תעשיית הטלוויזיה הבריטית היא האחות הפחות יפה אך המפתיעה של הטלוויזיה האמריקאית. מצד אחד היא קטנה, מוזרה ומשמעותית פחות מתוקצבת מהוליווד, אך מצד שני החוסרים האלו הפכו אותה למקום יצירתי במיוחד, והעובדה שגם היא פועלת בשפה האנגלית הופכת אותה לנגישה כמעט באותה המידה. לכן לא פעם היו אלו דווקא הבריטים שלקחו את המדיום הטלוויזיוני לשלב הבא, גם אם בסוף האמריקאים גונבים להם את כל התהילה. לפחות בחברת yes יודעים לעשות כבוד לממלכה, עם קטגוריה חדשה בשירות ה-VOD שמחזירה למסך כמה מהסדרות הבריטיות הכי משמעותיות של העשורים המעצבים לטלוויזיה של היום.

קטגוריית yes London Gold שצצה החל מהיום על מסך צופי yes מורכבת מ-11 סדרות בריטיות בעלות מבטא מקסים, ובעלות חשיבות גדולה לטלוויזיה של האי המלכותי, ומשם לטלוויזיה ברחבי העולם. כך למשל תוכלו לצפות, לראשונה מזה שנים, בצמד הקומדיות המצוינות של ריקי ג'ארווייס – "המשרד" המקורית, ו"ניצבים", הראשונה סדרה ששינתה לחלוטין את ז'אנר הסיטקומים אי שם בתחיל שנות ה-2000, והשנייה היא רק סדרת מופת קורעת מצחוק שלועגת להוליווד כמו שאף סדרה אחרת לא הצליחה. גם קומדיית המצבים "מה יגידו השכנים?", הקומדיה הרומנטית "גווין וסטייסי" שנכתבה על ידי ג'יימס קורדן והדרמדי המצוינת "רגליים קרות" עלו לשירות לבינג' קליל.

בגזרה הדרמטית תמצאו את דרמות המשטרה המופתיות "המפצח" עם רובי קולטריין המעולה, או "החשוד העיקרי" מתחילת שנות ה-90 ובכיכובה של הלן מירן ואת דרמת המספרות הטלנובלית קלות "קצוות מפוצלים". למי שאוהב את הבריטים שלו יותר עם אפיל יותר קלאסי, תוכלו למצוא את העיבוד המצוין ל"גאווה ודעה קדומה" משנת 1995 בכיכובו של קולין פירת, את העיבוד מ-2009 ל-"אנקת גבהים" בכיכובו של טום הארדי והעיבוד מ-2006 ל"ג'יין אייר", כי אי אפשר דרמה בריטית מבלי שיהיו חליפות ויקטוראניות וטירות מסתוריות. תרימו כוס תה, בצעו סקונס ושימו משהו עם מבטא.
קטגוריית לונדון גולד, עכשיו ב-yes

• מה רואים הלילה
• בריטים
• סדרה בריטית
• הבלש הבריטי

השבוע הלכתי לאכול עם אשתי במסעדה בעיר. כהרגלי, בין ההזמנה לבין קבלת המנה יצאתי לעשן, כשלפתע הורה זועם יצא עם בנו מהמסעדה כשהוא אוחז בעורפו ומפעיל עליו כוח מופרז. לקח לי רגע לעבד את הסיטואציה, וברגע שהבנתי מה מתרחש ניסיתי לעקוב אחריו. הם נעלמו מהר בין האנשים ולא הצלחתי לתפוס אותם. אף אחד אחר לא ניסה לעצור אותו, אך ראיתי אדם מבוגר שעצר גם הוא בעקבות המחזה המחריד. שאלתי אותו אם ראה לאן הלכו, והוא ענה: "לא. רציתי להתערב, אבל אתה יודע איך זה, אתה מנסה לעשות משהו טוב וזה חוזר לנשוך אותך בתחת".

קשה שלא להבין את הגישה הזאת, במיוחד בישראל שבה התחושה היא שכל אחד יכול לשלוף עליך סכין בכל רגע נתון. ועדיין, כל היום לא הפסקתי לחשוב על אותו ילד. תהיתי אם הייתי צריך לעשות יותר כדי להתערב ולעצור ואז התחלתי באמת לתהות – האם כשהילד הזה יגדל הוא גם יהיה אלים כלפי הילדים שלו? בכל יום אחר הייתי אולי מסתפק בריפוד עצמי במספיק סושי וסאקה כדי לשכוח מהאירוע, אבל רצה הגורל ובאותו יום צפיתי בסדרה "מותו של באני מונרו" של רשת Sky הבריטית (להשיג ב-yes, HOT ופרטנר TV), המבוססת על ספר בעל אותו שם שכתב ניק קייב ועוסקת בדיוק בזה.

