האם אני חושש לתרבות? לא. אני ליטרלי עובד כרגע על סדרה לתאגיד, אבל שלומה לא היה יותר מובטח כשלפיד היה בשלטון. אני חושש לפרנסה שלי, אבל זה המצב בו הקריירה שלי נמצאת בו כבר יותר משלושים שנה. אי ביטחון הוא תנאי בסיסי ליצירה, וקשיים רק מתדלקים אותה. אנחנו נשרוד.

כל הזדמנות לעסוק בתרבות עברית תמיד משמחת אותי. רשימת היצירות המטרגרות שגיבשתי מעלה שני דברים פשוטים: אי אפשר להגיד על היצירות האלה שהן עוכרות ישראל, כי הן נוצרו מאהבת המקום, אהבת אנשיו וכבוד עצום למורשת אותה הן ממשיכות. וגם, העגלה שלנו, מר בן גוריון, רחוקה מלהיות ריקה.

איך להיות יהודי עכשיו // טיים אאוט סופ"ש
>>אם השאלה היא איך להיות יהודי עכשיו, אזהתשובה נמצאת בתל אביב
>> מיהו (הכי) יהודי? דירוג הדמויות הכי יהודיות בתולדות הטלוויזיה
>> כן, אנחנו שולטים בהוליווד: הסרטים הכי יהודיים של השנים האחרונות
>> מהו הומור יהודי? אחת מהתשובות מתחבאת אצל טאיקה וואיטיטי
>> היהדות הטעימה שלנו: מסע אל אוצרות הקולינריה של בני ברק

"נמרוד" / יצחק דנצינגר

לא עם יהודי, אלא עם עברי שמחובר למקום הזה עוד לפני שהוא גילה את אלוהים. יצחק דנצינגר פיסל באבן חול אדומה את דמות הבסיס לאמנות עברית, מושפע בעליל מהפיסול באיזור הסהר הפורה ומציע שבמקום לחפש זהות בחרסים ומגילות, אולי אנחנו צריכים לחפש אותה אצל הפריזי, היבוסי, המדייני וכל שאר החבר'ה שהיו פה לפני שיהושע בן נון החליט לבוא לבקר. גם בעליל פסל ומסכה, גם לא נימול, עורר התנגדות כבר בשנות הארבעים, ועכשיו נמצא במרכז תצוגת הקבע של מוזיאון ישראל. פותח ראוי לרשימה.

"מה אכפת לציפור"/ חנוך לווין

הצדיק בסדום, הראשון ששלף כרטיס אדום, הנבואה שעד היום מסרבים להקשיב לה. ברור ש"אבי היקר כשתעמוד על קברי", השיר שבו הקהל של הקאמרי דרש את הפסקת ההצגה, נמצא כאן (וזה "מלכת אמבטיה", לא האמבטיה), אבל הנקודה החביבה עליי לעצור בה בכל קריאה היא מערכון עונש המוות מתוך הרוויו "קטשופ": "כחבלן ותיק, פחדן ואכזרי אני מרשה לעצמי לומר שגורם ההרתעה הוא אחד הנימוקים החשובים בעד הטלת עונש המוות, ואני עצמי, לאחר ביצוע גזר-הדין, אירתע מלעשות מעשי טרור נוספים".

"אור פרא" / יונה וולך

קול באישה ערווה לא היה עלבון בשביל יונה וולך אלא אתגר. בספר שהפך אותה מנסיכת כפר אונו לנושא הלוהט בשיחות סלון בשנות השמונים, וולך לוקחת את המושכות אליה ומגישה רשימת תביעות למי שרוצה לבוא לשכב אותה. ולא נשכח את "תותים" שלקח רבים מאיתנו, לרבות כותב שורות אלו, למסע ראשון בין מגדרים. ואת "תפילין", שתקע טריז בין יונה וולך למשוררת החרדית זלדה – עוד משוררת שבדרכה, גם אם ממניעים שונים, סירבה לשתוק.

"נסים ונפלאות" / לאה גולדברג

הו כן, ברור שאישה חסרת ילדים שהיא "דודה של שום איש" לא תעבור בעולם בו אדם שאינו מממש את פוטנציאל ולדנותו הוא חוטא. אבל מה שידליק אור אדום בפיסת השלמות הזו בתחום ספרות ילדים היא העובדה שתל אביב מופיעה בספר כמו תל אביב – פתוחה, זורמת, מוכנה לקבל כל אחד גם בן עניים, גם דודה של שום איש וגם קוף.

