אי שם באמצע שנות ה-70, היוצר והבובנאי ג'ים הנסון התחיל להרגיש שהוא נתקע בטייפקאסט של בדרן ילדים. זה די הגיוני כשאתה בובנאי, ועוד זה שיצר את "רחוב סומסום" הענקית, אבל הנסון ההיפי ידע שהוא יכול לייצר משהו יותר בוגר מעוגיפלצת. כך הוא בנה מופע וראייטי (זו היתה המודה בשנות השבעים) שכולו דמויות חדשות, כולל צפרדע ניירוטית, חזירה נרקיסיסטית, להקת היפים עם מתופף מופרע ושני זקנים שמבקרים את הכל מהיציע. 5 עונות ו-120 פרקים הספיקו להפוך את "החבובות" לאייקון תרבותי שאין כדוגמתו, ושמות כמו קרמיט הצפרדע ומיס פיגי הפכו למוכרים בכל בית.

50 שנה לאחר עליית התוכנית, החבובות עדיין מזוהים כמו קוקה קולה. דורות שלמים גדלו עליהם – בין אם בזכות פרקי הסדרה המקורית, הסרטים שיצר הנסון, או סדרות ההמשך, או הצעצועים, השירים, הבובות, הסדינים, הממים ואינסוף אזכורים תרבותיים (האהוב עלינו הואקרמיט המקיא). והיופי בלהיות מותג היסטורי שדורות גדלים עליך הוא שמתישהו הדורות האלו יהפכו להיות האנשים החזקים בהוליווד, וירצו להרים מופע חבובות משל עצמם. זה בדיוק מה שקורה היום, עם עליית ספיישל "החבובות" בדיסני+ שהופק כולו על ידי סת' רוגן, סטלן מיתולוגי שאנחנו בטוחים שנהנה מצפייה לילית של פרקי החבובות המקוריים בעצמו.

הספיישל החדש עוקב, כך נראה לפי הטריילר, על פי הפורמט הקבוע של מופע החבובות – שזה אומר תוכנית שנעה בין אחורי הקלעים למתרחש על הבמה, התקף חרדה מתמשך של קרמיט, איזה סכסוך בין מיס פיגי לכוכבת האורחת על אור הזרקורים, איזה מופע מופרע ומסוכן של גונזו הגדול, כמה בדיחות סרות טעם של וואלי והערות צד שנונות מאת סטטלר ווולדורף, שאיכשהו תמיד מצליחים להיות הדבר הכי טוב בהופעה. לצורך הספיישל רוגן קרא גם למאיה רודולף הנהדרת, וגם סברינה קרפנטר שאיכשהו בכל מקום תגיע להתארח – וכמובן, גם סת' רוגן עצמו, שסביר שהקים את הספיישל הזה רק כדי להגשים לעצמו חלום. אבל תכלס, הוא הגשים גם לנו, כי התגעגענו לראות את חבורת הבובות האדירה הזו על המסך.
ספיישל "החבובות", דיסני+

• מה רואים הלילה
• החבובות
• דיסני+
• סת' רוגן

החבובות חוזרות! שוב! כן, אחרי אינספור נסיונות קאמבק, הבובות הפרוותיות האהובות שנוצרו על ידי ג'ים הנסון ז"ל יחזרו למסכים שלנו בספיישל חדש בהפקת סת' רוגן ובהשתתפות כוכבת הפופ סברינה קרפנטר. הספיישל החדש, שיהיה זמין בדיסני+ החל מיום רביעי הקרוב (4.2), אמור להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את החבובות לפורמט איתו התחילו באמצע שנות השבעים: תיאטרון מלא בבובות, קרמיט מנהל את העניינים, כוכבים אורחים וקטעים מוזיקליים. זה נחמד ואפילו מרענן, בעיקר אחרי עשורים בהם החבובות עשו הכול – החל מסיטקומים בסגנון "המשרד" ועד לסרטוני יוטיוב ויראליים – מה שיצר כמה וכמה רגעים מוזרים מאוד. הנה המוזרים בהם.

