זה לא סוד שאנחנו מתים על פרויקט "נעים בסופ"ש" מהרגע הראשון שלו, ובשש שנות פעילותו של שירות ההיסעים החינמי שמאפשר תחבורה ציבורית גם בשבת ובחג, היה תענוג לראות אותו מתפתח ומשגשג ואת הציבור משתמש בו בהמוניו. 2025, כך מתברר מנתוני עיריית תל אביב-יפו, הייתה שנת השיא של השירות עד כה, ו-2026 צפויה להיות גדולה אפילו יותר.

>> האחים שאנחנו: המסעדה שמגישה שאלות מהותיות לחברה הישראלית
>> גם מקומי וגם אירופאי: שוק האיכרים בשוק הפשפשים הוא להיט ענק

סיכום הפעילות של המיזם ב-2025 מצביע על עליה מרשימה בכל התחומים הנמדדים, בהם מספר הנוסעות והנוסעים וכמות הנסיעות והקווים. קחו כמה מספרים: 13 רשויות מקומיות השתתפו, 17 קווים נסעו ביניהן, 1,817,000 נוסעות ונוסעים (!) השתמשו בהם (השיא: אוקטובר עם 219,586 משתמשים), 44,209 נסיעות בוצעו על ידי 92 נהגים שנסע בסך הכל למרחק כולל של 1,037,986 ק"מ נסיעה.

הקווים המבוקשים ביותר:

705 גבעתיים – תל אביב-יפו עם 264,123 משתמשים
709 רמת השרון – תל אביב-יפו עם 220,748 משתמשים
707 רמת השרון – תל אביב-יפו עם 204,392 משתמשים
710 תל אביב-יפו קריית אונו עם 189,350 משתמשים
708 תל אביב-יפו עם 181,684 משתמשים

נעים בסופ"ש: מה הלאה?

במהלך 2026 בונים בעירייה על שבירת שיאים נוספים, ביניהם גידול של 14% במספר הנסיעות וגידול של 13% במרחק הנסיעה המצטבר שלהן. בקווי גבעתיים ותל אביב-יפו תעלה התדירות ל-3 נסיעות בשעה, תוספת תגבורי קיץ לקווי רמת השרון, קריית אונו ותל אביב-יפו, הגדלת השירות בקו מודיעין ב-50%, הפעלת הקו העונתי של השרון (729) והרחבתו עד לכפר סבא ותקווה גדולה להצטרפות רשויות נוספות לפרויקט החשוב.

מערך התחבורה המטרופוליני "נעים בסופ"ש" החל לפעול לראשונה ב-2020 עם ארבע רשויות מקומיות בלבד, ומאז הוא צומח בהתמדה, כאשר הוא כולל כיום 13 רשויות: גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, יהוד-מונוסון, כפר סבא, מבשרת ציון, מודיעין-מכבים-רעות, קריית אונו, נס ציונה, רמת השרון, רעננה, שוהם ותל אביב-יפו.

"סיכום שנת הפעילות של ‘נעים בסופ״ש’ מוכיח שוב עד כמה הציבור צמא לפתרונות תחבורה חכמים, נגישים ושוויוניים", אמר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי. "אנחנו רואים עלייה מתמשכת במספר הנוסעות והנוסעים, בהיקף הנסיעות ובמספר הקווים. אלו נתונים שמדברים בעד עצמם וממחישים שמדובר בצורך אמיתי ולא בגחמה. אני מודה לכל אחת ואחד מהשותפים לפרויקט הזה, שבעיניי הוא לא רק תקדימי, אלא גם כזה שבסופו של דבר יפרוץ את גבולות אי-ההסכמה הלאומית סביב היעדר תחבורה ציבורית בשבת, ויסלול דרך למציאות צודקת ונגישה יותר לכל אזרח ואזרחית".

• הבועה
• ❤ תל אביב
• תחבורה ציבורית בשבת
• עיריית תל אביב

מסעדת האחים שבבית ציוני אמריקה היא כבר מזמן לא רק תופעה קולינרית. בשלוש השנים שחלפו מאז תחילת ההפיכה המשטרית וביתר שאת מאז טבח שבעה באוקטובר, מסעדת האחים היא בעיקר תופעה חברתית-קהילתית ופוליטית-תרבותית שזכתה להכרה והוקרה על פועלה למען הדמוקרטיה, על מפעל ההזנה העצום שהקימה עבור מפונים וחיילים בשבועות הראשונים של המלחמה ועל תמיכתה המסיבית במאבק להחזרת החטופים. עכשיו אפשר לעלות שלב.

