תרבות הילדים משתלטת על סצינת האמנות, ואנחנו אוהבים את זה
מה הפך את האנשים הקטנים לקהל יעד חם? ניסינו להבין יחד עם אביאל בסיל, שמציג ביריד ותערוכה איורים שלו מספרי ילדים
"במקרה שיש התאמה טובה בין היצירות לאופי האנשים החיים בסביבתן, נוצרת הזדהות ושייכות למקום אשר חשובה מאוד להתפתחות וליציבות הרגשית", נטען במאמר "סביבה כמעצבת אישיות", המלווה את ההזמנהלתערוכת איורים מספרי ילדים בגלריה "פחות מאלף". האם מי שקירות בית הוריו עוטרו בליטוגרפיות של אשר ושילדותו מלווה בהתבוננות אינסופית במבנים בלתי אפשריים, יפתח ראייה מרחבית או שיפסיק לתת אמון במציאות? "האמנות הופכת להיות חלק מהזהות האישית של הדרים במקום", ממשיך המאמר, שללא ספק מגרד להורה המתקדם באשמה ובארנק. אבל האם משקלה של אמנות בפיתוח אישיותו של הילד גדול יותר מכל גורם אקראי אחר?
!["מעריץ את האמנים שלצידי". עבודתו של המאייר אביאל בסיל](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/03/sizes/5_h2_wo_500_281.jpg ""מעריץ את האמנים שלצידי". עבודתו של המאייר אביאל בסיל")
יוסי אבולעפיה, דני קרמן, דוד פולונסקי והילה חבקין הם רק שלושה מהמאיירים המובילים המציגים בתערוכה. כמו כן נמכרים בה הדפסים במהדורות ממוספרות וחתומות, כך שאפשר להופכם לחלק מהזהות האישית במחירים של פחות מאלף (דולר). השבוע, בפורים, מצטרפת לגל האמנות־סביב־ילדים יריד בשם Artalef, שמטרתו דומה: “להנגיש לילדים את עולם האמנות באופן מסקרן ומאתגר". לצד פעילויות וסדנאות שונות יוצגו ביריד “עבודות שנעשו עבור ילדים או במחשבה עליהם", על ידי אמנים כפיליפ רנצר, קרן שפילשר וגליה פסטרנק, לצד טובי מאיירינו כבתיה קולטון וירמי פינקוס.
אביאל בסיל, שאייר כמה מספרי הילדים הנמכרים ביותר של השנים האחרונות – בהם “וניל על המצח ותות על האף" של מאיר שלו ו"גור חתול אדם ארוך שיער" של אתגר קרת – מציג בשתי התערוכות בו זמנית. בסיל, המעיד על עצמו שלרוב הוא סרבן ונחבא אל הכלים, נעתר לשתי ההצעות מסיבה פשוטה: “נפנפו לי בשמות שהיה לי כבוד להיות לידם על הקיר. המאיירים הנוספים המציגים הם כאלו שאני מעריץ".
מה הופך לדעתך ילדים לקהל יעד לוהט? זה קשור להרחבת פלחי שיווק או למשהו עמוק יותר מבחינה תרבותית?
"אני לא יודע, אבל אני בהחלט מרגיש את זה. אני חושב שגם לחוק הספרים שהעלה את מכירות הספרים לתודעה וגם לדברים שקרו בתחום האיור יש חלק גדול בזה. כשנכנסתי למחלקה לאיור בשנקר בקושי היה איפה ללמוד את זה. בארבע השנים האחרונות, הקשר שלי לשאר המאיירים המוצלחים שיצירותיהם יצאו לשוק בארץ וגם בחו"ל – שנוצר בעיקר דרך המדיות החברתיות – פשוט התפוצץ. גם לשבוע האיור שיובל סער עושה יש השפעה גדולה. אני בחרתי במקצוע הזה כי חשבתי שאני יכול לעשות אותו לבד בחדר, והנה – זה התהפך".
בסיל פרץ לעולם האיור הישראלי לפני כחמש שנים עם עבודת הגמר שלו בשנקר – איורים מרהיבים עם שיק אפריקאי ל"עוג מלך הבשן" של אלתרמן. היום, בעיקר בזכות עבודתו עם אתגר קרת, הוא כבר מקבל הצעות מרחבי העולם, והוא זוקף, כאמור, חלק מהצלחתו לחוק הספרים המאיים, שבעטיו בחרו הוצאות הספרים להוציא מחדש קלאסיקות ישנות: “אני יצאתי נשכר מזה, כי ראו בקו שלי משהו מודרני שיכול לתת לקלאסיקות עטיפה חדשה".
אילו יצירות אמנות היו תלויות בבית הוריך?
"בעיקר עבודות שאימא שלי הייתה רוקמת לפי קווקווים מיוחדים, שחזורים של עבודות ישנות. הטעם שלה היה מגוון, הרבה דברים שלאו דווקא קשורים זה לזה. לא הייתה איזו גישה לאמנות. ההורים פשוט שמו על הקיר דברים שבמקרה היו שם".
Artalef יריד אמנות לילדים, 23.3־27.3, רביעיית פלורנטין, סלמה 27, כניסה חופשית