החבובות ב-SNL

לא, אנחנו לא מדברים על מספר הופעות האורח שלקרמיט וחבריוב"סאטרדיי נייט לייב" מהשנים האחרונות, וגם לא עלמערכונים פרודייםעם אנשים, כמו מפיק התכנית החדשה סת' רוגן. אנחנו מדברים על 1975, שנה לפני עלייתה של The Muppet Show, כאשר מפעיל בובות היפי צעיר בשם ג'ים הנסון קיבל פינה משלו בעונה הראשונה של תכנית המערכונים האגדית, תחת השם "The Land of Gorch". מה הבעיה? הכותבים הנועזים והצעירים של SNL לא אהבו לכתוב לבובות המטופשות (הכותב האגדי מייקל אודניהו הכריז "אני לא כותב ללבד"), והפינה זכורה היום בעיקר כניסיון כושל, טעות של תחילת הדרך של SNL. אז נכון, אין פה את קרמיט, פיגי או פוזי, אבל לפלופ כה זכור מגיע מקום ברשימה הזאת.

הפנטומימאים משוויץ

במשך חמש עונות, "החבובות" אירחו עשרות כוכבים אהובים של התקופה – מאלטון ג'ון דרך ג'ולי אנדרוז עד ג'ון קליז. אבל מי יכול לשכוח את הפרק שהם אירחו את מומשאנץ? מה? אתם לא מכירים את מומשאנץ? קבוצת הפנטומימה משוויץ ששילבה קטעי מחול מוזרים עם מסיכות סוריאלסטיות? ובכן, גם ב-1976, כשהם היו הכוכבים האורחים של פרק סיום העונה הראשונה של "החבובות", הם לא היו כל-כך מוכרים. אז איך זה קרה? לפי השמועה, השחקנית האיטלקית ג'ינה לולבריג'ידה הייתה אמורה להיות האורחת, אבל לאחר שביטלה הנסון הציע את מומשאנץ כתחליף. התוצאה היא אחת הפרקים המוזרים ביותר של "החבובות" וכנראה הפרק היחיד בו הבובות הם החלק הכי נורמלי בתכנית.

קוונטין וקרמיט

"הקוסם מארץ עוץ" הוא סיפור על-זמני שזכה לעיבודים רבים במהלך השנים, כולל אחד בכיכוב החבובות. סרט הטלוויזיה "החבובות מארץ עוץ", בכיבובה של זמרת האר-אנד-בי אשנטי כמובן, נעשה הרבה אחרי תקופת הזוהר של החבובות ומותו של הנסון, אז הוא מכיל הרבה בחירות משונות. המשונה ביותר היא כנראה הרגע הזה, בו באמצע סצנת קרב בין פיגי לדורותי, אנחנו חותכים לבמאי התל-אביבי האהוב קוונטין טרנטינו, במשרדו של קרמיט, מציע לו רעיונות לסרט. זוהי שבירת קיר רביעי משונה במיוחד, בה קוונטין מוציא חרב סמוראי מול הצפרדע המבוהל ומציע קטע אנימה עתיר-תקציב, ובעיקר זה הופעת אורח מביכה בסרט די מביך. לפחות נראה שטרנטינו נהנה.

פפה ודידי

החבובות תמיד אהבו סלבס, וסלבס תמיד אהבו את החבובות. כל פרוייקט חדש של החבובות, מביא איתו שורה של הופעות אורח מפתיעות. ומה לעשות, לפעמים זה משתבש. כמו הופעת האורח הזאת של אמן ההיפ-הופ פי דידי, מהמר ומבלה עם החבובה החביבה, פפה הקינג פראון. יש הרבה מה להגיד על הסצנה הזאת, בהתחשב בדברים שנחשפו על שון "דידי" קומבס בשנים האחרונות, ועל האירוניה שהוא דווקא מופיע בסרט שנקרא "החבובות: מבוקשות", אבל אנחנו פשוט נשאיר לכם לראות את הקטע הקצר הזה, ולנוע באי-נוחות כאשר פפה קורא לפושע הידוע לשמצה "דידי דאדי". איכסה.

