Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
זיכרון מטוגן במוזיקה: רייסקינדר על הקו בין תל אביב, ירושלים וברלין
החיים בברלין, התחנה המרכזית של אירופה. רייסקינדר. צילום: נוי פורר
את האלבום החדש שלו "אומץ הומלס" כתב רייסקינדר כשהיה תקוע בברלין במהלך סגרי הקורונה. לרגל הופעת השקה שתתקיים במועדון הגגרין, הוא מספר לנו מדוע חשוב לו להיות בתנועה ולמה הוא מוחמא כשקוראים לו סטלן
הבלוז של מהגר ישראלי בברלין הוא סטייט אוף מיינד פורה מאוד. כשגרתי בירושלים הרגשתי מנוכר מהחומות. כשעברתי לתל אביב וגיליתי שיש גם חומות שקופות. אחר כך בברלין – הלכתי על איפה שפעם היתה חומה. את החומה בברלין הפילו, ואומרים שזה היה דרמטי. לפעמים אפשר להרגיש את הדרמה, או את מה שנשאר ממנה, עולה מהמדרכה ומתערבבת עם השמיים.
ברלין בעיניי היא התחנה המרכזית של יבשת אירופה, ואני דווקא אוהב תחנות מרכזיות. אני מוצא את זה מרגיע לעמוד בתוך המון של אנשים שהולכים ובאים ממקומות שונים. זה נוטע בי תחושת יציבות. אני אוהב לקרוא בלוח הרכבות את כל השמות של כל היעדים. אולי יום אחד אתחתן עם מישהי מפוזנן ואסע לשם כל יום ברכבת? זה לא רעיון כזה מופרך.
לא מזמן התפרסמה ביקורת על האלבום החדש שלי "אומץ הומלס" במגזין הגרמני Jungle World. היא היתה חיובית, אבל בסאבטקסט נטען שאני סטלן. סטלן זו מילה שיש לה קונוטציות חיוביות ושליליות במידה שווה, ולכן אני מחבב אותה. אתם יודעים איך אומרים סטלן בגרמנית? כי לי אין מושג.
זה לא סתם שתחנות מרכזיות מקושרות לסמים. הסמים הם האלים הקטנים של התחנה. הרבה אנרגיה וכסף נוצרים מתוך תנועה בין מקומות. זה מה שנקרא "טראפיק", וזה נכון גם לגבי אנרגיה יצירתית. לא סתם הלהיטים הכי גדולים נכתבו ברכבות ובאוטובסים. בחודשים האחרונים אני מזגזג בטירוף במשולש של ברלין, ירושלים ותל אביב כמו ילד שעושה פארקור. נראה לי שאני מנסה לצבור אנרגיה ככה, לעלות גבוהה לאנשהו.
כשאתה זז ממקום למקום אתה מקבל את כל מה שהשארת מאחור בתור זיכרונות. אם תיקח זיכרון, תטבול אותו בהווה ותטגן אותו עם מוזיקה – אתה עלול לקבל שיר. ואם יש לך שיר – סימן שאתה בדרך לאנשהו. לפחות ככה נראה לי.
