• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Johanna Billing – "This Is How We Walk on the Moon"

קאבר מופתי לשירו של ארת'ור ראסל. ג'והאנה בילינג, אמנית קונספטואלית משוודיה, הזמינה מוזיקאים מאינדבורו להפלגה ללא יעד מוגדר בים הפתוח שנושק לעיר, מתוך תהייה על כך שהם מנוכרים לו כל כך. השיר, כמו הדינמיקה בין האנשים על הספינה, מתחיל במלנכוליה נטולת מילים, עם צ'לו וכלי מיתר נוספים, ומתגבר לשירה אופטימית. בעיקר, זה ממש, אבל ממש ביצוע יפה.

Natalie Prass – "Violently"

אני לא מאמין שלא הכרתי את השיר הזה לפני ששידרתי אתסיכום השירים השקטים הכי יפים של 2015. במשך שלושה ימים, מהרגע שהאזנתי לו בפעם הראשונה, הפכתי ליצור נורא שמנגן את אותו שיר בריפיט פעם אחר פעם אחר פעם. נטלי פראס, שהייתה זמרת הליווי שג'ני לואיס, הוציאה בשנה שעברה את אלבום הבכורה שלה בהפקת מאת'יו אי. ווייט.

Matthew E. White – "Take Care My Baby"

לא כל רומנטיקה צריכה להיות מלנכולית! בא טוב לפעמים שהיא סתם סקסית ומחממת לב. הפקת כלי המיתר והנשיפה באלבום הזה היא בין היפות ששמעתי לאחרונה. אחד השירים היפים והמרוממים מ"Fresh Blood", אלבום הארנ'בי הדרומי של הלבנבן המוכשר הזה.

Minnie Riperton – "Les Fleur"

השיר האולטרה-היפי הזה פותח את "Come to My Garden",אלבום הבכורה של מיני ריפרטון מ-1970. ריפרטון, הזמרת עם הקול הקטן הכי ענק בהיסטוריה, שרה מגבעולו של פרח:

"Will somebody wear me to the fair? \ Will a lady pin me in her hair? \ Will a child find me by a stream? \ Kiss my petals and weave me through a dream"

Donovan – "Colours"

ומפרחים לצבעים – עם ההיפי הנצחי דונובן, שיופיע בשבוע הבא (11.1) בתיאטרון גשר; זה הלהיט השני של הסינגר-סונגרייטר הסקוטי, שנחשב לדילן הבריטי רק בגרסה אופטימית. דונובן היה מטאור בשמי המוזיקה הפסיכדלית של הסיקסטיז והשפיע על אינספור מוזיקאים אחריו. אל תפספסו את ההופעה שלו! אם אתם צריכים עוד קצת שכנוע, הנה לינקלספיישל ששידרתי בקצה לקראת ההופעה.

Jim O'Rourke – "Friends With Benefits"

ניגנתי לא מעט את "Hotel Blue" מתוך אלבומו האחרון של אורורק, "Simple Songs"' וזה עוד אחד מצוין ממנו. כמו יתר השירים בו – גם הוא לא באמת פשוט – והמילים בו לא קלות או ברורות. אבל מה ציפיתם ממפיק/מוזיקאי שאת רוב שנותיו בילה במחוזות היותר אוונגארדיים-ג'אזיים-אנדרגראונד רוקיים של מפת המוזיקה? עם כל זאת, השירים באלבום מצליחים באופן די מהיר לגעת ולרגש. אגב, אומרים שהוא גנב פה ריף (לקראת השיא בסוף) מ"Houses Of The Holy" של לד זפלין. לא מפריע לי.

Cass Mccombs – "Twins"

קאס מקומבס הוציא ב-2011 את "Wit's End", אחד האלבומים שהכי אהבתי אז, עם שירים מושלמים כמו "County Line" ו-"Buried Alive". כעת יוצא אלבום אוסף חדש של ביסיידס וקטעים נדירים ובו מצאתי את הפנינה הנהדרת הזאת.

David Bowie – "Lazarus"

הוא דלף! מוקדם מדי בשבילי לחוות דעה על "Blackstar" החדש של בואי, אבל כבר נדמה לי שזה אחד הטובים שלו מזה הרבה שנים. "אלעזר" הוא הקטע השלישי באלבום. שמעו את הפריטה המחורעת והפשוטה כל כך של הגיטרה עמוסת הדיסטורשן ברקע. קנתה אותי.

