Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
בואו לעציץ: 5 משתלות מומלצות שישלחו לכם צמחים הביתה
תקופת הקורונה גרמה לאלפי תל אביבים לחזור לגדל צמחים בבית. זה קל, זה יפה וזה מעניק לנו תחושת ניצחון קטנה בימים אומללים שכאלה. רוצים גם? הנה כמה מקומות שישמחו לעזור לכם עם זה
כבר פורחים פוטוסים בשמורות הטבע. צמחים של HOYA (צילום מסך מתור האתר)
משתלת הויה התל אביבית של שיר ויהודה מציעה מגוון רחב של צמחים, כלי גידול, אביזרים ומארזי מתנה שווים. אם אתם לא בטוחים מה רמת המחוייבות שאתם מוכנים להשקיע בצמח שלכם, תוכלו ליצור איתם קשר או להציץ בבלוג האתר, אשר מכיל מאמרים עם הסברים וטיפים לגידול אופטימלי. משלוחים חינם בהזמנות מעל 250 ש"ח. hoya
המשתלה האורבנית מרחוב פרישמן מציעה מבחר אנין טעם של צמחים, אביזרי גינון, ספרי עציצנות וכלי קרמיקה. המחירים אמנם מעט גבוהים יחסית לענף, אבל המוצרים הייחודיים (איפה עוד תמצאו כלי לצמח עם פירסינג בפטמה?) והאתר האסתטי בהחלט מפצים על כך. משלוחים חינם בהזמנות מעל 250 ש"ח. we love plants
עסק הצמחים האינסטגרמי של ענבל קסטל אמנם הוקם טרם הקורונה, אבל צבר תאוצה רצינית בתקופת הסגר הראשון. מעבר לצמחים מסוגים שונים, החנות מציעה מגוון כלים לעציצים אשר עשויים מפחיות שימורים שענבל ממחזרת בשיתוף פעולה עם עסקים מקומיים. המלאי מתעדכן בסטורי מדי מספר שבועות, וההזמנות מתבצעות באינסטגרם או בדף הפייסבוק של החנות. לאינסטגרם של Tati Plants
האתר של נטע הוא הכי 2020 שיש, עם חוויית משתמש.ת נהדרת שמקלה על השיטוט, הבחירה וביצוע ההזמנה. תוכלו לבחור צמח על פי קריטריון ("צמחים שקשה להרוג", למשל) ואז לבדוק כיצד הוא ייראה בכלי שבחרתם עבורו – מושלם עבור מי שחשוב להן להתאים את העציץ במדוייק לעיצוב של הבית. בנוסף, מפעילה המשתלה "קו ירוק" לטיפול בעציצים, אחד הקונספטים החמודים ששמענו עליהם לאחרונה. neta
מדובר במשתלה האורבנית בחצר של בית האוכל ביצ'יקלטה בנחלת בנימין, אשר נפתחה כחלקמטרנד בתי הקפה-משתלותשכבש את העיר אי אז ב-2019. החנות הוקמה על ידי שלושה חברי ילדות שמבינים דבר או שניים בגידול, ומציעה צמחים, זרעים, בתי עציץ ומוצרים נלווים במשלוחים עד הבית (חינם בהזמנות מעל 300 ש"ח). GRDN
גם אם אתם לא פועלים ככה, אנחנו יודעים שעמוק בפנים אתם רוצים לשמור על הסביבה. תרצו או לא, החיים במישור היום-יומי התמלאו בשאלות שקשורות בכדור שאנחנו חיים עליו – אנחנו מסתכלים אחרת על אשפה, חושבים פעמיים על ריסוס דיאודורנט ומבינים שהשקיות שאנחנו משתמשים בהן ימשיכו להיות כאן הרבה אחרינו. מפלס החרדה עלה? טוב שכך. אתם לא צריכים לצאת להפגנת ענק ולשנות כל מה שאתם עושים במהלך היום. וזה בסדר להתחיל בקטן. אספנו 5 דרכים פשוטות להתחיל את השינוי אצלכם בבית.
