חלל קטן ואינטימי, מטבח פתוח לקהל, ושף שפשוט מבשל אוכל מעולה. אין טריקים וטרנדים, אין דוואינים מיותרים ואפילו חומרי גלם משוגעים לא תמצאו כאן. אדרבא, השף פנחס "פיני" מלוטניק מצליח לייצר מחומרי גלם פחות מבוקשים, פוטוגניים או סקסיים מנות של אוכל יצירתי, מתובל במיומנות מרשימה וערב לחיך במיוחד. אין ספק, "גסטרו מכניקו" החדשה שהתמקמה בגינת צ׳לנוב היא מסעדה יוצאת דופן, שכמותה לא ראינו זמן רב בנוף העירוני.

>> הפסגה הקולינרית: מסעדות הפיין דיינינג הכי מומלצות בתל אביב
>> לאכול בגדול: מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי מומלצות בתל אביב

לשף מלוטניק ישנו רקורד מרשים, והיד המנוסה שלו בהחלט מורגשת במקום החדש – הוא היה סו שף של ישראל אהרוני והוא גם השף של קפה אדמונד, שהפך כבר למוסד עירוני מכובד. אבל גסטרו מכניקו זה כבר סיפור אחר. "זה מקום שהוא לגמרי שלי, ואני בא לעבוד בו קשה", מסביר מלוטניק. "אני בא לתת כבוד למכניקה של האוכל, שמורכבת מהמפגש בין טכניקה לחומרי גלם. להבין אוכל זו עבודת כפיים, בסופו של דבר, וזה מה שאני בא לעשות כאן".

ואכן, כשתשבו על בר השיש שניצב במרכז המסעדה הקטנטנה – שנפתחה בחלל שאיכלס בעברו את פיצריית דאבל זירו – תמצאו את מול מלוטניק עומד מעל הפלאנצ'ה, לצד בראל דנון, ומבשל את המנות המופלאות שישכיחו מכם את העובדה שאתם ברחוב צ'לנוב רווי ההומלסים. את המקום עיצבה אשתו, שמה סטארק מלוטניק, שמרגיש כמובלעת אלגנטית בשכונה המחוספסת שמסביב.

התפריט נפתח עם לחם חמים, שמוגש עם חמאה וסחוג טרי (אך לא חריף) שמספק פתיחה אידיאלית לארוחה (28 ש"ח), אשר אחריו תגיע צלחת ירוקים רעננה ונדיבה במיוחד, הכוללת אספרגוס בגריל, אפונים טריות, אפונת שלג, אבוקדו, ברוקולו ובאק צ'וי עשויים כהלכה, בתוספת גבינת ריקוטה טרייה (76 ש"ח) – מנה מצוינת שבזכות גודלה, מלווה את הארוחה כולה. לצידה הגיעו לנו כיסונים שמהודקים במלאכת מחשבת, וממולאים בחלקי פנים. הביס המנחם הזה מונח ברוטב שזיפי בר, שמשאיר טעמים עמוקים לכל הדעות.

משם מגיעים לנתחים הפחות מבוקשים, לכאורה, שמלוטניק היטיב להפיח בהם טעמים נבונים וייחוד – אחוריים של דג, כלומר הצד של הזנב ולמעלה ממנו, צלוי ברוטב נהדר שמבוסס על זית, צלפים, שאלוטס, שמיר, פטרוזיליה ולימון (72 ש״ח), או מנת עוף מיוחדת שנקראת "אנד סקין צ׳יקן", הלא היא כדור עוף ממולא עוף, כרישה ומצופה בעור של עוף שנותר קריספי במיוחד (68 ש״ח).

