Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
שבוע האופנה של תל אביב יוצא לדרך זו השנה השביעית בין 10 ל-13 במרץ, לראשונה בתמיכה ממשלתית של משרד הכלכלה והתעשייה, כך חשף היום (שני) יוזם ומפיק האירוע מוטי רייף, במסיבת עיתונאים שערך. "אנחנו נאבקים לעודד קנייה של אופנת כחול לבן, כולנו מתמודדים עם קשיים", לדבריו. עיריית תל אביב הסירה השנה את תמיכתה הכספי באירוע עקב היבחרו של רייף למועצת העיר תל אביב וחשש לניגוד עניינים. "אנו תקווה כי שיתוף פעולה זה יהיה מוצלח, יגבה ויקדם את תעשיית האופנה הישראלית והיפוך למסורת בשנים הקרובות", אמרה נעמה קאופמן, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה ויו"ר מטה כחול לבן.
אירועי שבוע האופנה 2019 יתרחשו השנה בהאנגר 11 שבנמל, אחרי משכנם בקניון גינדי בשנים הקודמות ובמתחם התחנה שבנוה צדק בשנה שעברה, ויפתחו בערב גאלה בו תוצג מחווה למעצב גדעון אוברזון. המעצב הוותיק הודיע על סגירת מותג האופנה שלו אחרי 56 שנות יצירה לאחרונה, וכעת יזכה לחזות בכ-60 דוגמניות שעבדו איתו לאורך השנים, ביניהן יעל אבקסיס, דנה וקסלר ושלי גפני. "הוא מורי ורבי, שלקח אותי בגיל 22 ולימד אותי כל מה שאני יודע", סיפר רייף.
"מורי ורבי", מוטי רייף על גדעון אוברזון. צילום: אבי ולדמןגדעון אוברזון. צילום: ינאי דיטש
לצד מעצבים כמו דורין פרנקפורט, אלון ליבנה, עידן לרוס, דרור קונטנטו ומשכית, יציגו השנה לראשונה רותם לויתן בעלת מותג הפלאס סייז Retema, בית האופנה הפמיניסטי קום איל פו ומותג בגדי הגברים באמוס סקוור. במשך שלושת ימי האירועים יציגו 22 מעצבים, כשבדומה לשנה שעברה הדגש הוא על שינוי אידאל היופי והצגת דוגמניות ודוגמנים במגוון צבעים, צורות וגבהים. בהתאם, תצוגת האופנה של בית הספר לאופנה שנקר תהיה בסימן להטב"קי. כמו כן, צפויה להתקיים השנה בפעם הרביעית תצוגת מפעל הפיס לאופנה בה יציגו שבעה מעצבים חדשים.
תצוגת אופנה עידן לרוס – שבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמןמתוך הקולקציה של רתם לויתן. צילום: שרבן לופו
התצוגה הראשונה והמסקרנת בליין-אפ שנמסר היום היא של חברת שורש, במסגרתה סיפר רייף כי 30 מעצבים צעירים וותיקים יציגו לוקים שהולכים – תאמינו או לא – עם סנדלי שורש. פרויקט מעניין נוסף יהיה אירוע התרמה לעמותת כנפיים של קרמבו, בו יחגגו המעצבים את יום ההולדת ה-20 לבוב-ספוג, וירכיבו יחד תצוגת אופנה המבוססת על הספוג הצווחני והצהוב. אירוע התרמה נוסף שיוצג השנה יהיה של מותג התכשיטים YVEL, בשיתוף עמותת "רוח נשית" שיוקדש להצגת דוגמניות פלאס סייז בלבד.