1. שימוש בשיטת ה-Access economy
בשנים האחרונות תרבות הצריכה השיתופית הולכת ומתפתחת. AirBNB, אובר ו-Ebay הם רק חלק מרשימה ארוכה של עסקים כאלה, כשהשלב הבא, כך מסתבר, הוא כלכלת גישה. לפי השיטה הזו שיתוף עדיף על בעלות גם במוצרי צריכה – אנשים משתפים מוצרים עם הסובבים אותם באופן שממקסם את השימוש במוצר ומפחית צריכה בזבזנית.
הפעילה הסביבתית יעל שמר ייסדה השנה יחד עם שותפה ישי להבי, אדריכל במקצועו, את הסטארטאפ השיתופיTulou, שמטרתו שיתוף מוצרים ביתיים ברמת הבניין והשכונה. "אנחנו מעצבים מחדש את האופן שבו אנשים צורכים ומשתמשים במוצרים ביתיים, ולמעשה דרך הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרים להוציא אותם מהבית לחדר ייעודי בבניין. מילניאלים, שהם קהל היעד הראשון שלנו, מעדיפים שתהיה להם גישה במקום בעלות", מספרת שמר.
הרעיון, לדבריה, הוא לאפשר ממשק במסגרתו יכולים תושבי תל אביב לוותר על המוצרים שבבעלותם – למשל, שואב אבק, מכונת כביסה או מברגה – ולקבל מוצרים מתקדמים שיהיו נגישים עבורם בבניין. "אנחנו רוצים שבעתיד הקרוב בכל בניין יהיה חדר Tulou, שהשירותים שניתנים בו הם בדירוג אנרגטי גבוה, וכל דייר יוכל לשכור אותם פר שימוש. זה מתחיל בתל אביב, אבל כמובן שהשינוי מכוון לכל עיר בעולם". המשמעות היא שבמקום שכל דייר ירכוש צי מוצרים בהם הוא עושה שימוש רק לעיתים, כלל דיירי הבניין יוכלו להשתתף ביניהם במוצרים שנרכשו מראש באמצעות השירות. פחות מכונות ברמת הבניין תפחית את הבזבוז העירוני הכללי.
עמדת Tulou. צילום: יעל שמר
2. קניית Upcycled
את המשפט "זבל של אחד הוא האוצר של האחר" כבר אמרו לפנינו, ובצדק. מדובר בדרך נפלאה לשמור על הסביבה ולתת עוד צ'אנס לרהיטים וחפצים שידעו הרפתקה או שתיים מאז שיוצרו. מה הופך את זה לאפילו נפלא יותר? היכולת לקחת את האוצרות שמצאתם ברחוב ולהפוך אותם, עם קצת אמונה, לפריט חדש ומשופר.
בעגה האקולוגית זה נקרא Upcycling, אנחנו נסתפק בלקרוא לזה שדרוג. אם אתם נגרים חובבים, הסתדרתם על אחלה פרויקט. אם הפעם האחרונה שנגעתם במסור הייתה בפורים והוא היה מפלסטיק, אתם לא לבד. מספר מעצבים ואנשי מקצוע עוסקים בשיפוץ, שדרוג ועיצוב אוצרות שכאלה. תוכלו למצוא חמישה עסקים כאלהכאן.
MOLET. צילום: הילה עידו
3. קנייה ישירה מחקלאים
מי שחקלאות הידרופונית גדולה עליו יכול לשקול שימוש באחד משירותי החקלאות הישירה בארץ. השחקנית החדשה ביותר בתחום היאShookitשצצה לאחרונה ברחבי העיר, אבל חיפוש פשוט בגוגל יוביל אתכם אל ריבוי נותני שירות ומשקים חקלאיים שרק מחכים לשלוח אליכם ארגז פירות וירקות עד למפתן הדלת בכל שבוע. צריכה ישירה ממשק ישראלי משמעותה ויתור על פירות וירקות ששונעו ברחבי העולם לאורך מאות ואלפי קילומטרים ותמיכה בעסקים שסובבים אותנו. מעבר לכך, מדובר לרוב בשיטות שממעיטות בשימוש בפלסטיק ובניירות אריזה, ובאלטרנטיבה זולה יחסית לרכישה במכולת השכונתית.
