• Facebook
• Twitter
• Email

תארו לעצמכם אירוע גדול המקבץ את מרבית הסטודנטים העוסקים בספורט על בסיס יומיומי, הפאנג'ויה של הספורטאים, ככה זה הרגיש לפחות באליפות החורף של אס"א (איגוד ספורט אקדמי), שנערכה בחודש שעבר באילת. ארבעה ימים של תחרויות בהן השתתפו למעלה מ־340 סטודנטיות ו־580 סטודנטים מ־24 אוניברסיטאות ומכללות, ב־14 ענפי ספורט שונים. משלחת אוניברסיטת תל אביב מנתה 70 ספורטאים, אליהם הצטרפה יחידת הספורט של אגודת הסטודנטים. המשתתפים התארחו על בסיס "הכל כלול" במלון קלאב הוטל אילת.

זו לא עוד תחרות ספורט. אליפות החורף של אס"א ישראל החלה כאליפות הגלשנים הבינלאומית של אס"א לפני 18 שנים. תחרות הגלשנים מוקדשת לזכרו של עופר בוצר ז"ל, מראשוני גולשי הרוח בישראל, מאמן וספורטאי מצטיין. במשך השנים התווספו עוד ועוד ענפי ספורט לאליפות, כך שהיום ניתן למצוא בין היתר אופני שטח, אקווטלון (ריצה של שלושה ק"מ, שחייה של 400 מטר בים ולבסוף ריצה של 1,500 מטרים), גלשני מפרש, דיבייט, סקווש, ריצת שטח, שחמט ועוד. לצד אלו נערכו השנה תחרויות בענפים ניסיוניים, ללא ניקוד: קרוס־פיט, מטקות וטיפוס ספורטיבי. "הסטודנטים חזרו מאוד מרוצים מהתחרות, מגובשים ובעלי רצון להמשיך להתחרות ולייצג את הקמפוס במגוון תחרויות נוספות במהלך השנה", מסכמת ליאן פרידמן, מנהלת יחידת הספורט.

היו כאלה שהביעו אכזבה על כך שבוטלה "חובת" הספורט באוניברסיטה, בתחילת העשור הקודם. לטענתם הספורט תורם לשיפור המוסד האקדמי ומוסד אקדמי שטוב בספורט, טוב בלימודים. הטכניון, כאמור, היה המוסד האקדמי הגדול והמוביל, ולא בכדי משלחת הטכניון הייתה הגדולה ביותר מבין כלל המשלחות וגם זו שזכתה בדירוג הנקודות הגבוה ביותר. שם למשל ובמקומות אחרים, הספורטאי מקבל הטבות והכרה מהמוסד ומצידו יש לו המחויבות להגיע לאימונים ותחרויות. בבינתחומי הסיפור קצת אחר מהטכניון, בדומה לקולג'ים בארצות הברית, מושקע שם המון כסף בספורט ולכן מגיעים לשם הספורטאים הכי גדולים במדינה ואז ברור שגם שם יהיו ההישגים די גבוהים. לעומת זאת, יש מוסדות אקדמאים שהסטודנטים משלמים הרבה כסף כדי לנסוע לטורניר הזה ולטורינים נוספים, אך תודות למרכז הספורט שלנו שתורם המון כדי שיהיה ספורט באוניברסיטה, הסטודנטים שלנו נוסעים בחינם.

ואולי זה מסביר את התוצאות הטובות, אליהם הגיעו בארבעת בימים האלו חברי הנבחרת שלנו, המכונים SPORTAU שהשתתפו בכל ענפי הספורט והגיעו להישגים הבאים: מקום ראשון בקארטה אישי, מקום שני בריצת שטח בנים, גלישת רוח בנות, שחמט, טניס שולחן גברים. מקום שלישי בריצת שטח נשים, אקווטלון נשים, קארטה גברים ומים פתוחים נשים. בלטו במיוחד בהישגים בתוצאות ובזכיות עמרי בן ארי (טניס שולחן), ולדימיר אניסימוב (קארטה) ואופיר הלוי (גלישת רוח). בנוסף השתתפו ארבעה סטודנטים שנבחרו על ידי יחידת הספורט לכנס מנהיגות שגם כן נערך באילת. מטרת הקורס היא פיתוח מנהיגות העתיד בישראל. כחלק מתוכנית הקורס התקיימו הרצאות, סדנאות ותרגילים לפיתוח כושר מנהיגות, להתמודדות אישית ודיון בבעיות השעה בחברה הישראלית.