האלבום החדש "אומץ הומלס" של רייסקינדר. צילום: קלרה ג'והנה מישל
"אומץ הומלס" הוא אלבומו החדש (השביעי במספר) של יוצר הרוק האלקטרוני רייסקינדר (הידוע גם כאסף עדן). כשהוא תקוע בברלין מוכת הקורונה, בלי יכולת לחזור לישראל, ללא בית ואחרי התפרקות מערכת יחסים של 7 שנים, יצר עדן את "אומץ הומלס" באחת התקופות המאתגרות של חייו. בהפקת האלבום לקחו חלק גם רם אוריון והמוזיקאית היפנית מיהו שימומורה. האלבום יושק במופע מיוחד ב-23.9 במועדון הגגרין, עם מופע להקה חד פעמי ואורחים.להזמנת כרטיסים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
במדינה עם תרבות עשירה יותר של דיסקו-רוק "הריגוש שבנפילה", שמתעלה על קודמיו, היה הופך לאלבום קאלט. ורייסקינדר ממשיך להיות רייסקינדר - אפשר להגיד על זה תודה ולשתוק
על גבי העטיפה של "הריגוש שבנפילה" מופיע הכיתוב "רועיפרייליךוהמתוקיםרצחהריגוששבנפילה", שמהווה רמז שמן (וארוך בעיקר) למסרים הקלאוסטרופוביים והצפופים של פרייליך. ההשלמה הסגנונית היא ברקע השחור ובפרייליך עצמו שנצרב עליו סטטי, קפוא – אבל עדיין אפשר לחלץ את הגרוב מהתנועה של זרועות הידיים שלו. אם זאת לא מחווה ל"The Idiot” של איגי פופ, זאת הייתה יכולה להיות אחת מכובדת למדי. אולי בכלל מבוצע שם הריקוד של ג'יימס מרפי מ-"This is Happening” של LCD סאונדסיסטם, או "Stop Making Sense” של טוקינג הדס. הפסים הסגולים שצויריו על פניו יכולים גם הם לרפרר לפרינס או ל”Mirror” של דה ראפצ'ר. איך שלא יהיה, פרייליך מופעל על ידי המנוע הכבד והעוצמתי של גיבורי ניו ווייב, דיסקו-פאנק ופאוור פופ.
פרייליך – כמו חלק ממוריו – הוא לייט בלומר בהגדרה. את האלבום הראשון שלו עם נערות ריינס הוציא באמצע שנות השלושים לחייו. אחר כך הגיע אלבום נוסף עם הלהקה ("נשמור על החברים"), ורק ב-2014 הוציא אלבום תחת שמו ("מעלה עשן"). ארבעה אלבומים לאדם בן ארבעים ומשהו הם הספק סביר מינוס, אלא שכל אלבום של פרייליך – מהראשון של נערות ריינס ועד "הריגוש שבנפילה" שיצא בשבוע שעבר – הוא חתיכת אלבום. במדינה עם תרבות עשירה יותר של דיסקו-רוק ושירה אקספרסיבית, לפחות שלושה מתוך הארבעה היו הופכים לקאלט.
הסיפור של פרייליך הוא סיפור עגום אבל מוכר בישראל: מגיע יוצר ייחודי עם משא כבד של יצירות ניו וויביות, עשירות, שמעבר לחוכמה ולניואנסים המוזיקליים גם קנאיות לצורך לבדר, לעשות כיף – ועם כל זה, הוא מצליח בקושי לפרוץ את גבולות הפיד שלו. זאת הייתה יכולה להיות המסיבה הכי טובה בעיר, אם מישהו למעט הקרובים היה מגיע אליה. ל"ריגוש שבנפילה", שמתעלה על קודמו בכל קטגוריה (לחנים, הפקה, עיבודים וליווי), צפוי עתיד דומה – אבל האשמה היא לא על פרייליך, אלא על האנאליות הישראלית שכל הפרה שלה, אפילו המינורית ביותר, היא מקור לתקווה.
"הריגוש שבנפילה" נפתח בשיר "אחד מהשניים", שהעיבוד האייטיזי והמחוספס שלו מניף את הקול המוחצן של פרייליך לקצה, סוחט ממנו את המיטב. הליווי הרפטטיבי של הבס וסולו הגיטרה שמושך את הכל עד לדעיכה הם סיום נהדר לשיר שהפזמון שלו נהדף על ידי הבתים, ואלה המילים: "את מחטטת בין צרור מכתבים / בהם סימנת באדום רק מילות אוהבים / בין השורות את מותחת קווים / מצליבה רמיזות איך היינו כנים". בהמשך מגיע אחד הטראקים הבולטים – "מתי? עכשיו!" – ממנו נלקח השם "הריגוש שבנפילה". הקול המפוצץ טסטוסטרון של פרייליך הופך לעגול, רך, נגטיבי לקול שנשמע ב"אחד מהשניים", עד שמגיעה ההשתוללות והנחרצות בפזמון "מתי? עכשיו!". פרייליך מתגלה (שוב) כמפלצת דו-ראשית, מולטי-משמעית.