4. חקלאות הידרופונית
מסתבר שאפשר לגדל צמחים בלי אדמה. כן כן, אתם יכולים לספר לסוקולנטים שלכם שזמנם עבר והגיע זמנם של צמחים שמקיימים את עצמם באמצעות מערכת השקיה אוטומטית בסביבה הביתית. "המערכות מתאימות לתושבי העיר שעוסקים רוב היום ואין להם זמן להשקות ולטפל בצמחים", מספר לביא קושלביץ', מנהל החברה לחקלאות עירונית. מדובר באסופת צינורות ועציצים שניתן למקם מתחת לחלון או תחת תאורה מלאכותית, ולתכנת אותם להשקיית הצמחים, הירקות והפירות שנשתלו באופן אוטומטי ולםי הצרכים הספציפיים של כל צמח.
מעבר לעובדה שמדובר בתחביב מגניב למדי, הוא ידידותי לסביבה ומביא את הקץ לעידן בו אתם חוזרים הביתה מהעבודה לראות צמחים יבשים ומאוכזבים. החברה לחקלאות עירונית היא בין היחידות שמוכרות ומסייעות בהרכבת מערכות הידרופוניות ביתיות, לצערו של קושלביץ עצמו. הארגון מנסה להפוך את הסביבה העירונית למודעת יותר ברמה האקולוגית באמצעות העברת שיעורים וסדנאות ליחידים ולקבוצות לפי הזמנה, ובונים חממות פופ-אפ הסברתיות ברחבי העיר. החממה הזכורה האחרונה היא החממה שישבה במשך כמה חודשים בשדרות רוטשילד, מול תיאטרון הבימה, שם סיפרו לעוברים והשבים על נפלאות השמירה על הכדור.
5. הפרדת פסולת אורגנית וקומפוסטינג
לקומפוסט יצא שם רע – זה מסריח, מלכלך, ודורש הרבה עבודה. מכולות קומפוסט לרוב מוגלות לנקודות רחוקות במושבים וקיבוצים, ונהרסות במהירות בעקבות תחזוקה לקויה. נוסף על החברה לחקלאות עירונית, עמותת עץ בעיר היושבת ברחוב ביאליק החליטה להרים גם היא את הכפפה ולשנות את תדמיתו של הקומפוסט. העמותה מעבירה סדנאות להקמת מרכזי קומפוסטים קטנים בבית, במרפסת או מתחת לכיור, ומסבירה כיצד ניתן להימנע מריחות רעים ומלכלוך.
קושלביץ מסביר שקומפוסטינג מסייע רבות בהתכלות של מוצרים אורגניים – כשזבל אורגני נזרק לפח רגיל זמן ההתכלות שלו גדל, ויכול להגיע אף לעשרים שנה, בעוד שמיכל קומפוסט מסייע רבות בהפחתת זמן ההתכלות וגם מייצר דשן לטובת הצמחים (אלו שבחרתם לשתול מחוץ למערכת ההידרופונית שלכם, כמובן).
הספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב חוגגת 50 שנה להיווסדה וזאת הזדמנות טובה לנסות ולהבין מה תפקידה בחייהם של הסטודנטים היום. עם עמוד אינסטגרם פעיל, מאגרי מידע מקוונים ופעילות תרבותית ענפה – המוסד המיושן חווה השתנות וצמיחה שהופכות אותו לרלוונטי מתמיד
סיפרו לנו שפעם היה פה ממש אחרת: את המאמרים היו צריכים למצוא בספרייה, ולא היה שום מודל שאפשר היה להוריד אותם ממנו; לא היו קורסים מקוונים, ומחשבים תפסו כיתת לימוד שלמה; את העבודות הסמינריוניות היו מעתיקים שוב בכתב יפה לפני ההגשה ואם צריך היה אפשר לתקן בטיפקס, אבל במידה.