>> שוק האיכרים בפשפשים מרגיש מקומי ואירופאי בעת ובעונה אחת
>> פסגת הקומדיה: סצנת הסטנדאפ של תל אביב נוסעת לפסטיבל בכנרת

מועדון דיגיתל של עיריית תל אביב-יפו משיק סדרת מפגשים חדשה ובלעדית לחבריו שתיערך בחודשים פברואר-מרץ במסעדת האחים. תחת הכותרת "מה שאנחנו" תתגבש הצעה לצאת מלופ החדשות והדום-סקרולינג בפיד, ולפגוש בלייב אנשי מחשבה, חזון ומעש שעסוקים בשאלות מהותיות לחברה הישראלית ובאתוס הישראלי המתחדש.

בכל אחד מהמפגשים יתארחו אנשים ממקומות שונים בחברה הישראלית ויציעו דרכים שונות וחדשות לעצב את הערכים הכלל ישראליים, וכיווני מחשבה אנושיים, מעשיים ורגשיים כתגובה למשבר הקיומי שעובר על ישראל ועל הישראליות במטרה להעניק תקווה, לא לוותר על מה שהשגנו עד כה כחברה, ולהבין מה אפשר לעשות הלאה.ההשתתפות במפגשים כרוכה בהרשמה מראשבתשלום של 30 ₪ כולל דרינק ראשון (יין או בירה).

"אנחנו מזמינים אתכם לעצור לרגע את רעש הפיד ולחזור לשיחה עמוקה, אנושית ואמיצה על מי שאנחנו כחברה", אמרה חן אריאלי, סגנית ראש עיריית תל אביב–יפו ומחזיקת תיק התרבות. "דווקא בתקופה של משבר, קיטוב ופציעה מוסרית, יש חשיבות עצומה למרחבים שמאפשרים מחשבה, הקשבה ובנייה מחודשת של תקווה וערכים. תל אביב-יפו רואה בתרבות ובשיח הציבורי החופשי תשתית דמוקרטית חיונית ואנחנו מחויבים לכך".

1.2 // "כי באדם אאמין" – חידוש הליבה המוסרית הישראלית

"ב־7 באוקטובר נחטפו אחינו ואחיותינו – והטראומה הזו טלטלה את העם כולו. יחד עם השבר האנושי, משהו עמוק יותר נשמט תחת רגלינו: הרוח היהודית־ציונית־הומניסטית, שהייתה יסוד קיומנו, הולכת ונחטפת גם היא. ערבות הדדית ומרכזיות חיי אדם – נדחקות מפני רוחות של ניכור, כוחנות ושנאת האחר. זהו רגע של פציעה מוסרית עמוקה, אך גם הזדמנות לבנייה מחודשת. ביחד עם כרמית-פלטי קציר וד"ר יהודה פרנקל נבחן את האובדן המוסרי ונציע דרך לחידוש הרוח הישראלית, זו שבמרכזה – אמונה ללא תנאי באדם המוסרי".

8.2 // "מחר כבר עבר": האם ישראל מכורה לנוסטלגיה?

"למה התרבות בישראל מכורה לנוסטלגיה והאם זה טוב או רע? דיבייט סוער בין שני קצוות של סוכני זיכרון. נוסטלגיה היא נשמת אפה של התרבות בישראל. התמכרות לנוסטלגיה היא רב-דורית, חוצת אוכלוסיות, מגזרים וגילאים. אנחנו שומעים אותה ברדיו, ובמקביל גם רואים אותה בהרגלי האזנה של צעירים בשירותי הסטרימינג ובתוכניות ריאליטי; באינפלציית מופעי המחווה וההוקרה. היא נוכחת לא רק בחגים לאומיים וימי זיכרון, אלא בתפריט התרבותי שכל אחד ואחת מאיתנו צורכים וחווים, תוך תחושת ערגה לתקופות שעל פניו היו טובות יותר. אנשי התרבות דפנה לוסטיג וניב הדס יפרטו, ינמקו ויתווכחו על מקומה, השפעתה והשלכותיה של הנוסטלגיה על התרבות והחברה הישראלית, ואיך, אם בכלל צריך, להיגמל ממנה".

