לכבוד המעבר למשכן החדש, סטודיו למשחק ניסן נתיב יחד עם תלמידיו ובוגריו, חגיגה אמנותית הכוללת מופעים שונים, שיתרחשו בכל חללי המבנה החדש. בוגרת הסטודיו, מגי אזרזר, תנחה את ערב השקת הסטודיו, ובמשך ימי הפסטיבל, יזכה הקהל הרחב לטעימה חווייתית של הצגות, סטנדאפ ומופעי מוזיקה, סדנאות של בוגרי הסטודיו, ביניהם: קרן מור ויובל שרף, אנסמבל ציפורלה, האשכנזים, העיר הזאת, ארץ פוק ועוד.
יד ביד עם השקת המבנה החדש, אשר הוקם בתמיכתה של עיריית תל אביב-יפו, סטודיו למשחק ניסן נתיב עתיד להקים את ״תיאטרון הבית״ – תיאטרון קטן ועצמאי. התיאטרון יאמץ לביתו ויארח מופעים של יוצרים צעירים (ברוחם ובנפשם בלבד), העוסקים בקשת הרחבה של אמנות התיאטרון ואמנות המופע בדגש על שפות תיאטרוניות חדשות וצורות עבודה עכשוויות ומאתגרות. התיאטרון ישאף לטפח, ללוות ולהיות בית של ממש ליוצרים וליצירה עצמאיים.
סטודיו למשחק ניסן נתיב נוסד בשנת 1963 ע"י ניסן נתיב אותו הקים מתוך אהבה אינסופית לתיאטרון ולאמנות. מאז הפך הסטודיו למוביל בכל הקשור לטיפוח חשיבה עצמאית ומקורית של יוצרים בישראל והצליח לחולל שינוי בעשיה התרבותית והחברתית בישראל באמצעות דורות של שחקנים ויוצרים בתיאטרון, בקולנוע, ברדיו, בטלוויזיה, במוסיקה, במחול, בכתיבה, בבידור, בהוראה, בניהול אמנותי ובעבודה קהילתית.
25-28/2
נעם 5, תל-אביב-יפו
התכנית:
יום חמישי 25.2
20:00–עיבודים לשירי חבורת לול
עיבודים מיוחדים, צעירים ומפתיעים לשירים שכולם, אבל כולם אוהבים, משולבים בקטעי משחק מצחיקים, עצובים, מרגשים, לשירי חבורת לול המיתולוגית.
האירוע פתוח לקהל הרחב, והכניסה היא על בסיס מקום פנוי
21:00–מסיבת הפתיחה הרשמית להשקת הפסטיבל
מסיבה, בר, גג, יפו. המקום החם של יפו. מוזיקת uplifting שתקפיץ אתכם, תגרום לכם לחייך, לזוז ולהרגיש שהעולם יפה.
על העמדה : DJ רועי גוראי
חינם. פתוח לכולם.
21:00–רילוקיישן
ההצגה הפותחת את הפסטיבל, בכיכובן של בוגרות בית הספר ממחזורים שונים, אבל בשיתוף פעולה אחד…
קרן מור ויובל שרף:
"העבודה היא הדת החדשה, גורסים מחקרים אחרונים, וככל שאנחנו עסוקים יותר אנחנו מוצלחים יותר ואפילו מאושרים יותר. עלינו להקריב על מזבחה רק קרבן אחד: את חיינו האישיים".
ההצגה היא בבימויה של מור פרנק.
לרכישת כרטיסים והנחות:http://goo.gl/ImlN6O
23:00–האשכנזים
חמישה קומיקאים, שהם גם בוגרים הסטודיו, שהם גם החברים הכי טובים, שהם גם קורעים מצחוק, עולים על הבמה למופע לילה ומריצים קטעים שיגרמו לשרירי הפה שלכם לכאוב מרוב צחוק, בהנחיית דני קרפל!
לרכישת כרטיסים והנחות:http://goo.gl/5Kq2YC
כל שעה עגולה
בעיניים שלי–סיור פרפורמנס ומופע אישי ברחבי הבניין, עם תלמידי שנה א' בהנחיית ג'ייסון דנינו הולט
סיור חוויתי חינמי. פתוח לקהל הרחב.
כל הזמן–עיצוב חלל תיאטרלי חוויתי
בעזרת משחקים של אור וצל, תנסה גאיה שליטא כץ לעצב את החלל, וליצור עבור כל מבקר במבנה חוויה ויזואלית, אינטלקטואלית ורגשית,
כזאת שתזמין אותו לדמיין ולחלום – יסודות עבודת השחקן.