ואמנם הבטחנו שלא מדובר במסעדה טרנדית, אבל השיפודים מצאו את עצמם גם במסעדה הזו – בכל זאת, כנראה שמדובר כבר יותר בקלאסיקה מטרנד – וכאן טעמנו שיפוד מסקרן ביותר של ספינאליס, שהוא למעשה סטייק עין (כלומר, חלק מאנטריקוט), ברוטב חמאה וחרדל צרפתי ואוממי במיוחד. זאת לצד שיפוד רטטוי טבעוני מצוין, שיפוד שקדי עגל ברוטב תטבילה חמצמץ, ושיפוד דג ים (בין 29-39 ש״ח לשיפוד).

לקינוח תמצאו במקום טארט דבש ויוגורט של אלון השכן, הלוא הוא הקונדיטור הנפלא אלון שבו שנמצא בצידו האחורי של הבניין (46 ש״ח), או תותים בקצפת, שאין הרבה מה להוסיף לגביהם מלבד העובדה שמדובר בסיום אידאלי לארוחה (44 ש״ח). פינה שקטה מחוץ לשדרה המרכזית של המסעדות, באזור שעוד עתיד להתפתח ולהשתדרג, גם אם כרגע הוא עדיין אזור מחוספס יותר מאחרים בעיר.
גסטרו מכניקו, צ'לנוב 22, ב'-ה', 19:00-23:00, שעות הרצה. טלפון: 050-4391292

• אוכלים שותים
• נווה שאנן
• מסעדות חדשות

הקולינריה הישראלית בכלל והתל אביבית בפרט היא עניין של טרנדים, שלא לומר תופעת העדר: כולם הולכים לאותם מקומות בנחלת בנימין, רוטשילד ופארק המסילה ומזמינים מיני-שיפודים ושפריץ. כדי לצאת מהמשבצת ולעשות משהו אחר נדרשים בשלות ואומץ, ויכולת להתעלות מעל ספירה אובססיבית של לייקים כמדד להצלחה.

סניור, לא בר יין ולא שיפודייה עכשווית אלא פשוט מסעדה, ממוקם אוף יצחק שדה, באזור של מוסכים, בתי מלאכה וחדרי חזרות. "חיפשנו מקום שכוח אל על הציר שמלווה את האיילון, גם כדי להיות נחבאים אל הכלים וגם מבחינה כלכלית", מסבירים הבעלים שף אייל סניור ושותפו המסעדן גל נוי. "משהו בניגוד עושה לנו את הכול יותר מעניין ושכר הדירה נוח. שלא כמו קולגות במרכז העיר, אנחנו מתחילים את החודש רגועים מאוד".
>>מי צריך פיין דיינינג: 36 מסעדות הקז'ואל הכי מומלצות בתל אביב

החשיבה שמאחורי סניור, מהלוקיישן ועד לתפריט, מסגירה את הקילומטרז' שיש לשני השותפים בביזנס. נוי, לשעבר מנכ"ל קבוצת טאיזו, לקח גם חלק בהקמת המסעדות סלאס וקיצ'וקאי של שף אור גינסברג. סניור השף עבד בקרפצ'ו בר הזכור לטוב של האחים דוקטור והוביל את המסעדה הכפרית מטבחצר במושב גינתון, יחד עם שף יוגב ירוס (מל ומישל).

נקודת המפגש ביניהם הייתה אצל חיים כהן, כשעבדו יחד במסעדת יפו תל אביב. כיום הם מתגוררים בשכנות בביצרון ואבות לילדים באותה שכבת גיל, והעסק המשותף נרקם בזמני הסגר "כשהקורונה הוציאה אותנו לסיגריה מדי ערב". כמטרה הם קבעו לעצמם ליצור מקום שמחזיר את חוויית האירוח אל המהות הפשוטה שלה, או כפי שהם מנסחים זאת "לעשות חיים ולארח. לא באנו להביא את הבשורה ולכן אין חוקים ואין קו מנחה. מה שקורה פה זה בדיוק מה שבא לנו".