"בעיקר על אהבה" / מאיר שלו

ברור שבהתחלה רצית למקם כאן את 'תנ"ך עכשיו' ולתת לו תעודת הוקרה על הוזזת הגבינה המשמעותית ביותר, אבל דפדוף מטפורי בספרייה שלי החזיר אותי לפסקה הנהדרת בספר ההרצאות הראשון של שלו, בו הוא מדבר על הנשים היפות בתנ"ך ומצר על כך ששום פרט ויזואלי אינו נתרם למען הקוראים על אסתר המלכה או שרה אימנו, בעוד שעמודים רבים ומשמימים משמשים לתיאור דקדקני של כלי הפולחן במקדש. בסופו של דבר, אומר שלו, מראן של נשות התנ"ך הוא תעלומה שממשיכה להעסיק אותנו, בעוד שמחתות המזבח מעניינות רק את רפי השכל שמעוניינים להקים את המקדש השלישי. כמה שורות מספיקות לשלו כדי לחלץ שתי אמיתות מוחצות – יד על הלב התנ"ך לא כזה ספר טוב, ומותר להגיד שחלקים ממנו הם די שטויות. הסבטקסט של כל עונות היהודים באים, רק מגיע מהר לפואנטה.

"לאן נעלם דניאל וקס?" / אברהם הפנר

סרט שקשה לדמיין את ישראל בלעדיו, אפילו שבזמן אמת ראו אותו פחות מעשרת אלפים איש. טענה ניצחת ונצחית בעד קרן הקולנוע. שנת 1972, מלחמת יום כיפור מחכה מעבר לפינה. על פתיליות בכל הארץ מתבשל בשיכונים המהפך, והאשכנזים עסוקים בעצמם. אברהם הפנר מוציא את ליאור ייני כיהודי שנגזר עליו כנראה לנצח להיות נודד, למסע חייו בארץ שאיבדה את הלהט שיצר אותה לטובת שיעמום של שגרה. אם תרצו, נציג של כבוד לז'אנר האשכנזים הבוכים לצד "פה ושם בארץ ישראל" של עמוס עוז ו-"זכרון דברים" של שבתאי (גילוי נאות: מעטים הדברים שיעוררו בי יותר בחילה מההאשטג הגזעני "מה אשכנזי בעיניך"), ואם ממש תתעקשו, החצי השני של הצגת הגבר הישראלי כלוזר ב-72, שמשלים את "מציצים". הארץ בכל מקרה לא שווה כמו שפעם עשינו ממנה. כוסאמק וקס.

"רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ'…" / ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו אמר בכמה הזדמנויות שהוא מצטער שלא השכיל להשתמש בביטוי פחות מעורר שאט נפש מ"יהודו-נאצים", אבל זה רק התירוץ לפסול את ליבוביץ', לא הסיבה. ליבוביץ' מעמיק, מקשה, מתעקש לברר כל סוגיה לפרטיה לפני שהוא מחליט. אתם יודעים, כמו שיהודי אמור לעשות כשהוא נתקל בטקסט. מעט מוזר שפילוסוף מואשם בפלספנות, אבל בדיוק עבור החוששים יצא הלקט הכה מועיל של חלופות מכתבים שניהל ליבוביץ עם כל מי שפנה אליו בשאלה – פוליטיקאים ואנשי תרבות כמו אנשים מן השורה. רעיון לא פחות איקונוקלסטי ממתן פרשנות אלטרנטיבית של התנ"ך הוא התייחסות לתנ"ך כאל ספר שחשיבותו היחידה היא הדרכה באשר לעבודת האלוהים. כל שימוש אחר שלו – ספר הגות, מסמך היסטורי, קוד מוסרי או ספר שירה – מיותר לגמרי. וגם בתור ספר שירה, נותן ליבוביץ' מייק דרופ, זה לא פושקין.

החצר האחורית

יענקלה רוטבליט נתן את הרגל לשחרור ירושלים, ואת הלב לשחרור שלנו. כמעט חצי מאה אחרי שהוא יוצא בקריאה לשיר לשלום ולא למלחמות, דווקא אחרי הניצחון הכי גדול של ישראל (כך לפחות חשבנו פעם), הוא משתף כוחות עם קאדר צעיר כדי להוציא את האלבום הכי לא צולע שאפשר לדמיין. רצף שירים מנצח שבאמצעו – הקינה שבה רוטבליט מדהד את "התשמע קולי" לזמר באמת נוגה שנגמר במצב ששוכב על הגב. ואיזה כבוד הוא הביא לכולנו. אם נמרוד פתח את הרשימה כאיזה שהוא אות לכך שלחשוב מחוץ ואפילו נגד הקופסה הוא הדרך להיכנס למועדון המאוד צפוף של תרבות עברית, החצר האחורית מראה שגם ללא תמיכה ממוסדת, יצירה מקורית וחדשה תצבור את הקהל שלא ייתן לה לגווע.