איך אתם מסכמים את ארבעת הימים?

"היה נהדר. הייתה ממש אווירה של ספורט וה'ביחד' הזה עם ספורטאים משאר המוסדות האקדמאיים היה ממש כיף. לגבי אילת- זה רעיון נחמד, אבל בשביל הגיוון הייתי חושב על האופציה לעשות את זה במקום אחר, או בתל אביב או בצפון", מספר תומר שלדג מנבחרת הכדורסל. רותם בוטוויניק, מנבחרת כדורסל הנשים מוסיפה: "כמו בשנה שעברה גם השנה היה ממש כיף. מבחינת הכדורסל היו תנאים טובים והייתה תחרות טובה. מבחינת הפעילויות מעבר לספורט, אני חושבת שבמקום אס"א הייתי מוסיפה יותר, ואת המיקום של אילת לא הייתי משנה."

• אצלנו בקמפוס
• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

אני יושבת בשורה השביעית בכיתה, כשלפניי שש שורות ובהן עשרות מסכי מחשב של סטודנטים. מרביתם פתוחים על קבצי וורד וחלקם על כל מיני משחקים, אולם איכשהו בסוף כולם מזגזגים בין החלונות אל עבר המסך הכחול האהוד על כולנו – הפייסבוק. 12 אלף מבין הסטודנטים, גולשי הפייסבוק באוניברסיטה וודאי יודעים מה זה TAUGAG, משום שהם עשו לייק לעמוד הפייסבוק. השאר לבטח שמעו על העמוד. "העמוד ששוחט את כל הפרות הקדושות באוניברסיטת תל אביב ומגיש אותן כמנה לצמחונים בגילמן", כתוב בתיאור העמוד. מה שמוכיח שהמנהל שלו בטח לא מתבייש לצחוק על כל מה שקורה בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה.

את העמוד, שהוקם לפני כשלוש שנים, מנהל לב סולודקין, סטודנט לשעבר מהאוניברסיטה, שסיים בשנה שעברה תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה. לב, שאוהב לדבר על עצמו בגוף רבים, מנסה להיזכר מה היה הטריגר שהוביל לפתיחת העמוד. "בדיוק התחיל גל עמודי ממים של אוניברסיטאות בפייסבוק ואנחנו קפצנו על גל", הוא נזכר, "הראשונים שהקימו עמוד היו האוניברסיטה העברית ושבועיים־שלושה אחר כך, ראינו כי טוב והקמנו אחד כזה גם, כי למה שלנו לא יהיה?". מאז הקמת העמוד ועד היום לב הוא המנהל הבלעדי, אולם יש לו חברים שעוזרים לו בתפעול השוטף וכמובן יש את הגולשים עצמם, שאחראים על השארת האש הדולקת בעמוד. "רוב העמוד מבוסס על תוכן שכותבים הגולשים", מסביר לב, "גולשים מכינים ממים וסטטוסים ושולחים לנו כל הזמן, אז אני צריך להיות עם אצבע על הדופק ולראות מה מתאים לפרסום ומה פחות מתאים לפרסום, למרות שאין לנו יותר מידי חסמים, כל עוד זה מצחיק זה כנראה יפורסם."

