומות בהם הוטרדו או הותקפו מינית.

בנוסף, יתקיים מצעד מחאה ביום רביעי ה-25.11.15 שיצא מכיכר רבין, לאורך אבן גבירול ושאול המלך עד לרחבת מוזיאון ת"א, שם תתקיים העצרת. את העצרת תנחה השחקנית אסתי זקהיים ותשתתף בה הזמרת דיקלה. נשים המייצגות את קשת החברה הישראלית תיקחנה חלק באירוע המרכזי והן תבקשנה להשמיע את קולן של חברותיהן. התכנסות בשעה 18:30 בכיכר רבין.

למפה בה מסומנים מיקומי ההטרדות המיניות

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, תצא צעדת מחאה מכיכר רבין עד מוזיאון תל אביב. בואו לצעוד ולתמוך

מאתמערכת טיים אאוט23 בנובמבר 2015
דגל אריתריאה. תמונה: shutterstock

"אנחנו מותקפים כי אנחנו שחורים": שיחה עם אקטיביסטית אריתראית

המניעים ללינץ' בהפטום זרהום ("אין לזה שום קשר לביטחון"), על הקהילה האתיופית שלא רואה עצמה חלק מהמאבק שלהם ("הם אף פעם...

מאתעופר מתן22 באוקטובר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!