במבט ראשון סניור מזכירה סלון בבית מהסבנטיז. חלל ובו כ-30 מקומות ישיבה נצבע בגוון חמרה חמים, בדיספליי שמעל הבר הוצבו קומקומי חרסינה שנאספו מבתי ההורים, ועל הקיר תלויים צילומי שחור-לבן ממוסגרים של סבא וסבתא סניור. הפלייליסט משתנה בהתאם למצב הרוח וכך גם התפריט, שמודפס מדי יום. נכון לעכשיו יש בו במיה על קרם פלפלים וגבינת פנחס (65 ש"ח), סשימי פלמידה עדין עם קרם פרש, תאנים וצ'ילי (84 ש"ח) וריזוטו שרימפס קטיפתי עם אבקת לימון פרסי (98 ש"ח), שאנחנו מהמרים עליו כמנת דגל.

אבל לא הכול קראוד פליזרים טבעיים, למשל כבד עגל צלוי, רך בפנים ופריך־שרוף בחוץ, עם בצל מוחמץ ועלי חזרת (64 ש"ח). מי שכמו הח"מ גדל על ברכי חומר הגלם הלא מתמסר ייסחף בגלי הנוסטלגיה. לשאר זו עשויה להיות – איך נאמר – התנסות מאתגרת. פתיח בוטנים קלויים חריפים ("אבא שלי מכין אותם ולא מגלה את המתכון") וגרסה מקורית נהדרת לסלט קיסר עם חסה בגריל פחמים נחשבים עוגן. כל השאר זורם, והשפעתם של המנטורים כהן ודוקטור ניכרת בטיפול בחומרי הגלם, בבחירה ובחיבורים.

בזמן שסניור עובד כמעט לבדו במטבח הפתוח, נוי אחראי על הבר. תפריט האלכוהול נוקט באותה גישת מה שבא להם: כמה קוקטיילים נבחרים ו"קלאסיים עם פאסון" ומבחר קטן אך מספק של יינות. מאותה סיבה המסעדה פתוחה רק שלושה ערבים בשבוע, "וגם זה בשאיפה לצמצום". משוואת הוורק-לייף באלאנס נמצאת אצל סניור ונוי בראש סדר העדיפויות, והתוכנית העסקית מאופסנת עמוק במחשב. "אם היינו בני 25 שמגשימים חלום לפתוח מסעדה, דברים היו נראים אחרת. למזלנו זה הגיע בגיל מאוחר והפרספקטיבה משתנה. באנו לעשות את מה שאנחנו רוצים מבלי להתחשב ברציונל כזה או אחר. האם זה כלכלי? בעוד שנה נדע".
רבניצקי 4, תל אביב. שלישי-חמישי 23:30-18:30,להזמנות

• אוכלים שותים
• מסעדות חדשות
• מסעדות בתל אביב
• שכונת מונטיפיורי

זהו, ללא ספק, תור הזהב של הוורמוטריות והטאפאס הספרדיים בעיר (וגם מסעדות היפניות, אבל זה לא קשור).זה החל פחות או יותר בהשקת הוורמוטריה, המשיך משם עם הלנה בר יין, כוסית בכיכר רבין ומגוון רחב של ברי יין שרק מגישים מנות ביניים, טאפאסים, שיפודים קטנים וצלחות שונות שמרכיבות יחד ארוחה שלמה, צבעונית ורבת מרכיבים. מדובר באוכל מהנה שלא משעמם לרגע, ועל כן נגיד אולה בברכה לבר הטאפאס החדש שהתמקם בדיזינגוף, ונושא את השם Eso.
>>השנתיים השבורות: המלחמה גרמה למסעדות ת"א להתגבר ולהתבגר

