ז'אנר סדרות בתי החולים זוכה לרגע מעניין עכשיו: "האנטומיה של גריי" בדיוק נחתה בדיסני+ עם עונתה ה-22, דווקא בתקופה שריעננה מחדש את הז'אנר עמוס הרופאים. זה הגיוני מאוד בסך הכל, שהטלוויזיה נדבקת לרופאים. עוד מימי ER הגדולה, הסקרנות בנוגע למה האנשים בחלוקים הלבנים חווים ורואים נשארה נקודת מוצא שממנה מוצאים דרמה וקומדיה בקצב מסחרר. יצאנו לחפש את 10 הסדרות הרפואיות הגודלות – חלקן עדיין רצות, חלקן קלאסיקות וחלקן אשכרה מבדרות, אבל כולן יודעות איך להציל לכם את החיים, או לפחות איך עושים קטטר.
>>לראות אותן היום: מצעד 20 הסדרות הכי טובות בדיסני+ עכשיו

10. האנטומיה של גריי (2025-הנצח) // דיסני+

לא בטוח שנכון לקרוא לטלנובלת בית החולים הזו אחת הגדולות, אבל קשה מאוד להתעלם מסדרה שמתחילה את עונתה ה-22. למרות העלילה הלעיתים מגוכחת ולפעמים קרינג'ית (אנחנו עוד זוכרים את קו העלילה שכלל יחסי מין עם רוח רפאים), היא עדיין מעבירה את הזמן בכיף והיתה המקום בו שונדה ריימס שיכללה לשלמות את פורמט ה"רופאים אבל גם חתיכים עם חיי מין סוערים" – ז'אנר שהופך לפופולרי יותר ויותר ככל שהזמן עובר. עכשיו אפשר רק לנסות להבין אם אי פעם יש להם תכנון לסיים את הסיפור, ולגלות אם כל הרופאים מצאו אהבה.

9. הרופא הטוב (2017-2024)

הגרסה האמריקאית אמנם מבוססת על סדרה קוריאנית, אבל היא לא פחות מעניינת מהמקור. במרכז העלילה עומד מנתח צעיר מבריק ואוטיסט בעל כשרון רב בתחומו, ומה שמעניין כאן אלה היחסים שנוצרים עם הצוות מסביבו. ולמרות שגיבור עם אוטיזם זה כבר לא דבר חדש בימינו, ההופעה של פרדי היימור בתפקיד המנתח בעל המוגבלות שמגיע לעיר הגדולה בהחלט שווה צפייה.

8. ניפ/טאק (2003-2010) // אמזון פריים

כשחושבים על דרמות רפואיות לרוב נחשוב על רופאים חמורי סבר שמטפלים במקרים חמורים כמו התקפי לב וסרטן. אבל הסדרה הזו חושבת על ניתוחים פלסטיים, כמו שעשה בתחילת שנות האלפיים מי שלימים יתגלה כמפעל טלוויזיה שלם – ריאן מרפי. הסדרה המצוינת האת עוקבת אחר מרפאת ניתוחים קוסמטיים, אחרי הצוות וכמובן – המקרים של המטופלים בקליניקה. יש לה 6 עונות, וקל לראות ממנה שכבר אז מרפי ידע לעשות טלוויזיה מושכת אש.

7.הסקס של מאסטרס (2013-2016)

גם הסדרה הזאת לא בדיוק מתמקדת בבית חולים, והיא מבוססת על סיפור אמיתי – על צמד החוקרים מאסטרס וג'ונסון שהמחקר החלוצי שלהם לגבי מיניות האדם. ויליאם מאסטרס הוא גניקולוג והסדרה אכן מתרחשת בבית חולים אוניברסיטאי, אבל הדבר המרכזי כאן (מלבד מערכות היחסים בין הדמויות) הוא המחקר, ולאו דווקא המטופלים (למרות שגם הם מעניינים בפני עצמם). סדרה קלילה, כיפית, סקסית ומי יודע – אולי תלמדו משהו.

