פארק הגלישה החדש SRF Park TLV נראה בכניסה כמו ריזורט יוקרתי במאליבו, והלגונה הכחולה הגדולה שבמרכזו היא בריכת הגלישה המלאכותית הגדולה בעולם. שלחנו את לירון רודיק להתרסק עם גלשן והוא גילה שזה לא תענוג זול, שזה לא תחליף לים, אבל החוויה עולה על כל הציפיות והסימנים הכחולים
הפעם האחרונה שבה ניסיתי לגלוש הייתה לפני שנתיים כשנשלחתי למאוריציוס, שםגיליתי את האש שבוערת בקרבם של הגולשים ושני כוכבים ישראלים, וכמובן שגיליתי אז גם איך זה מרגיש לעוף בחוסר שליטה 100 מטר באוויר. הבנתי אז שקיטסרפינג – פחות בשבילי, ולא חשבתי מאז על לנסות לתפוס גלים שוב. לפחות עד שבמערכת הבינו שכיף לראות אותי מתרסק על המים שוב ושוב ושלחו אותי לפארק הגלישה החדש בפארק דרום.
>> יש רק קושיה אחת: תל אביבים מנסים לענות על השאלה "מה יהיה?"
>> ציפור קטנה לחשה: מקומות קטנים ונסתרים שתל אביבים אוהבים
ברוכים הבאים ללגונת הגלים המלאכותית הגדולה בעולם, שמטרתה להעניק לגולשים בארץ גלים גם בימים בהם הים רגוע. למרות שהחופים שלנו נחשבים לחופים הטובים בעולם, מצב הגלים בארץ הוא לא משהו בלשון המעטה. גולשים רבים מוצאים את עצמם טסים לא מעט לחו"ל בשביל לחוות יותר מגל אחד טוב ביום טוב, והפארק החדש, SRF Park TLV בשמו המלא, בא לענות על הצורך הכה בסיסי הזה בקרב הגולשים.
כשנכנסים לפארק הדבר הראשון ששמים לב אליו זו מעין תחושת יוקרה שמאפיינת, נניח, קאנטרי קלאבים במאליבו. אחד השותפים, תומר קנין, שהוא גם האדריכל שתכנן את הפארק, אפילו הבהירר שזאת המטרה: "רצינו מאד שתהיה אווירה ביתית, שאנשים ירגישו שהם מגיעים לחופש, באים לעשות פאן, כמו איזה וילה גדולה". במתחם עצמו יש מסעדה, בית קפה, בר וחנות גלשנים. מהכניסה כבר רואים את הלגונה ושומעים את פכפוך הגלים שמספק תחושה מאוד שלווה.
עוד לפני שנכנסים למים, קשה להישאר אדישים כשמקום כה שאפתני נפתח לנו מתחת לאף בתל אביב. הרי צפוף פה גם ככה, ואני לא מכיר באופן אישי המון אנשים שרואים שטח פתוח וחושבים "אה, אתם יודעים מה חסר פה? בריכת גלים עצומה!", אבל זה עובד, זה מרגיש כמו חלק מפארק בגין שתמיד היה שם ולא ידענו.
תשכחו מכל מה שידעתם על בריכת גלים
בתוך הפארק הצמידו לי את המדריך דור שעזר לי להתכונן לגלישת הגלים הראשונה שלי. הוא הכין לי גלשן על היבשה כדי שנתרגל מה עושים במים, ואין מה להגיד – זה הרבה יותר קל על היבשה. ברגע שחשבתי שהבנתי הכל נכנסנו למים. זה לא דומה לשום בריכת גלים שהכרתי בעבר. כשאומרים לי בריכת גלים אני בדרך כלל חושב על שפיים, כלומר בריכה המונית מלאה בילדים שמשתינים במים ועולים אחד על השני בזמן הגל. זאת ממש לא התחושה כאן.
בתור התחלה – מספר הגולשים מוגבל בכל זמן נתון, עם 18 גולשים מתקדמים בכל צד בעומק הבריכה ו-30 גולשים מתחילים בקדמת הבריכה. כשנכנסתי סוף כל סוף למים והתחלתי לעלות על הגלשן, ראיתי מרחוק את הגולשים האחרים ולרגע עלה החשש שאחד מהם בטעות יוריד לי את הראש. דור הבטיח שזה לא משהו שיקרה והוא צדק. היה לי לגמרי את המרחב שלי להתאמן ולהתרסק למים כאוות נפשי. למעשה הגוף שלי עדיין כואב מזה ולא רק בשרירים שנתפסו, אלא גם בנפילות שהיו לא קלות כמו שהבטיחו לי.