מעבר למלודיות ולעיבודים היפים שמתבטאים גם בשירים כמו "תן", "כל אחד יכול לראות" ובלהיט הדיסקו-ווייב "אף פעם לא אהיה רקדן" – בולטת במיוחד הכתיבה הרוקבילית. לפרייליך יש אינסטינקטים זרים, לא ישראלים, והוא מצליח לכתוב משפטים מפעימים כמו "כשאין לך אף אחד / והמוזיקה גוועת / והאור בחוץ נדלק / מאיר ספינה טובעת / את מפנה לך את היום / בלב לבו של קיץ / ונוסעת אל מקום / שקראת לו פעם בית", לבצע אותם בפרייזינג לא מוכר, ולהישאר עברי מכף רגל ועד ראש. העבריות שלו אקסטטית, סוחפת, לא נשמעת מקרטעת כמו במרבית הביצועים של זמרי רוקנ'רול מקומיים. זאת אמנם תכונה שהוא סוחב עוד מהאלבום הראשון של נערות ריינס – אבל הפעם הוא עלה מדרגה בעזרת אביחי טוכמן שעשה קסמים באולפן.
לא כל השירים ב"הריגוש שבנפילה" זהים ברמתם – "זאב, זאב" היפה כל כך הולם את פרייליך, אבל "הצלחה" שמגיע מיד אחר כך סותם אותו וזה חבל. גם "צלילה חופשית" משאיר תחושה מעט ריקה והעיבוד החי שלו לא מוציא ממנו אנרגיות ייחודיות. אבל עם כל ההסתייגויות הקטנות, פרייליך הוציא אלבום מצוין שצריך להתנגן בסטרימינג של כולם. מתי? עכשיו.
רייסקינדר – זועם ומהופנט
"מיקרופון – צ'ק / המוח שלי – צ'ק / יד שמאל – צ'ק ויד ימין – צ'ק / לופים צ'ק". ככה אמור היה להיפתח "זועם ומהופנט" אילולא כל דבר שעובר תחת ידיו של רייסקינדר (אסף עדן) היה מתעקם. אין עוד אחד כמותו ובמחתרת הבורגנית של לבונטין 7 האקספרימנטליות של רייסקינדר שייכת לו, אך ורק לו. כמו ב"משהו אחר קרה" שיצא ב-2014 בהפקת רם אוריון, גם ב"זועם ומהפנט" עדן מתרחק מהקלטות חובבניות מדי ולוקח את הנונסנס, הצלילים והמסרים הסוריאליסטיים שמלווים אותו לאורך הקריירה לאולפן מקצועי, מחוץ לחדר הקלטות מאולתר ומייספייסי.
היצירה של עדן תודעתית, יש בה הומור אבל אין אף אדם שיסביר את הפאנץ' או יקליל אותו. הצחוק אמור להיות אינסטינקטיבי, לעבור דרך החושים. "אני וקליאופטרה באותה אמבטיה / אבא שלה במאפיה / שמי הוא ארכיפלג / אני בן של מלך / ועכשיו אתם רוצחים את הנשמה שלי". העבודה האולפנית של רייסקינדר לא שונה מהופעות היחיד שלו עם הסמפלר – יש צלילים דגומים שעדן מתפעל, מעוות ושובר, והם עוברים בשלמות גם באלבום.
עדן, ספק ווירדו ספק גאון, נשאר באזורים הנוחים לו, אנטי-גיבור פופ, מזייף ככל שניתן וכותב משפטים כמו "פרנק סינטרה מזיין בקבר את גודזילה / קוונטין טרנטינו מת כשהמסיבה התחילה". היצירה שלו נשארת איזוטרית, תוחמת את עצמה בגדר שאי אפשר לפרוץ (אלא אם תצרחו ואז מישהו, אולי, יפתח לכם). בשביל חובבי הז'אנר זאת עוד מנה גדושה של רייסקינדר. בשביל ההייטרים, זאת עוד מנה גדושה של רייסקינדר. תאהבו אותו או לא – זה מה שיש לו להציע.