6. ER (משנת 1994-2009)

עוד סדרה ותיקה ונפלאה היא ER, קלאסיקה שהחלה בשנות ה-90 וסיימה את דרכה במילניום הנוכחי. הסיפור הוא הקלאסי מכולם כמובן – צוות בחדר מיון בבית חולים בדיוני בשיקגו והיחסים בין העובדים. אבל לא פעם הסדרה הרגישה כמו סרט אקשן או מתח עם קצב מהיר, רגעים דרמטיים ומלחיצים והמון איברים ודם. ER היתה *ה*דרמה הרפואית, במלוא מובן המילה.

5. זה הולך לכאוב (2022) // BBC ו-AMC

רפואה זה נושא שתמיד יהיה מהול בכאב, וכשמשלבים בזה הומור אתם יודעים מה יוצא – קומדיה בריטית. "זה הולך לכאוב" מתמקד במחלקה פחות סופנית הפעם – מחלקת יולדות. יש בזה המון לב, המון כאב ורגעים יפים ושמחים שמייצרים תמהיל אבסורדי-קומי-עגום שלא ראיתם כמותו בטלוויזיה.

4. The Pittי(2025-?) // HBO

כמעט 30 שנים אחרי ER, נואה ויילי חוזר למדי הרפואה בסדרה שמצד אחד מזכירה הריאליזם של ER, רק בקצב "זמן אמיתי" בסגנון של "24", ועם המון פוקוס על הפוסט-טראומה של עבודה רפואית. ההצלחה חסרת התקדים שלה לא מתבטאת רק בפרסים, אלא גם בריענון הז'אנר והיצמדות באמת יוצאת דופן למציאות האמתית של רופאים ב-2025. כבר מחכים לעונה הבאה, שבטוח תהיה חתיכת יום אחד ומטורף.

3. האוס (2004-2012) // נטפליקס

הסדרה שהכירה לנו את הרופא האפרורי גרגורי האוס ידעה עליות ומורדות (שהגיעו בעיקר לקראת סופה), אבל היא גם כנראה הסדרה שהשפיעה הכי הרבה על הדרמות הרפואיות כיום. "האוס" הייתה התוכנית הראשונה שהתייחס לאנליזה רפואית כאל תעלומה שצריך לפענח, ולמרות שקל לשנוא את הנוסחתיות של הסדרה, אין מנוס מלהכיר בהישגים שלה – שכוללים פרס פיבודי, שני פרסי גלובוס הזהב וארבעה פרסי אמי ותפקיד אייקוני אחד של יו לורי – ולתת לה את המקום השלישי והמכובד.

2. מ.א.ש (1972-1983) // CBS

מלחמה היא דבר אבסורדי ואחת הדרכים הכי טובות להתמודד עם סיטואציות אבסורדיות היא קומדיה. "מ.א.ש" המבריקה, שבדרכה מבוססת על "מלכוד 22", הצליחה לייצר סאטירה טלוויזיונית חסרת תקדים על הסיוט האמריקאי שהוא מלחמת ויאטנם דרך התמקדות בצוות בית חולים צבאי דווקא במלחמת קוריאה. היא האבטיפוס לכל סדרות בתי החולים שנעות בין דרמה קורעת לב לרגעים קומים שעוזרים לעבד את הטראומה מלעבוד בתוך מערכת בריאות דווקא דרך הצחוק. היא גם אחת הסדרות הכי חשובות בתולדות הטלוויזיה. עם זאת, אנחנו ניתן את המקום הראשון לזו ששכללה את הנוסחה הזו לכדי שלמות.

1. סקראבס (2001-2010) // דיסני+

סקראבס היא לא רק סדרת הרופאים הכי טובה, היא גם אחת הקומדיות הכי טובות שעלו על המסך. היא בין הסדרות הבודדות שאני מסוגל לצפות בהן יותר מפעם אחת ובכל סיבוב אני מגלה מחדש כמה היא גאונית. הצוות של "בית החולים הקדוש" הוא בין המגוונים ביותר שיש על המסך וקשה לא להתאהב בכל אחת מהדמויות הללו. כל דבר בה עובד כל כך טוב, הצחוק, הבכי, ואפילו כיף לצפות בפרקים פחות מוצלחים (כמו פרק האגדה שהיה יחסית משמים ועם אפקטים גרועים, אבל איזה כיף), אז תכינו את שרירי הצחוק ואת הממחטות לבכי שבא מיד אחר כך, כי אם לא ראיתם אצ זה – זה הזמן. עם זאת, אסיים כמובן באזהרה הקבועה מלצפות בעונה התשיעית והמיותרת כי הסדרה נגמרת באמת בסוף עונה 8.