החבובות ואסון התאומים

רגע מה? מה יכול להיות הקשר בין החבובות לאסון התאומים? הם לקחו את שם הסרט "החבובות כובשות את מנהטן" רחוק מדי? לא בדיוק. ב-2002 שודר ברשת NBC סרט טלוויזיה בשם "It's A Very Muppet Christmas Movie", בו הוצג סיפור חג מולד קלאסי, שקרמיט רואה איך העולם היה משתנה אם הוא לא היה נולד, בסגנון "אלו חיים מופלאים" של פרנק קפרה. הבעיה מתחילה כאשר קרמיט מגיע לבקר את מיס פיגי במציאות האלטרנטיבית הזאת, ואנחנו רואים את מגדלי התאומים, בריאים ושלמים, דרך חלון הדירה שלו. אם אנחנו מניחים שהסרט מתרחש בשנה שהוא יצא, האם זה אומר שעצם קיומו של קרמיט גרם ל-11 בספטמבר? זה מה שהסרטון הזה של אתר האינטרנט Cracked מציע, למרות שכנראה מדובר בצירוף מקרים. אבל עדיין… אל תתנו לקרמיט להגיע לשדה תעופה בלי ליווי בטחוני צמוד.

גונזו והסנדוויץ'

"החבובות בחלל" היה הסרט האחרון של החבובות שיצא לקולנוע, לפני הריבוט הגדול של ג'ייסון סיגל ושות'. הוא לא סרט מרשים במיוחד, עם הופעות אורח של אמנים כגון רוב שניידר, קאת'י גריפין והאלק הוגן ז"ל, אבל הוא כן הציג לנו הצצה לנפשו של אחת החבובות המסתוריות ביותר: גונזו. גונזו מבלה את כל הסרט בניסיון להבין איזה חיה הוא, ומגיע למסקנה שהוא למעשה חייזר מהחלל החיצון. אחרי שנחטף על ידי סוכנות ממשלתית מרושעת, חבריו החייזרים שולחים אליו מסר בדרך היחידה שהם יכולים: דרך כריך מדבר. כאשר ארוחת הערב שלו מתחילה לשוחח איתו, גונזו לא מצליח להבין אם החייזרים מתקשרים דרך כריכים, או שהם למעשה כריכים, מה שיוצר כנראה את הרגע הקומי המוצלח, והמוזר ביותר בסרט.

הצפרדע במסיכה

לא רק מפורסמים אוהבים להופיע בפרויקטים של החבובות, גם החבובות אוהבות להופיע בפרויקטים של מפורסמים. בין אם זה SNL, זירת היאבקות של WWE, או תכניות ריאליטי מטופשות. כך היה בפרק של הגרסה האמריקאית של הזמר במסיכה, כאשר החילזון המזמר היה צריך לחשוף את פרצופו האמיתי. המנחה הורידה את המסיכה, אבל לא היה שם אף אחד, השופטים עומדים בפה פעור ומשחק דרמטי מדי. ואז מתוך החילזון יוצא קרמיט הצפרדע בעצמו. האם זה מטופש לשים בובה של בעל חיים המופעלת על ידי אדם בתחרות בה מפורסמים מתחפשים לבעלי חיים שונים? אולי. האם זה מוזר לראות את קרמיט מנהל שיחה מביכה עם ג'ני מקארת'י, רובין ת'יק וקן ג'ונג מתוך חילזון ענקי? אין ספק.

מאנה מאנה

ולסיום, אחרי שעברנו פיגועי טרור, מפגשים עם סלבס שנויים במחלוקת, וחבובות שצצות במקומות מוזרים, אין דרך יותר טובה לסיים את המסע הזה מאשר עם קטע קלאסי של "החבובות", אולי הקטע הכי קלאסי: אנחנו מדברים כמובן על "מאנה מאנה". קטע אייקוני, אבל גם די מוזר שחושבים עליו. מי אלו בכלל החבובות המוזרות ששרות את השיר? מה העלילה של המערכון, אם יש אחת? ומה מקור השיר המוזר הזה בכל מקרה? ובכן, לזה יש לנו תשובה. היצירה "Mah Na Mah Na" הולחנה על ידי פיירו אולמני בשביל סרט אקפסלויטיישן איטלקי, ספציפית לסצנה המתרחשת בסאונה שוודית. כן, השיר המצחיק עם הבובות החמודות, נכתב במקור כפסקול לעירום שוודי. איזה עולם מוזר.