למי שלא מכיר נספר שעמוד טאו־גג זה עמוד של בדיחות, תמונות וביקורות על כל מה שרלוונטי לסטודנט בכלל ובאוניברסיטת תל אביב בפרט. כך למשל, לקראת אירוע הפאנג'ויה העמוד מתמלא בבדיחות על כל מי שהחליט להתחטב במיוחד לקראת המאורע; בתקופת המבחנים העמוד מתרכז בלצחוק על הייאוש, המשגיחים ומועדי ב'; בימי הבידינג העמוד צוחק על המערכת המסורבלת והמזכירות; כשהרשת גועשת בגלל אירועים פוליטיים או מדיניים העמוד משתתף ובשאר הזמן הוא בעיקר צוחק על אוכלוסיות היעד שלו – סטודנטים למדעי הרוח, חתולים בגילמן, עתודאים או פמיניסטיות.

אני משתפת את לב בתחושותיי שלעמוד יש מטרות קבועות שתמיד זוכות לאזכורים לא חיוביים ובדיחות על חשבונן. "נכון", הוא מאשר, "זה מצחיק והקהל אוהב את זה, אז זה מעגל שמזין את עצמו. יש לי חברים שלומדים בגילמן ויש לי חברים עתודאים אבל הם צוחקים על עצמם. זה הקו שמזוהה עם העמוד."

אחריי לפוליטיקה

ואם כבר הזכרנו קו שמזוהה עם העמוד, לא אחת נדמה כאילו לעמוד יש אמירה פוליטית מאוד מובהקת. לב מאשר ואף מוסיף כי זו מבחינתו זו אחת ממטרות העמוד. "המטרה העיקרית היא להצחיק אנשים ולהעביר את התקופה של התואר בצורה כיפית וקלה", הוא אומר, "אבל יש את המטרה האישית שלי שזה להעביר את הדעות האישיות שלי ושל סטודנטים רבים באוניברסיטה שמקבלות ביטוי מועט במסגרת השיח שקיים באוניברסיטה". לטובת מי שלא עוקב נספר כי העמוד מזוהה מאוד עם דעות מהצד הימיני במפה הפוליטית. "אני בן אדם מאוד פוליטי ואם יש לי את האפשרות לנצל את העמוד כדי להעביר את המסרים שלי אז זה מה שאעשה", ממשיך לב, "זה העמוד שלי ואני יכול לעשות איתו מה שאני רוצה. הוא לא קיבל חסות מאף אחד והוא לא הוקם על ידי אף אחד אחר", הוא עונה בצורה פוליטית למדי, "אבל אנחנו מנסים לאזן עד כמה שניתן בפרסומים שלנו וברוב הזמן אנחנו מתעסקים בפרסום תכנים שהם לחלוטין א־פוליטיים. בסופו של יום גם הציבור של הגולשים התעייף מזה", הוא מוסיף. סקירה של העמוד תאשר שרוב התוכן הוא אכן סטודנטיאלי אבל אי אפשר להתעלם מהתכנים הפוליטיים שהשתלטו על העמוד בעיקר בתקופת הבחירות. כשאני שואלת את לב אם הוא לא מפחד לאבד חלק ניכר מהקהל בשל דעותיו, הוא לא מהסס ועונה כמו פוליטיקאי מהשורה. "יכול להיות שאני מאבד קהל אבל אני מרוויח קהל אחר, אני לא מחפש להיות בסדר עם כולם, זו אף פעם לא הייתה המטרה שלי. המטרה שלי הייתה להצחיק אנשים ולהעביר את המסר ומי שלא טוב לו מוזמן ללכת. זו מדינה דמוקרטית."

