אדוארד נורטון חזר וכדאי שתראו על מה הוא עבד 20 שנה
"עיר יתומה", סרטו החדש של נורטון, שואב השראה מאירועים היסטוריים במנהטן ומהפילם נואר. הוא לא דורך על אף מוקש קולנועי בדרך
אם שאלתם את עצמכם לאן נעלם אדוארד נורטון, שכמעט לא נראה על המסך מאז "בירדמן" לפני חמש שנים, הנה התשובה. "עיר יתומה", שאותו כתב, הפיק וביים, הוא פרויקט שהעסיק אותו כ-20 שנה, מאז שרכש את הזכויות על ספרו של ג'ונתן לת'ם. מה שהחל כהזדמנות מפתה לגלם בלש עם תסמונת טורט – מהתפקידים שעליהם זוכים באוסקר – הלך ותפח למשהו הרבה יותר גדול. בינתיים איל הנדל"ן מניו יורק נבחר לנשיאות, והאמירה החברתית של הסרט התחדדה ושבה להיות עדכנית ביותר. כמה טוב שהאמירה הזאת מושקעת בסרט רציני ומעניין, שנוצר באהבה ובתשומת לב.
עלילת הספר, שיצא לאור ב-1999, מתרחשת בזמן שבו נכתב. נורטון השאיר מעט מאוד ממנה והעביר את הדמויות לשנות ה-50 של המאה שעברה, עידן מתאים יותר לשפה ולסגנון של הסרט, שנשאלו מהפילם נואר – ז'אנר שהתפתח בשנות ה-40 ופחות או יותר נשאר שם. נורטון מגלם את ליונל אסרוג, עוזרו של בלש (ברוס וויליס), שקיבץ סביבו נערים מבית יתומים ושימש להם כדמות אב. כשהבוס נורה במסגרת העבודה, ליונל יוצא לחקור מי ולמה, ומגלה מערכת של שחיתות עירונית גורפת.
![מתוך "עיר יתומה"](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/11/motherless-brooklyn-1-1000x563.jpg "מתוך "עיר יתומה"")
העלילה המפותלת שואבת השראה משני מקורות עיקריים – האחד היסטורי, השני קולנועי. דמותו הבריונית של אלק בולדווין כמוזס רנדולף הממונה על הפיתוח העירוני, מבוססת על רוברט מוזס, איש אדיר כוח שמשנות ה-30 עד ה-60 מחק שכונות שלמות בניו יורק ובנה במקומן כבישים, איצטדיונים ושאר פרויקטים עירוניים. מולו עמדה בפרץ רק ג'יין ג'ייקובס, שנאבקה להציל את השכונות של דרום מנהטן (דמותה הופיעה בפרק הרביעי בעונה הראשונה של "גברת מייזל המופלאה"). בסרט קוראים לה גבי הורוביץ, והיא מגולמת על ידי צ'רי ג'ונס, שחקנית תיאטרון מהוללת המוכרת גם מתפקידי משנה בולטים בטלוויזיה (לאחרונה, מיליארדרית ב"יורשים").
המודל הקולנועי ששימש את נורטון הוא "צ'יינהטאון", הפילם נואר המופתי של רוברט טאון ורומן פולנסקי מ-1974, שגם הוא שיחזר מקרה היסטורי של שחיתות נדל"נית משנות ה-30 כאמצעי לבקר את אמריקה של ניקסון. "עיר יתומה" אינו ניחן בחדות ההבעה ובעוצמה הטראגית המהממת של הסרט ההוא, אך הוא נבון ועתיר שכבות. גם כאן מעורבים בדרמה סודות משפחתיים אפלים, אבל באופן אירוני מה שנחשב לבר סחיטה בשנות ה-50 השמרניות הוא לא יותר מפרט טריוויה היום.
המפגש הראשון עם הטיקים הלא רצוניים של ליונל מייצר רושם שהסרט עומד להיות מין "איש הגשם" שכזה, אבל לא כך הוא, וכמה טוב שכך. כי גם אם בתחומים מסוימים הוא חסר ניסיון כילד, ליונל הוא בחור פיקח עם עמוד שדרה ערכי. התסמונת שלו גורמת לו למבוכה עם אנשים בכלל ועם נשים בפרט, אבל היא אינה משתלטת על דמותו. נורטון מגלם אותה בכנות נוגעת ללב, ועם הזמן אנחנו אף מסוגלים לקבל אותו כגיבור רומנטי – קו עלילתי שמוסיף לסרט רכות נעימה.
יש בסרט עוד לא מעט דמויות מאוירות היטב שהופקדו בידיהם של שחקנים מחוננים כווילם דפו, בובי קנבלה, מייקל קנת' וויליאמס (עומאר מ"הסמויה") והכוכבת העולה גוגו מבת'ה רו, וכולם עושים עבודתם נאמנה. הזמן הרב שהושקע בפיתוח התסריט ובשיוף הפרטים הקטנים מורגש היטב בשלמות של היצירה. הבימוי קורקטי בעיקרו, ונורטון בתבונתו נמנע מלהפוך את סרטו ללקסיקון של מאפיינים נואריים (טעות שהכשילה, למשל, את "יחידת גנגסטרים" עם ריאן גוסלינג ואמה סטון ואת "חי את הלילה" של בן אפלק) ורק פה ושם זורה על הסרט תבלין של צלליות גדולות בלילה אפל. זה סרטו השני של נורטון כבמאי, אחרי הקומדיה הרומנטית החיננית "לשמור אמונים" מ-2000, ובהחלט אשמח לשוב ולצפות בעוד סרט שלו בעוד 10-20 שנה.
ציון:4/5
סרט על:בשנות ה-50 בניו יורק, עוזר בלש חוקר מי ירה בבוס שלו
ללכת?כן. פילם נואר אינטליגנטי ומעניין ומלא אמפתיה לגיבוריו
Motherless Brooklyn בימוי: אדוארד נורטון. עם אדוארד נורטון, אלק בולדווין, גוגו מבת'ה-רו, בובי קנוולה, ווילם דפו, ברוס וויליס. ארה"ב 2019, 144 דק'
