Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מרי אליזבת' ווינסטד יושבת בבית קפה בברוקלין ובודקת את הטלפון שלה בנינוחות. ווינסטד, שמצטלמת כעת לעונה הראשונה של קומדיית הזומבים "BrainDead", כבר חמקה בעבר מחייזרים מטונפים ברימייק של "הדבר" (2011), שרדה רכבת הרים מקולקלת ב"יעד סופי 3" ולמרות תפקידים דרמטיים שעשתה בסרטים עצמאיים, עבור רבים היא סיגורני וויבר החדשה – הנסיכה הטרייה של סרטי האימה. עכשיו היא חוזרת למסך בתפקיד הראשי במותחן האימה החדשה, "דרך קלוברפילד 10".
אנשים יודעים ממש מעט על הסרט. בא לך לפתוח קצת את תיבת המסתורין?
"בתחילת הסרט הדמות שלי נפגעת בתאונת דרכים ומתעוררת בבונקר תת קרקעי כשהיא כבולה לקיר עם הרגל. אין לה מושג מה קרה או איך היא הגיעה לשם, ומובן שהיא חוששת מהרע ביותר. היא מנסה מיד להבין איך לצאת משם".
ואז היא פוגשת את מי שחטף אותה.
"מגלם אותו ג'ון גודמן. הוא אומר לה שהיא לא יכולה לעזוב, ושזה לטובתה להיות שם כי קרה אסון גרעיני וכולם בחוץ מתים. במשך כל הסרט היא מנסה להבין אם הוא דובר אמת".
נשמע כמו מחזה.
"וואו, זה היה כל כך מלהיב. בעיקר מפני שצילמנו הרבה מהסרט בסדר כרונולוגי, ככה שממש יצא לנו לשחק את הסצנות כאילו אנחנו חיים בסביבה הזאת".
נוח לך עם ההגדרה "סקרים קווין" ("מלכת צעקות" – כינוי לשחקנית שמשחקת בעיקר בסרטי אימה)? "בטח. אנשים עדיין חושבים על סקרים קווין במונחים של סרטי הסלאשר של שנות ה־80. כאלה דמויות אף פעם לא ממש שיחקתי. אני מקווה לבסס דימוי של סקרים קווין חזקה, אינטליגנטית, פעילה".
ג'יימי לי קרטיס אמרה ש"ליל כל הקדושים" היה התפקיד שבו היא הרגישה הכי מועצמת.
"בדיוק. אני אעדיף בהרבה לשחק את ה'נערה האחרונה' (כינוי לגיבורה בסרטי אימה ששורדת ולרוב אף מביסה את הרוצח או המפלצת בסצנת הסיום) ולא סתם את החברה של מישהו".
איזה סוג של תפקידים את מחפשת?
"אני מאוד נוסטלגית כלפי הגיבורות של סרטי שנות ה־80. בדיוק ראיתי בטיסה את 'נערה עובדת'. 'משדרים חדשות' – גם את זה ראיתי. איזה תפקיד חלומי, איזה תסריט חלומי. הנה תפקיד שבו יוצא לך לעשות הכל! הולי האנטר כל כך מצחיקה וחכמה וגם מתמוטטת בבכי. זה כל כך אמיתי, כל כך מלא אופי, אנרגיה, טווח. אני הכי אוהבת כשיוצא לך לראות את העולם השלם של מישהו, איך הם נראים ברגעים השקטים שלהם. אבל למצוא מימון לסרטים כאלו, זה כבר סיפור אחר".
"הוא מגיע במיוחד כאשר יש כזה קהל ברור לסרטים על נשים. עכשיו השיח עוסק בגיוון. זה מוזר, כי כולנו רוצים ללכת לקולנוע. אנחנו רוצים לראות ייצוגים של עצמנו, וברור איך זה מיתרגם לכסף. זה גורם לך לעצור ולחשוב: זה עניין של גזענות? כי אם זה לא עניין של כסף, אז מה כן? אני פשוט שמחה שמדברים על זה".
זה מוזר מה שהוליווד מנסה לעשות מנשים.
"אני יודעת".
הם רוצים את וונדר וומן.
