נגני החצר: להקת ארמון משיקה אלבום עם סאונד הזייתי במיוחד. ריאיון
ארמון, להקה חדשה ומדוברת, לא מסוגלת לשמור על רצינות לאורך הריאיון וגם לא לאורך האלבום שלה. מזל שיש להם קסם אישי
"הקמנו הרכב סינת'פופ, לפחות זה מה שחשבנו לעצמנו, רצינו שזו תהיה מסיבה", מספר חברלהקת ארמון, רועי חרמון (כתיבה, שירה וקלידים). בקיץ האחרון ארמון היו הנושא של אינספור סטטוסים נלהבים עם קישור לאלבום הראשון שלהם. מעגל האינדי המקומי תסס סביב ההרכב הטרי. ארמון אולי מצאו את עצמם בסופו של דבר עם מבחר שירים על ספקטרום רגשי רחב יותר מ"מסיבה", אבל האווירה שלהם נשארה אופטימית והזייתית, מוזיקה ליום שמשי ומעורפל. בקיצור, סאונד יוצא דופן לחלוטין.
"בהתחלה קראנו לזה דארק שמח, פאן דארק", מוסיף אמיר שדות, שהקים את ההרכב לצד חרמון (לשניים גם להקה נוספת, טיגריס). לצד חרמון, גם שדות כותב, שר ומנגן בס וגיטרה. כמו כן חברים בהרכב הגיטריסט המצוין אמיר זאבי (ג'יין בורדו), הזמרת דניאלה טורג'מן (טייני פינגרז) והמתופף טל תמרי (רד בנד, פאנקנ'שטיין).
כשיצא האלבום הוא הכה גלים בקרב קהל האינדי. זה הפתיע אתכם?
זאבי: "כן, גם אני הרגשתי את זה. שמע, רועי ושדות הם לא אנשים שיוצאים הרבה מהבית. וכשאני באתי, באתי מנוסה. הכרתי כבר את עולם הפופ מג'יין בורדו, עברי לידר ואחרים, אבל פתאום קלטתי שהשניים האלה לא קשורים לכל זה. הם בעיקר היו עסוקים בלחקור את העולם המוזיקלי שלהם במין ניתוק מסוים ממה שקורה בחוץ. זה העולם הפנימי שלהם, הסאונד שלהם. לכן אפשר לשמוע את הייחודיות באלבום. הוא נוצר מחוץ לבועה התל אביבית".
האלבום אכן הוקלט רחוק מהעיר, במושב אביחיל שליד נתניה. "הכל היה די שכונה", מספר חרמון. "המיקסינג והמאסטרינג לקחו רק שלוש שעות, אצל חבר. לא תכננו שום דבר, לא תכננו להפתיע עם הוצאת האלבום. פשוט שחררנו אותו ברגע שסיימנו אחרי עבודה קשה שארכה כשנה. אמרנו לעצמנו, 'נעלה לבנדקמפ ונראה מה קורה'".
ומה קרה?
חרמון: "זה תפס".
איך זה שכמעט אף אחד לא שמע עליכם דבר עד שהאלבום צץ פתאום ברשת?
שדות: "הייתה רק הופעה אחת עד אז כי כל הזמן היינו עסוקים בהקלטות ובכתיבה שלו".
זאבי: "הם הזמינו אותי למושב אביחיל להקליט איתם. הגעתי לאיזו בקתה לא ברורה שבה רועי בנה אולפן והקלטתי בה מלא שירים. בהתחלה נורא הפתיעו אותי השירים, הווייב שלהם וזה שהם בעברית. התאים לי כל העניין".
ואיך דניאלה טורג'מן הצטרפה ללהקה?
"חיפשנו הרבה זמן זמרת. אחרי דניאלה רדפתי בעקבות הופעה שלה עם טייני פינגרז. כשהיא חזרה מהודו היא באה להופעה שלנו ומשם זה התגלגל".
השיר "מפל" מזכיר קצת את אביתר בנאי.
חרמון: "זה נכון. אני מאוד מושפע ממנו. אולי כי אני גם מנגן איתו כבר שנתיים. ואולי זה רק הקול שלי או ההגשה של השיר. אבל מבחינה מוזיקלית זה לא ממש דומה".
אתם גם הולכים לחמם אותו בבארבי. הוא כבר שמע את ארמון?
חרמון: "הוא לא יאהב".
ובשיר "העולם" יש כל מיני מילמולים וקולות מוזרים כמו שיעולים, אנחות ומה שנשמע כמו חיקוי של סוס. למה לא צירפתם את המילים כמו שעשיתם עם יתר השירים בבנקמפ.
שדות: "שכחנו".
חרמון: "אין שם שום דבר חשוב מדי. זה גם מזכיר לי את השיר "מה יש בים הזה", שהמילים בו הן פשוט קשקושים מאולתרים של שדות שהוא שר כשהייתה כבר מנגינה אבל עדיין לא נכתבו המילים".
"עם כל הקלילות והזרימה", מוסיף שדות, "השנה שבה הקלטנו את האלבום הייתה מאופיינת בהמון חרדה, כל אחד מהסיבות שלו. אבל באולפן תמיד היה כיף. אני חושב שהאלבום הזה היה סוג של בריחה עבור כולנו".
יש בעיניכם חוט מקשר בין השירים באלבום?
"כן, שאנחנו כתבנו אותם", עונה שדות תשובה שנותנת רוח גבית להלך הרוח הזרוק שמאפיין את האלבום, "ושהם כולם מאז'וריים!", מוסיף חרמון, מה שמחזק את הטענה כי זהו אלבום אופטימי, גם אם באופן קצת מוזר.
ארמון ישיקו את אלבום הבכורה באוזןבר ביום שישי (8.1)