שי שלום לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמןדרור קונטנטו לשבוע האופנה. צילום: אבי ולדמן
לראשונה השנה הכניסה לכלל התצוגות תותנה ברכישת כרטיסים בעלות של בין 55 ל-160 ש"ח לתצוגה. שבוע האופנה ישודר במלואו בבלעדיות בערוץ האופנה הישראלי ביס ובהוט, עם שידורים חיים סביב השעון. לאירועים הוזמנו 15 אנשי תקשורת ומשפיעני אופנה מכל העולם, כך שאת פעמיכם אתם יכולים לשים השנה גם לסטורי של הפאשניסטות הבינלאומיות האהובות עליכם.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תצלומים מתוך האוסף הפרטי של היזם והמפיק מוטי רייפ יוצגו לערב אחד בלבד ביום שישי הקרוב בבית הדפוס ברעם שברמת החייל, כחלק מיוזמה לגיוס כספים למען עמותת רוח נשית למען נשים נפגעות אלימות.
מתוך התערוכה של מוטי רייפ
במסגרת תערוכת "רגעים", יועמדו למכירה 50 מעבודותיו של רייפ היוצרות יחד פריזמה לעולמו האישי. התצלומים כוללים רגעים אינטימיים מאחורי הקלעים שצולמו בתצוגות אופנה ודימויים שמביעים הערצה לגוף הגברי.
מתוך התערוכה של מוטי רייפמתוך התערוכה של מוטי רייפ
"כל אחד מהתצלומים מציג רגע מיוחד שבאמצעות המתבונן הופך ומחייה את הרגע, את האווירה, את המסר החבוי בו ואת המוזיקה שמתנגנת לצדו", נאמר בהודעה לעיתונאים על אודות התערוכה. עוד נכתב כי עבודותיו של רייפ הן חלק מ"דיאלוג שאינו מוגבל בזמן, למען מטרה אחת חשובה שהינה עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות, על כל גווניה וסוגיה".
מתוך התערוכה של מוטי רייפמתוך התערוכה של מוטי רייפ
בשנים האחרונות פועל רייפ למען קידום נשים נפגעות אלימות וזנות, בין היתר באמצעות שילובן בשבוע האופנה של תל אביב שאותו יזם. בשבוע האופנה האחרון שהתקיים בפברואר נערך אירוע התרמה של עמותת הופכות את היוצרות לשיקום יוצאות זנות, שבו הוצגו שמלות בעיצוב שורדות מעגל הסחר. באירוע הדגיש רייפ כי הוא מקווה לסייע ליצור בתעשייה דימוי גוף מציאותי יותר באמצעות הכללתן של דוגמניות בכל הגילאים והמידות בתצוגות, "ולא כגימיק", כדבריו.
מתוך התערוכה של מוטי רייפ
Baram City Press, הברזל 6 תמוטי רייף מעמיד למכירה צילומים מהאוסף הפרטי למען נשים נפגעות אלימותל אביב, שישי (16.11) 10:00־14:00, הכניסה חופשית
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
המפיק ודמות בולטת בעולם האופנה, מוטי רייף, מצטרף לסיעה של ראש העיר המכהן רון חולדאי, תל אביב 1, לקראת הבחירות לראשות העיר ויתמודד על מקום במועצת העיר תל אביב
המפיק מוטי רייף הודיע כי יצטרף לסיעת תל אביב 1 בראשות רון חולדאי ויתמודד על מקום במועצת העיר תל אביב יפו. רייף, דמות בולטת בעולם האופנה וההפקה, הצהיר היום (ג') כי נענה להצעת ראש העיר רון חולדאי להצטרף לסיעתו במטרה לקדם את סוגיית הרווחה בתל אביב. "המטרה שלי ברורה וחד משמעית: לטפל בכל כוחי בסוגית הרווחה, לרבות תמיכה ועזרה לדרי הרחוב, לנשים הסובלות מאלימות פיזית וכלכלית למשפחות קשות יום ולילדים בעלי צרכים מיוחדים, ולנשים במעגל הזנות ושילובן. אני מאמין ומוכן לעשות זאת מהמקום החזק והמשפיע ביותר, מועצת עיריית תל אביב- יפו ולצד האיש הראוי ביותר להמשיך ולהנהיג את הבית של כולנו. רון חולדאי", אמר רייף בהצהרתו.