העידן הדיגיטלי חודר לכל תחומי החיים, וגם לאוניברסיטה. הוא משנה את התכנים, את האופן שבו מלמדים ולומדים ואת הערך שאנחנו מייחסים למרחב הפיזי שבו אנחנו לומדים. אפשר לדמיין שהקצה של התהליך הזה יהיה חיסול האוניברסיטה הפיזית ומעבר ללמידה מקוונת בלבד, אבל מהמקום שבו אנחנו עומדים כעת, אפשר לראות תנועות מכיוונים שונים שנלחמות על הערך המוסף של המרחב הפיזי.
הספרייה עשויה להוות מקרה בוחן מעניין לתהליך הזה. כדי לדבר על הספרייה בעידן הדיגיטלי אני פוגש באחד מימי חופשת הסמסטר את רחל שיאון, מנהלת מדור דליית מידע ואינטרנט בספרייה המרכזית, ואת ד"ר מור כהן רז, מנהלת מדור רכש ספרים בספרייה. אני מגיע קצת לפני הראיון ומתיישב בקומת הגלריה. אני מחבר את הלפטופ לחשמל וממתין. הכיסאות נוחים, החלון משקיף אל בניין גילמן ואל המדשאות הירוקות. יש פה טלוויזיה, פח אשפה, שטיח רצפה, הקולות מבחוץ בקושי חודרים, יש מיזוג אוויר – נוח כאן, אפילו נעים.
מוקדם להספיד את הספריה
כדי להבין מה השתנה, חשוב להבין איך הספריה פועלת. מור מספרת כי הרכש מתחלק לכמה ערוצים. מאגרי מידע, לדוגמה, נרכשים בגרסה מקוונת בלבד, בעוד שספרים רבים עדיין נרכשים בגרסתם המודפסת: "לאנציקלופדיה או למילון מקוון יש ערך, כי אתה יכול לקפוץ בין הערכים. בכתבי עת אנחנו משתדלים לעבור לדיגיטלי. זה חוסך נדל"ן יקר של מדפים וגם לאנשים אין בעיה להדפיס מאמר, זה דווקא נוח ופופולרי. לגבי ספרים, אנחנו בשלב ביניים, אנחנו מנסים לשמוע מה הסטודנטים והמרצים רוצים ולפי זה לרכוש. רובם מציינים בצורה גורפת שהם מעדיפים ספר מודפס. יש לנו גם מנויים על מאגרים של ספרים אלקטרוניים, כמו מאגנס וכותר".
רחל מוסיפה כי ברוב המכריע של הפעמים, סטודנטים יעדיפו את הספר המודפס: "לפני כמה שנים הייתה מגמה להראות איך הספריות נסגרות לאט-לאט כי יש הכול בגוגל. היה מוקדם להספיד את הספרייה הזאת. היו כאן תכניות להזיז את הכול ולפנות מקום למרחבי למידה. אני חושבת שיש מגמה בשנים האחרונות של אנשים שרוצים ללמוד בספרייה ולא בבית. איך אתה מסביר את זה שיש פה ספרייה (ספריית מדעי החברה – ג"ד) שפתוחה 24 שעות ביממה בתקופת המבחנים? זה אומר שיש לזה דרישה".
"בחוץ יש גינה הידרופונית ויש לנו את הגג הסולארי הכי גדול בקמפוס". צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של הספרייה המרכזית
הספריה כמרכז תרבות
נדמה כי יותר משהספריות מבקשות להראות שחוויית הקריאה בספר מודפס עדיין רלוונטית, הן מזמנות אותנו אליהן לערבי שיח, לתערוכות, הן קוראות לנו בתקופות המבחנים וביניהן ללמוד מסביב לשעון על פופים נעימים, בחדרים שקטים או רועשים, בקבוצה קטנה או גדולה, ומציעות מספר חללים בעלי אופי שונה. אפילו שאינן גוף מסחרי והשהייה בהן אינה מתורגמת לקנייה, הספריות מקדישות מחשבה מאומצת לחלל, למרחב פיזי.