"כל השירים עד כה" / דליה רביקוביץ

ענת גוב זכרה לברכה אמרה בזמנה על הסכם אוסלו זכרו עוד יותר לברכה, כי רק נשים באמת יכולות לרצות שלום, מכיוון שרק נשיאת ילד תשעה חודשים גורמת להעריך את החיים. וולך וגולדברג לא היו אימהות, אבל דליה רביקוביץ אכן ריחמה מלוא הרחם וגילתה אמפתיה אימהית גם למי שהוצגו לנו בתקשורת (שמאלנית, מיין תוכעס) כמחבלים. האוסף הזה רחוק ספר אחד מלכלול את כל יצירתה של המשוררת שנלקחה מאיתנו מוקדם מדי, אבל מספיק להדהד את זעמה (המאופק, בכל זאת דליה רביקוביץ) על התהומות שישראל התדרדרה אליהם במלחמת לבנון:
"כמה ילדים יש לכם?
כמה ילדים היו לכם?
קשה לשמור במצב כזה על ילדים"

"אבל למה אין ערבים שכותבים שירים על משפחת פוגל?!". לא יודע שאין, לא בדקתי – אבל מצד שני אני לא זה שטוען שיהודים יותר מוסריים.

"יורים ובוכים" / החמישייה הקאמרית

צה"ל שהיה בקום המדינה, צבא הגיבורים שנולדים מהים והולכים בשדות, היה כור היתוך ב"התגנבות יחידים", ומקום בו גברים יכולים לעבור סוף שבוע אבוד ב"גבעת חלפון", מגיע לתחנה סופית במערכון שכתב אתגר קרת לדב נבון בדובון מול שי אביבי במדים מקופלי שרוול -והוא שמראה את מה שהצבא היה בשביל כולנו: פאזה מיותרת באמצע החיים שלא מועילה לאף אחד, והכי פחות לביטחון המדינה. המערכון גדוש בשורות מחץ: "תיזהר עם הדוגמאות חייל, השבת שלך כבר בסכנה", "מי הביא כזה לטח לגולני", וכמובן התגובה האולטימטיבית לחיילים הבוכים בכותל, "(פחח) צנחנים". אבל כמו אצל החמישיה, אין פאנץ', והמערכון מסתיים בדב נבון קורס ומתמוטט לבדו לחלוטין תחת משקל הצער שלו.

ואחד שלכאורה לא צריך לדאוג, אבל לגמרי כן: "אורח נטה ללון" / ש"י עגנון

וידוי אישי, כשהתבקשתי לערוך רשימה זאת, אמרתי שאני לא מרגיש בנוח לדרג יצירות, ושאני בטח לא מוכן ליצור רשימה בלי עגנון. נראה דווקא שמקומו של עגנון בקאנון מובטח, לא משנה מי יהיה בשלטון. ירושלמי דתי, שמרן, שמאוד שמח על כיבוש יהודה ושומרון. אבל בואו לא נטעה. כשמירי רגב התמנתה לשרת תרבות, היה לה מאוד חשוב להגיד שלא קראה צ'כוב. זה כשלעצמו לגיטימי, אבל לא לגיטימי לשרת תרבות לנפנף בגאווה בכך שהיא *לא* קראה משהו. כמו ש"לא ראיתי ואני לא מתכוון לראות" לא הייתה בעיני דעה קבילה על פוקסטרוט. בורות אינה דבר להשוויץ בו. וזו הסיבה שמקומו של עגנון, כדרך סעיפים אחרים ברשימה הזו, גם בסכנה. עגנון היה מעמיק, פרטן, לא דיבר במשפטים שקל להדפיס על סטיקרים. יותר מדי אשכנזי, יותר מדי תובעני, או במילות התקופה – חופר. ומה עם פרס הנובל? גם לרבין היה. לא הרשים

• ❤ תרבות
• יהדות
• עברית
• לאה גולדברג
• החמישייה הקאמרית
• דליה רביקוביץ'
• החצר האחורית
• מאיר שלו
• חנוך לוין
• אריק שגב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 930 // השאלה היהודית

• Facebook
• Twitter
• Email

פסטיבל

דרקון בירקון

מרכז החתירה דניאל מקיים תחרות חתירה שנתית על פי המסורת הסינית, שבה יתחרו 400 מתחרים בהשטת סירות דרקון מסורתיות. נוסף לכך יתקיימו באירוע הופעות קרקס והפעלות לילדים.