אסו, בהתאם לגישה, מעוצב בהשראת ברי הטאפאס של ברצלונה באווירה כיפית, ואמנם לא מדובר במקום דיזינגופאי קלאסי, אבל הוא מתמקם ברחוב בניחוחות וקלאסה. אפשר לשבת על שפת הרחוב או בפנים לצד הבר, ולחלוק מנות טאפאס מגוונות בנוסח ספרדי עם טוויסט מקומי. זה אומר, למשל, גבינת סטרטאצ׳לה עם פלפל חריף, ענבים וזעתר (32 ש״ח), ברוסקטה של לחם מחמצת עם סלט ביצים ובייקון טלה (18 ש״ח), או גפ במנה מסקרנת של פתיתים שכנראה לא תמצאו בברצלונה, אבל בברצלונה פינת דיזינגוף היא מוגשת בציר דגים אדום, חמאה, ועם דג מפורק ועשבים (83 ש"ח).

התפריט מחולק לפינצ׳וס (שיפודים קטנים), מנות קטנות, מנות מטוגנות הישר מהצ׳יפסר, ברוסקטות יצירתיות וערבות לחיך, אך גם מנות גדולות יותר לחלוקה. הוא מתאפיין במחירים נוחים שמאפשרים לפתוח שולחן בכיף, ויש שם כמה מנות נפלאות שהולכות איתנו גם לשבוע שאחרי, דוגמת הברוסקטה עם הדג המפורק שמוגשת עם פלפל פדרון וקרם פרש (24 ש״ח), ביס נהדר שהמהונדס היטב. זאת גם ההזדמנות לספר שישנה אפשרות להזמין 3 יחידות ברוסקטות שונות ב-65 ש״ח, או חמש מהן ב-102 ש״ח, אווירת ארוחה שלמה בקלות ובמחיר באמת הגיוני. ואם עשיתם זאת, אל תוותרו ההזמנות על הברוסקטה שמוגשת עם ענבים טריים חרוכים קלות, קרם פרש ודיבס,ומספקת פתיחה הולמת וטעימה לארוחה (22 ש״ח).

עוד מנה שהשאירה לנו טעם טוב היתה הטאקו טונה אדומה שמוגשת עם טרטר טונה, סלסה ורדה שרופה ואבוקדו (68 ש״ח), מנה שהיא מחד קלאסית ומאידך הותירה את חותמה עלינו בזכות הרוטב העשוי נכון ואופן והרכבת הביס. טעמנו גם קרוקט כרישה ופרמזן שהגיע נעים וחמים הישר מהצ׳יפסר, טבלנו באיולי וראינו כי טוב (38 ש״ח).בקיצור, כפי שאפשר להבין בין השורות, אהבנו את מה שטעמנו באסו, וממש לא מורגש שהמקום פועל שבועיים, הודות לצוות המיומן – השף ליאור כהן, שבעבר ניהל את המטבח של קפה פופולר, וגם הקים והוביל את מסעדת נורדר, לצדו של אור אסולין שאחראי על תפריט קוקטיילים נהדר ומהוקצע, וגם נדב מורה ויהונתן בן יהודה.

תפריט האלכוהול של אסולין מציע גם סנגרייה לבנה או אדומה ממש כמו בברצלונה: הלבנה על בסיס יין לבן, תפוח סמית, קינמון, מוסקט, וויסקי דבש,ליים, חליטת לואיזה, והאדומה על בסיס יין אדום, אגסים, כוכב אניס, ציפורן, דולין רוסו, קליפות תפוז וג'ינג'ר אייל, שיעלו לכם 42 ש״ח לכוס, או 129 ש״ח לקנקן שיעשה לכם ערב שלא תזכרו, בדיוק כמו בברצלונה. במילים אחרות, זה זמן לסאלוט.
דיזינגוף 174, בימים אלה במקום בהרצה ופועל בין שני לשבת ב18:00-01:00. והחל מה8.10 כל יום בין 18:00-02:00