מוטי רייף. צילום: תמר קרוון
רייף, בן 53, אב לשניים אשר מתגורר בתל אביב, מצטרף לרשימת תל אביב 1 במקום השביעי. "בשנים האחרונות זכיתי לראות את העשייה הקהילתית של מוטי רייף עבור אוכלוסיות מוחלשות, הרחק מאור הזרקורים. אני מאמין שהעיר תל אביב-יפו, על גווניה השונים, תהיה המרוויחה הגדולה מהמקום שיתפוס מוטי רייפ במועצת העיר הבאה", אמר חולדאי על הצטרפותו של רייף לסיעתו.
המצטרף הטרי לרשימה, ריכז את רוב הפעילות שלו בשנים האחרונות, מלבד בתחום ההפקה והתוכן, לעשיה למען נשים. רייף מכהן כנשיא עמותת "רוח נשית" שפועלה להעביר נשים ממעגל האלימות אל מעגל החיים והעבודה ושואף לקדם ולהסדיר בעיר תל אביב תשתיות רווחה. "התנדבתי בעשרות אירגונים ועמותות שכל מטרתם בחיזוק ותמיכה באוכלוסיות מוחלשות, אני מבקש בעזרתכם לחזק את החברה והקהילה במקום בו ליבי תמיד היה נמצא, תחום הרווחה", אמר רייף.
מוטי רייף, טובל'ה ונעמה חסין בשבוע האופנה האחרון
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אם להאמין ללוח השידורים, הדבר הכי חם בטלוויזיה הישראלית הוא ערוצי נישה עם שמות קצרים באנגלית. לדוגמה, בחודש שעבר השיקה חברת אלין את ערוץ Foody בסלקום TV. לעומת זאת לחברת אימג'ן מדיה שנמצאת בבעלותו של אבי בר יש ערוץ הילדים Zoom, ערוץ הספורט Trace וערוץ DIY (נחשו באיזה נושא). בשבוע הבא (שלישי, 17.7) היא תשיק ב־HOT ערוץ אופנה ישראלי חדש העונה לשם Fashion.il. הערוץ צפוי להציע תכנים מחו"ל שיושדרו לראשונה בישראל, כמו מסלולי הג'וניור והאולסטאר של "פרויקט מסלול", הריאליטי Say Yes to the Dress המתעד סלוני כלות או תחרות מעצבי השיער והמאפרים "אמריקן ביוטי סטאר" בהנחיית הדוגמנית אנדריאה לימה. עם זאת העיקר כאן אמור להיות התכנים המקוריים, שמתהדרים בכמה שמות גדולים בתעשייה המקומית.
"הטאלנטים שלנו מעורבים לגמרי במה שקורה וההצעות שלהם מיושמות ברמה היומיומית", אומרת מיכל דפנאי־אדן, מנהלת התוכן והפיתוח של הערוץ החדש. לדוגמה, תוכנית הראיונות "ללא פילטרים" של מוטי רייף – שיארח בביתו לריאיון אינטימי דמויות מפתח בתעשייה המקומית כגון בר רפאלי, גלית גוטמן, דורית בר אור, מיקי בוגנים, נועה קירל ועוד – תשודר בשחור לבן. "זו תוכנית שחושפת צדדים של דמויות חזקות מאוד בתעשייה שלנו כמו שהן לא נראו אף פעם. יש משהו בקשר של מוטי עם המרואיינים שמאפשר להם לשתף באמת, לתת תמונה תמונה חשופה של עצמם", מסבירה דפנאי־אדן. "הוא לחלוטין היוצר של התוכנית וזה ויז'ן שלו ושל הצוות, שמתחבר לתמה של הסרת פילטרים ומסכות. זה חזון שלו שאנחנו הולכים איתו עד הסוף, והוא נראה מהמם".
תוכנית דגל נוספת היא "הסטודיו" שתנחה אנה ארונוב ושתעסוק בטרנדים וחדשות אופנה, אבל גם בדרך ליישם את כל אלה בלי להפוך לקורבן אופנה, עם קצת עזרה מפאנל מומחים מתחלף שישתתפו בו איתי בצלאלי, נסטיה ליסנסקי, שירן מניה ועוד. "אנה מאוד מגניבה ובכל מה שקשור לאופנה היא עשתה תהליך, אז היא לוקחת את כל העניין מאוד בפאן ומשתמשת בניסיון שלה כדי ללמד מה כן ולא לעשות", מסבירה דפנאי־אדן.