מרכז דניאל לחתירה, רוקח 2, שישי 8:30

אוכל

תל אביב Eat

שחררו את החגורה: במשך שלושה ימים יהפוך גן צ'רלס קלור ליריד אוכל ענקי שבו יוגשו מנות ממיטב מסעדות העיר, בהן לימה ניפו, יהלומה בנמל, דוד ויוסף ואחרות. כמו כן יוקמו דוכנים לתבלינים, פירות, ממתקים ועוד.

גן צ'רלס קלור, שלישי־חמישי (24.5־26.5) 18:00

ספורט

חגיגות חמש שנים לפילאטיס סיטי

סטודיו הפילאטיס בדיזנגוף חוגג יום הולדת עם מגוון שיעורים מריקודי בטן ועד פילאטיס. התשובה לשאלה המתבקשת "איפה העוגה?" היא כנראה "לא כאן".

פילאטיס סיטי, דיזנגוף 233, שישי 8:00

קולנוע

דוקאביב בנמל תל אביב

לכבוד פסטיבל דוקאביב יתקלטו כל ערב שדרני רדיו הקצה בנמל תל אביב, ולאחר מכן יוקרן בחינם אחד מסרטי הפסטיבל.

נמל תל אביב, ראשון־רביעי (22.5־25.5) 20:30

מסיבה

Lefto x Cohenbeats

סדרת סלקטורס ברומנו ממשיכה, והפעם עם לפטו, הדי.ג'יי הבלגי שהאוסף שלו כולל היפ הופ, פאנק ומוזיקה מכל קצות העולם. את הסשן ילווה מיכאל כהן, חצי הצמד כהן@מושון.

בית רומנו, דרך יפו 9, שישי 22:00

תערוכה

Posterize

בבית Prettimess תתקיים תערוכת פופ אפ של פוסטרים מעוצבים שיוצעו למכירה בקונספט של שלם כפי יכולתך. במקום תתקיים גם מסיבה ותימכר בירה במחירים מוזלים.

בית Prettimess, פראנצויז 14, חמישי 19:00, שישי 14:00

ספרים

השקת הספר "מטבח אישי"

רותם ליברזון, מפעילת הבלוג "טיפול בבישול", משיקה את ספר הבישול שלה במגדלור. נוסף על הענקת הנחה ברכישת הספר, תגיש ליברזון מגוון ממטעמיה בליווי אלכוהול טוב.

המגדלור, לבונטין 1, חמישי 20:00

מוזיקה

סדנת אמן עם לוקץ'

הראפר לוקץ' יעביר סדנת אמן במכללת בי.פי.אם ובה ידבר על ויראליות ברשת, תפיסת תשומת לב של קהל גדול ובניית קונספט יצירתי.

הרשמה מראש באתר

מכללת בי.פי.אם, בן אביגדור 3, רביעי 18:00

ילדים

סיפורים בשדרה

רן זמיר יספר לילדים את ספרו של מאיר שלו "וניל על המצח ותות על האף" העוסק ביחסים בין סבים, הורים וילדים ובמחיר של התנהגות פרועה. לגילי 3־6.

שד' רוטשילד סמוך לרחבת הבימה, ראשון 17:00

תערוכה

מגדלור

אורית חופשי משתמשת בתערוכתה במגדלור כסמל לניגודיות בין האור והחושך. יצירותיה מורכבות מצילומים ובגזרי עיתונים עליהם, והאמנות היא ששופכת אור על ההיסטורי והאקטואלי.

גלריה זימאק, ה' באייר 68, אירוע פתיחה בחמישי 20:00

• מטבח אישי
• תל אביב Eat
• Lefto
• גלריה זימאק
• מאיר שלו
• בית רומנו
• דוקאביב
• לוקץ'
• שעת סיפור
• פילאטיס
• תרבות

כל סופר כותב באופן שונה. זה לא מקצוע טכני שבו יש תרשים זרימה המוליך מההתחלה ועד הסוף. אני מתחיל לכתוב רק כשיש לי כבר סיפור שאני מכיר מתחילה ועד סוף. אני לא מתכוון להכרה של הסיפור על כל פרטיו, אבל אני יודע מי הדמויות המרכזיות ומה יקרה להן, ורק אז אני מתחיל לכתוב תמונות מחיי הגיבורים שלי. התמונות יכולות להיות של חצי עמוד או של 20 עמודים, ואני כותב אותן בלי שום קשר זו לזו, חוץ מאשר הקשר שקיים בתודעה שלי. אחר כך אני מתחיל לסדר.