• אוכלים שותים
• ורמוט
• טאפאס
• מסעדות חדשות

במשך כשנה וחצי נהנו תושבי רמת אביב ג' ממסעדת "בראסרי 18", ששכנה בקומת הבניין של קופת חולים כללית. אך בעיר הזו תמיד יש טוויסטים, והתרחבות של קופת החולים אילצה את המקום האהוב להתפנות מהמבנה, והם בחרו לעשות מהלימון לימונצ'לו: הבראסרי נחת בלב דרום תל אביב, ובקרבת גן החשמל. הלקוחות הקבועים מרמת אביב ג' כבר באו לבקר, ותושבי השכונה הדרומית זוכים בבראסרי קלאסי, כולל מפות לבנות ועיצוב אירופאי – למעט העובדה שהוא כשר על בסיס ירקות ודגים, כך שלא תמצאו פה בורגר וסטייק.
>>OBI: מצד אחד מטבח יפני פתוח, מצד שני די.ג'יי לייב, ומאחורה בר תקליטים

הבראסרי 18 החדש התמקם בחלל מרווח ונעים, בו היו ממוקמות בעבר סופר פיצה והירו ראמן. מאז המקום עבר שיפוץ למשעי, ועיצובו מזכיר בראסרי אירופאי, שלא במקרה מהדהד את ימי הקופי בר והבראסרי של רותי ברודו, אך לא מרגיש כמו שעתוק, אלא כמסעדה נינוחה ואלגנטית במידה, עם שירות אדיב ואוכל טעים. השוני מהבראסרי של ברודו לא מצוי רק בכשרות, אלא גם בשעות הפעילות, שמוקצבות על פי הארוחה: בראנץ (9:00-11:00, עד 14:00 בשישי), עסקיות צהריים (12:15-15:30) וארוחות ערב (17:30-22:00), עם האפי האוור של 20% הנחה על הכל עד 19:30.

מנות קלאסיות של אגז בנדיקט (79 ש"ח),אבוקדו וביצה עלומה על ברוסקטה של לחם מחמצת ולביבות תפוחי אדמה עם יוגורט וביצה עלומה (72 ש"ח) או פרנץ' טוסט לאוהבי המתוק בבוקר כמותנו (75 ש"ח) מכסים את שעות הבוקר, כמו גם סלטים ממיטב ירקות העונה, שנעים בין 62 ש"ח ל-69 ש"ח.בשעות הצהריים המסעדה עוברת טרנספורמציה טבעית לעסקית, שמציעות את אחד מהפתיחים היומיים (סקורדליה, חציל בגריל, סלט חסה ומתחלפים) שיוגשו במחיר מנות עיקריות קלאסיות: לינגוויני חמאת לימון (74 ש״ח), שניצל מוסר ים עם צ׳יפס (96 ש״ח), פילה לברק בבויאבז עגבניות שרופות (126 ש״ח), סלמון בבר בלאן עם פירה (136 ש״ח), והרעבים במיוחד יוכלו להוסיף מנה ראשונה בתשלום (31-74 ש״ח).

לאחר הפסקה של שעתיים, המגיעים בשעות הערב כלל לא יכולים להרגיש שעבר על המקום יום שלם של פעילות, הודות לצוות המיומן שכבר עבד ברובו בלוקיישן הקודם בצפון העיר – לרבות השף המוכשר שלמה שריקי, שדאג לתפריט ערב מגוון ובנוי היטב. קשה שלא להמליץ על הטרטר טונה אדומה שמוגש על גראטן תפוחי אדמה, עם חלמון כבוש וכוסברה כמנה ראשונה (68 ש"ח ל-2 יח'), שכן מדובר בביס עשיר ומפתיע עם בסיס מקורי לטונה רעננה, ומנה אידיאלית לפתיחת ארוחה. עוד בראשונות תמצאוקרפצ׳יו האמצ׳י עם זרעי עגבניה, לאבנה ושמן זית (72 ש״ח) או סביצ׳ה פרשי עם ציזיקי, שמן עלי תאנה וחזרת (72 ש״ח).