חינמי.
יום שישי 26.2
13:00–ג'אם תנועה
אימפרוביזציית תנועה בטכניקות שונות כגון: קונטקט, גאגא, ריקוד תיאטרלי, פנטומימה, ליצנות, ותנועה מינימליסטית ואבסטראקטית.
בהדרכת הכוריאוגרפית הבינלאומית מרינה בלטוב גראס.
לא נדרש ניסיון קודם, כן נדרשת הרשמה.
הסדנא חינמית אך מותנית בהרשמה מראש ומספר המקומות מוגבל.
להרשמה שלחו מייל לactingst@nissan-nativ.org.ilעם שמכם המלא ומספר הטלפון שלכם. ההרשמה תושלם עם קבלת מייל חוזר המאשר כי נשמר לכם מקום.
13:00
ציפורלה קורעת
מגוון תרגילים ומשימות מהנות דרכן קולטים שיטות איך להשתחרר במהלך היום (או בלילה) ומקבלים עצות וכלים מעשיים שיפיחו רוח חיים בשגרה.
הסדנא חינמית אך מותנית בהרשמה מראש ומספר המקומות מוגבל.
להרשמה שלחו מייל לactingst@nissan-nativ.org.ilעם שמכם המלא ומספר הטלפון שלכם. ההרשמה תושלם עם קבלת מייל חוזר המאשר כי נשמר לכם מקום.
13:30–יצירה אישית עם השחקנית, זמרת, כותבת, יוצרת – דאנה איבגי. סדנת יצירה ויצירתיות– הקול האישי ושיטוטו במרחבי האומנויות השונות
הסדנא חינמית אך מותנית בהרשמה מראש ומספר המקומות מוגבל.
להרשמה שלחו מייל לactingst@nissan-nativ.org.ilעם שמכם המלא ומספר הטלפון שלכם. ההרשמה תושלם עם קבלת מייל חוזר המאשר כי נשמר לכם מקום.
13:30–העיר הזאת–מחזמר ראפ בלשי
סיפור הסתבכותו של הבלש ג'ו בפרשית רצח מסתורית אשר תוביל אותו כמעט לחבל התליה
מחווה בראפ לסרטי פילם נואר ולסגנון הבלשי בכלל.
מבית האינקובטור – יוצרים יוצאי ניסן נתיב – ירושלים
לכרטיסים והנחות:http://goo.gl/kxfViV
14:00–סדנת אימפרוביזציה
סדנא חוויתית בהנחיית אמיתי מילוא: מורה, שחקן, במאי, חבר "למה אלפקה" זוכת פרסי תחרויות אימפרוביזציה, המעניקה טעימה מעולם האימפרוביזציה, המחדדת את השנינות ומגבירה את היצירתיות ויכולת הדמיון
הסדנא חינמית אך מותנית בהרשמה מראש ומספר המקומות מוגבל.
להרשמה שלחו מייל לactingst@nissan-nativ.org.ilעם שמכם המלא ומספר הטלפון שלכם. ההרשמה תושלם עם קבלת מייל חוזר המאשר כי נשמר לכם מקום.
14:00–סדנת קצב
מקצב ותנועה מדויקים יכולים לפגוע בדיוק כמו טקסט חד וכואב או מדויק ומצחיק. נעמה אמית תלמד כיצד להקשיב ולהכיר את היכולות שבעצם טמונות בכל אחד מאיתנו. ובעיקר- תעשה איתכם כיף.
הסדנא חינמית אך מותנית בהרשמה מראש ומספר המקומות מוגבל.
להרשמה שלחו מייל לactingst@nissan-nativ.org.ilעם שמכם המלא ומספר הטלפון שלכם. ההרשמה תושלם עם קבלת מייל חוזר המאשר כי נשמר לכם מקום.
16:00-22:00
לא מכניסה את זה לסטודיו החדש
אירוע משך מבית היוצר של ג'ייסון דנינו הולט
אירוע משך תיאטרוני חד פעמי.
אנסמבל פרפורמרים נפרדים מעולם התיאטרון הקונבנציונלי עליו הם התחנכו וחוקרים, דרך וידויים אוטוביוגרפים, את המסע לעולם המדמם והמפחיד מכולם שנקרא : ״הם עצמם״
במהלך המופע הקהל מוזמן לצאת, להיכנס ולחזור למופע כאוות נפשו
אירועי חינמי ופתוח לקהל הרחב.
