Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

פיליפ רות

כתבות
אירועים
עסקאות
פיליפ רות. צילום: Getty Images

פיליפ רות, מגדולי הסופרים בני זמננו, מת בגיל 85

פיליפ רות, מגדולי הסופרים בני זמננו, מת בגיל 85

רות הוא הסופר המעוטר ביותר בתקופתנו, ונחשב לאחד מאבות המזון של התרבות האמריקאית. ביצירתו עסק רבות בשאלות של זהות אמריקאית-יהודית ובקיום בעולם האמריקאי בכלל

פיליפ רות. צילום: Getty Images
פיליפ רות. צילום: Getty Images

פיליפ רות, מגדולי הסופרים של תקופתנו, שנחשב לאחד מאבות המזון של התרבות האמריקאית, מת אתמול (שלישי) בגיל 85. הוא נפטר בבית חולים במנהטן מאי ספיקת לב.

רות נולד ב-1933 בניו ג'רזי להורים יהודים שהיגרו לארצות הברית מגליציה. ספרו הראשון, "היה שלום, קולומבוס", יצא ב-1960 וזכה להכרה מסוימת, ובו רות עסק בזהות של אמריקאים-יהודים בני המעמד הבינוני, בהמשך לתמה של הספרות היהודית לאורך הדורות שעסקה בשאלות של זהות והתמודדות עם הקרע בין העולם הישן לחדש, אולם תוך פריצה קדימה לעולם האמריקאי. רק עם פרסום ספרו השלישי ב-1969, "מה מעיק על פורטנוי", שנחשב עם צאתו לשערורייתי בשל התיאורים המיניים והגופניים שבו, הוא קיבל הכרה בקנה מידה רציני והחל ליהנות מהצלחה מסחרית.

בשנות התשעים החל לפרסם רומנים מצליחים מאוד, שעסקו רבות בתרבות האמריקאית כמו גם במשבר הקיומי שבא עם הגיל, ונחשבו במידה רבה לתור הזהב של רות. על הרומן "פסטורלה אמריקאית" מ-1997 הוא זכה בפרס פוליצר, ב-2001 זכה בפרס פרנץ קפקא, וב-2011 זכה במאן בוקר. עם זאת, בפרס נובל לספרות מעולם לא זכה, על אף שהוזכר מדי שנה כמי שראוי לקבל את הפרס.

ב"ניו יורק טיימס" הכתירו אותו הבוקר ל"אחרון הגברים הלבנים הגדולים" – תיאור שכולל ביקורת בתוך המחמאה. הוא הואשם לא פעם, בעיקר בשנים האחרונות, בסקסיזם, וב-2011, לאחר שהוכרז על זכייתו במאן בוקר, פרשה אחת השופטות מהוועדה במחאה.

הביוגרף שלו, בליק ביילי, כתב בטוויטר שרות נפטר כשהוא מוקף בחבריו הטובים.

Philip Roth died tonight, surrounded by lifelong friends who loved him dearly. A darling man and our greatest living writer.pic.twitter.com/v01QkXi7wD

— Blake Bailey (@BlakeBaileyOn)23 במאי 2018

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

רות הוא הסופר המעוטר ביותר בתקופתנו, ונחשב לאחד מאבות המזון של התרבות האמריקאית. ביצירתו עסק רבות בשאלות של זהות אמריקאית-יהודית ובקיום...

מאתמערכת טיים אאוט23 במאי 2018
וירושלייייים. טרנספרנט.

היהודים באו: איך הדת הותיקה בעולם חזרה למסך

היהודים באו: איך הדת הותיקה בעולם חזרה למסך

מ"טרנספרנט" ועד "הלוואי והייתי כאן" - המשפחות היהודיות כיכבו השנה בתרבות האמריקאית. איך השתנה הייצוג שלהן לאורך השנים ומה כולנו יכולים ללמוד ממנו?