בגזרת מנות הביניים סימנו לחיוב את מנת שיפוד הפטריות עם סקורדליה (74 ש"ח), שמפתיעה בשילוב העולמות שלה; גם מנת טורטליני הארטישוק הירושלמי, שעושיה בעבודת יד ומלאה באותו ארטישוק ייחודי, עדין וטעים, עם רוטב חמאה חומה וגבינת עפרי (79 ש"ח). בעיקריות תפגשו את אותן המנות מהצהריים, רק בחושך, לצד נוספות כמו ספגטי ולוטה עם שיפוד מוסר ים, ציר דגים אדום, כוסברה ופאנקו (82 ש"ח), או ברבוניות מטוגנות עם איולי כוסברה, סלט שומר ועשבים (96 ש"ח), אבל אנחנו ממליצים בחום על סטייק טונה על הגריל – מנה עם נראות שמזכירה פילה בקר בדמי גלאס, אך מחליפה את הבקר בטונה אדומה צרובה למידת עשיית מדויקת, עם רוטב דמי גלאס על בסיס ציר דגים. טעם עז ועמוק, עם אספרגוס צלויים ופירה קרמי עשיר (171 ש"ח). איך אמרנו, קלאסי? אז אולי נתקן לקלאסי עם טוויסט כשר.
בראסרי 18, לבונטין 19, תל אביב. ימים א' 12:15-22:00, ב'-ה' 09:00-22:00, ו' 9:00-14:00

• אוכלים שותים
• מסעדות חדשות
• גן החשמל
• אוכל צרפתי

כאשר צמד השפים עפר אלמליח וקובי בנדלק הודיעולפני מספר חודשים על סגירתה של זופה, נותרנו עצובים וכמהים למרק עוף. אבל גם נותרנו עם תקווה, כי השניים הבטיחו שהם עובדים על לחזור בצורה חדשה, עם מקום חדש ברוח אסייתית, וכעת ההבטחה מתקיימת. BBANG BANG (בבנג בנג, כן – ככה) היא מזללת סטריט פוד אסייתית מדליקה שלא מרגישה כמו עוד שכפול גנרי של מנות ווק משמימות, מתוקות וזרחניות מדי – אלא מקום יצירתי עם מלא חשיבה מחוץ לקופסא, וכוכב אחד חדש ובלתי מעורער בשם ספודו.
>>פיפי'ז חזרה הביתה: לרדת מבמת המסעדנות וממש לדבר עם האורחים

הספודו הוא לחמנייה הנאפית בשיטה קוריאנית מסורתית, וממולאת במגוון חומרים יצירתיים וערבים לחיך. את המכשיר להכנת המנה הביאו אלמליח ובנדלק הישר מקוריאה – מעיין טוסטר שמזכיר את מכשיר הוופל הבלגי, שאופה את הלחמנייה, מועך את השוליים שלה ומשאיר מאפה פריך בצד ואוורירי במרכזו. אותה לחמנייה מתמלאת באחד מחמישה מילויים שונים, אשר כל אחד מהם מייצג מטבח אסייתי אחר עם טוויסט מקומי: ספודו עם ראגו בקר תאילנדי ופיקנטי קלות; ספודו עם בקר גראם מסאלה בניחוח הודי ותיבול נעים ומדויק; ספודו עם עוף קצוץ, צ'ילי וקארי שמהונדס נהדר; ספודו צמחוני שקורץ למטבח היפני עם אבוקדו, ביצה חצי קשה, גבינת אמנטל ואצות; וספודו טבעוני, עם פטריות, שעועית ירוקה וטופו – כאשר כל ספודו עולה 48 ש"ח.