רחל: "אנחנו תופסים את עצמנו לא רק כספרייה מחקרית, אלא גם כמקום תרבותי. יש לנו תערוכות מתחלפות במבואת הספרייה. עד 2020 אנחנו סגורים מבחינת התערוכות. זה ה"וולקאם" של כל מי שנכנס לספרייה. אנחנו מאד גאים בזה ומשקיעים בזה. האירוע האחרון שהיה לנו היה בנושא של שורדות זנות. לא הבנו עד כמה הנושא הזה מעניין כאן אנשים".
מור: "אנחנו משתדלים לראות את עצמנו כגוף עם אג'נדה חברתית. יש לנו גם אג'נדה ירוקה, בחוץ יש גינה הידרופונית ויש לנו את הגג הסולארי הכי גדול בקמפוס".
רחל: "חשוב לנו להיות בתוך השיח. לפני כמה חודשים היה באוניברסיטה אירוע של טרנסים ואז מישהו בצורה בוטה ואלימה קשקש על אחד הפוסטרים שהיו תלויים פה בספרייה. זה היה בעצם הטריגר לחשוב שהספרייה יכולה לתרום את חלקה בהצפת הנושא הזה באקדמיה וחשבנו להרים אירוע שעוסק בטרנסים באקדמיה".
"אנחנו משתדלים לראות את עצמנו כגוף עם אג'נדה חברתית" צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של הספרייה המרכזית
היכולת להשתנות
אחד הדברים המעניינים שעולים מהשיחה עם רחל ועם מור הוא שהספרייה היא יצור חי. התהליך של הדיגיטציה לא פועל בחלל ריק, אלא הוא משפיע על החלל הפיזי של הספרייה ומעצב אותו. הספרים עוברים ממקום למקום, המדפים מתכווצים, החללים מחליפים את השימוש שלהם.
רחל: "באפריל חגגנו 50 שנה לספרייה. זה אייקון אדריכלי שקשה לתחזק. עם השנים צריך היה להכניס עוד שקעים וחיווטים שונים. אם עד לפני כמה שנים, הספרייה הייתה מקום של שקט מוחלט, אי אפשר היה להיכנס עם תיקים ואסור היה לאכול, היום אנחנו במקום אחר. אם פעם היינו צריכים להחזיק 15 עותקים של ספר מסוים, היום אין צורך בכל כך הרבה עותקים, כי המרצים מעלים את רוב חומרי הלימוד למודל. מרגע שלא היה צורך בהרבה עותקים, אפשר היה להצטמצם למדפים ספורים של השאלה מוגבלת באולם ההשאלה ולפנות את השטח של הגלריה לצורך החדש שעלה של למידה בקבוצות. אותו דבר קרה במקלט. שם היו פעם כל מכונות הצילום, והיום צריך הרבה פחות מהן. אנשים מצלמים בטלפון וגם עברנו למדפסות משולבות שיודעות לצלם. אז המקלט התפנה, ויכולנו לענות על הצורך המטורף בחללי למידה".
מור: "חוץ מזה, מאד חשוב לנו לקדם את הנושא של מדעי הרוח הדיגיטליים: מחקר של מדעי הרוח עם כלים ממדעי המחשב, שנותנים מענה זריז ויעיל שבעבר היה מצריך עבודה מדוקדקת של שנים, כמו ספרי היעץ היסודיים שחוברו על ידי חוקרים גרמניים במאה ה-19. אנחנו בתור ספרייה חושבים שיש לנו מקום מרכזי במגמה הזאת וחשוב לנו לקדם את זה אצלנו. אנחנו רוכשים את החומרים ויכולים ללמד את האנשים איך להשתמש בהם בצורה חכמה. יש ניסיון גם ברמה הלאומית לקדם מהלך כזה של הספריות האקדמיות מול ות"ת (ועדת תכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה – ג"ד)".
