יוון מתרחקת. לא בגלל הפגנות וימי זעם שמנופחים בתקשורת הישראלית, אלא בעיקר בגלל מחירי הטיסות ויוקר המחייה. כשצריך להוציא מאות דולרים רק על כרטיס, וביוון בשיא העונה חם, יקר ולמקומיים אין יותר סבלנות – כבר עדיף לוותר ולהישאר בארץ במזגן. אספנו עבורכם את המנות שהכי מזכירות את הקולות של פיראוס, שחלקן מוגשות עם נוף לים. חיפשתם מנות יווניות בתל אביב? שברו צלחת ובואו איתנו.
>>סטייק האוס שנאמן לעצמו וקבב שנותן בראש. העיר של עומר לגזיאל

על סלט יווני דילגנו, כי עדיף להכין בבית – עגבנייה ומלפפון חתוכים לצ'אנקים, כמה עיגולי פלפל ירוק כהה ופרוסות בצל סגול, קצת זיתים וקצת צלפים ומעל פרוסה עבה של גבינת פטה, מעל זה שמן זית, מעט חומץ יין ואורגנו – והנה חסכנו לכם לפחות 50 ש"ח. חוץ מזה, בגרסאות שמוגשות בעיר יש רוקט, ארטישוק מוחמץ ושטויות שיגרמו לכל יווני התמוטטות עצבים. אנחנו לא נגד פרשנויות, אבל במקרה זה זה כמו לשים טחינה על גיוזה ולקרוא למנה פיוז'ן – פשע קולינרי עם תעודת זהות מזויפת. עזבו אתכם, בואו לאכול כמה מנות יווניות באמת מושלמות.

>> 18 מסעדות הדגים הכי טובות בתל אביב
>> המקומות הכי טעימים בשוק לוינסקי

1. פאבה ובשר מפורק | אוזריה

קוראים לה אוזריה, ובימים אלה ממש היא חוגגת יום הולדת 13, אבל אם נודה באמת, המסעדה האהובה בשוק לוינסקי אינה באמת בית מרזח יווני. במקום זאת, שפית אביבית פריאל מוסיפה השפעות מספרד שרק משדרגות את הטעמים, כמו במקרה של הפאבה – ניגוב מסורתי מאפונה צהובה חצויה, החומוס של היוונים אם תרצו. תוספת "בשר" מפורק של רידיפיין משלימה את המנה, ומקרבת אותה לגרסת המזה"ת לחומוס עם בשר, כדי שנרגיש ממש בבית.78 ש"ח.
מטלון 44, תל אביב

2. ספנקופיתה | קלמטה

המסעדה היוונייה הוותיקה מיפו העתיקה מככבת בכל רשימת המסעדות הכי רומנטיות/עם נוף/מול השקיעה, כי לפנורמה הכחולה שנשקפת מהחלון אין מתחרים בכל גוש דן. אחרי שנרגעים מהים וסירות הדייגים, אפשר למצוא בתפריט כמה פנינים אותנטיות כמו ספנקופיתה – מאפה בצק פילו פריך וזהוב במילוי תרד וגבינות פטה ומנורי. תוספת קולי עגבניות וביצה קשה אמנם קורצת לג'חנון של שבת בבוקר, אבל במקרה הזה היוונים מנצחים בגדול.52 ש"ח.
כיכר קדומים 10, יפו

3. גירוס עגל וכבש | סופלקיה גרקו

שף תומר אגאי שהקים את הפרויקט כבר התעופף לפרויקט אחר, אבל הסופלקיה נושאת עדיין את טביעת האצבע שלו, ואת התעוזה והאיזון מימי סנטה קתרינה. בגרסה שלו למנה היוונית האיקונית תמצאו נתחי עגל וכבש על פיתה יוונית קלויה ומרוחה בשמן זית ואורגנו, עם בצל ועגבנייה בגריל, סלסה ורדה ויוגורט שום־שמיר או טחינה – לא בדיוק כמו במקור, וגם המחיר לא דומה, אך במבחן התוצאה מתקבל יופי של ביס.78 ש"ח.
גרינברג 25, אזורי חן תל אביב

4. כדורי זוקיני | יאסו תל אביב

מאחורי הכותרת הפשוטה לכאורה מסתתר המאזה (מזאט, בתרגום משובש) המושלם, שמצליח לגנוב את ההצגה גם בשולחן עמוס צלחות ביוון: כדורי קישואים וגבינות פריכים בחוץ ורכים בפנים עם קרם פלפלים ושמנת חמוצה. קלאס באפס מאמץ, בפרט כשמישהו אחר מטגן.48 ש"ח.
הירקון 105 תל אביב

