"יומני אנדי וורהול" היא אחת מסדרות הדוקו המרהיבות שנחתו בנטפליקס, תיעוד בעל חשיבות היסטורית שמבוסס על יומניו עם טוויסט מקריפ באדיבות ריאן מרפי שהפיק את הסדרה וצפייה חובה לכל מי שתרבות הפופ חשובה לו
אנדי וורהול היה כנראה אוהב מאוד את נטפליקס. הזמינות, הכמות, האלגוריתם המשתכפל והפופיות האינסופית של שירות הסטרימינג הם קונספטים שהוא היה מזהה כנראה בקלות. האמן החשוב ביותר במחצית השנייה של המאה העשרים גילה, המציא ושכלל את הפופ כזרם אמנותי, והרבה לפני שזה היה מיינסטרים הפך בעצם גם את עצמו ליצירת פופ גדולה ומסעירה. לאורך חייו וגם אחריהם טופחה סביבו הילה אניגמטית והוא עצמו נהנה להטריל את התקשורת ולפזר ערפל ונצנצים על נסיבות חייו. ספרו האוטוביוגרפי "יומני אנדי וורהול" הוא המקום המרכזי שבו באמת חשף משהו ממחשבותיו. ועכשיו היומנים האלה הם סדרה שעלתה השבוע לנטפליקס.
זאת כנראה הדמות המעניינת ביותר שתראו בנטפליקס אי פעם: וורהול הוא אמן גדול מהחיים, ההערצה אליו חוצה דורות ומדיומים אמנותיים, והספר שעליו מבוססת הסדרה בנוי מזכרונותיו כפי שהכתיב אותם בין 1976 ל-1987, ימים ספורים לפני מותו. וורהול הכתיב לא פחות מ-20 אלף עמודים שנערכו לרב מכר בן 800 עמודים. את הסדרה הפיק ריאן מרפי, ומגע ידו הקאמפי מורגש בה היטב, מעוצב ומנצנץ למרחקים. הסדרה כוללת חומרים תיעודיים מרהיבים וראיונות עם הקרובים לו שנותרו בחיים ובגדול מדובר בצפייה חובה לכל מי שתרבות הפופ חשובה לו.
הטוויסט היפה והמקריפ מאוד של מרפי הוא שוורהול מקריין בעצמו את קטעי היומן שלו, למרות שהספר יצא רק אחרי מותו. את הקריינות של וורהול תפר מרפי באמצעות תוכנת אינטליגנציה מלאכותית שדגמה את קולו של וורהול והנפיקה את הטקסטים בקולו. התוצאה היא סדרה דוקומנטרית מהפנטת ומעוררת אי נוחות שמנסה ולפעמים מצליחה לחדור מבעד למסכה הוורהולית. תנו קצת פופ-ארט לנשמה שלכם.