במהלך הכתיבה יכולים לעלות רעיונות חדשים, ואני לא מתעלם מהם. יש גיבורים שמצטרפים ויש גיבורים שמפוטרים, אבל באופן כללי אני נשאר במסגרת הסיפורית ההתחלתית. בשלב מסוים אני מוסר את הסיפור לעורך שלי. שמו אברהם יבין, הוא עורך ותיק מאוד בעם עובד והוא ערך את כל הרומנים שלי עד היום. עוד לא קרה שהוא הפך לי את הספר מהחל ועד כלה, אבל הוא בהחלט עומד על נקודות חולשה. הוא איש מאוד חכם וכדאי להאזין לביקורת שלו.

יש לי לו"ז די קבוע של כתיבה. אני מתחיל בשעות מוקדמות מאוד של השחר, שהן השעות הכי חדות שלי, ועובד עד הצהריים, ואחרי הצהריים אני מנמנם כשעה ואז לפנות ערב אני יכול לעבוד עוד שעתיים, אבל יותר על עריכה וליטוש ופחות על כתיבה ממש.

צריך לדעת מתי הספר גמור. מכיוון שאני לטשן כפייתי אני יכול להתמכר לזה, אבל יש שלב שבו הליטוש מתחיל לקלקל ולא לשפר, וצריך להיות ער לנקודה הזאת. בדרך כלל אם אני נקלע לקשיים במהלך כתיבת רומן, אני נוטש אותו לאיזה זמן וכותב ספר ילדים – מה שבהחלט מרענן אותי, משמח אותי ומחזיר לי את שמחת החיים, וזאת כתיבה שונה. גם בכתיבת ספר ילדים אני מתחיל כשהסיפור ברור לי מההתחלה ועד הסוף אבל מדובר במסה קטנה יותר לטיפול – פחות דמויות, כתיבה פשוטה יותר מבחינות מסוימות. כשכותבים רומן למבוגרים זה בדרך כלל תהליך ארוך ובודד מאוד. ספר ילדים נכתב בפחות זמן ותוך כדי פגישות עם מאיירים, שהם אנשים נחמדים מאוד.

במהלך הכתיבה נושרים 30 עד 40 אחוזים של חומר כתוב. בכתיבה יש גם יסודות הנדסיים, לא רק ארכיטקטוניים. אני לא דואג רק לצד האסתטי והאמנותי, אני גם המהנדס שדואג שהבניין יעמוד ולא יתמוטט ברוח הראשונה. סיפור לא יכול להיות מגדל קלפים – יש מופרכויות עלילתיות שיכולות לגרום לכך שהסיפור לא יהיה יציב. אני לא מתכוון לדברים שאינם כדרך הטבע, עם זה אין לי שום בעיה. צריך שהקורא לא ירגיש שהספר עומד על כרעי תרנגולת.

דבר אחרון: לא לומדים מספר לספר. זה לא כמו כירורג, שככל שהוא מנתח יותר נעשה טוב יותר. הספר הקודם לא מלמד איך לכתוב את הבא, רק נותן לך להגיד ברגעי ייאוש "אני מסוגל לכתוב ספר, כבר הוכחתי את זה", אבל לא יותר מזה. זה לא שאפשר לחזור לספר הקודם ואפשר לראות איך מתמודדים עם הבעיה. בכל פעם יש בעיה אחרת וספר אחר. כל ספר הוא ספר ראשון.

• ❤ תרבות
• מיוחדים
• שאל אותי כיצד: המדריך לדברים החשובים באמת
• מאיר שלו
• כתיבה

• Facebook
• Twitter
• Email

עיריית תל אביב-יפו מחדשת את ימי עונג שבת שקיים חיים נחמן ביאליק בשנת 1926, בימי ראשיתה של העיר תל אביב-יפו, שיכללו מפגשים עם אמנים, אנשי רוח ומוסיקאים העוסקים בתרבות העברית.