>> רשימת מסעדות אסייתיות מומלצות בתל אביב

קשה להסביר את האלכימיה המדויקת מאחורי ביס מספודו, אבל זה עובד, ובגדול. מצד אחד ישנה לחמנייה קלויה היטב, ששוליה החרוכים והמקורמלים כמעט מזכירים את העדנה של ימי הטוסט משולשים הביתי – אך בפנים היא ערב רב עסיסי של טעמים, מרכיבים ושילובים בלתי שגרתיים. מדובר בסטריט פוד האידאלי, אפשר לקחת במקום, אבל ממש אפשר ורצוי גם לקחת ולאכול בדרך. הוא משביע, טעים לאללה, ואפילו ארוז נורא יפה. ואיכשהו, גם לא מלכלך במיוחד, בניגוד לתמונות. אבל "בבנג בנג" לא נגמר בספודו.

ראשית, ישנן לא מעט מנות ראשונות ייחודיות, כגוןחציל גוגוצ'אנג מאודה עם מחית פלפלים קוריאנית, כוסברה וקראסט של תבלינים ואצות בגוון אוממי דומיננטי (35 ש"ח), או סלט אטריות שעועית עם פרי העונה ורוטב קארי והמון ירקות בתיבול חרדל ולימון כבוש (46 ש"ח), וגם מנה מסקרנת של ניוקי סיני, שהן כופתאות עמילניות מסורתיות עם רוטב שומשום חרפרף, כוסברה ובצל ירוק (26 ש"ח).יש גם מנת ירוקים בנוסח סצ'ואן שמורכבת מברוקולי, פאק בונג (בעונה) בשום, ג׳ינג׳ר, וטרה סצ׳ואן (38 ש"ח), סלט מלפפונים ואצות ווקאמה עם כוסברה, בצל ירוק, שומשום, ורוטב פיקנטי (36 ש"ח), צלעות תירס בגלייז סרירצ׳ה עם סויה ומייפל (44 ש"ח) או מנה של כרוב וגזר מוחמצים עם שמן שומשום וצ׳ילי (18 ש"ח), ותוכלו גם להתפנק בשיפודי יקיטורי שונים (18-26 ש"ח).

ובגזרת העיקריות, מעבר לספודו, תמצאו במקום גם ראמן של אגאדשי טבעוני עם אטריות שעועית, פטריות, אצות וואקמה ושאר ירוקים (58 ש"ח), מנת אטריות מוזהבת ברוטב קארי יפני עם חלב קוקוס, ירקות וקשיו (61 ש"ח) או אטריות תאילנדיות עם סריראצ'ה, ג'ינג'ר, כרוב סיני צלוי בסאקה וביצת ראמן שחומה לפי הספר (61 ש"ח), כך שתוכלו להרגיש פחות או יותר כל מחוז אסייתי במקום אחד. ואם הכל נשמע לכם בלאגן אחד גדול, אתם לא בהכרח טועים, וזה לא בהכרח דבר רע.

אלמליח ובנדלק מוכיחים שאם הבלגאן מספיק מסודר, זה יכול להיות כיף גדול. השניים מלהטיים בין הווק למכשיר הספודו, מערבבים תבלינים ורטבים אסייתים מרחבי היבשת, והתוצאה כיפית, נוחה בכיף ובעלת טעמים מקוריים. זה אומר שלא תמיד יקלעו לטעמכם – אצלנו אחת ממנות הפתיחה, שהורכבהמעגבניות שרי וקולורבי שקולפו ונכבשו ביוזו, סויה וזרעי שומר, היתה פחות לטעמנו – אבל זה לא הוריד בכלום מהחוויה המחוברת לקרקע והמהנה שבאנג באנג מייצרת, במיוחד אחרי ליקקנו את האצבעות מהספודו. איזה כיף שיש מסעדה שמצליחה להנגיש טעמים לא שגרתיים, מבלי למסך אותם בתועפות סוכר מיותרות.
אבן גבירול 138, א'-ש' 11:30-23:00

• אוכלים שותים
• מסעדות חדשות
• אוכל אסייתי
• מסעדה אסייתית
• אוכל רחוב