בסדרה מגלם מאט סמית' המצוין ("בית הדרקון", "ד"ר הו") את באני מונרו, סוכן מכירות חלקלק של מוצרי קוסמטיקה שלטענתו יכול "למכור אופניים לברקודה". בקרב חבריו נחשב באני לאגדה מהלכת, איש המכירות הכי טוב בחברה בה הוא עובד, ובעל רעב בלתי נשלט למין שמלווה במצפן מוסרי מקולקל. באני, שמתחיל בעיניי הקהל כדמות ניהיליסטית מגניבה ומשעשעת, הופך במהירות למודל גברי מזעזע ודמות אב גרועה אף יותר, כשאשתו מתאבדת ומשאירה לו את משימת הטיפול בבנם בן ה-9. כל אדם סביר היה משהה אולי את אורח חייו הפרוע שמאופיין בדילוגים בין מיטות אקראיות לתאי שירותים אקראיים עם לקוחותיו, לעתים תוך שימוש בסמים ואלכוהול, אבל לא באני. הוא אינו אדם סביר.

ברגע שזה קורה, באני מפסיק להיות מגניב. מאותו הרגע, כל אינטראקציה שהייתה יכולה לצייר אותו בתור נהנתן חסר תקנה שכולם היו קצת רוצים לנהוג כמותו, הופכת לפחד אמיתי לשלום הילד. הפעם הראשונה שאנחנו רואים את זה קורה מתרחשת מיד לאחר הלוויית אשתו, בחגיגת קוק מלאה בבדיחות גסות שילד לא צריך לשמוע, וזה ממשיך לרגעים מצמררים שבהם הילד מנסה ללכת בדרכיו של אביו ולנהוג כמוהו. הם לא מצמררים בגלל שהילד עושה משהו איום ונורא (כמו נגיד בסדרה "התבגרות"), אלא כי נופלת ההבנה שדפוסי התנהגות עוברים מדור לדור.

מפרק לפרק השפל שאליו נופל באני הולך ומעמיק, בעוד הוא נמלט מהרשויות שמאיימות להפריד בינו לבין בנו, ולאט לאט גם מסיכת היוקרה שהוא נוהג לעטות מתקלפת. למרות שהוא מוכשר בתחומו ומקפיד על הופעה מעונבת, באני הוא כישלון שגר בדירה מתפוררת, מסתובב עם דמויות מפוקפקות, מבקר לעתים קרובות בפאבים מקומיים שבהם נשים רוקדות בעירום להנאת הסועדים. זה לא סיפור על גאולה. הגיבור לא מבין פתאום שהוא צריך לתפקד כאבא מן המניין. זה סיפור מכוער, וולגרי וכואב על גבר רעיל ואבא לא מתפקד שגורר את בנו לחייו המתפרקים.

כל העניין הזה יגרום לכם לחשוב איזה הורים אתם רוצה להיות. אני, למשל, לא דמות חינוכית במיוחד. אני מקלל, יש שיגדירו אותי כאדם בוטה, אני שותה ומעשן. ואני תוהה – איזה מהדפוסים האלה אני הולך להעביר לילד שלי? ואיזה דפוסים אותו אדם שתפס את ילדו בעורף יעביר לילד שלו? האם הילד יגדל להיות אב אגרסיבי? או שהוא יצליח לצאת מהסייקל ולא ירים יד על בנו? האם כל פעולה שאנחנו עושים משפיעה ישירות על הילדים שלנו? כמה חופש נותר להורים שרוצים גם לחיות את חייהם? אם אתם מתכננים להיות הורים, או חושבים על זה או תוהים אם אתם בכלל מתאימים לפורמט – תצפו בסדרה הזאת ותגלו. כל השאלות הנ"ל עולות מתוך הסדרה, וכל צופה יפיק מהצפייה בה שאלות נוספות. עכשיו זה מה שנקרא "סדרה עוכרת שלווה".
>> מותו של באני מונרו // The Death of Bunny Monroe // עונה אחת 6 פרקים // עכשיו ב-HOT, yes ופרטנר TV