עונג שבת של ביאליק החל בבית הספר למוסיקה שולמית ב-1926. בהמשך עבר לגימנסיה הרצליה ולאחר מכן לבניין "אוהל שֵׁם" שהיה למשכן הקבוע של עונג שבת. מאות אנשים השתתפו בהרצאות בשלל נושאים: יהדות, ארץ ישראל, משפט, ספרות, גיאוגרפיה, היסטוריה ועוד. ביאליק עצמו נהג להרצות מדי פעם בפעם בנושאים הקרובים לליבו: שירת ימי הביניים בספרד, חינוך הנוער וסוגיות שעמדו על סדר היום של היישוב העברי. המשתתפים בכינוסי עונג שבת נהגו לפתוח כל מפגש בשירה בינם לבין עצמם, ומאחר שביאליק היה חובב מוסיקה, הוא החליט לשבץ את השירה כמרכיב קבוע בהתכנסות, ואף הזמין לשם כך מוסיקאים.

במסגרת אירועי עונג שבת מפתחת העיר תוכנית שתתקיים במשך חודשיים בהשראת עונג שבת של ביאליק וברוח הפלורליזם ואופייה המודרני והדינמי של העיר כיום.

[tmwdfpad]מרכז פליציה בלומנטל ברחוב ביאליק 26 בתל אביב. הכניסה על בסיס מקום פנוי.

לוח אירועי עונג שבת בחודשים נובמבר – דצמבר 2015

האירועים בשעה 12:00 בהנחיית שירי לב ארי

7.11.15

בשעה 10:00 הריקוד של סינדרלה – רקדנית ומספרת: נימה יעקבי

עיבוד מקורי של האגדה הידועה במופע מחול בשילוב בובות מאת נימה יעקובי, לפי המוסיקה לבלט "סינדרלה"

מאת סרגיי פרוקופייב.

בשעה 12:00 סשה ארגוב – "סיפורים ושירים מבית אבא"

לציון 100 שנה להולדתו ו- 20 שנה למותו

איתמר ארגוב (הבן) – חצוצרה ופלוגלהורן, גבי ארגוב (הכלה) – פסנתר ושירה,

נועה ארגוב (הנכדה) – שירה.

14.11.15

בשעה 10:00 עוץ לי גוץ לי – מספר: אורן דסאו

עלם שנקלע לצרה קיבל משימה מהמלך להפוך קש לזהב. אם לא יצליח במשימה יהיה עתידו רע ומר. לעזרתו מגיע גמד קוסם, אך תמורת העזרה עליו לקיים הבטחה גורלית. איזו הבטחה הבטיח העלם לגמד? האם הוא יקיים אותה?

בשעה 12:00 שחרית ישראלית – שירה, פיוט ולימוד משותף

בשיתוף "בית תפילה ישראלי"

רני יגר – הנחייה ונגינה, אנסמבל בית תפילה ישראלי: עתליה לביא – שירה,

יותם מהלר – פסנתר, יונתן ניב -צ'לו, איתן גופמן – כלי נשיפה.

21.11.15

בשעה 10:00 אבא עושה בושות, ע"פ ספרו של מאיר שלו – מספר ושר: גבריאל הדר

פעם אחת היה ילד ושמו אפרים. היתה לו אמא, כתבת חדשות. אפרים חשב שהיא משהו מיוחד. והיה לו אבא שרק המציא סיפורים ותמיד עשה לאפרים בושות. סיפור על שונות ומיוחדות, על תסכול, על קבלה ועל גאווה אמיתית.

בשעה 12:00 קווארטטוקאן – "כשביאליק ופיירוז נפגשים"

שירים ומנגינות ממזרח ומערב במפגש רב תרבותי מרתק בין מוסיקאים.

מרים טוקאן – שירה, עידן טולדנו – עוד, גיטרה, אקורדיון, ד"ר רחלי גלאי – צ'לו,

נועה וקס – כלי הקשה.

28.11.15

בשעה 10:00 האריה הרעמתן והג'ירפה גם, ע"פ ספרו של דב אלבוים – מספרת, משחקת ומפעילה: דליה סגל

האריה מגלח את הרעמה והג'ירפה חברתו הטובה – המומה. בשבילה הוא כבר לא מלך אלא סתם חיה מוזרה. סיפור מקסים על קבלת השונה ועל חברות טובה.

בשעה 12:00 סטנד אפ תורה – גיל קופטש וחברים סוקרים את פרשת השבוע בסטנד אפ קומדי

גיל קופטש, גיא אדלר, אלי חביב

מופע סטנד אפ בהנחיית גיל קופטש, שיחד עם טובי הקומיקאים מגיש פרשנות נוקבת, מחכימה ומשעשעת על פרשת השבוע. במופע ראשון בתל אביב, לאחר שהועלה בהצלחה במשך עונה שלמה בבית אביחי בירושלים, מארח קופטש את אלי חביב וגיא אדלר, בפרשת וישלח! חשבתם שאתם יודעים הכל על יעקב אבינו? חשבתם שאין צחוקים בתנ"ך ובדת? אתם מוזמנים להאזין לפרשת השבוע בסטנד אפ קומדי.