Thee Oh Sees – "Fortress"

התרגלתי כבר לא לעמוד בקצב החומרים ש-Thee Oh Sees מוציאים. רק לפני שבועהצהרתישהאלבום שלהם משנה שעברה הוא אולי אלבום הרוק שהכי אהבתי ב-2015 והנה כבר צץ לו סינגל חדש שנשמע שונה מאוד. לא משהו שהיה מתאים באלבום ההוא. עם זאת, זה עדיין לגמרי הסאונד שלהם.

Siskiyou – "Deserter"

להקה מוונקובר, קנדה שקרויה על שם מחוז בקליפורניה. מה נסגר? שיר ענק מתוך האלבום "Nervous" שיצא בלייבל של Godspeed You Black Emperor ו-Silver Mt. Zion, אבל כפי שמציין נמרוד ספיר,מהבלוג טאפאס וטאפאס, זה אכן נשמע הרבה יותר כמו ארט רוק מאשר פוסט-וואטאבר.

Algiers – "Blood"

להקה מאטלנטה ג'ורג'יה שקרויה על שם חלק מניו אורלינס, מה נסגר? (או שמא מדינה בצפון אפריקה?). די פספסתי את האלבום הזה בזמן אמת, כמו אלבומים רבים אחרים, ועכשיו מגיע אליו ומגלה פוסט-Pאנק מלא בגוספל ואוהב את זה לאללה. חיבור נהדר.

Hawkwind – "Master of the Universe"

אייקון הרוק הפסיכי למי קילמיסטר הלך לעולמו בשבוע שעבר, ועל אף שתמיד ייזכר כמנהיג להקת Motorhead, אני שומר חסד נעורים (מאוחרים) לפסיכדליה החללית של הוקווינד, בה ניגן בס ושר לפעמים. הוא עזב אותה עקב חילוקי דעות באשר להעדפות נרקוטיות; הם אהבו לרחף עם סמי הזייה ואילו הוא היה בקטע של לטוס על ספידים. אפשר לגמרי לשמוע את זה בהבדל הסגנוני בין שתי הלהקות. אבל בקטע הזה, שלקוח מתוך אלבום ההופעה המופתי "Space Ritual", נשמע שישנה איזושהי התלכדות קוסמית בין הדרייב המשוגע שלו לחלל הלא נודע שלהם.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• קאס מקומבס
• למי קילמיסטר
• מיני ריפרטון
• נטלי פראס
• דונובן
• הוקווינד
• פודקאסט
• ג'ים אורורק
• אור בזוויות
• אור בזויות
• הרדיו הבינתחומי
• אלג'יר
• מוזיקה
• דייוויד בואי
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

חיכיתי לתוכנית הזאת, שפחות מתמקדת בז'אנר מסויים אלא יותר בהלך רוח. אלו השירים השקטים, היותר mellow, שהכי ריגשו אותי השנה. וכמובן שכמו ביתר תוכניות הסיכום שלי, גם בזאת יש חריגות מבורכות. בשבוע הבא חג הסיכומים של אור בזויות יגיע לקיצו עם תוכנית סיכום הגראז', פסיכדליה ואינדי-רוק שיהווה את הפינלה. אל תפספסו את שני הסיכומים הקודמים שלההיפ הופ והסולואתסיכום האינדיפופמשבוע שעבר.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Other Lives – "English Summer"

השיר הכי יפה באלבום השלישי של הרכב האינדי-רוק הסינמטי מאוקלוהומה נשמע כמו פסקול לקיץ נטול אור שמש. אומרים שהלהקה מזכירה את פליט פוקסס ואלט-ג'יי. לשמחתי אני לא שומע את הקשר אל השתיים. עם זאת, החיבור עם רדיוהד, שאותם חיממו בסיבוב ההופעות של האלבום "The King of Limbs", דווקא די ברור. באמת יש במלנכוליה שלהם משהו מאוד בריטי.