אין תחרות

ואולי למעשה, לב מרשה לעצמו לעמוד איתן בדעותיו ולא לפחד מנטישת קהל בגלל שהוא היחיד באוניברסיטה. גם מי שניסה לקום ולהיות מתחרה של טאו־גג נפל בדרך. מה סוד ההצלחה? קשה לשים את האצבע, אבל כנראה שזה עובד. "אין לנו עמוד מתחרה. במבחן התוצאה העמוד שלנו שורד עד היום וכל השאר לא", הוא מספר, "היה בעבר עמוד שנקרא 'בורקסים בגילמן'. אלו היו חבר'ה מגילמן שהקימו עמוד חתרני שהמטרה שלו הייתה לפרסם איפה יש אוכל באוניברסיטה בכל מיני אירועים. הם היו משגרים עקיצות לעמוד שלנו והיו לנו כמה מלחמות ממים מצחיקות, אבל זה היה ברוח טובה. בעבר הוקם גם עמוד שנקרא 'טאו־פאן', שלקח את הפוסטים שלנו, עשה להם שיתוף אבל צנזר מסרים פוליטיים, אך גם הוא לא הצליח בסופו של דבר". אז מה סוד הקסם? אני מתעקשת להבין. "יתרון הראשוניות", הוא עונה לבסוף.

ואמנם זה שאין לטאו־גג מתחרים מבפנים, לא אומר שאין לו תחרות מבחוץ. מי שמבקר תדיר בעמוד טאו־גג לא יכול שלא להבחין בתחרויות שמתקיימות בינו לבין עמודים ממוסדות אקדמאים אחרים. "יש תקופות של מלחמות ממים בין האוניברסיטאות", מאשר לב, "למשל אנחנו יורדים על באר שבע שהם סטלנים, על הבינתחומי שהם עשירים והם צוחקים עלינו שאנחנו שמאלנים". לב מספר אך מעביר מסר ברור, "אין באמת תחרות בינינו ודווקא ההיפך הוא הנכון, כלומר: אם עוקבים רואים שאין בכלל תחרות וכן יש הרבה שיתוף פעולה. משתפים דברים אחד של השני."

השיחה שלנו עומדת להסתיים ואני חייבת להבין מה עתידו של עמוד הקאלט. האם יכול להיות שסטודנטים חדשים שעתידים להתחיל לימודיהם באוניברסיטה בשנה הבאה או בזו שאחריה לא יזכו להיות חלק מפלא הפייסבוקי הנפלא? לב כבר סיים את לימודיו באוניברסיטה ולדעתי זה מסמל את דעיכתו האיטית של העמוד עד גוויעתו הקרבה. עד מתי הוא ימשיך לפעול? אני שואלת בסקרנות תהומית, "עד מתי ימשיך לפעול?", הוא תוהה בקול. כנראה שגם לו קשה עם הסממנים המבצבצים מעבר לפינה המעידים על נפילתה המתקרבת של האימפריה הפרטית שהקים. "עד מתי שאנשים ימשיכו לאהוב אותנו כמו. מתי שנרגיש שנמאס לאנשים אנחנו נפסיק לפעול, אך בינתיים אוהבים את השטויות שלנו אז אנחנו ממשיכים". אני לא מרפה מעניין עתידו של העמוד וחייבת להבין, מי הולך להיות היורש? "אלוהים גדול", הוא עונה, "אני מניח שנצטרך לתת את הדעת בסוגיה הזו בחודשים הקרובים. מה שבטוח, הוא יהיה חייב להמשיך את תפעול העמוד ברוח העמוד המקורי."

• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• אצלנו בקמפוס

• Facebook
• Twitter
• Email

עודד ויס (יושב), בן 25, שנה ראשונה בפסיכולוגיה ותקשורת;ברק קרן, בן 32, שנה שנייה בכלכלה, חוג לאחר תואר Uאורי קול, סטודנט למדעי הרוח.

עודד הוא יו"ר תא מרצ באוניברסיטה.

"בדומה לתנועה שאנו חבריה, אנחנו פועלים בין היתר למען צדק חברתי, שוויון אזרחי, דו־קיום, נגישות ומודעות סביבתית, על־ידי ארגון הרצאות וסיורים, מפגשים עם חברי-כנסת ופעילויות שטח. מי שרוצה לשמוע יותר, מוזמן בחום לפגישות התא. אנחנו לא נושכים (חזק) ותמיד יש בירה וצ'יפס."