"כן, בדיוק, ושום פגמים אמיתיים. עם גברים הטרנד הוא של דמויות עם חסרונות מאוד ברורים – הם כולם אנטי גיבורים. האידיאל, אני חושבת, נמצא איפשהו באמצע, שכולנו נזכה לשחק דמויות שהן פשוט… אנושיות. זה היה יכול להיות יופי של דבר".
"דרך קלוברפילד 10", מיום חמישי בבתי הקולנוע
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אלוהים, נצור את מלכת הכיתה: על הדור החדש של פרודיות האימה
רוצח סדרתי צמא דם מסתובב במסדרונות אוניברסיטה אמריקאית קטנה בסדרה החדשה של ריאן מרפי, " Scream Queens ", ולמרות זאת הנערות העשירות והמפונקות שנופלות קורבן לסכין שלו מטילות הרבה יותר אימה ממנו
ההישרדות בתיכון חשובה מההישרדות בכלל. "סקרים קווינז"
נדמה שחומר הגלם העיקרי שממנו עשויה הסדרה החדשה של רשת פוקס, Scream Queens, הוא הייפ, ואכן, היא יצרה התעניינות מסיבית בקרב הקהל והעיתונות האמריקאיים. עומדים מאחוריה יוצר פופולרי (ריאן מרפי, שעשה את "גלי" ואת "אימה אמריקאית") ושחקניות קולנוע מוכרות בתפקידים הראשיים (אמה רוברטס, ג'יימי לי קרטיס ואביגיל ברסלין), יש בה הופעות אורח של מוזיקאים צעירים ולוהטים (אריאנה גרנדה וניק ג'ונאס), והעיקר – היא שייכת לז'אנר שכבר הוכיח את יעילותו: פרודיה על סרטי אימה.
היוצרים של "סקרים קווינז" כלל לא מנסים להסתיר את הטקסטים התרבותיים שהם מרפררים אליהם. הרחיק ללכת אחד מיוצרי הסדרה, ברד פלצ'וק (שעבד עם מרפי גם על הסדרות הקודמות שלו), שאמר בריאיון שמטרתם היא להחזיר אלמנטים מהימים המוקדמים יותר בתולדות בז'אנר, כאשר דמויות בסרטי אימה היו תמימות ולא ידעו לצפות את המלכודות שטמנו להם. כלומר, לחזור לימים לפני שסדרת סרטי "צעקה" הפכה את הז'אנר על פיו, הפכה את הדמויות למודעות למסורת של הז'אנר ולחוקיות שלו ובכך ציידה אותו בכלים ששיקפו טוב יותר את הדור החדש של הצופים בסרטי האימה.
אם בעשורים הקודמים היו סרטי האימה אלגוריות ביקורתיות על התרבות האמריקאית ועל השיטה הכלכלית, הגלגול המחודש שלהם העביר מסרים אחרים שלא פנו למציאות אלא עסקו באובססיביות בפירוק ובנייה מחדש של הז'אנר עצמו והתאימו לדור שנות ה־90 האירוני והמודע לעצמו. בכך הפך ז'אנר האימה התבניתי מטבעו לממלכת הרפלקסיביות בקולנוע.
אבל "סקרים קווינז" לא באמת מצליחה לחמוק ממלכודת המודעות העצמית. היא מנסה להשיב את התמימות הראשונית של הדור שלא הכיר את חוקי הז'אנר, אבל היא עושה זאת בעלילה המתרחשת בשנת 2015 , ולכן הרעיון הזה, גם אם כוונותיו טובות, נכשל מראש. הניסיון לקרוץ לאותה תקופה (למשל, בציטוט ויזואלי ברור מאוד ל"פסיכו" בפרק הבכורה) הופך לבליל רפרנסים רדודים, שבמקרה הטוב ממחזרים יצירות אחרות ובמקרה הרע מפספסים לחלוטין הזדמנויות לחדש או להגיד משהו חכם על הז'אנר (או בכלל). עם זאת, אפשר למצוא בה מאפיין אחר של הטלוויזיה והקולנוע האמריקאיים שראוי לדיון מחודש – דמות הנערה העשירה והמרושעת.