לעקוב אחרי הספריה באינסטגרם
"האינסטגרם הוא כלי שמאפשר לחשוף אוצרות בספרייה שאף אחד לא יודע עליהם". צילום מסך
לספרייה המרכזית ישדף פייסבוקמתוחזק היטב ולאחרונה נפתח גם עמודאינסטגרם, הרשת היותר פופולרית בקרב הדור החדש של הסטודנטים. אולם המדיה החברתית לא פועלת במישור עצמאי ומנותק מהחומרים הפיזיים. להיפך – המדיה החברתית היא מקום שבו נזכרים במרחב הפיזי ומהללים אותו, לא מספידים אותו.
מור: "האינסטגרם הוא כלי שמאפשר לחשוף. יש לנו כאן אוצרות בספרייה שאף אחד לא יודע עליהם, ספרים במאה שפות. יש לנו אוסף ספרים נדירים מדהים, כתבי יד בגעז, ניב עתיק של העדה האתיופית, ארכיון לתולדות העדה האתיופית, ארכיון החינוך היהודי, אוסף ספרות ילדים מתחילת המאה ה-20, אוסף של לימודים קלאסיים הכולל מקורות מהמאה ה-19, ספרים חתומים. דווקא האינסטגרם הוא מקום טוב להראות את האוצרות האלה".
איך תיראה הספרייה המרכזית כשתחגוג מאה שנה? מה יהיה בסוף התהליך של הדיגיטציה? למרחב הווירטואלי לא עומד להיות קל למחוק את העולם הפיזי, כי במידה רבה הוא שעון עליו. מה שברור הוא שזה לא חץ לכיוון אחד.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
טרנד גידול הקנביס כבר מזמן היכה שורשים בעיר, ויעידו החנויות לממכר אביזרי הידרופוניקה, דשנים, תוספים וכל שאר השיט שיעזור לכם לגדל וויד אליפות. אבל מי הוא קהל המבקרים המרכזי של אותן חנויות, האם אכן מדובר רק בצעירים סטלנים חובבי בוטניקה? מסתבר שלא בהכרח.
בסקר שערכה טלגראס בקרב 906 חברי קהילת המגדלים שלה עולים כמה נתונים מעניינים: על פי תוצאות הסקר 43.6% מהם מעל גיל 40. מהנתונים עולה כי 8.1% בני 51 ומעלה. עוד מתברר כי שיעור המגדלים שגילם עד 25 עומד על 17.5%. ומסתבר שגם נשים מגדלות, נתוני הבדיקה מעלים כי שיעורן של הנשים שמגדלות קנאביס עומד על 14.7%. הבדיקה העלתה גם כי שיעורם של המגדלים הנשואים עומד על 38.6%. בנוסף נבדקה התפלגות מקום מגוריהם, ממנה עולה כי 37.2% מתגוררים באזור המרכז , 33.4% בצפון והיתר בדרום הארץ. במסגרת הבדיקה גם נבחנה תכלית הגידול כאשר 63.5% עושים זאת לצריכה עצמית, 22.2% לצריכה עצמית ומכירה למספר חברים מצומצם והשאר, 14.3% למטרות מסחריות.
מנחשים מי עומד מאחורי היצירה הזו?