תוכניות נוספות בלוח השידורים הן "גלאם רום" בהשתתפות בלוגריות וכוכבות רשת בתחומי הלייפסטייל והביוטי כגוו ריי שגב, יעל רגב, אורן גל ועוד; דוקו־ריאליטי שילווה דוגמניות ישראליות, בהן ארבל קינן ושני זיגרון, מאחורי הקלעים של תעשיית האופנה בחו"ל ובישראל; תוכנית ביוטי ואיפור של המאפרת של בר רפאלי, מורן סטויצקי ורצועת נוער בהנחיית ליאון שניידרובסקי ויואב מאיר.
מתוך ערוץ האופנה החדש
הישראלים אינם זרים לחלוטין לקונספט של אופנה בטלוויזיה – הם צפו ב"יש לה את זה", ב"טריני וסוזנה" וגם ב"המהפך" בערוצים המסחריים וכן טחנו עונות של "פרויקט מסלול" ו"הטופ מודל הבאה" האמריקאיות בכבלים. עם זאת כשהפורמטים המצליחים של תחרויות האופנה הללו הגיעו לישראל הם הפכו למעין גילטי פלז'ר, חטיף ריאליטי שמציע יותר מריבות ומשפטים מטופשים כמו "עוף זה ציפור ופרה זה חיה" מאשר גלאם. זאת ועוד, היה כאן ניסיון להרים ערוץ שיוקדש לאופנה ישראלית, אך הוא נסגר ב־2014 אחרי שנתיים של פעילות בלבד. האם הכישלון הקודם בהכרח מעיד משהו על הנושא כולו? שיחה עם גורם מקורב לערוץ האופנה הישראלי המנוח חושף כי עוד בראשית הדרך סבל הערוץ מבעיות תקציביות שהשפיעה משמעותית על הנראות: "האולפן נראה כמו תוכנית בוקר, התוכניות השונות נראו דומות מדי כי לא הצליחו לשוות לכל אחת מראה ייחודי ותוכניות שהוקדשו לסטיילינג אישי לא עמדו ברמה של מקבילות מחו"ל. לא הייתה שום נגיעה באופנת עילית, שום דבר שהתקשר למה שקורה בחו"ל. בקצרה, הוא פשוט לא הצליח ליצור שום זוהר והיה עממי מדי".
דפנאי־אדן מאמינה של־Fasion.il לא מחכה גורל דומה. אחת הסיבות לכך היא השינוי שעברה תעשיית האופנה העולמית בשנים האחרונות, בין היתר בזכות האינסטגרם: "קרה כל כך הרבה בתעשיות האופנה העולמית והמקומית מאז שערוץ האופנה הקודם עלה. ההתעניינות באופנה עלתה מאוד ברמה הכי יומיומית של צריכת לייפסטייל כדבר שבשגרה. זה שינה את המחשבה שלנו ואת מה שמעניין אותנו", היא אומרת, "זה לא אומר שזה יהפוך להיות פריים טיים בקשת, אבל בהחלט יש היום מקום ליותר מביקורות של דורין אטיאס האלופה או אזכור קטן בשבוע האופנה. יש מקום לערוץ שלם שנושם וחי אופנה. חשוב לי לומר שאני לא מזלזלת בערוץ האופנה הישראלי שנסגר, היו שם הרבה דברים טובים אבל כנראה היה צורך בשילוב אחר. יש פה הזדמנות לעשות משהו אחר וכיפי ולהראות שיש מקום לאופנה בארץ, להבדיל ממה שהיה קודם".