• המסך
• סדרות
• רפואה
• רופאים

כנראה שבנובמבר מתחילים לחמם מנועים בתעשיית הטלוויזיה, והחודש מצפות לנו כמה סדרות חדשות מיוצרים מאוד מוערכים, ביניהם יוצר "שובר שורות" וינס גיליגאן, יוצרי "משחקי הכס" (לא כולל ג'ורג' ר.ר. מרטין), וגם ריאן מרפי חוזר עם עוד סדרה צבעונית מדי (אבל עם קאסט מטורף), שרה סנוק הנפלאה מקבלת תפקיד ראשי שראוי לה, ויש אפילו קומדיה ישראלית בועטת, שזה דבר שלא ראינו המון המון (המון) המון זמן. יאללה, מתמקמים על הספה באופטימיות זהירה.
>>בעיני המתבונן: 15 סדרות וסרטי דוקומנטרי מומלצים בדיסני+

2.11 // אני אוהבת את לוס אנג'לס // I Love LA //יHBO

הסדרה החדשה והמצופה מאת רייצ'ל סלוט, הכוכבת והיוצרת של "שבעה בייבי" המוצלח, שמתמקד בחברות עם השפעה רעה הדדית שמתאחדות אחרי שנים ומנסות לשרוד את החיים בלוס אנג'לס של היום. בקיצור, "בנות", רק בלי ניו יורק או היומרנות, וגם קצת יהודי יותר.

4.11 // הכל הוגן // All's Fair // דיסני+

כבר כמה שנים טובות שהביטוי "הסדרה המצופה של ריאן מרפי" נכח בלא מעט המלצות שלנו, אבל הפעם אנחנו משתמשים בו במלוא הכוח, כי הקאסט של הדרמה המשפטית החדשה שלו באמת מפחיד מרוב כישרון, וגם קים קרדשיאן שם. למעשה, היא בתפקיד ראשי לצד שורה של נשים עוצמתיות כמו גלן קלוז, נעמי ווטס, ניסי נאש, טיאנה טיילור (שהיתה מדהימה ב"קרב רודף קרב") ושרה פולסון, שמקימות משרד עורכות דין, עם הדרמה המתבקשת של מרפי.

4.11 // הורסת // HOT

קומדיית אימה בת 8 פרקים שנוצרה על ידי בת חן סבג ("מטומטמת"), עם עריכת תסריט של אהרון קשלס ("מי מפחד מהזאב הרע") ובימוי של דפנה לוין ("אופוריה"), כך שמדובר בשיתוף פעולה מרשים בגזרה הישראלית עם פרמיס מסקרן – סיפור משפחתי על פליטת ריאליטי שחוקרת קללה משפחתית, במסגרתה כל גבר שמתאהב בבת המשפחה סופו מוות. כיף גדול מאוד.

"הורסת". צילום: באדיבות HOT ו-NEXT TV

4.11 // אתגר הדיונון 2 Squid Game: The Challange // נטפליקס

חשבתם שזה נגמר? הצחקתם אותנו. בנטפליקס הולכים לסחוט את הלימון הדרום קוריאני עד שהם ייכנעו לקים ג'ונג און. עונה שנייה לריאליטי שהפך את התוכנית על הריאליטי המזעזע לריאליטי מזעזע. 4.5 מיליון דולר לזוכה, 456 מתחרים, שקרים, תככים וטוויסטים. מקווים שאף אחד לא יהרג.