• המסך
• החבובות
• דיסני+
• סת' רוגן

אין הפתעות בטקס גלובוס הזהב שנערך הלילה בלוס אנג'לס: "קרב רודף קרב" גרף את פרסי הקולנוע החשובים, "התבגרות" של נטפליקס לקחה את פרסי הטלוויזיה המרכזיים, טימותי שאלאמה זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בקומדיה על "מרטי סופרים", והטקס כולו נראה כמו שחזור מדוקדק של פרסי האמי ופרס המבקרים, במה שעשוי לסמן גם את הזוכים בטקס האוסקר שייערך בעוד כחודשיים.

>> הצעה שאי אפשר לסרב לה: 30 הסדרות הכי טובות ב-HBO Max
>> מה ראינו בלילה: 5 סדרות ודוקו מדובר שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> זה עולם של פרובוקציות: הפרסומות שחירפנו את מדינת ישראל

הסיפור הגדול של הערב, מבחינתנו, היא זכייתו של אואן קופר בפרס שחקן המשנה על תפקידו המדהים ב"התבגרות", שהופכת אותו בגיל 16 לשחקן הצעיר ביותר שזכה באמי, בגלובוס הזהב ובפרס המבקרים באותה שנה. סטיבן גרהאם שייצר את הסדרה ושיחק את אביו זכה גם בפרס השחקן הטוב ביותר בדרמה טלוויזיונית וגם בפרס הסדרה המוגבלת הטובה ביותר, בעוד ארין דוהרטי מקבלת את פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסדרה.

בפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר זכתה "דה פיט", סדרת בית החולים המוערכת של HBO, שגברה על אהובות המבקרים "ניתוק" ו"פלוריבוס". נואה וויילי, שמגלם בסדרה רופא חבוט בטיפול נמרץ, זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בדרמה טלוויזיונית. את פרס השחקנית הטובה ביותר אספה ריה סיהורן אהובתנו על תפקידה המונומנטלי ב"פלוריבוס", בעוד מישל וויליאמס אוספת פרס כשחקנית הטובה ביותר בסדרה מוגבלת על "מתה לסקס" המצוינת, וג'ין סמארט מוסיפה עוד פרס לארון על תפקידה המושלם ב"האקס".

"הסטודיו", שהייתה הזוכה הגדולה של פרסי האמי, הסתפקה כאן בפרס על הקומדיה הטובה ביותר בטלוויזיה ופרס לסת' רוגן כשחקן הקומי הטוב ביותר. בין המקופחות הגדולות של הערב ניתן למנות את "ניתוק", "מראה שחורה" ו"הלוטוס הלבן", שהיו מועמדות למספר סרטים כל אחת אך הלכו הביתה בידיים ריקות.

את מעט ההפתעות שבכל זאת היו בערב סיפקו פרסי הקולנוע, כש"המנט" והבמאית קלואי זואו זוכים בפרס על סרט הדרמה הטוב ביותר ומביסים פייבוריטים כמו "חוטאים" ו"ערך רגשי", בעוד ואגנר מורה זוכה בפרס השחקן הטוב ביותר בדרמה על "הסוכן החשאי" ומנצח את הכוכבים אוסקר אייזק, ג'ואל אדגרטון, ג'רמי אלן ווייט ודוויין ג'ונסון. ניפגש עוד חודשיים באוסקר ונתבכיין גם שם.

• המסך
• גלובוס הזהב
• נטפליקס
• סת' רוגן

אנחנו לא יודעים מי המציא את הביטוי "מרוב עצים לא רואים את היער", אבל מבלי להתכוון הוא יצר את ההגדרה המושלמת לעידן הסטרימינג. עם כל כך הרבה סדרות שיוצאות מדי יום קל לפספס מציאות טובות, ולפעמים סדרות מעולות עוברות לכולם מתחת לרדאר. היתרון הוא, שבסוף הן צצות מחדש בשירות סטרימינג אחר, והופ – פתאום יכולות למצוא את הקהל שלהן. ואנחנו כולנו תקווה שזה הולך להיות המקרה עם "איש העתיד", קומדיית מד"ב שצועקת קאלט, ונאבדה אי שם בין זכויות הערוצים.