העיקר זה ההיררכיה
אם מוציאים מן הכלל את "קלולס" – שבו הנערה העשירה דווקא נלחמת בסטריאוטיפ השטחי ומנסה, כנגד כל הסיכויים, להיות אדם טוב יותר – דמות הנערה העשירה בטלוויזיה ובקולנוע האמריקאיים היא בעלת תכונות אופי שליליות כמעט קבועות: היא קטנונית, מתנשאת, מרושעת כלפי חבריה הקרובים ובוודאי כלפי כל מי שנמצא שמחוץ למעגל החברתי שלה (שזה הרוב) ומנהלת ביד רמה ממלכה שבה רק בעלות אמצעים הכלכליים ומראה המצודד מתקבלות לחצר. שאר הנתינים נאלצים לחיות בצלה ותחת איום מתמיד.
אפשר לציין את "אחת שיודעת" כטקסט המכונן של הז'אנר ששכלל את כל מה שבא לפניו, כיוון ששם הנערה העשירה לא הייתה דמות משנית שלרוב מתגלה בסוף בשיא עליבותה, אלא ארכיטיפ נכסף שיש לשאוף אליו בכל מחיר. הצבת העלילה בסביבה של בית ספר תיכון או קולג' יוקרתי מאפשרת לנערה העשירה ליהנות באופן מוחלט מהפריבילגיות שמעמדה הסוציו־אקונומי והמראה החיצוני מעניקים לה, לפני שתצא לחיים האמיתיים ואלה יתחילו להישחק בתוך העולם הפטריארכלי התחרותי. שם כבר יש להצטייד בעוד כמה תכונות וגם באיבר מין אחר כדי להגיע לראש הפירמידה.
ב"סקרים קווינז" הנערות העשירות ששולטות בבית האחווה הן גם הקורבנות על כוונת הרוצח הסדרתי המסתורי. גם כאן לוקחים היוצרים את הז'אנר והופכים אותו על ראשו, שכן באופן מסורתי הקורבן המרכזי של הרוצח בסרטי אימה הוא מי שמכונה "הנערה הסופית" (Final Girl). הנערה הסופית היא כמעט ההפך המוחלט של קריקטורת הנערה העשירה – היא תמימה ובתולית, חכמה ובעלת תושייה. הנערות העשירות והמרושעות ב"סקרים קווינז" מזכירות יותר מכל את שלישיית הבנות בסרט "מלכות הכיתה" (Heathers), שבו הן נרצחות זו אחר זו על ידי הצלע הרביעית בחבורה (וינונה ריידר), שפקעה סבלנותה כלפי חברותיה.
כמו ב"מלכות הכיתה", "אחת שיודעת" ו"ילדות רעות", גם ב"סקרים קווינז" הנערה העשירה הראשית מוקפת כמה נתינות פופולריות כמעט כמוה, אך הן הגרסה החיוורת שלה – עשירות אבל לא כמוה, יפות אבל פחות ממנה. במקרה הזה הן אף מקבלות את שמה של העריצה – שאנל (בגילומה המצוין של אמה רוברטס) – ונקראות בהתאמה שאנל מספר 2, שאנל מספר 4 וכמובן – שאנל מספר 5 (כדי לא לפספס, חלילה, את הבדיחה).
ריאן מרפי ייבא הפעם מ"גלי" את אסופת האנדרדוגים שהוא כל כך אוהב – ליה מישל חוזרת כחנונית הארדקור עם חגורת תמיכה אימתנית לצוואר, ולצדה דמויות כמו "מעריצה חירשת של טיילור סוויפט", "הלסבית המיליטנטית", הבחורה השחורה שאין בה שום דבר אנדרדוגי חוץ מהיותה שחורה וכמובן – השמנה. בעוד ב"גלי" חבורת הלוזרים עברה את המסך דרך פילטר של חמלה והטפה לקבלת האחר, כאן מדובר בקבוצה נלעגת של דמויות שבוודאי יירצחו זו אחר זו וישאירו את הנערות העשירות להתמודד מול הרוצח לצד הדמויות המצודדות יותר.