5.12.15

בשעה 10:00 אלאדין ומנורת הקסמים – מספר: אורן דסאו

נער נתקל במנורה קסומה, שממנה יוצא שד שמקיים כל משאלה. אך המנורה שייכת למכשף רשע והוא יעשה הכל כדי לקחת אותה בחזרה. מה יבקש הנער מהשד במנורה? האם המכשף יצליח לקחת אותה בחזרה?

בשעה 12:00 ומותר, ומותר לאהוב – מופע מוסיקלי משירי גולדברג, רחל, וילנסקי, זעירא, פן ועוד.

אולה שור סלקטר – שחקנית התיאטרון הקאמרי וזמרת, ניב קאופמן – פסנתר וניהול מוסיקלי

12.12.15 חנוכה

בשעה 10:00 חברים על הגשר, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.

מחזה: גיל צרנוביץ ומיטל סלקמון-רטן בימוי: גיל צרנוביץ שחקנים : איתי פלג , איציק כהן

סיפור חברות משעשע ומרגש על שני חברים הכי טובים בעולם. יום אחד מתפתח ויכוח מאד גדול בגלל דבר מאד קטן, ושני החברים רבים ריב נוראי שבעקבותיו הם לא רוצים לדבר או אפילו לראות זה את זה לעולם. בדיוק אז מגיע לכפר נגר חביב וחכם ובזכותו הם לומדים בדרך מפתיעה שחברות היא הדבר הכי חשוב ולא שווה להרוס אותה בעד שום סיבה, גדולה או קטנה.

בשעה 12:00 חפלת שבת – עדי קיסר ("ערס פואטיקה") – נגינת מילים, יהודה קיסר – נגינת צלילים.

מסע אל השירה והמוסיקה מתימן ועד החפלות של צלילי העוד בכרם.

19.12.15

בשעה 10:00 "אפשר להשאיר הודעה", עפ"י נירה הראל – מספר ושר: גבריאל הדר

לפני שאמא ואבא של דודי יצאו לקניות הם אמרו: אם יצלצלו בטלפון תגיד שעוד מעט נחזור. דודי התיישב על הרצפה ושיחק. פתאום, צלצל הטלפון! דודי, שאינו יודע לכתוב מוצא דרך מקורית משלו להשאיר הודעות להורים בעזרת ציורים. סיפור על תושייה, יצירתיות ועצמאות.

בשעה 12:00 תל אביב של ביאליק – ד"ר אסף ענברי

התבוננות בעשור האחרון בחייו של ביאליק, העשור התל אביבי, שהיה פורה ומשמעותי הרבה יותר מכפי שמקובל לחשוב.

26.12.15

בשעה 10:00 שבת הזהב, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער – אגדה על אושר ועושר

מחזה: גיל צרנוביץ ומיטל סלקמון-רטן, בימוי: גיל צרנוביץ, שחקן: גיא ברכה.

יוסף הצנוע והנדיב עובד קשה לפרנסתו אך לא שוכח תמיד לעזור לאחרים, בניגוד לשכן שלו שהוא עשיר מאד וגם קמצן גדול. יום אחד חולם השכן שכל כספו נלקח ממנו ועובר לשכנו – ליוסף. השכן, שנבהל מהחלום, ממהר להחליף את כל כספו במטיל זהב, אותו הוא שומר מכל משמר, ובלבד שחלומו לא יתגשם. בעוד השכן עוסק בתחבולות שונות כדי להרחיק את יוסף ממטיל הזהב, יוסף ממשיך לנהוג בדרכו השקטה והצנועה ולפזר מסביבו רק טוב, עד לסוף המפתיע. האם חלומו של השכן יהפוך למציאות? האם יוסף העני יזכה בעושר הגדול? ומה חשוב יותר – העושר או האושר? ההצגה חושפת בפנינו את הרווח בנתינה לאחר ובעזרה לזולת, ומלמדת אותנו על צניעות והוקרת תודה על מה שיש לנו.

בשעה 12:00 מדברים שבת בלשונות של ביאליק

פרופ' צביה ולדן – בלשנית התפתחותית ישראלית, פרופ' רפי ולדן – פרופסור לרפואה.

מורין נהדר – זמרת, יוצרת, פייטנית ומלחינה.