Dorthia Cottrell – "Gold"

הרכב הסטונר-מטאל המצוין Windhand הוציא השנה את "Grief's Infernal Flower" – אלבום ענק לטעמי שקולע לטעמו של קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר. בצדק הוא זוכה למקום נכבד בסיכומי המטאל של השנה (במקום ראשון במצעד של סטריאוגאם, למשל), עם זאת פחות אנשים נחשפו לאלבום הסולו של הסולנית שלו, דורת'יה קוטרל, שגם יצא השנה. נשמע כמו הצד המשלים והשקט לאלבום הרועם של להקתה, עם אמריקנה מאובקת ואפלה וקול ענק שעלול לגרום לכם לבכות. נראה לי שהתאהבתי.

Sharon Van Etten – "Remembering Mountains"

הסינגר-סונגרייטרית הנהדרת קארן דלתון, מעולם לא הפכה לכוכבת פולק-בלוז כמו חבריה, בוב דילן ופרד ניל, אבל היא לגמרי הייתה ראויה לכך. השנה יצא פרויקט מחווה יפהפה של זמרות שרות שירים שלה, שלא ראו אור, וביניהן ג'וליה הולטר, מריסה נדלר, איזובל קמפבל ושרון ואן אטן – ששרה את שיר הנושא המושלם מתוכו.

Julia Holter – "Sea Calls Me Home"

למרות שלא ערכתי (עדיין) רשימה ממוספרת של אלבומי השנה שלי, סביר מאוד להניח ש"Have You In My Wilderness" של ג'וליה הולטר ייכנס בטופ 3. יש בו חיבור שמיימי בין עיבודים נסיוניים אך עדיין פופיים-משהו, כתיבה אישית ונהדרת ונגיעות של מוזיקה קלאסית. ורוחה החיה של קייט בוש מעופפת מעל כל זה ומשרה אווירה מוזרה. שימו לב לקראת סוף השיר לסולו הסקסופון הקצרצר והמחורע שמערבל ת'מוח בתוך כל העדינות הזאת.

Majical Cloudz – "Downtown"

אני סאקר של רומנטיקה אובדנית. וכמה יופי יש בהגשה האינטימית כל כך של דבון וולש:

"There's one thing I'll do \ If it ever goes wrong \ I'll write you into all of my songs \ And if suddenly I die \ I hope they will say \ That he was obsessed and it was okay"

Chromatics – "Just Like You"

איפה האלבום שלהם, איפה? אני עדיין מחכה ל-"Dear Tommy" שכבר היה אמור לצאת השנה. בינתיים, החבר'ה מהלייבל הנהדר Italians Do It Better הספיקו להוציא לא פחות משבע גרסאות כיסוי ל-"Girls Just Want to Have Fun", אבל אלבום לא אופק. לטעמי "Just Like You" הוא עדיין השיר הכי יפה, מרגש (ועצוב) שלהם מהזמן האחרון, עם ביט אלקטרוני וקול מלחשש שמתאים ללילה לבד מול קיר.

Jaakk Eino Kalevi – "Deeper Shadows"

הבטחתי קצת חריגות והנה מגיעה אחת: ז'אקו אינו קאלבי הוא אמן אלקטרוניקה פיני שיוצר קטעי איטלו-דיסקו נגועים בסופט-רוק הזייתי. זה צ'יזי בדיוק במידה המודעת לעצמה כדי להפוך את החומרים שלו לפנינות פופ מוזרות.

Low – "Into You"

לואו היא אחת הלהקות האהובות עלי, אבל אני מוכרח לומר שהאלבום החדש שלה, שלראשונה "חוטא" באלקטרוניקה, לא הפיל אותי מהרגליים. יש בו כמה קטעים יפים מאוד, כמו זה, אבל הוא לא בין האלבומים הגדולים שלה. בהזדמנות זו אפנה אתכם לריאיון שעשיתי מוקדם יותר השנה עם סולן הלהקה, שהיהאחד הראיונות המיוחדים שיצא לעשותאי פעם. קרה שם משהו בשיחה ההיא.