את העתיד עודד מקווה לראות בחיוב: "אני בהחלט מעדיף להתמקד בהווה. הלוואי שמה שאנחנו עושים עכשיו למען חברה צודקת, אחראית ואוהבת יותר יוביל לעתיד שבו לא יזדקקו לי בפוליטיקה."

על פעילותו בעתיד מספר ברק: "אולי אשתלב באחת העמותות לשינוי חברתי, אבל בכל מקרה אמשיך להיות מעורב ופעיל במסגרת המפלגתית ובאקטיביזם א־מפלגתי, דוגמת המחאה החברתית."

אורי הוא חבר בתא מרצ באוניברסיטת תל אביב. אורי מספר כי "מקדמים שלום, אהבה, חופש ועצמאות מדינית לעיר תל אביב". בעתיד אורי רואה את עצמו ממשיך לעשות את אותו הדבר – אבל בתשלום!

הודיה שחר, בת 23, שנה שנייה במדע המדינה ותקשורת

הודיה היא ראש תא הליכוד באוניברסיטה יחד עם עדי אטון, סטודנטית שנה שנייה לתאטרון. על פעילות באוניברסיטה מספרת הודיה: "המטרות שאני רוצה לקדם ברמה הסטודנטיאלית הן להחזיר את הציונות לקמפוס. המטרה שלי היא לאחד כמה שיותר סטודנטים ימנים, ציונים, אוהבי הארץ, למשימה המבורכת הזו. ברמה אישית ולאומית אני כמובן רוצה לקדם ולהשפיע על הצבעות עבור המחנה הלאומי. אנחנו לפני בחירות וצריך לגייס את כל הכוחות והמשאבים לשם כך.

את פעילותה בעתיד רואה הודיה, כך: "אני רואה את עצמי משתלבת בעשייה ציבורית, חברתית ופוליטית. חשוב לי מאוד להיכנס לעבודה פרלמנטרית ולהשפיע על הלך הרוח הציבורי. בעיני, המקום שבו אפשר להשפיע הכי הרבה ולהטיב עם כמה שיותר קהלים, הוא בית המחוקקים."

ויקטוריה וורטמן, שנה אחרונה בתואר השני בלימודי הדיפלומטיה ומדיניות חוץ

ויקה היא דוברת מטה הצעירים של מפלגת ״ישראל ביתנו״, לפני כן עבדה בתקשורת בתחומים ותפקידים שונים.

"צעירי ביתנו הוא הגוף הצעיר של מפלגת 'ישראל ביתנו', עד היום הגוף מתמקד בעשייה ציונית וחברתית. רובו מורכב מסטודנטים שמכירים מקרוב את הקשיים של סטודנט במדינת ישראל.

הגוף פועל במספר תחומים, כמו:

1. ציונות – חיזוק השיח הציוני בקמפוסים ברוח מפלגת 'ישראל ביתנו'. הרצאות בנושא זהות יהודית וציונות, אזכור ימים חשובים בהיסטוריה היהודית וכדומה.

2. רווחת הסטודנטים – שיפור תנאי המחיה של הסטודנטים התורמים למדינת ישראל. לדוגמה: פתיחת הקפיטריה ב־5 שקלים של יו"ר אגודת הסטודנטים באריאל ומספר 10 ב'ישראל ביתנו' – שירה מיסטריאל.

3. תמיכה בעולים – שימת דגש על הסטודנטים העולים, תמיכה וליווי שלהם לאורך התואר. שיפור חייהם במעונות הסטודנטים.

ולגבי העתיד ויקה צופה: "אנו נמשיך לפעול למען רווחת הסטודנטים, בין אם בחקיקה פרלמנטרית ובין אם בתמיכה חוץ פרלמנטרית. נמשיך לקדם ערכים של ציונות, קליטת עליה, תמיכה בכוחות הביטחון ונאמנות למדינת וסמליה."

• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• אצלנו בקמפוס
• החברה הטובים