16.2 // "חיידר משלך": רעות ענבר ושיר ראובן על זהות יהודית חילונית

יוזמי סדרת המפגשים לא סיפקו כאן פרטים, אבל אם שיר ראובן ורעות ענבר מדברות אנחנו תמיד מוכנים להקשיב. שידברו על ספר הטלפונים מצדנו. שיואו, זוכרות ספר טלפונים?

23.2 // "אמא: היום שאחרי" עם עינב צנגאוקר ויוסי מרשק ​

"שיחה בגובה העיניים על היום שאחרי המלחמה, על להיות הורים בתקופה מערערת והתהליך האישי שעברו ושעוברת החברה הישראלית כולה. בעל כורחה הפכה עינב לסמל של מאבק, והגדירה מחדש את המושג "אמא". מדינה שלמה התבוננה בהשתאות אל מול הכוח שמגולם באשה אחת – אמא שלא נרתעה מאיש, ולא נתנה לשום גורם בכיר ככל שיהיה, לערבב אותה. היא פשוט סירבה להתיישר עם מה שהיה מקובל ומצופה מאזרחית פשוטה. את יוסי מרשק הכרנו כשחקן דרמטי וקומי, אהוב ומוערך המיטיב לגלם דמויות ישראליות שכל אחד מאיתנו מכיר מהחיים עצמם. אנחנו שמחים להפגיש בין שני האנשים מעוררי ההשראה האלה לשיחה בגובה העיניים על היום שאחרי המלחמה, על הורות בתקופה מערערת ועל התהליך האישי שעברו הם, ועוברת החברה הישראלית".

• הבועה
• ❤ תרבות
• האחים
• שבעה באוקטובר
• עיריית תל אביב

זוכרים איך לפני הקורונה היינו מודאגים ממשבר האקלים? חחחח גודטיימז. עכשיו האקלים לא מעניין אף אחד יותר, אבל המשבר מתקדם אם זה מעניין אותנו או לא, וצריך לעשות משהו. זה יכול להיות גם משהו קטן כמו לנסות להפסיק לשתות קפה בכוסות חד פעמיות. ואם אתם לא תנסו, עיריית תל אביב-יפו תנסה.

>> עיריית תל אביב-יפו: עגלות קפה יאושרו בשבעה מוקדים ציבוריים
>> התחלנו לאכוף? 2,460 זוגות אופניים הוחרמו השנה בתל אביב

במהלך שנת 2026 צפויים להתפרסם 7-6 מכרזים עירוניים לבתי קפה הפועלם בנכסים עירוניים – הראשון שבהם הוא המכרז לקפה המגדלור הפופולרי בטיילת רדינג – ולראשונה יכלל בהם סעיף המחייב את הזכיינים שמפעילים בתי קפה בנכסים עירוניים (כדוגמת מוסדות תרבות וקהילה) להציע לכלל המבקרים והמבקרות אפשרות לקבל מזון ומשקאות בכלים רב‑פעמיים בעת ישיבה במקום.

כך, באופן הדרגתי, צפויה התקנה לחול בכל בתי העסק שפועלים בנכסים עירוניים (למעט חריגים), כשבמקביל בוחנת העירייה הטמעת ההנחיות גם במכרזים של חברות עירוניות. על פי הסעיף החדש "השוכר מתחייב לאפשר לציבור מבקריו ולקוחותיו הגשה של מזון ושתיה בכלים רב-פעמיים בישיבה במקום (לצד האפשרות להגשה בכלים חד-פעמיים), וזאת ככל שיתבקש לכך על ידם ובעת ישיבה במקום, וכן מתחייב להחזיק מלאי מספק של כלים רב-פעמיים בכל נקודת זמן במהלך שעות פעילות המושכר. השוכר מתחייב להציב שלט במקום בולט ונראה לעין בדבר אפשרות זו לשימוש בכלים רב-פעמיים ולא להסירו במשך כל תקופת השכירות".