6.11 // מוות ממכת ברק // Death By Lightning // נטפליקס

יוצרי "משחקי הכס" (מינוס ג'ורג ר.ר. מרטין) חזרו לעבוד ביחד כדי להפיק את המיני-סדרה ההיסטורית של מייק מקובסקי על הנשיא ה-20 לארה"ב ג'יימס גרפילד (מייקל שאנון המצוין) וצ'ארלס גיטו (מת'יו מקפדיין הגאון מ"יורשים"), הפוליטיקאי שהתנקש בחייו. יהיה בועט ופרופוקטיבי ומלא בזקנים נהדרים.

6.11 // המופע של וינס סטייפלס 2 The Vince Staples Show // נטפליקס

עונה שנייה לסדרת האפרו-סוריאליזם החביבה של הראפר המבריק, שכנראה רצה אטלנטה משלו. העונה הראשונה הציגה לנו הצצה לתוך ראשו היצירתי, ועם קו עלילה רופף בעונה השנייה (מסע חיפוש עצמי בעקבות מות של דודו), אולי נקבל הפעם צלילה קצת יותר מעמיקה. או לפחות איזה וורס טוב, מה קרה?

7.11 // מתוך רבים אחד // Pluribus // אפל TV

חיכינו לזה שנים, וכנראה גם אתם. כשוינס גיליגאן סיים את צילומי "סמוך על סול", הוא התחייב בפני המצלמות והעולם שהוא עוד יעבוד עם ריי סיהורן, כי הוא פשוט התאהב בה לחלוטין במהלך העבודה. שלוש שנים אחרי שהסתיימה, הוא חוזר לשורשי המד"ב שלו (היי, זוכרים שהוא התחיל ב"תיקים באפלה"?) עם סדרה שנתפרה במיוחד עבורה, בתפקיד האישה האחרונה בעולם שמסוגלת להרגיש משהו אחר מאשר אושר. השאר נשאר בשושו, וכנראה בצדק כי אנחנו מתים כבר לראות לאן זה ממשיך.

7.11 // הכל באשמתה // All Her Fault // פיקוק ו-yes

כמה שהתגעגענו לשרה סנוק, שמאז סיומה של "יורשים" המופתית התמקדה יותר בקולנוע. עכשיו היא חוזרת במותחן שמגשים את הסיוט של כל הורה – מריסה מגיעה לאסוף את הילד שלה מפליידייט, רק כדי לגלות שהוא מעולם לא הגיע לשם. החקירה לחיפוש הילד מאיצה למותחן מלחיץ שיערער גם את הקשרים המשפחתיים, ותנו לסנוק לטפל בחלק הדרמטי, הכל כבר יהיה בסדר.

9.11 // אני נועה קירל // yes

זה היה רק מתבקש שיגיע דוקו ריאליטי על כוכבת הפופ הכי גדולה של השנים האחרונות, וב-yes הרימו את הכפפה בתזמון מצוין – מהצעת החתונה של דניאל פרץ ועד לאתגרים שהגיעו עם המלחמה, ב-yes מבטיחים שעוד לא ראיתם את נועה קירל בלי כל המסיכות, אבל אנחנו מזכירים לכם שדוקו-ריאליטי זה לא בדיוק דוקו.

10.11 // רחוב סומסום // Sesame Street // נטפליקס

יאפ, קראתם נכון. העונה החדשה של רחוב סומסום תגיע לנטפליקס, עם הבטחה לשינוי פורמט קל ואותן דמויות קלאסיות. מושלם להורים לילדים צעירים או לסטלנים קשים.

הוא גם יהיה? מר סופר מרחוב סומסום. צילום מסך

10.11 // נחתים // Marines // נטפליקס

סדרה דוקומנטרית שבנטפליקס מגדירים כ"סדרת התבגרות", כנראה בגלל שהיא עוקבת אחר טירוני היחידה חיל הנחתים האמריקאים דרך תהליך האימונים שיהפוך אותם מילדים לגברים. או מגברים לילדים. לא יודעים, היינו בחיל השלישות.

13.11 // אל המלחמה: הסמוראי השורד // Last Samurai Standing // נטפליקס

הפקה מושקעת במיוחד של נטפליקס, שמעבדת ספר מאנגה יפני המתרחש בתחילת תקופה מייג'י ביפן (המאה ה-19), אז 292 לוחמים הגיעו למקדש בקיוטו למה שיהיה קרב ארוך עד המוות, כאשר המנצח יזכה בפרס כספי. שוג'ירו, סמוראי בלתי מנוצח, מצטרף לקרב במטרה לעזור לבנו ואשתו החולים. כן, זה נשמע כמו שוגון מעלי אקספרס, אבל נראה שהולכים להיות כמה קרבות משגעים.