ולמרות הכל – פעם אחר פעם חזרתי ונכשלתי לתפוס את הגלים, כי יש גם משהו כמעט תרפויטי בלהתמודד עם מכשול פיזי פעם אחר פעם עד לרגע הניצחון, שבמקרה שלי ארך שניה וחצי כשהצלחתי לעמוד על הגל ונפלתי שתי שניות אחר כך. למעשה, הבעלים של הפארק כבר הבינו את היתרון הטיפולי בגלישה והם חרטו את המטרה הזאת על דגלם.
מנכ"ל הפארק, יואב לאור, הדגיש מספר פעמים שהפן הטיפולי, במיוחד בתקופה הזאת, הוא דבר הכרחי. "המסר המרכזי שאני אשמח שתצאו איתו – זה מקום שקורים בו דברים טובים", אמר לאור והמשיך: "אחת הפעולות שאנחנו הכי מתגאים בה היא כל מה שאנחנו עושים לטובת נפגעים בנפש ובגוף. זה תחום שהיה מאוד רחב לפני המלחמה, ובמהלך השנה וחצי האחרונות הוא הלך וצבר תאוצה לדאבוננו".
שרון זיסטר, שאמונה על התחום, סיפרה שסקר ביחידות הקרביות בדק ומצא כי הפעולה המועדפת עליהם היא גלישה. למעשה התפקיד שלה נועד כדי ליצור קשר עם עמותות, בעיקר עמותות צבאיות, ולהביא לכאן מתמודדי נפש שימצאו את השלווה הפנימית שלהם בגלים. לאור מבטיח שלא מדובר פה רק בביזנס. "מי שבא לכאן וחושב שזה רק ביזנס נקי, טעות בידיו. צריך לאהוב את זה, צריך לרצות את זה, צריך לעבור גם מהמורות וקשיים", הוא אומר. "יש לנו שלל פעילויות שהן לא ביזנס, אנחנו עסק שמטרתו להרוויח, אבל יש לו עוד רצונות".
לי כל גל נושא מזכרת. וזה לא זול
התגובה הצינית המיידית שלי הייתה לפקפק בנאמר, במיוחד לאור המחיר, 149 ש"ח, שלא נשמע זול במיוחד.המחיר מרתיע. 149 ש"ח בשביל בריכת גלים נשמע מוגזם. ולמרות זאת, אחרי ההתנסות ושיחות עם אנשים, הבנתי שביחס למקומות דומים בעולם המחיר די סביר ואפילו זול. לצורך השוואה – כניסה לבריכת Wave Garden (שמפעילה גם את הלגונה בפארק דרום) בשוויץ עולה 160 דולר, ובמקומות אחרים המחירים נעים בין 40 ל-60 דולר בממוצע, ויש שיעורי גלישה פרטיים שעולים בין 250 ל-400 דולר. ביחס לעולם, המחיר של 149 ש"ח נשמע פתאום זול ומשתלם.
אם זה הספורט שלכם, אז כנראה שמדובר במגרש האימונים הכי טוב שיש באזור, מבלי להיות תלויים בגחמות הים ובעונות השנה. אם זה משהו שאתם רוצים לנסות – אולי לפני שתקנו כרטיסיה תקנו כרטיס בודד כדי להבין אם אתם אוהבים את זה. מה שבטוח זה שהבעלים של המקום מאוד אוהבים את זה, וזה ניכר בכל פרט ופרט. אני מאמין להם כשהם אומרים לי שהם רוצים לעשות גם מעשים טובים לקהילה ולא רק כסף.
פארק הגלישה SRF Park TLV הוא הבית החדש של הגולשים בישראל, זה המסר המרכזי שאני יוצא איתו מהחוויה הזאת ואלה גם הדברים שחלק מהגולשים המקצועיים שהיו באירוע אמרו לי. ההתרגשות לקראת הפתיחה החגיגית דולה, ולמרות הכל, הייתה שאלה אחת שהייתי חייב לשאול – האם זה יכול להחליף את הים? כל מי ששאלתי אותו חייך אלי ברחמים וענה בשלילה.
"אנחנו כמובן לא מתחרים בים", אמר לי תומר קנין, האדריכל שגולש בעצמו בלגונה המלאכותית וגם מדריך קיטסרפינג, "אנחנו לא רוצים להחליף את הים אבל זה מוצר משלים כל כך מושלם וטוב, אני אומר את זה בתור מישהו שגלש כאן בשלושה חודשים האחרונים. גם הכושר עלה, גם היכולת הפיזית עלתה, ההרגשה הנפשית יותר טובה, הגמישות, האלסטיות, זה משנה את כל מה שדמיינתי וזה עלה על כל הציפיות". זה עלה גם על הציפיות שלי. היה כיף להתנסות ובסופו של דבר הצלחתי לעמוד על גלשן. לשנייה וחצי, אבל כל אחד והניצחונות שלו. עכשיו תסלחו לי, הלכתי להביא שקית קרח חדשה לשים על הסימנים הכחולים.
לאתר SRF פארק TLV