בשנת 2022 ערכה עיריית תל אביב‑יפו סקר מקיף במסגרת תכנית המדיניות להיערכות למשבר האקלים, במטרה לבחון כיצד תושבי ותושבות העיר תופסים את נושא האקלים והסביבה, ולפיו 75% מהתושבים נמנעים משימוש בכלים חד‑פעמיים ו-83% תומכים בחקיקה שמצמצמת שימוש בחד‑פעמי. המדיניות החדשה אינה אוסרת שימוש בכלים חד פעמיים, אך מבקשת לעודד שימוש ברב פעמי, להנגיש אותו, ולהבטיח שהוא מוצע באופן פעיל, ברור ונוח לציבור.

"המאבק במשבר האקלים מחייב צעדים רחבים ומשולבים במגוון תחומים", אמר ד״ר דייבי דישטניק, יו״ר ועדת המכרזים וחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו. "לאור זאת, אני מברך על השימוש בכלי המכרזים ועל הוספת תנאי הסף החדש במכרזי העירייה לבתי אוכל. כולי תקווה שרשויות מקומיות נוספות יאמצו את הצעד החשוב שמובילה עיריית תל אביב- יפו, צעד נוסף ומשמעותי בדרך לשמירה על כדור הארץ ולחיזוק אחריות סביבתית בעיר".

• אוכלים שותים
• הבועה
• בתי קפה בתל אביב
• אקולוגיה וסביבה
• קיימות
• עיריית תל אביב

כבר שנים שתושבי תל אביב זועקים על האנרכיה שמחוללים כלי רכב דו-גלגליים חשמליים בכבישים ועל המדרכות. כבר שנים שעיריית תל אביב-יפו מנסה להשתלט על העסק. אבל בשנה האחרונה, בעקבות מספר מאמצי חקיקה ברמה הארצית שנשאו פרי, קיבלה העירייה סמכויות אכיפה נרחבות יותר ונראה שמשהו מתחיל לזוז.

>> הקירות יכולים לדבר: התערוכה של הצלמניה מצאה לוקיישן מפתיע
>> אל-מטחנה: האמנות פותחת לציבור את מפעל הקרח ההיסטורי בסלמה

במהלך 2025 החלה האכיפה על אי התקנת לוחית זיהוי על כלים חשמליים דו-גלגליים, נכנסו לתוקף אמצעי אכיפה אלקטרונית, ובוצעו פעילויות אכיפה משותפות של עיריית תל אביב-יפו ומשטרת ישראל. כתוצאה מכך הייתה זו שנת שיא באכיפת עבירות של כלים דו-גלגליים חשמליים, כשבין העבירות העיקריות ניתן למצוא אי התקנת לוחית זיהוי, רכיבה על מדרכה, אי חבישת קסדה, הרכבה אסורה ונסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית.

מספר הדו"חות הכללי שניתנו לרוכבי דו-גלגליים חשמליים קפץ מ-45 אלף ב-2024 ל-55 אלף ב-2025. השנה ניכרה עלייה משמעותית גם במספר החרמות/תפיסות הכלים החשמליים של מבצעי עבירות: 2,460 כלים מוחרמים לעומת 1,607 בשנה שעברה. כזכור, בספטמבר השנה עלה הקנס על אי התקנת לוחית זיהוי בכלים חשמליים מ-100 ₪ ל-500 ₪. בנוסף לקנס הכספי, מסתכנים בעלי קורקינטים ואופניים חשמליים שלא התקינו לוחית זיהוי גם בהחרמת כליהם, דבר אשר גורר חיוב כספי נוסף מעבר לדו"ח שניתן ולטרחה רבה.

בעירייה ביקשו להדגיש כי תל אביב-יפו היא הרשות הראשונה שהובילה לחקיקה ראשית לאכיפה נגד רוכבים בנושאים המונעים סכנת חיים – שימוש בקסדה, הרכבה, שימוש בנייד, נהיגה בניגוד לכיוון הנסיעה בשבילי אופניים ועוד – וכי בכוונתה להמשיך במלחמה עיקשת נגד רכיבה בלתי חוקית של רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים במדרכות, בשבילי הליכה להולכי רגל ובשבילי אופניים.