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• סדרה בריטית
• סדרות מומלצות
• ניק קייב

אינפלציית סדרות הרצח שעל המסך שלנו הובילה למצב שבו כל סדרה חדשה מנסה לייחד את עצמה. זה כנראה מה שקורה כשהביטוי "מבוסס על מקרה אמיתי" נשחק, וכוכבים גדולים כבר לא מביאים את הקהל. הסדרה הבריטית "אני, ג'ק רייט" לא בורכה באף אחד מהתנאים האלו, בין היתר כי היא בריטית, וכנראה שזו הסיבה שבחרה לבנות ייחוד דווקא דרך הצורה שלה, שמשתמשת באופן חכם בשני סוגי יצירה שונים – האחת דרמת רצח רגילה אך עשויה היטב, והשני דוקו-פשע מסוגנן (ומתוסרט, כמובן) שמספק פרספקטיבה אחרת לאותו הרצח.

ראשית הסדרה מתחיל משמה – שזו הדרך הרשמית לפתוח צוואה. ואכן, הסדרה מתילה עם מותו של איל הנדל"ן ג'ק רייט (טרבור איב, "להעיר את המתים"), שנמצא באחוזתו הכפרית במה שעל פניו נראה כהתאבדות. עם קריאת צוואתו מסתבר שהוא גם השאיר את אשתו הנוכחית, בנם המשותף ובניו מהנשואים הראשונים נותרו ללא דבר מ-40 מיליון לירה שטרלינג, בעוד נכדתו אמילי מקבלת את השליטה על החברה ואת רוב הכסף. וככל שהחקירה מתקדמת, כך גם נהיה ברור שלא מדובר בהתאבדות, אלא ברצח.

מאחורי הסדרה הבריטית הזו עומד היוצר כריס לאנג, שעומד מאחורי "בלתי נשכח" ו"חף מפשע", כך שבבירור מדובר באדם בעל ניסיון בתחום, מה שמסביר את הרצון להשתעשע בפורמטים. לצידו מתווספים מספר שחקנים בריטים מכובדים כמו ג'ון סים ("דוקטור הו"), ניקי אמוקה-בירד ("לות'ר") בתפקיד האישה השלישית השבורה, וג'מה ג'ונס ("יומנה של בריג'יט ג'ונס"). ששת הפרקים של המיני-סדרה עלו במלואם ל-yes, ועם 45 דקות בממוצע מדובר בבינג' בריטי למהדרין, עם טוויסט מחוכם בדרך לגלות את האמת.
"אני, ג'ק רייט", עכשיו ב-yes

• מה רואים הלילה
• סדרה בריטית
• רצח
• yes

משעשע לראות את הדרך שמשפחות פשע וגנגסטרים עשו מהקולנוע לטלוויזיה, ומשם לכל מקום בעולם. ראשית היו אלו המשפחות האיטלקיות-אמריקאיות, ששבו את הקהל עם דרמה אכזרית, אלימה ומפוצצת בכסף. אחר כך הגיעו האיריים והרוסים ואפרו-אמריקאים, ובשלב שבו מיצינו לראות את ניו יורק או בוסטון, דרמות הגנגסטרים היגרו גם ללונדון. ומי ידע – מסתבר שאנחנו אוהבים לראות בריטים מהרחוב עולים גבוה בעולם התחתון, ויש משהו בגבר עם מבטא לונדוני מכה את יריבו עד עיסה.

אחד מהכוחות המובילים של סיפורי הגנגסטרים הבריטיים היה גיא ריצ'י, שחוזר עם צוות דרים-טים כדי להציג סדרת משפחת פשע בריטית, ומלחיצה במיוחד, שנחתה בשירותי הצפייה הישראלים (yes, סלקום סלקום TV ו-HOT, לצד השירותים הנלווים סטינג ונקסט טיוי) באיחור אופנתי של חצי שנה אחרי שעלתה בפרמאונט+. ו"מובלנד" מתהדרת בחבורת אנשים שמבינים דבר או שניים בבריטים אלימים – גיא ריצ'י כמפיק ובימאי, ורונאן בנט כתסריטאי, יוצר "טופ בוי" הנדרת ו"התן" עמוסת האנדרנלין. ואלו רק האנשים שמאחורי המצלמה.