שיחה על השבת בלשון המציאות החברתית הישראלית ופיוטים של שבת בעיבודים מקוריים.

בשיתוף "מרכזי דניאל".

• תל אביב
• גיל קופטש
• עוץ לי גוץ לי
• מאיר שלו
• עדי קיסר
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

ילד קטן הלך לגן

הספר הוא כלי יעיל בהפגת החששות ובהכנת הפעוט לקראת הגן. הספר הוצא לראשונה לאור בשנת 1964. הוא כתוב באותיות גדולות ומנוקדות ומביא את סיפורו של ילד קטן שנפרד ממכריו בעלי החיים בדרכו בבוקר אל הגן. קריאה בספר לפני הכניסה לגן תתרום לתרום לפיתוח יכולות ההסתגלות

מאת י"ד קמזון, בחנויות הספרים וב־bookme.co.il

הקטר שרצה לנסוע לרומא

"הקטר שרוצה לנסוע לרומא" הוא ספר הילדים הראשון של מאיר שלו שיוצא מגבולות הארץ ונוסע לטיול רב קסם בחוץ לארץ. את הספר אייר ליאב צברי, קריקטוריסט פוליטי, מאייר ואנימטור.

מאת מאיר שלו, איורים: ליאב צברי, הוצאת עם עובד

תלתלי הקסם של ענבר

סיפור מתוק ומרגש המוקדש לכל הילדות, האימהות והסבתות המתולתלות, שחוו את מאבקי הסירוק המתישים, ואשר רק בבגרותן גילו את סוד הקסם שבתלתליהן. הסיפור מבוסס על חוויות אמיתיות של המחברת בעלת השיער המתולתל, כילדה וכאם.

מאת ליאת רמתי־נבון, איורים: עירית עזרא, הוצאת אוריון

קופיקו האורח

ספר ראשון בסדרת "קופיקו" שחוזרת למדפים בהוצאה מחודשת, לפי הסדר המקורי, בעריכה מעודכנת ובלוויית איורים חדשים ומרהיבי עין. בספר אנו פוגשים את קופיקו ואת שאר החברים המוכרים והאהובים. תמר בורנשטיין־לזר כתבה יותר מ־150 ספרי קופיקו ועוד עשרות ספרים אחרים לילדים.

מאת תמר בורנשטיין־לזר, איורים: דדי ונגר, הוצאת דני ספרים

נסיכת השמש

הסופר דויד גרוסמן והאמנית מיכל רובנר יצרו ביחד ספר מופלא ויחיד במינו על חושך ואור, על עולם הלילה ועולם היום ועל אימא ובת שיש להן סוד משותף. זו היא יצירתם המשותפת השנייה והיא מצטרפת אל יצירתם האהובה "חיבוק".

מאת דויד גרוסמן, רישומים: מיכל רובנר, הוצאת עם עובד

צייר לי כבשה

ספר צביעה לילדים על פי "הנסיך הקטן" עם איוריו המקוריים של אנטואן דה סנט־אכזופרי. האם תדעו להבדיל בין כובע לנחש? או לגלות איזה כוכב לכת מצא הנסיך הקטן ולצבוע אותו? בספר צביעה זה יותר מ־40 איורים ושלל הצעות למשחק ולמחשבה המזמינות את הילדים לגלות בצבעים את עולמו הפיוטי של הנסיך הקטן.

הוצאת כנרת

קיש קיש קריא

סיפורים מחורזים ומשעשעים המבוססים על הפתגמים היפים של השפה העברית. האמרות שנבחרו על ידי פרופ' עמיקם רביב ועובדו על ידי חגית בנזימן הן מעין כמוסות מרוכזות של חוכמת חיים שעברה מדור לדור וזכתה לפרשנות מחודשת ורעננה.

מאת חגית בנזימן, איורים: מנחם הלרבשטט, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן

נונה ומחק האויר

נונה לא יכולה לעצור את המילה שכל הזמן בורחת לה מהפה. טוב שיש לה מחק אוויר, שאפשר למחוק בעזרתו מילים שמתחרטים עליהן. המחברת והמאיירת יוצרות הספר האהוב "נונה קוראת מחשבות", חברו שוב כדי לספר על נונה, הגיבורה שובת הלב שלא מפסיקה לחקור ולחשוב.

מאת אורית גידלי, איורים: איה גורדון נוי, הוצאת כנרת

• אורית גידלי
• סתיו 2015
• דויד גרוסמן
• ספרי ילדים
• מאיר שלו
• עם הילדים
• ספרים
• חינוך
• סוכות