סיפורה של "Future Man" התחיל ברשת Hulu, שנים לפני שהתחברה לדיסני+, ונמשך 3 עונות עד 2020. למרבה הצער, כשדיסני הצטרפו לחגיגה, "איש העתיד" נזנחה מהשירות בשל קיצוצי תקציב וטיילה בין שירותי סטרימינג שונים – לרגעים היא היתה באפל TV, לתקופה קצרה גם באמזון, ולרגע בלתי ברור אפילו צצה בערוץ אגו בישראל, אבל רק עכשיו כשהגיעה לשירות הסטרימינג הפופולרי של נטפליקס אולי סוף סוף תמצאו אותה, ותגלו בינג' כיף לגמרי שמתפרע עם מסע בזמן ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, כיאה להפקה מבית סת' רוגן (שגם מצטרף כשחקן משלב מסוים) ואוון גולדברג.

הרעיון מאחורי הסדרה די פשוט – ג'וש פוטורמן הוא בחור צעיר וחסר מוטיבציה שעובד כשרת במעבדת מחקר להרפס מעדיף, מן הסתם, לבלות את רוב זמנו בנסיון לסיים משחק מחשב איזורטי ודי מעצבן. אבל כשהוא מצליח לנצח את המשחק, הוא מגלה שמדובר למעשה במבחן שנשלח מהעתיד כדי למצוא את האיש שיציל את האנושות, ומשום מה הוא היחיד שצלח אותו. שני הגיבורים של המשחק, שמתגלים כלוחמים משנת 2162, מגיעים מעתיד כדי לקחת את ג'וש למסע בין כל הזמנים להגשים את ייעודו האמיתי כמושיע הגדול של האנושות – מבלי להשלים עם העובדה שהם בעיקר מצאו לוזר. מכאן הסדרה מתפתחת לקוי עלילה באמת מופרעים שנעים בין יותר מדי נקודות היסטוריות ובדיחות זין, אבל גם מצליחה להיות הרבה יותר רגישה ואינטיליגנטית מכפי שהיא רוצה לתת לחשוב עליה. בקיצור, יש לכם פה פנינת טלוויזיה שהסתתרה יותר מדי זמן, ו-3 עונות מושלמות לבינג' מההתחלה ועד הסוף. תודה נטפליקס.
"איש העתיד", 3 עונות, עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• מדע בדיוני
• סת' רוגן
• קומדיה
• נטפליקס

בשנה שעברה וים ונדרס הצליח לשכנע אותנו בסרטו "ימים מושלמים" שמנקה בתי שימוש ציבוריים, שמוצא זמן לקרוא ספרים ולצלם עלים נופלים, יכול להיות מאושר בגורלו – לפחות אם הוא יפני. ארג' (עזיז אנסרי), הגיבור של "מזל משמיים", דומה יותר לרובנו. הוא חי באמריקה של היום, מתפרנס בקושי מעבודות מזדמנות (בין השאר, כשליח של חברה בסגנון וולט), והוא מתוסכל מאוד. אילו היה לו זמן לצפות ב"ימים מושלמים", הוא ודאי היה זורק פופקורן על המסך.
>>בעקבות שחרור החטופים: תום שובל יצלם סיום חדש ל"מכתב לדוד"

וכאן נכנס סרט נוסף של ונדרס עם תובנות על משמעות החיים – "מלאכים בשמי ברלין". מתברר שגם בלוס אנג'לס של "מזל משמיים" מסתובבים מלאכים שתפקידם להציל את בני האנוש מעצמם. אך שלא כמו במסה הפילוסופית של ונדרס, בקומדיה החברתית של אנסרי גם בקרב המלאכים יש מעמדות בנוסח שיטת הסרט הנע הקפיטליסטית. המלאך גבריאל (קיאנו ריבס) ממונה אך ורק על הצלת אנשים שמסמסים בסמרטפונים שלהם תוך כדי נהיגה, ולכן הוא מתוסכל כמעט כמו ארג'. הוא שואף לשדרג את עצמו ולהראות לאנשים המתוסכלים שיש להם בשביל מה לחיות, אבל כשהוא חורג מהוראותיה של המלאכית הממונה עליו (סנדרה או) ומנסה לתת לארג' שיעור בטעם החיים, הוא נכשל כישלון חרוץ.