16:00–פילאטיס לקראת שקיעה
שיעור פילאטיס עם עידית ספירו, מורה בסטודיו שעובדת על פיתוח הקשר בין גוף-תודעה –רוח , העמקת המודעות לגוף והגדלת טווח האפשרויות התנועתיות.
אירוע פתוח לקהל הרחב.
21:00–סטנדאפ
סטנדאפיסטים מנוסים יחזיקו יד לבוגרי הסטודיו שיעלו לטבילת אש.
עם אלי חביב, גלית חוגי, ירמי שיק בלום, גאיה שליטא-כץ, שמרית לוסטיג, רותם קינן ועוד.
אירוע פתוח לקהל הרחב.
21:00–ארץ פוק
ארץ פוק, הוא המקום בו כולנו נולדנו, ואליו איש מאיתנו אינו רוצה לחזור, ארץ פוק הוא בית חולים.
לאמא יש משהו בבטן והיא נלקחת אל ארץ פוק, בן ואבא צועדים בשולי הכביש המהיר בדרכם אל ארץ פוק, לבקר אותה.
כשיגיעו אל ארץ פוק, ייחשף הבן לכל הנפשות החולות ומוכות הגורל החיות בארץ פוק, העומדות בדרכו של הבן לאימו לכשיגיע לבסוף הבן אל האמא הוא יגלה שאמא היא כבר לא אותה האמא שהוא הכיר, עולם הפנטזיה על ארץ פוק ייתנפץ כבועת סבון, ומאותו הרגע הוא כבר לא יחזור להיות עוד ילד.
נקודת מבט ביקורתית/פוליטית על המציאות החולה בה אנחנו חיים ומתכחשים אליה באופן יום יומי, בעודנו מסיטים את המבט מכל מה שחולה סביבנו, אל תוך אחיזת העיניים שבתוכנו.
לכרטיסים והנחות:http://goo.gl/Nur5FT
כל שעה עגולה
בעיניים שלי
סיור פרפורמנס ומופע אישי ברחבי הבניין, עם תלמידי שנה א' בהנחיית ג'ייסון דנינו הולט
סיור חוויתי חינמי. פתוח לקהל הרחב.
כל הזמן
עיצוב חלל תיאטרלי חוויתי
בעזרת משחקים של אור וצל, תנסה גאיה שליטא כץ לעצב את החלל, וליצור עבור כל מבקר במבנה חוויה ויזואלית, אינטלקטואלית ורגשית,
כזאת שתזמין אותו לדמיין ולחלום – יסודות עבודת השחקן.
חינמי.
יום שבת 27.2
11:00 –סדנת ג'אגלינג לילדים
סדנה חוויתית בה מתנסים הילדים בכלים מעולם הלהטוטנות ולומדים טריקים
סדנה חינמית, על בסיס מקום פנוי.
12:00–סיפור לילה
הזמן – תחילת שנות השבעים המקום – קיבוץ, בית ילדים, לינה משותפת, הרמקול של השומרת – עולם שהיה ואיננו.
שני אחים יוצאים מבית הילדים למסע אל תוך החושך בכדי לנצח לתמיד את סיוטי הלילה. מסע כמו באגדות. אלא שבמקום דרקון – מתנשא החושך ובמקום נסיך – ניצב מולו ילד קטן שאינו זוכר את אימו, לצידו עומד אחיו הגדול, ידען מומחה בכל הנוגע לאפלה. שניהם, חמושים בחרבות עשויות ענפי ורדים ובגלימות – שמיכה, יוצאים למסע המתפרש על פני חלומות וזיכרונות, בסופו שיר ערש אחד, המביא נחמה וגעגוע.
מחזה מתח מצחיק ותמים על ילדות ועל בגרות, על חושך ועל אור.
ההצגה מיועדת לילדים מגיל 6 ומעלה.
לכרטיסים והנחות:http://goo.gl/eNV1oi
20:30–ציפורלה – עקיצה טבעית
מופע חגיגי לכבוד השקת המשכן החדש של הסטודיו למשחק של ניסן נתיב.
ציפורלה חוזרת לאיפה שהכל התחיל, למקום בו חברי האנסמבל נפגשו לראשונה….
במסגרת זו יעלו את המופע "עקיצה טבעית" המופע הראשון של ציפורלה המציג זו העונה ה 11 ברציפות.