Sufjan Stevens – "Should Have Known Better"

השנה חזר סופיאן סטיבנס למקורות הפולקיים שלו, רק שהפעם הוא לא מתאר מקומות באמריקה, כפי שעשה באלבומיו מהעשור שעבר, אלא את חייו שלו, והתוצאה היא הדבר הכי אינטימי שאי פעם יצר. בשיר זה הוא מתאר את האבל על הקשר האבוד עם אמו האלכוהוליסטית הדכאונית שנטשה אותו ואת אחיו כשהיו קטנים ואת החרטה על אי יצירת הקשר עמה אחרי מותה. בראיון מהשנה סיפר כי הוא לא מעוניין לגדל ילדים בעקבות הילדות שחווה. כואב.

Jim O'Rourke – "Hotel Blue"

רשימת האמנים שאורורק עבד איתם כמפיק ארוכה להחריד (סוניק יות', ג'ואנה ניוסום, ווילקו. וזה רק על קצה המזלג). בעצמו הוא גם הוציא אינספור אלבומים, רבים מהם מגיעים לאוונגארד ואימפורביזציה, אך השנה הוציא את "Simple Songs" – שכשמו כן הוא. טוב, לא בדיוק, אבל אלו שירים הרבה יותר פשוטים ממה שהוא הרגיל אותנו לצפות. השיר הזה, שהוא האהוב עלי באלבום, מתחיל בגיטרה קטנטנה ומסתיים באורקסטרה ענקית. שיר נהדר עבור מי שמרגיש שלא נשאר לו מקום.

My Morning Jacket – "Big Decisions"

אנומליה מספר #2 בסיכום הזה. אי אפשר לומר על השיר שהוא שקט או בלדה כלשהי, אבל האפקט שלו עלי הוא לגמרי של שיר נוגה למרות הרוקיסטיות שלו. ג'ים ג'יימס, הסולן, שר כאן, תוך הפגנת אהבה גדולה, על מישהו או מישהי שהוא כבר לא מסוגל לעזור לו/ה, לא מסוגל להחליט הכל עבורו/ה. ויש פה גם אחלה של פזמון סינג-אלונג. מיי מורנינג ג'אקט הוציאו השנה את האלבום הטוב ביותר שלהם מזה שנים.

Father John Misty – "I Love You, Honeybear"

רומנטיקה חסרת תקנה שכוללת סכיזופרניה, דיכאון, את בנו של השטן, ספינה טובעת ומצעים עם כתמי רורשאך של מסקרה, אפר, שפיך ודם. מה עוד אפשר לבקש? מתוך האלבום השני שהוציא השנה פאד'ר ג'ון מיסטי, שהתגלה גם כחיית במה נרקיסיסטית לא נורמלית. אם לא ראיתם אותו עדיין בהופעה (אני פספסתי אותו השנה בפולין), תתנחמו לפחות ביוטיובים.

John Grant – "No More Tangles"

עוד נרקיסיסט מודע שהוציא אלבום נהדר השנה הוא ג'ון גרנט (שרבים מתבלבלים בינו לבין פאד'ר ג'ון מיסטי, בגלל גוון קול דומה). "Grey Tickles, Black Pressure" הוא אלבום מורכב מאוד, וגם הכי מגוון מוזיקלית של גרנט עד כה.

Kurt Vile – "Pretty Pimpin"

בשיר הפותח את "…b'lieve i'm goin' down", האלבום שקורט וייל הוציא השנה, הוא נשמע כמו מישהו שנמצא במשבר אישיות חמור, מי שלא מזהה את ההשתקפות שלו במראה. אבל גם כשוייל שר על הילד-איש שהוא ועל המרחק בינו ובין מי שהוא מדמיין שהוא רוצה להיות – הוא נשמע תמיד כל כך נינוח, כזה laid back.

Alex G. – "Brite Boy"

ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.

Nicole Dollanganger – "You're So Cool"

תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization", שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.

Jenny Hval – "That Battle Is Over"

ג'ני חבל? רק לאחרונה התחלתי להאזין לאלבום המיוחד שלה, שבו משתתפים מוזיקאים מ-Swans ו-Jaga Jazzist. בסינגל הבולט הזה, מתוך "Apocalypse, Girl", ג'ני תוהה מה לקחנו מכל מהפכות הדורות הקודמים, האם באמת התקדמנו ולאן?