במוקד הסדרה עומדת משפחת הפשע האניגן, שמרגישה את האדמה מתערערת מתחתיהם במהלך מלחמה עם משפחת פשע אחרת. הזוג שעומד בראש המשפחה, קונרד (פירס "ג'יימס פאקינג בונד" ברוסנן) ומייב (הלן "הלן פאקינג מירן" מירן) מגייסים "פיקסר" – שבשפת פשע זה אומר אדם אלים שיסדר את הכל עבורם – בשם הארי דה סוזה (טום "שתקתי מספיק" הארדי), והנה יש לכם קאסט אולסטארז בריטי שמככב בסדרה של שניים מגדולי היוצרים בתחום. מבטיח הרבה, אבל רק זמן יגיד אם היא מקיימת.

בביקורת שכתב לירון רודיק עם יציאת הסדרה, הוא כתב עליה כי מדובר ב"דרמת פשע מצוינת, מלאה באקשן מבדר, כוכבים הוליוודיים נהדרים ותסריט מצוין, שלצד בניית עולם איטית ומחושבת מזכירה סרטים שנכתבו לפני עשרים שנה", והשווה את פתיחתה לסדרות איכות מסוגן של "אוז", "הסופרנוס" ו"שובר שורות", שזה אמנם אילנות גבוהות, אבל עם קאסט כזה, וצוות שכזה מאחורי הקלעים, ברור למה הם מכוונים גבוה. העונה הראשונה הגיעה בשלמותה לשירותי השידור המקומיים, כך שמצפה לכם בינג' בן 10 פרקים של סדרת איכות חדשה. מה רע?
"מובלנד", עונה 1, ב-yes ,HOT, סלקום TV, סטינג טיוי ונקסט טיוי

• מה רואים הלילה
• סדרה בריטית
• פשע
• פרמאונט+

אם היינו צריכים לרכז פה את כל הקלישאות של ז'אנר דרמות הפעולה של השנים האחרונות, כנראה שהייתם קוראים את הכתבה הזו עד מחר. הסוגה הקולנועית והטלוויזיונית הזו, איך נאמר, לא בדיוק שופעת במקוריות. אותם בחורים קשוחים ופגומים יורים באותם רובים כבר יותר מדי שנים, וגם אם מדי פעם ישנן יצירות כמו "התן" שעשויות טוב מהרגיל, הסגנון לרוב תקוע באותם ההרגלים. כן, זה שוב על גבריות פצועה בעידן שבו גברים לא מקבלים את המקום שלהם בטופ, ושוב השרירן התורן נשאר להציל את העולם או את אהבתו או את הזכות להמשיך ולשתוק בפני סכנה. "המתנקשת" מנסה לעשות דברים קצת אחרת.
>>כי עולות המעלות: הסדרות החדשות שתצפו להן החודש בנטפליקס

הסדרה הבריטית הזו, שהופקה על ידי אמזון פריים וידאו אבל זמינה החל מהיום גם ב-yes וב-HOT, היא יצירה של האחים הארי וג'ק וויליאמס, שאחראים על סדרות מתח כמו "שקרן/שקרנית" ו"התייר". ובהתאם לרקורד, גם כשהיא נראית כמו גרסה אוטומטית, מדובר במיקס מעניין בין דרמה משפחתית, מותחן פעולה ואיך לא, הומור בריטי יבש וקצת מוזר. התוצאה היא בינג' קליל בן 6 פרקים קצרים שגם מתפקד כסדרת אקשן, אבל גם לגמרי לועגת לקלישאות של הז'אנר.

קילי הוז ("שומר ראש" הנהדרת) מגלמת את ג'ולי, מתנקשת שפרשה לחיי שקט באי יווני נידח, רק כדי שהעבר שלה ירדוף אחריה. ואנחנו לא מדברים על העבר האפל (ברור שגם הוא מגיע), אלא גם על עברה כאמא לבן בוגר ומנוכר (פרדי היימור, "הרופא הטוב") שרק רוצה שתענה לו על כמה שאלות בנוגע למי אבא שלו ומה היו כל השקרים האלו שהיא סיפרה לו אבל אמא לא יכולה לענות כרגע מתוקי, בדיוק מנסים לחסל אותה כנקמה. בקיצור, מדובר בכיף גדול עם מרדפים ברחבי אירופה ואשמה אימהית. אם זה לא לשבור את הקלישאה, אנחנו לא יודעים מה כן.
"המתנקשת", עכשיו ב-yes ו-HOT

• מה רואים הלילה
• אקשן
• סדרה בריטית
• אמזון פריים