מתוך ערוץ האופנה החדש
ואם כבר הזכרנו שילוב, דפנאי־אדן מציינת שהערוץ החדש אינו שואף להציע רק חלומות על אופנת קוטור וזוהר תוצרת חוץ, אלא להציע תמהיל שיעסוק באופנה באופן רחב ומכיוונים שונים, כך שישפיע גם על ארונן הפרטי של הצופות. "השינוי שיצר אינסטגרם חיובי ולא מתבטא רק בכוח מסחרי ועניין לציבור. הוא לא מגיע ממקום רדוד של לראות דברים יפים. אנשים התחילו להבין שאופנה היא דרך לביטוי עצמי, זה נהפך לנגיש יותר. כמו שבתעשיית האופנה פעולות רשתות מהירות לצד אופנת קוטור, אצלנו אפשר יהיה למצוא תוכן אופנה כיפי, מעודכן, שמתאים גם למי שמבינים הרבה מאוד באופנה וגם מי שחובב אופנה כפאן. אנחנו לא לוקחים את עצמנו יותר מדי ברצינות וחושבים שיש מקום לכל. אנחנו לא מאמינים בסטריאוטיפ מקובע ויש הרבה פנים לאופנה בארץ. זה אולי קצת קלישאתי, אבל רוצים להיות הבית הישראלי של האופנה על המסך. בתחום הזה אין לך קיום אם אתה לא הכי מהוקצע שיש ואני מקווה שנצליח לעמוד ברמה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אין לה אופי אפילו במיל': למה סצינת האופנה התל אביבית חסרת ייחוד?
מושפעים חברתית, רודפי טרנדים, היפסטרים שעבר זמנם, או בקיצור - חסרי אופי. שבוע האופנה שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב גרם לנו לתהות מהי בכלל אופנה תל אביבית. התשובות שגילינו בכלל לא מחמיאות
הקולקצייה החדשה של האחים מוסלין. צילום: רותם רייצ'ל חן
"מה פתאום שבוע האופנה ישראל? זה לא בא בחשבון", יוצא נחרצות מוטי רייף נגד ההצעה השמית שעולה בישיבת הצוות של אנשי שבוע האופנה תל אביב 2015. "תל אביב היא לא בירת מדינת ישראל", משיב לו איש יחסי הציבור רני רהב. רייף, יזם ומפיק האירוע, לא מרפה עד שתל אביב לוקחת את ישראל בקרב על הטייטל. הדילמה הזאת מגיחה כבר בחמש הדקות הראשונות של "סיפורי בדים", סרטה התיעודי של עידית אברהמי שעסק בנעשה מאחורי הקלעים של תעשיית האופנה המקומית מבעד לשבוע האופנה המקומי.
בשבוע הבא יתמלא מחדש מתחם התצוגות של גינדי בשמות מקומיים – מי מהם ותיקים, מי חדשים, מי תל אביביים יותר ופחות – לתצוגת תכלית של מיטב האופנה המקומית. אבל אם חושבים על זה, מה זה אומר בכלל "אופנה מקומית"? אמנם יש כאן עשרות מעצבים מוכשרים וגם מוסדות ראויים להכשרת דור העתיד, אבל מה קורה אם מנסים לשים את האצבע על הדופק או יתרה מזאת – לעשות בדיקה גנטית ולברר מהו ה־DNA האופנתי שלנו?
רייף. צילום: תמר קרוון
"זו שאלה שכל הזמן מרחפת מעל מי שעוסק בתחום הזה", אומר המעצב גדי אלימלך, ממשתפי שבוע האופנה הקרוב. "חוסר הזהות מורגש מאוד. יש בעיקר התחקות אחרי מה שקורה בחו"ל – הגיע הסקיני אז כולם הולכים עם סקיני, הגיע הבומבר (דגם הז'קט הכי מדובר השנה, ר"ו) אז כולם הולכים עם זה. מנגד יש מלא היפסטרים שמערבבים זארה עם וינטג' וסמרטוטים יד שנייה. חוסר הזהות מורגש מאוד. פעם הזהות האופנתית שלנו הייתה הרבה יותר מובהקת, כמו למשל בשנות ה־70, בימי הזוהר של משכית ואתא".