18 מערכונים תיאטראליים המשלבים סאטירה בועטת, נונסנס משובח וקטעי אקרובטיקה ומחול.
לכרטיסים והנחות:http://goo.gl/8DU3Tn
21:30–הסלון של משפחת אלייב
להקת הסלון היא פרוייקט מיוחד שנוצר ע"י סיבי (צבי) אלייב כמתנה עבור אמו אדה . הלהקה, שמונה כשישה נגנים אשר חלקם ממשפחת אלייב, משפחת הנגנים המפורסמת, מציעה חגיגה של מוזיקת עולם ייחודית מקפיצה שלא משאירה אף אחד אדיש או ישוב…
בעזרת שילוב בין כלים מסורתיים כקנון , דרבוקה ובוזוקי, לבס, גיטרה חשמלית וכלי נשיפה, מציעה הלהקה רפרטואר עשיר ומעניין של מוזיקה אתנית מארצות שונות בעיבודים חדשים, אנרגטיים ומרעננים המתאימים לקהלי יעד שונים ולטווח גילאים רחב.
עניין ונופך תאטרלי למופע
הלהקה מציעה הן מופע מלא עם סאונד עשיר המביא לשאים של רגש וגרוב.
אירוע חינמי פתוח לקהל הרחב.
כל שעה עגולה
בעיניים שלי
סיור פרפורמנס ומופע אישי ברחבי הבניין, עם תלמידי שנה א' בהנחיית ג'ייסון דנינו הולט
סיור חוויתי חינמי. פתוח לקהל הרחב.
כל הזמן
עיצוב חלל תיאטרלי חוויתי
בעזרת משחקים של אור וצל, תנסה גאיה שליטא כץ לעצב את החלל, וליצור עבור כל מבקר במבנה חוויה ויזואלית, אינטלקטואלית ורגשית,
כזאת שתזמין אותו לדמיין ולחלום – יסודות עבודת השחקן.
חינמי.
יום ראשון 28.2
21:00–פרמיירה חגיגית להצגה"אני דניאיל חארמס" +קוקטיל נעילה מיוחד
פרימיירה חגיגית ובסופה קוקטייל והופעה של קווארטט חארמס
מישהו חולף סמוך למסעדת פרונטו וזורק: "בטלנים, מה קורה? אין לכם חזרות להופעה?".
רפי אדר, הבעלים של המסעדה, מסתפק בחיוך במקום תשובה. הוא בשבוע עמוס: אלבומו השלישי "הגולם" יוצא השבוע לחנויות, והמאורע כולל הופעת השקה במועדון הבארבי וסדרת ראיונות בערוצי טלוויזיה שונים. אבל הדבר האחרון שהוא חושש ממנו הוא עבודה מאומצת. דרושה כתבה שלמה בשביל להזכיר רק חלק מהדברים השונים שנמצאים ברזומה שלו: הוא שיתף פעולה עם גיבורי תרבות החל מהסופר האיטלקי ארי דה לוקה ועד חבורת לול, וגם כשפעל לבדו נראה שהוא יודע לעשות כל דבר ולא רע בכלל. גם בזמן הריאיון הוא ממשיך עם המולטיטאסקינג: מדריך מלצריות על פרמז'ן, סועד, שותה, מזמין אנשים להופעה כמו נער מהניינטיז שמחלק פליירים ברחוב, משוחח עם הומלסים נרקומנים שלבו יוצא אליהם, מדבר בטלפון עם מפיקי טלוויזיה. מין אל הינדי בעל שישה זרועות.
מן הצד השני של השולחן יושב גבר צעיר, יפה ושווה נפש: רועי פרייליך, יוצא להקת נערות ריינס, שבשנים האחרונות הפך לאחת הדמויות הבולטות ברוקנ'רול התל אביבי. הפרש הגילים בינו לבין אדר עומד על יותר מ־20 שנה, אך מלבד הסממנים החיצוניים הרגילים הוא לא מורגש. גם בגלל האופי הנערי של אדר וגם בגלל האבהות החדשה של פרייליך (בת הזוג שלו שני לקס ובנם הבכור יושבים בשולחן הסמוך), שהלבישה עליו איזה צביון בוגר יותר.
איך התחיל הקשר ביניכם?
פרייליך: "אני עבדתי אצלו במסעדה עשר שנים כמלצר, שמונה מהם רצופות. הייתי אז בן 30".