מלבד הסקר מסתבר שבטלגראס לוקחים את ט"ו בשבט מאד ברצינות, במבצע חלוקה שעלה בערוץ הטלגרם, זכו 200 משתמשים שפנו ראשונים לקבל בדואר שקית עם חמישה זרעי קנאביס מהולנד וחוברת הנחיות לגידול. זאת במקביל למומחים מטעמה בערוץ הגידול שיספקו תמיכה מקצועית לנוטעים. בטלגראס מוסרים שבקרוב הם מתכננים להוציא לדרך מבצעים נוספים, ביניהם יחולקו זרעים בחינם לחיילים משוחררים תחת הסלוגן – "טלגראס: המקפצה שלך לסטלנות". וחלוקת זרעים לתושבי עוטף עזה שסובלים מטרור העפיפונים. חג נטיעות שמח לכולם.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
זמן רב חיכינו עד שייעלם לו קרון הרכבת הקלה שהוצב בקצה שדרות רוטשילד מהנוף הציבורי במקום שיתפוס לנו את הנוף והדשא לפרויקט שעד שנראה אותו באמת ניאלץ להמתין עוד שלוש שנים לפחות. כעת משתמשת שוב העירייה בפיסת הדשא הצנועה שמול כיכר הבימה למטרה אחרת, שייאמר לזכותה כי היא לפחות מזכירה את השימוש המקורי של הקרקע. בימים אלה מוקמת בקצה השדה חממה לגידול צמחים, שבין היתר יגודלו בה צמחי מאכל ונוי, צמחים מושכי חרקים (כי מי לא רוצה אחד כזה), פירות, ירקות, שורשים וצמחי תבלינים. בחממה המיוחדת יועברו הדרכות על ידי מומחים לגידול צמחים בתוך החממה בתור המרחב האורבני – גידולים הידרופוניים, שיכולים לשמש אתכם כמובן גם לגידול צמחים חשובים, מהנים ויקרים הרבה יותר מעגבנייה, בתוך הדירה התל אביבית הקטנה שלכם.
הגידול ההידרופוני הוא כזה המותאם במיוחד לסביבה העירונית, שכן הוא לוקח פרק זמן קצר בהרבה, לא משתמש באדמה או בחומרי ריסוס, ואפילו חוסך במים. כעת תוכלו גם לדעת איך – בחסות העירייה. לאורך היום ייערכו שלושה סיורים בחממה הקטנה המלווים בהסברים על פעילות החממה, ואף יחולקו תוצרים טעימים מהגידולים השונים, למי שחפץ במלפפון הידרופוני או שניים.
החממה ברוטשילד (באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
מלבד הסיורים יתקיימו סדנאות והרצאות שלוש פעמים בשבוע – הן לילדים והן למבוגרים שמאסו בהשרשת סוקולנטים במרפסת ורוצים ללמוד את רזי הגננות. במסגרת הפעילויות תוכלו ללמוד כיצד להכין עציץ הידרופוני, פצצות זרעים (אנחנו פשוט נשאיר את הביטוי הזה כאן), ראש דשא אכיל (נשמע טעים), קומפוסט תולעים (נשמע אפילו יותר טעים), מערכת ביתית לגידול שתילים, כדורי סוקולנטים (זה לא קינוח), ובכלל – להבין סוף סוף כיצד לגדל צמחים בלי להרוג אותם תוך שבוע.
במהלך ימי חנוכה תוגדל כמות הסיורים, שכולם אגב פתוחים לקהל הרחב ללא רישום, ובשדרה ייפרסו מחצלות וייערכו פעילויות מיוחדות לכל המשפחה.
זוכרים שהיה פה קרון? (באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
!["בחוץ יש גינה הידרופונית ויש לנו את הגג הסולארי הכי גדול בקמפוס". צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של הספרייה המרכזית](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/03/sizes/Webp.net-resizeimage-2_wo_500_375.jpg ""בחוץ יש גינה הידרופונית ויש לנו את הגג הסולארי הכי גדול בקמפוס". צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של הספרייה המרכזית")
!["אנחנו משתדלים לראות את עצמנו כגוף עם אג'נדה חברתית" צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של הספרייה המרכזית](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/03/sizes/Webp.net-resizeimage-1-1_wo_500_383.jpg ""אנחנו משתדלים לראות את עצמנו כגוף עם אג'נדה חברתית" צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של הספרייה המרכזית")
!["האינסטגרם הוא כלי שמאפשר לחשוף אוצרות בספרייה שאף אחד לא יודע עליהם". צילום מסך](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/03/sizes/Webp.net-resizeimage-1_wo_500_714.png ""האינסטגרם הוא כלי שמאפשר לחשוף אוצרות בספרייה שאף אחד לא יודע עליהם". צילום מסך")