"ה'מקומי' של רבים מאיתנו מושפע מהתכנים הלא מקומיים שאנחנו נחשפים אליהם, כך שקשה לומר מה מבחין בין המנטליות האופנתית שלנו לזו של ערים אחרות בעולם", מסכימה יעל שנברגר, המעצבת שעומדת בראש המותג אתא גרסת המאה הֺ־21. אתא ששב לחיים בשנה שעברה לאחר 31 שנות תרדמת, נחשב בעבר למותג מקומי בעליל – כובעי טמבל, חולצות פועלים ומכנסי ברמודה הי באותה תקופה סממנים אופנתיים מקומיים מובהקים בצד הגלביות הרקומות והבגדים המדבריים של משכית.
אתא לדרס קוד. זהות יותר מובהקת. צילום: רותם לבל
אך שנות ה־70 חלפו, מפעלי הטקסטיל נסגרו, היבוא נפתח והאינסטגרם מאפשר להתעדכן בקלות בטרנדים החמים בעולם. בעולם שמיום ליום מתגבש והופך לכפר גלובלי אחד נטול גבולות, נדמה שלאף אחד כבר לא אכפת משיוך.
"האם יש דבר כזה אופנה תל אביבית? התשובה היא לא", טוען מוטי רייף באופן מפתיע. "הכל כל כך מעורבב וגלובלי, שגם ביפן, למשל, קשה לדעת אם האופנה היא מקומית או לא. אם אני בכל זאת מנסה לחשוב במונחים מקומיים, אז אפשר להבחין באופנת קז'ואל שהיא קצת מתוחכמת יותר וחדשנית יותר שמגיעה מכיוונם של מעצבים צעירים – כמו אלה שמשתתפים בפרויקט Upcoming Desginers".
הפרויקט המתוקשר בחסות מפעל הפיס שיצא לדרך בשבוע האופנה הקודם יעניק גם הפעם חשיפה למעצבים צעירים שפועלים בשוליים – במה שנחשב לאחת התצוגות המסקרנות באירוע. הילי יעקובוביץ', הזווית הנשית שמאחורי המותג הילי ארי שישתתף בתצוגה, לא חושפת עמדה שונה משל הקולגות. "אין אמת אחת מוחלטת, אלא כמה תסריטים שיוצרים הלכי רוח שונים. כל העולם הולך לכיוון הטרוגני יותר ואני דווקא מחבבת את זה", היא אומרת. "אני חושבת שכמו שאנחנו לא אחידים חברתית, ככה זה גם באופנה".
"אנחנו מדינה שבטית צעירה שעדיין נמצאת בהתהוות", אומרת דורין פרנקפורט. המעצבת הוותיקה פעילה בסצנת האופנה המקומית זה יותר משלושה עשורים, אך גם היא לא מצליחה לזהות סממנים אישיותיים ברורים. "יש כאן המון עדות, מגזרים ונטיות פוליטיות, ובאופן כללי כל הזמן מנסים לפלג אותנו, אז פלא שאין כאן הלך רוח אופנתי אחיד?", היא שואלת. תשובות כאמור אין לה, והיא כלל לא בטוחה אם מישהו יכול להשיב על כך: "אני לא חושבת שאפשר לעשות האחדה אופנתית, לא כאן ולא באף מקום בעולם".
דורין פרנקפורט. מדינה צעירה בלי אופי אופנתי. צילום: איליה מלניקוב
להרים מהמדף
עד כה נשמע שאחד המאפיינים הבולטים של האופנה המקומית הוא חוסר האפיון שלה, אך מה בכל זאת מאפיין אותנו סגנונית? "אם להשיב בכנות, אז האופנה המקומית מסתכמת כיום בשמלות לאירועים ובשמלות כלה. אני לא יודע אם בכלל אפשר לקרוא לזה אופנה, ואני אומר את זה בתור מי שמתפרנס מנשים שמחפשות בגדים לאירועים", ממשיך אלימלך. "אין מה לעשות, אנחנו לא חיים בפריז או במילאנו ואין כאן אנשים שמשקיעים בלבוש שלהם שלא בנסיבות האלה".