אדר: "הכרנו והתאהבנו. הוא לא היה מלצר משהו, אבל איכשהו היה נופל נכון, כמו במוזיקה, על שתיים ועל ארבע. לא מפיל צלחות. ידעתי שהוא מוזיקאי אבל אז הוא רק התחיל את הצעדים הראשונים שלו בנערות ריינס".
מתי עברתם את שלב העובד־מעביד והתחלתם לנגן?
אדר: "קודם כל שכבנו ושנינו…".
פרייליך: "אני לא זוכר את זה".
אדר: "לא בוצעו חדירות. אבל…".
פרייליך: "אני חושב שהייתי תחת טשטוש מסוים".
כן, יחסי מרות?
אדר: "צוחק, צוחק… האמת היא שככל שנערות ריינס התקדמו ואספו סביבם אנשים חזקים והופיעו יותר, כך הקשר שלנו עבר לממד המוזיקלי. פעם אחת אירחתי את רועי בהופעה שלי. במקרה הייתה בהופעה לקוחה מהמסעדה והיא אמרה שאהבה את שיתוף הפעולה עד כדי כך שהיא מוכנה להשקיע בכך כסף, מה שלא קרה בסופו של דבר, אבל זה הוביל לכך שהרמנו את הכפפה. רועי היה מגיע אליי מדי פעם הביתה, לא באופן קבוע, והיינו עושים פינג פונג על הטקסטים. לי אין שום קשר לעולם הכתיבה. כתבתי מילים רק לשני שירים שלי, ובשביל זה הייתי צריך את רועי. הוא תפר לי כל מיני משפטים זה לזה, או חידד אותם אם היה צריך".
פרייליך: "הרגשתי שאני צריך להוביל אותו למקום של הכתיבה של הגיל הבוגר יותר, משהו שפחות הכרתי בעצמי. המהות בשירים אלה היא באמת התרגום של רפי ורק היה צריך להפוך את זה למשהו יותר לירי. הובלתי אותו להסתכל פנימה יותר מאשר להסתכל החוצה ולהטיף מוסר לאחרים, כי ככה הוא כתב בהתחלה. אמרתי לו שעדיף שיעשה את ההטפה דרך התבוננות פנימית. זה לא מקרי שהתחברנו כך, פרונטו ידועה כחממה למוזיקאים מתחילים. מלצרו פה אריק ברמן, דנה ברגר, קרני פסטל, אדם הורביץ, עמיר לב".
אדר: "עמיר לב לא היה מלצר, הוא היה סוג של מאבטח שלי. אני לא צוחק, זה סיפור אמיתי. הייתי נוסע לפעמים להחזיר עובד ערבי שלי לשטחים, וללב היה רקע בנושא. אני פעם התבלבלתי שם, באחד הכפרים, ובזכותו יצאתי בחיים. חוץ ממנו עבדו במסעדה גם חברי כנסיית השכל. באותה תקופה כל הלהקה גרה בדירת חדר והגיעו אליי עם סמרטוטים ודליים בשביל לשטוף את החלונות של המסעדה. הסמרטוט הכי עבה היה של הבסיסט. אוי, הם ניקו ממש טוב".
רפי, שיתפת פעולה בעבר עם מספר רב של שמות גדולים. מה מיוחד בעבודה עם פרייליך?
אדר: "קודם כל התאהבתי ישר בצליל של הגיטרה שלו, הוא העיף אותי. זה פשוט לא ניתן לתאר. גם גון הקול המיוחד שלו הוא משהו שלא שמעתי כאן בארץ בכלל".
ולך, רועי, לא הייתה בעיה לאבד את הספוט של הסולן ופתאום להפוך לגיטריסט ליווי?
"נהפוך הוא. זה משחרר, אין לי את כל הכובד הזה על הכתפיים. יש לי אותו מספיק באלבום החדש שעכשיו אני עובד עליו, 'הריגוש שבנפילה', הוא הולך להמשיך את הקו של האלבום הקודם, אבל קצת יותר…" פרייליך שולח את היד קדימה בהפגנתיות, כדי להמחיש מילה מסוימת שלא מצליח למצוא, "קצת כזה… הלוואי שהייתי יכול להעביר את זה במילה. זה כאילו שאת המעטפה אני דוחף עוד קצת פנימה לתיבת הדואר".
לשניכם היו שנים שכמעט זנחתם את המוזיקה. מה המצב עכשיו? עדיין יש משברים?