למען האמת, בסרטו הראשון כתסריטאי/במאי, אנסרי חשב פחות על ונדרס הגרמני (שממנו הוא שאל את הקונספט של איך מצלמים מלאכים), ויותר על קומדיות הוליוודיות קלאסיות שעסקו במפגש הנפיץ בין עשירים לעניים, כמו "אלו חיים נפלאים", "מסעות סאליבן" ו"משנה מקום משנה מזל". במקביל לשני הגיבורים המתוסכלים שהזכרתי, "מזל משמיים" מציג בפנינו את ג'ף (סת' רוגן), מנהל חברת השקעות שחי בבית גדול על ראש גבעה, ורואה את עצמו כבחור טוב בסך הכל (כלומר, הוא רואה בעיקר את עצמו). ג'ף חי את מה שנתפס כ"החיים הטובים", ואחת הבדיחות של הסרט היא האופן שבו הוא נראה סובל כשהוא טובל במים קפואים (לפני הסאונה), או מקיא את נשמתו כשהוא שותה איוואסקה. כשגבריאל מנסה להראות לארג' שהחיים של ג'ף לא כאלה נפלאים, העניינים מסתבכים באופנים לא צפויים.

כפי שכבר ראינו בסדרה "מומחה לכלום", אנסרי הוא תסריטאי עם ראש קצת אחר, מעין ראפר פריסטייל. למרות שהוא עובד כאן עם תבניות מוכרות, העלילה מתפתחת ומתפרשת לצדדים באופן שנחווה כחופשי. הפעם הוא לקח על עצמו משימה רצינית – למצוא את הקומדיה בשיטה הקפיטליסטית הדכאנית של העידן הדיגיטלי, שמצאה דרכים חדשות לנצל את אלה שלא נולדו עם כפית כסף בפה. כדי לחדד שמדובר בסרט פוליטי, אנסרי הוסיף לסיפור דמות של עובדת בחנות לחומרי בניין (קיקי פאלמר מ"אין מצב") שמנסה להקים איגוד עובדים, והופכת למושא אהבתו של ארג' (משום מה הזוגיות ביניהם נותרת אפלטונית, וזה מייצר חלל רגשי).

בסופו של דבר "מזל משמיים" משעשע יותר מאשר מצחיק, והאמירה הסאטירית שלו לא מתרוממת הרבה מעל למערכון SNL. אולי הבעיה העיקרית היא שלמרות שבמהלך הסרט אנסרי מגחך על המסרים הסנטימנטליים של הקומדיות הקלאסיות שמהן לקח השראה, בסוף הוא מוצא את עצמו נכנע להם, וזה נבנה באופן לא משכנע. אבל העדכניות, הבדיחות הקטנות לאורך הדרך, והשחקנים הסימפטיים הופכים את "מזל משמיים" לסרט מהנה.

ועכשיו אני הולכת לכתוב משהו שמעולם לא חשבתי שאכתוב – הכי התבדרתי מקיאנו ריבס. בעבר הפלגתי על כך שבעיני ריבס הוא אולי השחקן הגרוע ביותר שהגיע לדרגת כוכב הוליוודי, ושכל פעם מחדש אני נדהמת לגלות עד כמה הוא מתקשה להגיד את המשפט הפשוט ביותר באופן טבעי (בראיונות הוא נשמע אחרת לגמרי). גם ב"מזל משמיים" הוא מדקלם את הרפליקות שלו בהדגשה מלאכותית, אבל הפעם זה יושב בול על תפקידו כמלאך כושל. הקלולסיות שלו כשחקן מתמזגת עם הקלולסיות של דמותו, וזה מעלה חיוך וכמעט נוגע ללב. המלאך גבריאל עם הכנפיים הקטנות הוא גם הדמות שהכי חורגת מהתבניות, ונראה שאנסרי ממש נהנה לכתוב אותה ולחשוב מה יקרה איתה. אז לכו לראות את הסרט בזכות קיאנו.
3.5 כוכבים
Good Fortune בימוי: עזיז אנסרי. עם עזיז אנסרי, סת' רוגן, קיאנו ריבס. ארה"ב 2025, 97 דק'

• ביקורת סרטים
• המסך
• קולנוע
• עזיז אנסרי
• סת' רוגן