LSD

זמן השפעה:8־12 שעות.
היסטוריה:הסם סונטז במעבדה על ידי אלברט הופמן והפך עם השנים לחומר טיפולי נפוץ במיוחד עד שנאסר לשימוש בסוף שנות ה־60, כשזלג לרחובות והפך לסם המזוהה עם תרבות הנגד. לקח לאסיד הרבה מאוד זמן להתנקות מהתדמית ההיפית שהממשל האמריקאי הצליח להדביק לו.

האם הטיפול הפסיכדלי עומד להגיע למיינסטרים?

MDMA

זמן השפעה:4־7 שעות.
היסטוריה:עוד ב־1912 רשמה חברת תרופות גרמנית את ה־MDMA כפטנט. אך רק בשנות ה־60 החלו ניסויים שונים בחומר כדי לטפל בתופעות פסיכיאטריות שונות. בשנות ה־80 החומר הוצא מחוץ לחוק אחרי שנדד למועדונים והפך לסמל של תרבות הרייב. הוא כונה “סם האהבה״ והניע תרבות מחתרתית חדשה.

פסילוסיבין

זמן השפעה:4־6 שעות.
היסטוריה:אפשר לעקוב אחרי ההיסטוריה של פטריות הפסילוסיבין עד תקופת האדם הקדמון: הן תוארו בציורי קיר קדומים בצפון אפריקה. תיאוריות גורסות כי האדם הקדמון השתמש בפטריות כחלק מהטקסים הדתיים הראשונים. הפופולריות שלהן שבה רק עם ההתעניינות המחודשת בחומרים פסיכדלים בעולם המערבי.

איווסקה

זמן השפעה:עד שמונה שעות.
היסטוריה:האינדיאנים הקדומים איכשהו הצליחו לערבב שני צמחים הגדלים באזורים מרוחקים באגן אמזונס למשקה הזה. איוואסקה נצרכת בטקס שאותו מנחה שמאן, שיודע להכין את המשקה ולהדריך את המשתמש. בשנות ה־80 החלו אנשים ממדינות מפותחות להגיע לפרו, שם המשקה חוקי, ולייצא את הצמחים.

• אנשים
• פסיכדליה
• פטריות
• MDMA
• אסיד
• LSD
• סמים
• פטריות הזיה

• Facebook
• Twitter
• Email

אסאפ רוקי עשה אסיד בפסטיבל SXSW והמשיך משם לשלוש אורגיות ברצף. הוא העלה לחשבון האינסטגרם שלו סדרת תמונות אבסטרקטיות שרק במבט על הופכות ל"יצירת אמנות", ואיבד בעקבות הבחירה המוזרה 100 אלף עוקבים. אסאפ רוקי פגש נגן רחוב לונדוני, ולאחר ששמע שיר אחד בלבד שלו לקח אותו לאולפן, והדבר הוביל לחברות הדוקה ולשיתוף פעולה בחמישה שירים באלבום החדש של הראפר. הוא איבד את חברו הטוב והמנטור שלו, אסאפ יאמז, בגלל מנת יתר של סמים; פגש את מוס דף בגלריה בצרפת וטייל איתו ערב שלם כדי לספוג השראה; התחבר עם אייקון האופנה והמוזה מישל לאמי; שכב עם ריטה אורה וכנראה גם עם ריהאנה (כך סיפר ותיבל בכמה ביטויים נגועים במיזוגניה שסיבכו אותו).

בסופו של דבר, אסאפ רוקי (ראקים מיירס) הוא בחור צעיר שאוהב להתנסות: סמים חדשים, בחורות מלהיבות, טיולים לאירופה, מוזיקה, הרפתקאות ומה לא. על פניו כל פיסות המידע הללו הן קוריוז במקרה הטוב ורכילות במקרה הרע, אבל רוקי הוא בחור מורכב וחכם מאוד שמצליח לקחת את סך החוויות שלו – מהמוזרות, דרך הרעות ועד האלוהיות – ולהפוך אותן למוזיקה.

וכל החוויות האלה מרכיבות את "At. Long. Last. A$AP" – אלבום מצוין, אחיד ומהנה. אני מתרשם שהראפר, כמי שמאזין למנעד רחב של סגנונות מוזיקליים, מאגד כאן השפעות ישנות (ראפ דרומי, רוק קלאסי), טעמים חדשים (אסיד־ראפ, טראפ) ואווירה ייחודית שאפיינה גם את החומרים הקודמים שלו.

למעשה רוקי משלב את כל אלה באופן מהודק הרבה יותר מכפי שעשה באלבום הבכורה שלו, שפזל יותר לעבר המיינסטרים, וניכר בו שהמשתתפים משכו את רוקי לכיוונים שלהם כפי שהתבטא באופן המושלם בשיר עם סקרילקס. הפעם, אף שמדובר בענקים כמו קניה ווסט, ליל ווין ומארק רונסון, הראפר מושך את האורחים לכיוון שלו.

רוקי עבר הרבה בחמש השנים שחלפו מאז הפריצה הגדולה שלו. הוא איבד ומצא חברים, הפך לאייקון מוזיקלי ולאייקון אופנה, צבר מעריצים וגם לא מעט שונאים. באלבום החדש נדמה שהוא רק מנסה לצוף בין העומס החושי הזה וליצור מוזיקה שמעניינת אותו ואת המאזינים שלו. לכן "At. Long. Last. A$AP" מסמל התייצבות מצד אחד והתפרעות מנגד. ממש כפי שנרמז בשם האלבום, נראה שהראפר אכן עומד להישאר בסביבה עוד זמן רב, כאמן מעניין ומתפתח שרק מנסה לחוות את החיים.

השורה התחתונהזה הזמן להתנסות. A$AP.

• ביקורות
• ביקורות מוזיקה
• אסיד
• קנייה ווסט
• אסאפ רוקי
• תרבות