"You say I'm free now, that battle is over, and feminism is over & socialism's over. Yeah, I say I can consume what I want now"

Yo La Tengo – "I'm So Lonesome I Could Cry"

קלאסיקת אמריקן סונג-בוק של האנק וויליאמס זוכה לגרסת כיסוי נהדרת באלבום החדש של יו לה טנגו. שמעו גם אתהקאבר המעולה שהם עשו לקיור.האלבום שהם הוציאו השנה מורכב בעיקר מקאברים, רובם מוצלחים.

Matthew E. White – "Feeling Good Is Good Enough"

איזה שיר אופטימי ויפה זה, אני גם כל כך מתחבר למסר שהוא בעצם שם השיר. מאת'יו אי. ווייט איכשהו מצליח בקלות לערבב רגאיי, טרופיקאליה, פולק וגוספל לכדי פנינות אינדי חכמות, אך באלבומו החדש והשני, Fresh Blood, הוא מתמקד בעיקר בארנ'בי דרומי.

Joanna Newsom – "Divers"

אלבום חדש לג'ואנה ניוסם והפעם למזלנו הוא לא משולש, כך שאולי נצליח להשתלט עליו לפני שתוציא עוד אחד. החדש משלב בארוק, פולק אמריקאי מהמאה ה-19, מחשבות על מושג הזמן, רעיונות שיכולים להפוך לסרט מדע בדיוני וכמובן את נגינת הנבל וקולה היפהפיים. כמו שבטח אתם כבר יודעים, במקרה שלה דרושה האזנה מעמיקה לשירים – הם מאוד מילוליים. עוד לא צללתי ליתר האלבום כי תקוע על שיר הנושא. טוב לי איתו בינתיים.

Susanne Sundfør – "Memorial"

גם בתוכנית הקודמת, של האינדיפופ, השמעתי את סוזן סנדפור, הלוא היא מלכת נורבגיה. אלבום הפופ של השנה וכנראה גם אלבום השנה שלי. ב-"Ten Love Songs", סנדפור מצליחה, איכשהו, לחבר בין אייטיז, יורו-טראש ופופ לבין אקטרוניקה עדינה ואפילו מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס – לכדי שירים עצובים ורקידים להפליא. לדפוק באמצע אלבום פופ יציאה של 10 דקות (שחולפות כמו שתיים)? שלמות.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

נ.ב. בכל ארבע תוכניות הסיכום אין מוזיקה ישראלית, לא כי אני לא אוהב או חושב שהיא לא ראויה חלילה, אלא כי בשבילה שידרנו אני ובר פלג אתסיכום השנה העברית.

• אלכס ג'י
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• קורט וייל
• יו לה טנגו
• ג'ואנה ניוסום
• סיכום 2015
• ג'ים אורורק
• ניקול דולנגאנגר
• מוזיקה
• Low
• לואו
• פאדר ג'ון מיסטי
• ג'ון גרנט
• סוזן סנדפור
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזוויות
• שרון ואן אטן
• ג'וליה הולטר
• אור בזויות
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

Patty Griffin – "All That Shines Is Not Truth"

כל כך הרבה שירים יפים יש באלבום המחווה החדש לקארן דאלתון. כל כמה זמן אני נתפס על אחד אחר מתוכו.זה האלבום המדוברואתם צריכים להאזין לו.

[tmwdfpad]

Susanne Sundfør – "Darlings"

באלבום שהוציאה מוקדם יותר השנה, "Ten Love Songs", מצליחה מלכת נורווגיה לחבר בין אייטיז ויורו-טראש לבין מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס. לחלוטין ממכר. אולי אתם מכירים את השירים המעולים "Delirious" ו-"Fade Away" מתוכו. ובכן, זה השיר הקצר והיפה שפותח את האלבום.

Julia Holter – "Silhouette"

אחרי הסינגל "Sea Calls Me Home" שכלל סולו סקסופון מכוכב אחר, רואה אור האלבום המלא של הולטר, ואמנם לא הספקתי להאזין לו יותר מפעם אחת, אך הפעם האחת הזאת הספיקה לגמרי לסמן אותו עבורי כאחד מאלבומי השנה. פופ מורכב ועמוק עם השפעות קייט בוש וקול ייחודי ובודד בתוך חלל גדול ומהדהד.

Brian Eno – "By This River"

קצת לפני שהפך למי שפחות או יותר המציא את האמביינט, הוציא בריאן אינו את הקלאסיקה המושלמת הזאת.