פרייליך: "היה לי קונפליקט על הערך שלי כבן אדם שעומד לבדו ביחס לאחרים. זה עשה לי בלוק רציני. חשבתי שאני לא ברמה מספיק טובה ושכבר לא בא לי לנגן. נחלצתי מזה אחרי תקופה לא קצרה וחזרתי לתחום המוזיקה ללא ציפייה לקהל או למאזינים, אלא רק בשביל לשחרר דברים החוצה, עד שזה התחיל לקבל תאוצה ורעשי הרקע שהפריעו נעלמו והתחלתי להבין שזה משהו שיש לכל מי שמתעסק ביצירה. אף אחד לא חף מההשוואה הזאת, מהביקורת העצמית. מפני שאנחנו לא מכירים את האמנים האחרים ולא היינו נוכחים בזמן התהליך היצירתי שהם עשו, זה נראה לנו יותר רענן. לדברים שאנחנו יוצרים קשה להסתכל כמישהו המביט מבחוץ, כזה שלא באמת קולט את הפגמים. אחרי שהגעתי לכל התובנות האלו הגיע אלי רפי ואמר את המשפט 'כוחנו בהתמדתנו'".
אדר: "את המשפט הזה אמרתי למוזיקאים רבים שהרגישו בלומים. למשל, כשהייתי עם שלום חנוך בדרכים עם 'אדם בתוך עצמו' הגענו פעם אחת לירוחם. שתינו מאחורי הקלעים ואחר כך הלכתי אל הקופות. שאלתי על מצב המכירה והם אמרו לי שרק 14 כרטיסים נמכרו. כשחזרתי פנימה שלום שאל אם יש קהל, ואני פשוט עניתי לו 'לא מלא' כדי שלא יתבאס. הוא הפתיע אותי ועד היום אני מעריך את זה: הוא עלה לבמה ושם הבנתי שהכוח של מוזיקאי טוב זה שגם אם אין לו קהל הוא יופיע עם אותה התכוונות שיש בתוכו כשהוא מופיע בפארק גדול".
רפי, זה אולי האלבום האחרון שלך?
"אתה נכנס איתי לשאלה עמוקה. אני חושב שכן ולא. זה האחרון והלא אחרון, או שאולי האחרון לחודש פברואר 2016. יוצא לי לחשוב הרבה על העניין הזה של מלאך המוות, האם זה מתקרב. מצד שני, אני בן אדם שכל הזמן חייב התעסקות, אני לא יכול לנוח. כאמור, אני דוגל בכוחנו בהתמדתנו. אשתי תמיד שומעת אותי אומר שבא לי למכור הכל ולעזוב את העיר לטובת איזה בית פסטורלי בגליל, והיא מחזירה אותי לפרופרציות ואומרת 'אם לא תהיה לך ההתעסקות היומיומית כאן עם המסעדה, אתה תשתגע'. זה תקף גם לגבי המוזיקה והקולנוע. אני רואה קשר אדוק מאוד בין השניים, ולא רק מפני שאימא שלי הייתה הפסנתרנית שליוותה את הסרטים בקולנוע מוגרבי, אלא גם מפני שאני הייתי הראשון בארץ שעשה קליפים עוד כשאף אחד לא האמין בזה, לשלום חנוך, למאיר אריאל".
מי מכם יותר רוקנ'רול?
פרייליך: "ללא ספק רפי, זו הדרך חיים שלו".
אדר: "אני רוקנ'רול לגמרי. הייתי סטודנט לקולנוע באיטליה כשהייתי צעיר. אם אני מגיע היום לרומא ונכנס למונית והנהג שואל אותי מאיפה הגעתי, אני תמיד אענה: 'אני מ־1968'. זו הייתה השנה של מרד הסטודנטים שם, כל ההיפים עישנו מריחואנה שמעו מוזיקה טובה ובעטו בכל רעיון של מלחמה. אפילו עצרו אותי שם בגלל ההפגנות האלה. זאת הייתה תקופה מיוחדת. הסטודנטים בחוץ לארץ שונים מאוד באופי שלהם מהסטודנטים השפופים שיש בארץ".
ומה עם פער הגילים ביניכם?
אדר: "פער הגילים הוא מבורך".
פרייליך: "רפי הוא איש ללא גיל. יש לנו שפה משותפת מא' ועד ת'".
אדר: "ועדיין עומד לי הזין".
שתיקה.
אדר: "אוי, שכחתי ששני בת זוגך פה".
רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
(במקום 19.90 ש"ח)