חוקי הג'ונגל
השימוש הזה בנערה העשירה הסטריאוטיפית – גם אם היא מרושעת – כגיבורה, מתאפשר משתי סיבות. האחת – למרות האש שהיא רושפת לכל עבר, הנערה העשירה היא עדיין מודל לחיקוי. נערות אחרות רוצות להיות היא, ואפילו נשים מבוגרות מייחלות בסתר לבן לחזור לתיכון ולהיות בסיבוב הזה קצת יותר פופולריות, קצת יותר רזות וקצת יותר אופנתיות. ב"ילדות רעות" למשל, רג'ינה ג'ורג' נערצת על ידי כולם, וחבריה לספסל הלימודים בונים סביבה מיתוסים זוהרים למרות רשעותה.
הסיבה השנייה היא שהמיקום בתיכון או בקולג' מאפשר סביבה שבה נשים, כאמור, באמת יכולות להיות חזקות ובעמדת שליטה, לעומת שלבים מאוחרים יותר בחיים שבהם הן מוחלשות. נוסף לכך, הגיל הצעיר משמש כמרכך של התחושות הקשות שעלולות להתעורר אצל הצופים והצופות כלפי הדמות המרושעת. ב"סקרים קווינז", בדומה ל"אחת שיודעת", הדמויות אינן חד ממדיות ולרוע שנוטף מהן יש סיפור רקע: הורים מזניחים וסביבה חברתית תחרותית, ומאחורי אלו עוד שכבות שקל יותר להזדהות איתן או לגלות כלפיהן אמפתיה. גם ההצגה הרדודה ביותר של הנערה העשירה מקפלת בתוכה בהכרח עוד שכבות של אישיות שהצופה מכיר מתוך טקסטים אחרים וגם מהחיים עצמם.
הן האחוז האחד. "סקרים קווינז"
גילן הצעיר מקל על הצופים לעשות להן הנחות שיכולות להגיע מתוך הזדהות עם חוסר הביטחון של שנות הנעורים – שעליו לפעמים מפצים בעודף ביטחון – וכן מהסביבה החברתית־מעמדית הרעועה וההפכפכה, שבה גם הנערה הפופולרית ביותר עלולה להפוך למנודה במהלך אחד שגוי או כתוצאה של שמועה מרושעת שצצה, כאשר הסביבה המחייבת של מערכת החינוך לא מאפשרת לה בריחה.
אין זה מקרי שיוצרי "ילדות רעות" – המבוסס על ספר עזרה עצמית בשם Queen Bees and Wannabes – השתמשו בדימוי הג'ונגל כדי לתאר את מלחמת ההישרדות היומיומית של התיכוניסטיות שחייבות להפוך לחיות טורפות כדי לא להיטרף בעצמן. הספר, שהוא מעין מדריך להתמודדות עם קליקות התיכון האכזריות, הפך תחת שרביטה של טינה פיי לקומדיית נקמה בנערה העשירה הפופולרית, שמתאפשרת רק כאשר קמה לה יריבה ראויה, שאמנם לא מגיעה מהרקע הכלכלי הרלוונטי אך נראית טוב מספיק כדי להתברג לקליקת מלכות הכיתה ולהפוך אותה מבפנים.
גם ב"סקרים קווינז" ההישרדות החברתית היא חלק מהותי בעלילה, שבמהלך פרודי היא הופכת חשובה אף יותר מאשר ההישרדות האמיתית. בכך מתחדדת התפיסה של סביבת התיכון כמיצוי של כל מה שמתהווה בפרופיל הפסיכולוגי של נערה מתבגרת בעולם המודרני ונשאר שם בעיקשות גם בחייה הבוגרים, למרות הניסיונות להדחיק – הרצון להיות יפה ולהרשות לעצמך את כל החשקים שעולם הפרסום עומל להחדיר בנו, גם אם במחיר של ויתורים מוסריים שהם לפעמים הכרחיים כדי לשרוד כאישה. לא מפתיע, אם כך, שסדרות המתמקדות בנערות עדיין נוחלות הצלחה אצל קהל נשים מבוגרות ואף הופכות לקאלט. עמוק בפנים כולנו היינו רוצות להיות בלייר וולדורף.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
!["דרך קלוברפילד 10"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/03/sizes/001_p_wo_500_333.jpg ""דרך קלוברפילד 10"")
![הן האחוז האחד. "סקרים קווינז"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/10/sizes/081-2-P_wo_500_281.jpg "הן האחוז האחד. "סקרים קווינז"")