5. סובלאקי קבב | אלבי

עבור תיירים שמגיעים ליוון, סובלאקי הוא שם גנרי לבשר. אין לנו עם זה שום בעיה גם בתל אביב רבתי, במיוחד כשהסובלאקי קבב באלבי מוצלח כל כך: קציצות קבב עסיסיות עם עגבנייה ובצל חרוך על פיתה שסופגת את המיצים והופכת בעצמה לתענוג מושחת. במקום צזיקי תקבלו טחינה חצילים, מחיר פעוט תמורת קירוב לבבות. המחיר, לעומת זאת, פחות מקרב לבב.76 ש"ח.
עמיעד 14, יפו

6. קלמארי מטוגנים | שבתאי היפה

טברנה פשוטה ושמחה שממשיכה מורשת בת יותר מ-60 שנה באווירה שמזכירה מסעדות משפחתיות באיים. המזאטים והדגים נהדרים אבל לנו יש חיבה פרוורטית לקלמארי מטוגנים – מנה אהובה בטברנות ביוון, שהולכת מעולה עם בירה קרה או אוזו. כמה פשוט, ככה טעים.120 ש"ח.
הצורפים 38, יפו

7. מוסקה | אולימפוס

עוד מוסד אהוב שמזכיר בפשטותו ימים אחרים: אולימפוס החלה את דרכה בשוק לוינסקי בשנת 1932, ומאוחר יותר עברה למשכנה הנוכחי – אך הטעמים, האווירה ואפילו התמונות על הקירות לא השתנו. בתפריט יש מציאות נהדרות – אנחנו חותמים בעיניים עצומות על איקרה וקציצות פראסה – אבל המוסקה נחשבת ליהלום שבכתר, ובצדק. שכבות חצילים מטוגנים, בשר טחון ושמיכת בשמל רכה (ללא חלב מטעמי כשרות) עושים כבוד למורשת. המחיר מיושן בקטע טוב גם הוא.45 ש"ח.
קרליבך 7, תל אביב

8. ברבוניות מטוגנות | ברבוניה

נכון שזו לא בדיוק מסעדה יוונית, אבל ברבוניות מטוגנות הן מנה יוונית לכל דבר ועניין – ובמסעדת ברבוניה היא פשוט מושלמת: ברבוניות מקומחות ומטוגנות בשמן עמוק עם פלח לימון, וזהו. רק הים חסר, אבל יש דרך לפתור את העניין אם יורדים לחוף ומזמינים משלוח. תודו שזאת הברקה.110 ש"ח.
בן יהודה 192

• אוכלים שותים
• אוכל יווני
• אוזריה
• יאסו
• אולימפוס
• אלבי

>> נטלי מרכוס היא מהטובות שבתסריטאיותנו ובימאיותנו, יוצרת "היהודים באים", "צפוף" ו"הנחלה", תסריטאית ב"פאודה", "טהרן" ו"זהו זה" ובימאית בסדרות "צפוף", "לבד בבית" ועוד. מרכוס תקח חלק באירוע CoPro TV, הכנס הבינלאומי הראשון בישראל המוקדש כולו לתוכן טלוויזיוני מתוסרט. הכנס, שמאורגן על ידי עמותת קופרו במסגרת המהדורה ה-27 של שוק הקופרודוקציות הישראלי, יתקיים ביום חמישי הבא (29.5) בבית ציוני אמריקה.אתם רוצים להיות שם.

>> היכל שבו נרקמים חלומות וגן ילדים פלאי // העיר של מיכל ויץ
>> מרכז מסחרי מהסבנטיז וחופש לבחור // העיר של מיכל שרון

1. טיילת הפארק החופי // חוף תל ברוך

לכל תל אביבית יש את החוף שלה, ומאז שעברתי לצפון העיר גיליתי את חוף תל ברוך. באמצע שבוע הוא ריק לגמרי, בחלקו הדרומי יש לגונות קטנות שברגע שאני מתיישבת באחת אני לא קמה כמה שעות טובות, ולא מזמן פתחו אתהטיילת החדשה שממשיכה לחבר את קו החוף צפונה. השביל משתלב בטבע הפראי בלי להתערב בו, ובחלק הכי גבוה ישנה נקודת תצפית, שביום טוב רואים ממנה את כל החוף עד יפו. זה יפה ומנחם.