וירושלייייים. טרנספרנט.
וירושלייייים. טרנספרנט.
25 בדצמבר 2014

עשרה קבין של מילים, רובן משבחות, נכתבו על "טרנספרנט", הסדרה המדוברת ביותר של 2014 ופתיחה מרשימה לקריירה של אמזון כיצרנית תוכן. תשע מהן הוקדשו, כמובן, לעיסוק המורכב והעדין שלה במגדר ובמיניות, בעיקר סביב דמותה של מורט/מורה פפרמן (ג'פרי טמבור), שחיה בסתר כאישה מרבית חייה. לא מעט נאמר גם על היותה של "טרנספרנט" הסדרה הכי יהודית שנראתה על המסך זה זמן רב, לפחות מאז "תרגיע" של לארי דיוויד. שבט פפרמן, על שלל תסביכיו, הוא התגלמות הבורגנות הבוהמיינית הנוירוטית שהפכה לסטריאוטיפ המזוהה ביותר עם יהודים אמריקאים.

אבל "טרנספרנט" אינה היחידה שהחייתה השנה על המסך את המשפחה היהודית האמריקאית. אפשר למצוא אותה ב"מכאן אני ממשיך" עם טינה פיי וג'ייסון בייטמן, שבו המשפחה יושבת שבעה על האב וכצפוי, פורקת שלל מתחים ועצבים בדרך. היא מגולמת בזוג הצעיר במרכז "הלוואי והייתי כאן", סרטו החדש של זאק בראף; היא ברקע של "Obvious Child" המעולה של ג'ני סלייט. במבט ראשון, היא נראית מוכרת לכל מי שעקב אחר סרטיו של וודי אלן, הסדרות של לארי דיוויד או הספרים של פיליפ רות. הם עדיין מדברים בידיישיזים, עדיין מכורים לפסיכואנליזה ועדיין הולכים למסעדה סינית בכריסמס.

אבל משהו השתנה. היהודים האלו אינם בדיוק מה שהיו. עבר עליהם משבר כלכלי, אחרי הכל, ואף אחד כבר לא שש לשלוח את הילדים שלו לכבוש את וול סטריט. אם במרכז הסיפורים של אלן ורות ניצב הפער העז בין הצעיר היהודי החרמן, הכועס ובעל הזיקה ליצירה, לבין הממסד השמרני של הוריו הזעיר בורגנים, הרי שהיהודים של 2014 הם כבר דור שני לצעירים ההם, שהספיקו להתחתן ולעשות ילדים בעצמם (ובדרך כלל גם להתגרש פעמיים־שלוש). הפעם גם ההורים בוהמיינים, וחוסר היציבות והאחריות שלהם מתגלה כסביבה הרסנית לילדיהם לא פחות מהממלכה האדיפלית שבה גדלו הרותים והאלנים. בשנים האחרונות כיכבו הורים כאלה גם בסיטקום האוטוביוגרפי של הקומיקאי מארק מארון, אצל ההורים ההיפים של ג'ונתן איימס ב"משועמם" מנוחתה עדן ולראשונה, אולי, ב"משפחת טננבאום" של ווס אנדרסון.

אבל אם להעניק כיפת זהב לסרט היהודי ביותר של השנה, יהיה זה זה שמצליח לקשור את שני המבנים – המסורתי והחדש – יחד. "Listen Up Philip", סרטו השלישי של אלכס רוס פרי, הוא וריאציה חופשית לפיליפ רות, ובפרט לרומן המוקדם שלו, "סופר הצללים", הראשון שבו הופיע הגיבור הקבוע שלו, נתן צימרמן.

ג'ייסון שוורצמן מגלם בסרט מין גרסה מהגיהינום של הדמות שלו בסדרה "משועמם" – סופר צעיר, מצליח, נרקיסיסט, שחצן ומנוול המוצא מקלט מניו יורק המעייפת בביתו של האליל הספרותי שלו, אייק צימרמן (שימו לב לרפרנס הכפול לרות) ועל הדרך מדגים כיצד לא להתנהג למארח. אם ליהודי האמריקאי של הדור הקודם הייתה יותר מדי דמות אב, ב"טרנספרנט" האב מגלה את עצמו מחדש כאישה, ב"מכאן אני ממשיך" הוא נטמן באדמה, אז ב"Listen Up Philip" הבן הספרותי יהיר מדי עבור אבו. רק מצלו של אב אחד, זיגמונד פרויד, אף אחד אפילו לא חושב להשתחרר.

[tmwdfpad]

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מ"טרנספרנט" ועד "הלוואי והייתי כאן" - המשפחות היהודיות כיכבו השנה בתרבות האמריקאית. איך השתנה הייצוג שלהן לאורך השנים ומה כולנו יכולים...

מאתעמית קלינג29 בדצמבר 2014
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!