"אכיפה היא לא מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לשמירה על הבטיחות ברחובות ולהצלת חיים", אמרה סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי: "הנתונים לשנת 2025 מוכיחים שנחישות בקידום חקיקה תואמת לצרכי מציאות החיים, שימוש באמצעים טכנולוגיים ואכיפה עקבית, מקדמים אותנו בדרך לצמצום עבירות התנועה בעיר. ההתמקדות בדו-גלגלי נועדה להתמודד עם המציאות שנוצרה מאז כניסת הכלים החשמליים למרחב העירוני והצורך להבהיר לרוכבים שמדובר בכלי רכב לכל דבר, שכפוף לחוקי התנועה. העלייה במספר הדו"חות והחרמות הכלים נועדה בראש ובראשונה להגן על הולכי הרגל, וגם על הרוכבים שסופגים פגיעות קשות עקב חוסר זהירות".

• הבועה
• ❤ תל אביב
• עיריית תל אביב
• קורקינטים
• אופניים חשמליים

קשה מאוד לומר שתל אביב חזרה לשגרה של לפני המלחמה, אבל אין ספק שהיום לקחנו צעד אחד ענק לעבר נורמליזציה עם עצמנו – עיריית תל אביב-יפו הכריזה את החדשות הכי מרימות ששמענו מזה זמן מה, והודיעה על שובו של מצעד הגאווה במתכונתו המקורית – שיתקיים בראשית הקיץ, ה-12.6, בגן צ'ארלס קלור כמו שאלוהימה כיוונה, אי אז כשנוסד לפני 28 שנים. סייב דה דייט ותתחילו להתאמן על היד עם המניפה, כי לא נפנפתם כראוי כבר כמעט שלוש שנים.

המצעד השנתי, האירוע הגדול והבולט ביותר של הקהילה וכנראה האירוע השנתי החשוב ביותר בתל אביב (פחחח לילה לבן, אתה אפילו לא מתקרב), נולד במטרה לחגוג גאווה להטב"קית בעיר, לחבר קהילות ולקדם שיוויון, הכלה ושאיפה לחברה דמוקרטית וליברלית. בקיץ 2024, עת 132 ישראלים עוד היו שבויים בעזה,המצעד בוטל בהחלטת העירייהוארגוני הקהילה הגאה, ובמקומו נערכהעצרת הגאווה והתקווה.

ב-2025 העירייה התכוננהלהחזיר את המצעד בכל כוחו, אבל בלילה שלפני סופ"ש הגאווה הטלפונים של כולנו זהרו בהנחיה מלחיצה והמתקפה על איראן יצאה לדרך – כךשהמצעד בוטל. גם לאחר סיום המערכה מול איראן (לפחות נכון לעכשיו), המצעד לא חזר באותו הקיץ, וכנראה שהיתה צריכה שנת התאוששות עד לשובו ביוני 2026, בתקווה שעד אז לא תהיה שום איראן שתעצור את המצעד (וגם לא איזה סמוטריץ', חלילה עלינו). נכון לרגע זה אין פרטים נוספים על החגיגות שיתקיימו השנה, אבל אנחנו יודעות שהולך להיות חם ולוהט, ובתקווה, גם מצעד חשוב שלא יפחד להיות פוליטי וליברלי כמו שידע להיות בעבר, וראוי שיהיה בזמנים שכאלו.

"מצעד הגאווה יוצא לדרך ברגע שבו החברה הישראלית זקוקה יותר מתמיד לתזכורת ברורה: שוויון, חירות ובחירה חופשית אינם חסד או פריבילגיה – הם תנאי יסוד לקיומה של חברה דמוקרטית", אומרת סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק הקהילה הגאה מיטל להבי. "תל־אביב–יפו תמשיך להוביל בנחישות את המאבק על זכויות הקהילה הגאה ועל זכותו של כל אדם להיות מי שהוא. השנה נצעד בגאווה וגם בתקווה עמוקה – לאחר שנתיים קשות מנשוא שבהן הקהילה עמדה כתף אל כתף לצד משפחות החטופים. כולנו מצפים לשובו של רני גואילי ז"ל ולרגע שבו אף אחד ואף אחת לא יישארו מאחור. נצעד, בגאווה ובתקווה, למען עתיד חופשי, שוויוני ובטוח לכולן ולכולם".

• ❤ תל אביב
• מצעד הגאווה
• עיריית תל אביב
• להט"ב