"זועם ומהפנט" אמנם לא מחדש הרבה או מבשר משהו יוצא דופן שלא נשמע קודם לכן ביצירה של רייסקינדר, אבל על שירים כמו "מי זוהר בחושך", "פגישה עם המורה שלי לקולנוע ו"עוד נשיקה אחת מהגלים" – אפשר להגיד תודה ולשתוק.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
רייסקינדר, מהאמנים הבולטים בסצנת האינדי הישראלית, מוציא אלבום שישי שממשיך את מסורת הלואו-פיי שמתיכה רוקנ'רול גראז' עם אלקטרוניקה וסימפולים, אבל עם סאונד חדש ונוטף גרוב. לכבוד צאת "זועם ומהופנט" – שמוצע כאן להאזנת בכורה – שאלנו את רייסקינדר כמה שאלות קשות.
מה השייק האהוב עליך?
סטטיק ובן אל.
עראק או טובי 60?
חלב.
מה המקום הכי מכוער בתל אביב?
החור באוזון מעל קניון עזריאלי.
תאר את הדירה הכי מחורבנת שגרת בה.
קפסולה של מכונת אספרסו מלאה בגליונות של טיים אאוט ברלין.
על מי אתה זועם וממה אתה מהופנט?
תקשיבו לפאקינג אלבום.
מי המוזיקאי הכי מחרמן בעיר?
ללא ספק הצל.
מה אתה עושה בשבתות?
רואה סדרות.
מי יתארח בהשקה בבארבי?
אף אחד.
מתי רם אוריון יהיה ראש עיריית תל אביב?
כשהוא באמת ירצה.
מה מייחד את האלבום החדש מהקודמים?
גלגל"צ יעופו עליו.
רייסקינדר ישיק את "זועם ומהופנט" בבארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, בשבת (7.4) 20:30,55 ש"ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
להקת האינדי הניו זילנדית הכי מגניבה שלא הכרתם תגיע להופעה מיוחדת בתיאטרון תמונע כחלק מסיבוב ההופעות האירופאי שלה. תיאטרון תמונע, שונצינו 8, 21:15, 129 ש"ח.לפרטים נוספים
אל ביתם של אלונה ועודד מגיע זכריה, חבר מן העבר של עודד, המרותק בכיסא גלגלים. ככל שמצבו של זכריה משתפר, כך יחסיהם של הזוג הולך ומתערער. עם: אוהד קנולר, יעקב דניאל ומעיין ויסברג. תיאטרון תמונע, שונצינו 8, 20:00, 40 ש"ח.לפרטים נוספים
הנוקמים 2: הילה רוח ורייסקינדר
הופעה משותפת ומרגשת של שניים מיוצרי האינדי המוערכים בסצנה. לפני ואחרי על העמדה: די.ג'יי יונדר. בוקסא, שד' רוטשילד 31, 22:00, כניסה חופשית.לפרטים נוספים
דני שושן מתארח בבלוז & בוז
ליין הבלוז התל אביבי יארח הערב על במת הג'אם את סולן להקת הצ'רצ'ילים. לאחר מכן יתקיים הג'אם הרגיל. בוטלג, קינג ג'ורג' 48, 30 ש"ח, 22:00 (לאחר ההופעה של דני שושן הכניסה תעלה 10 ש"ח).לפרטים נוספים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![האלבום החדש "אומץ הומלס" של רייסקינדר. צילום: קלרה ג'והנה מישל](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2023/09/Ryskinder-Ometz-PR-photo-credit-Klara-Johanna-Michel-1000x953.jpg "האלבום החדש "אומץ הומלס" של רייסקינדר. צילום: קלרה ג'והנה מישל")