"ריבוי האירועים המשפחתיים והחברתיים החגיגיים שנחגגים בהשקעה לא פרופורציונלית באמת הביא לפריחה חסרת תקדים, ובעקבות זה הרבה מעצבים פונים לאפיק של עיצוב שמלות כלה וערב", מחזקת את דבריו לאה פרץ, ראש מחלקת האופנה בשנקר המנפקת מדי שנה עשרות מעצבים חדשים. "האם קיימים סממנים של אופנה מקומית? אני חושבת שלא. עם זאת, הפער בין האופנה היומיומיות הנינוחה לבין ההקצנה בלבוש לאירועים כמו חתונות, בריתות ובר מצוות – הוא ישראלי מובהק".
גדי אלימלך. האופנה הישראלית מסתכמת בשמלות כלה? צילום: יולי גורודינסקי
אז הנה מאפיין נוסף שאולי מחמיא לגזרה שלנו אבל פחות לסטטוס – אנחנו נוטים להשקיע בלבוש שלנו כשאנחנו מתבקשים להרים. מי אמר פרובינציה ולא קיבל? תשאלו את יוסף פרץ, גם הוא ממשתתפי שבוע האופנה, שדווקא רואה את הדברים קצת אחרת.
"מגיעות לחנות שלי ביפו לקוחות מכל הארץ, הרבה מהן מחוץ לתל אביב, ודווקא שם, בפריפריה, אפשר לראות הרבה יותר מקוריות", הוא משתף. "דווקא חוסר החיבור לצו השעה מוליד שילובים אותנטיים ומעניינים יותר. כאן בתל אביב יש תחושה של עדר או של כת שכל חבריה נראים אותו הדבר, זה ניכר בעיקר אצל הגברים התל אביביים שמתלבשים כאילו הם קנו את המדריך הלא מעודכן להיפסטר המתחיל. אני מרגיש שכבר ראיתי את כל זה לפני 15 שנה בברוקלין, אלא ששם זה היה מקורי ופה אין לזה נשמה, הכל מרגיש כמו שיבוט מקולקל".
מוטי רייף חולק על פרץ. "בתל אביב יש ריכוז גבוה של מעצבים, אמנים ושאר אנשים יצירתיים – מה שמבדיל אותה אופנתית", הוא אומר. "כחיפאי במקור אני יכול להגיד שיש הבדל עצום בין קהל חיפאי לתל אביבי, ואני לא מדבר בהכרח על הסגנון ההיפסטרי. פה בתל אביב אפשר להתלבש איך שרוצים, וגם ללכת עם תרנגול על הראש אם רוצים. האנשים הם סוג של קישוטים בעולם שבו אנחנו חיים".
יוסף פרץ. לא מתרשם מהגבר התל אביבי. צילום: רון קדמי
רייף מתאר את חופש הפעולה ואת חופש הביטוי כסממני סטייל תל אביביים מובהקים ביחס לערים וליישובים המקיפים אותה. לעומתו תמר לויט, המחצית הנשית שעומדת מאחורי המותג האורבני מוסלין בראדרס, מתקשה להבדיל בין מה שקורה בתוך הבועה למה שמחוץ לה.
מתוך קולקצייה האחים מוסלין. צילום: רותם רייצ'ל חן
"אנחנו לא ממש מפרידים בין תל אביב לישראל כשאנחנו ניגשים לעצב, וגם לא מוצאים הבדלים דרמטיים, אולי רק בהעדפת הצבעים", היא תוהה. "תל אביבים אוהבים שחור, אולי כי זה צבע שמשדר נונשלנטיות ולא משויך מגדרית. לקוחות מחוץ לעיר מרגישים נינוחים יותר בבגדים צבעוניים".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
!["מורי ורבי", מוטי רייף על גדעון אוברזון. צילום: אבי ולדמן](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/02/sizes/תצוגת-גדעון-וקארן-אוברזון-קיץ-18-צילום-אבי-ולדמן-1639_p_wo_500_333.jpg ""מורי ורבי", מוטי רייף על גדעון אוברזון. צילום: אבי ולדמן")