Linda Perhacs – "River of God"

שלושה עשורים בערך לפני שהפריק פולק הפך לז'אנר פופולרי שמזוהה עם דבנדרה בנהארט, קוקו רוזי ואנימל קולקטיב, הייתה זאת לינדה פרהאקס עם אלבומה, "Parallelograms", שהיוותה השראה עצומה. ובכן, 44 שנה אחרי אותו אלבום נהדר מ-1970, הוציאה פרהאקס בשנה שעברה את אלבומה השני – "The Soul of all Natural Things". ולא, היא לא נעשתה פחות היפית עם השנים.

Six Organs of Admittance – "Hold But Let Go"

הנהרות מהשירים של אינו ופרהאקס הכניסו אותי לוייב של זן, והשיר הזה מתאים בול להשלמת האפקט. Six Organs of Admittance הוא פרוייקט הפסייק-פולק של הגיטריסטבן צ'סני, שניגן בעשור שעבר בהרכב הפסיכדלייה הכבד והמעולה Comets on Fire.

Mojave 3 – "Caught Beneath Your Heel"

ניל הלסטד, שהנהיג את סלואודייב ואת Mojave 3 אחריה, עומד להגיעלהופעה ב-6 בנובמבר בבארבי. תירוץ מצוין לנגן שוב את השיר האהוב הזה, ולהפציר בכם לא לפספס את זמרת הרקע המדהימה (והכל כך רחוקה) איפשהו באמצע השיר. וגם את ההופעה, כמובן.

Bill and Murray – "The Silence Grows"

קצת נתקעתי על השיר שסוגר את האלבום שלהם, אבל האמת היא שכלאלבום הבכורה החדש של ביל ומוריישווה.

Other Lives – "English Summer"

אחד השירים היפים שיצאו השנה מגיע מהלהקה הזאת מאוקלוהומה.

Fat White Family – "Auto Neutron"

ניהיליזם פסיכדלי,דפוק ואינטליגנטי. זה השיר הראשון מתוך "Champagne Holocaust" שיצא ב-2013.

The Jesus and Mary Chain – "Good for my Soul"

הג'יזס אנד מארי צ'יין יודעיםלהקים רעש מהומה, אבל יותר מכל הם יודעים לכתוב אחלה שירים קליטים, שברמה מסוימת יכולים להיחשב לפנינות פופ. זה אחד המרוממים שלהם.

Chromatics – "Shadow"

נו כבר, מתי ייצא האלבום "Dear Tommy"?! איטלקים עושים את זה לאט.

Jim O'Rourke – "Hotel Blue"

רשימת האמנים שאורורק עבד איתם כמפיק ארוכה להחריד (סוניק יות', ג'ואנה ניוסום, ווילקו. וזה רק על קצה המזלג). בעצמו הוא גם הוציא אינספור אלבומים, רבים מהם נושקים לאוונגארד ואימפורביזציה, אך השנה הוציא את "Simple Songs" – שכשמו כן הוא. טוב, לא בדיוק, אבל אלו שירים הרבה יותר פשוטים ממה שהוא הרגיל אותנו לצפות.

Gene Clark – "Some Misunderstanding"

יש קלאסיקות שלא מספיק אנשים מכירים ו-"No Other" מ-1974 הוא לחלוטין אחד מאותם אלבומים. זהב טהור מהשניה הראשונה ועד סופו. ג'ין קלארק הלך לעולמו ב-1991, רק בן 46. הוא היה ממקימי להקת The Byrds בסיקסטיז ובין חלוצי האלטרנטיב קאנטרי והפולק הפסיכדלי האמריקאי. "Some Misunderstanding" הוא, לטעמי, המאסטרפיס של האלבום.

Leonard Cohen – "Come Healing"

אחד השירים היפים ביותר שלאונרד כהן אי פעםכתב.

אור בזויות בפייסבוק

• ג'ים אורורק
• לאונרד כהן
• ניל הלסטד
• כרומטיקס
• ג'וליה הולטר
• אור בזויות
• בריאן אינו
• סוזן סנדפור
• ביל ומארי
• ביל ומוריי
• מוזיקה
• ג'ין קלארק
• תרבות