>> המחזאית והיוצרת עדנה מזי"א הלכה אתמול (10.12) לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן. עם עלייתו המחודשת של המחזה האייקוני שלה "משחקים בחצר האחורית" לפני כשנתיים, התארחה מזי"א במדור הפופולרי "העיר שלי" ושיתפה אותנו במקומות האהובים עליה בעיר, בחירות קלאסיות בין כיכרות העיר, שדרות העיר, תיאטראות העיר ובתי קפה עם מילים חכמות שהדגימו בדיוק כמה היא אוהבת את תל אביב, ותל אביב אהבה אותה. כבר מתגעגעים.

1. קפה מסריק

אני שם מאז שנפתח עם הסנדוויץ׳ ביצה המהולל. אין שם בערך. זה טעים, איכותי ובלי קישוטים מיותרים. הפואטיקה של הענייניות. טלי ונועה, מנהלות מקום כמו שצריך. בלי זעקות התרגשות ובלי הסתחבקות ריקה. מתאים.
שדרות מסריק 12

2. כיכר דיזנגוף

צפיתי בו בכל גלגוליו. בילדות הוא היה שטוח כמו עכשיו אבל הוא היה מובן מאליו ולא היתה לנו שום רפלקסיה לגביו. בגלגול הנוכחי כבר הגעתי עם מודעות והתפעמות. אני גרה מאד קרוב וכך ליוויתי את ההקמה החדשה על בסיס יום-יומי. מבחינתי הייתי בצוות המקימים. הנכדה בת השנתיים שלי גרה בירושלים, ובכל פעם שאנחנו מתקרבות לכיכר והיא רואה את המזרקה, היא זועקת בהתלהבות ׳הנה תל אביב׳.

3. שדרות סמאטס

׳העבר הוא ארץ אחרת. אנשים מתנהגים שם באופן שונה׳, כתב מישהו. זה מה שאני מרגישה כשאני מגיעה לשדרות סמאטס, שכונת ילדותי. חזרה לשכונת הילדות תמיד הציתה מועקה אוטומטית. האֶרץ האחרת ההיא מתעוררת בלי שמתבקשת. השנים הקהו את הדרמה, ומה שנשאר זה יופייה האובייקטיבי של השדרה הקטנה שלנו.

4. הגרין רום של תיאטרון לפני תחילת ההצגות

בארץ ובחו"ל. אין הבדל. חשפניות יושבות עם קציני אס-אס שמשחקים שח עם חייזר יהודי. יש הכל. לקח שנים לאבסורד להפוך בשבילי למנהגו של עולם.

5. תולעת ספרים. חנות ובית קפה

מהחנות הקטנה בסֶנטר לבאזל, ומשם לכיכר רבין. אליענה, הייקית רבת הקסם, בנתה עם שותפתה פאני מוסד עירוני לתפארת מדינת תל אביב. בית מקדש חילוני לתולעי ספרים. ופלפל ממולא משובח לשאר בני אדם.
מלכי ישראל 9

• העיר שלי
• עדנה מזי"א
• המלצות של מקומיים
• בית ליסין
• מסריק
• כיכר דיזנגוף
• תולעת ספרים

למרות האהבה הרבה שרוכשים לו, למטבח הבוכרי יש מעט נציגים בעיר. ואם זה לא מספיק, רובם ממוקמים הרחק מהמרכז – למשל חנן מרגילן בשכונת שפירא ומאפיית הלחם הבוכרי אמנון בתל כביר. וכאן אנחנו נכנסות לתמונה ומעדכנות שמסעדה בוכרית חדשה נפתחה בכיכר מסריק. וכשם שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, מאחורי מנטי עומדת דורה, בשלנית עם ניסיון של עשרות שנים.

דורה היא אמו של הבעלים אריאל דוידוב, שמגשים ב"מנטי" חלום רב שנים שלו ושלה. "אמא שלי כל החיים במטבח וכולם אוהבים את האוכל שלה. ניסיתי להסביר לה שמסעדה זו עבודה קשה אבל זו האהבה שלה", הוא מספר. בכל בוקר עם הפתיחה היא מתייצבת במטבח, מרדדת בצק ומכינה גוז'גיז'ה עגולים במילוי בשר וביצ'אק משולשים במילוי דלעת, בטטה ובצל (15/12 ש"ח). במחלקת המאודים תמצאו מנטי, כיסונים רכים במילוי בשר בקר (1 ב-10 ש"ח, 5 ב-40 ש"ח), ואת מנת הדגל – דושפרה ממולאים בשר (56 ש"ח). אם באופן בלתי נמנע קופצת לכם מול העיניים המנה המיתולוגית מחנן מרגילן, במנטי הגרסה שונה מעט: במקום מרק צח משכשכים הכיסונים הקטנים במרק חמוץ־עדין עם גרגרי חומוס, עגבניות, עשבי תיבול וחמוציות בוכריות. לשאלה אם מדובר בפרשנות על המקור מסביר דוידוב שהמנה מוגשת בצורה זו בדיוק בבית המשפחה מאז ילדותו, ומבחינתנו הדיון סגור.

אם נשאר מקום אחרי הבצקים – וזהו אם גדול, כי הם מצוינים – כדאי להמשיך הלאה לתבשילים. בכל יום מעמידים כאן סיר של תבשיל מתחלף כגון אושפלואו, בכש וסירקניס – אורז עם בשר, חומוס ושום (45/69 ש"ח). ניחוח הבישול עושה את שלו ועוברי אורח נכנסים, מתעניינים וטועמים. בקרוב מתכנן דוידוב להעמיד במקום מקפיא מלא בכיסונים להכנה בבית, קינוחים ועוד הפתעות. ובכנות, קנית אותנו ב"כיסונים". בוכרה היפה ביותר מגיעה מגולגלת בבצק, ולעולם לא נפספס הזדמנות לטרוף כיסונים בכל צורה.
מסריק 16, ראשון-חמישי 12:00-20:00, שישי 12:00-15:00, שבת סגור (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• אוכל בוכרי
• בוכרי
• מסריק
• כיכר מסריק