2. בית של סולידריות

הפרויקט המדהים של דניאל קנטור ועלמה בק, שהחל בחלוקת סלי מזון בימי הקורונה, הפך למתחם אקטיביסטי-תרבותי בבית רומנו. יש שם הופעות, הרצאות, הקרנות, היוצרים מופיעים בהתנדבות, וכל ההכנסות מהכרטיסים הולכות לתרומות. אם אתם יוצרים שמחפשים איפה לתרום ואתם לא מפחדים להביך את עצמכם מול קהל – לכו תשתתפו בדיבייט של דנה פרנק או בערב כשלונות של עמית חכמוב, ואם אתם רוצים לתרום ואוהבים לראות יוצרים מביכים את עצמם – תקנו כרטיסים. זה רווח נקי לכולם.
בית רומנו, דרך יפו 7

3. בר 51

הבר הפך כבר מזמן למוסד קולינרי תל אביבי שכולם מכירים, האוכל של מושיקו גמליאלי, האווירה, הצוות, פשוט הכי טובים בעיר. זה המקום שאני אביא אליו את האורחים השווים שלי מחו"ל, אבל גם את הילדים השווים שלי מהבית, וכ-ו-ל-ם יריבו על האניולוטי האחרון. הבר זה תמיד רעיון טוב. כמו פריז.

4. אוזריה

בשלוש מילים – הכרובית של אביבית. באחד הלוקיישנים האהובים עלי בעיר בשוק לוינסקי, אביבית פריאל אביחי מכינה אוכל כל כך טעים ומשמח. זה המקום לבוא אליו כשרוצים להיזכר שכיף פה. אני תמיד יוצאת משם שיכורה ומחויכת.
מטלון 44

5. תיאטרון הבית

התאטרון העצמאי ביפו, ששוכן בסטודיו של ניסן נתיב, הוא תזכורת לזה שאומנות זו שפה שאפשר לחדש בה כל הזמן, ולא צריך הרבה בשביל לעשות את זה. לאחרונה צפיתי שם בהצגה ״מוות קטן״ של מיטל רז ובמופע המחול Everything Must Go של דנה רוטנברג שהעיפו לי את המח והרחיבו שלי את הלב.

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית חדשה. החלום להחיות את קו 100 לקהיר התנפץ למפגע תברואתי וחברתי שחייבים לטפל בו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שלומי שבן באופרה לכבוד 20 שנה לאלבום "עיר". אחרי שנתקפתי הלם ואז דיכאון בהכרה שעברו 20 שנה – ולא חודשיים – מאז שהייתי בת 20, נותרתי ללא מילים מהמופע המרהיב הזה שכולו שיר אהבה של משורר לעירו. בכיתי במונולוג "תודה וסליחה תל אביב" שהזכיר לי כמה הרגשתי תמיד בת מזל לגור פה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האמת שאני בתקופה שכל יצירה חדשה טובה מעוררת בי תקווה, תזכורת לכך שבני אדם יכולים לעשות גם דברים יפים ומרוממי רוח, ואפילו בזמנים הכי קשים. למשל הסדרה "ילד רע" של דניאל חן, רון לשם ומשה מלכה שביימה הגר בן-אשר, הפגיזה בנטפליקס והחזירה לי את התקווה שסיפור טוב יכול לחצות גבולות, גם אם הוא מסופר בעברית. והספר החדש ״שיעורים בפיתוח קול״ של דורית רביניאן שהתענגתי על כל מילה בו. אם אפשר לכתוב ככה – יש תקווה למין האנושי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה החטופים. זה הדבר הכי חשוב כרגע, להחזיר את החטופים. ולעצור את המלחמה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים לחברתי מרב שפר שחזרה ממש הרגע ממגורים בפריז (העיר שהיא תמיד רעיון טוב), הישר אל קיץ מהביל ומלחמה בתל אביב. היא מוכרת בעיר בתור "במבינה", עושה הצגות, סדנאות צחוק ואימפרו, ואנחנו כל כך זקוקים לאנשים אינטילגנטים ומצחיקים. מזל שהיא חזרה לעשות פה את מה שהיא עושה.

מה יהיה?
אם יש משהו שלמדתי באלפי שעות צפייה בסרטים – זה לא רק שהטובים מנצחים בסוף, זה גם מה שהקהל בקולנוע רוצה שיקרה.

• העיר שלי
• היהודים באים
• טיילת הפארק החופי
• בר 51
• אוזריה
• בית של סולידריות
• תיאטרון הבית
• תחנה מרכזית תל אביב
• שלומי שבן