13.11 // החיה שבתוכי // The Beast in Me // נטפליקס

מאז שנגמרה "האמריקאים" אנחנו בגמילה קשה, ולמרות שמנת הקרי ראסל שלנו מסופקת על ידי "הדיפלומטים", באמת היה חסר לנו ממת'יו ריס. המיני-סדרה המאוד מצופה הזו, שמופקת בין היתר על ידי ג'ודי פוסטר וקונאן אובריאן, מצמידה את ריס לקלייר דיינס כסופרת מצליחה שעברה טרגדיה שנתקעת במשחק פסיכולוגי עם השכן העשיר והאולי (כנראה) רוצח שלה. אם רשימת המעורבים לא עשתה לכם חשק, הטריילר כן.

14.11 // זדון // Malice // פריים וידאו

השחקן והקומיקאי ג'ק וייטהול מככב במותחן הפסיכולוגי הזה בתור מאני – כלומר נני גברית, שמצטרף לחופשה משפחתית לטפל בילדי משפחה עמידה ומתחיל להלחיץ את אב המשפחה (דיוויד דוכובני, היית חסר), ואת אשתו (קאריס ואן האוטן, מליסנדרה מ"משחקי הכס"). על פי השם, נשמע שיש לו כוונת זדון.

19.11 // המורה לאנגלית 2 FX’s English Teacher // דיסני+

זה כבר הרבה יותר בשבילכם: העונה השנייה לסדרה המוערכת של בריאן ג'ורדן אלוורז שמהווה סוג של אנטיתזה למתיקות של "בית הספר היסודי אבוט", על מורה להט"בקי שמנסה לשרוד בבית ספר בטקסס שבו ההורים עוד תקועים בטראמפ והילדים כבר נמצאים עמוק באינטרנט ובטאומת הקוביד של כולנו. יהיה כיף.

20.11 // ילדחרא // yes

בימים בהם מה שנקרא סטנדאפ אלטרנטיבי שלט בתל אביב, אריאל וייסמן וניב מג'ר היו מהדמויות הבולטות (והמוזרות) בסצנה, והסדרה שיצרו היא בדיוק מסוג היצירות שחלמנו לראות על המסך דאז. בערך עשור עבר, אבל אנחנו עדיין שמחים לקראת הקומדיה השחורה מאוד הזו, על ילד שסוחט את אביו ויש גם פדופיל שכונתי חביב וקריפי. יהיה מופרע כמו שהיה במיותר.

20.11 // מותו של באני מונרו // The Death of Bunny Munro // סקיי, yes ו-HOT

מיני סדרה בת 6 פרטים המעובדת מהרומן המצליח של ניק קייב, בו מאט סמית ("בית הדרקון") מגלם את באני מונרו, סוכן מכירות של מוצרי טיפוח שמוצא את עצמו האחראי הבלעדי לגידול בנו באני ג'וניור, אחרי שאשתו לשעבר התאבדה. הספר המקורי היה מתוק-מריר עם חוש הומור ציני, ואם הסדרה תצליח להעביר את הרוח הזו, יהיה פה בינג' נהדר.

20.11 // האיש שלי בפנים 2 A Man on the Inside // נטפליקס

סדרת הקומדיה החמודה של מייקל שור ("המקום הטוב") וטד דנסון ממשיכה באותו הטור הכל כך אופטימי של יצירותיהם האחרונות, עם סיפור על פרופסור להנדסה שפרש מעבודתו, ומוצא את עצמו כשתול של חוקרת פרטית בבית אבות. סביר שגם העונה השנייה תשלח אתכם להתקשר לסבתא ולהגיד שאתם אוהבים אותה.

טד דנסון, "האיש שלי בפנים" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

24.11 // כריס המסוורת': מסע בלתי נשכח // Chris Hemsworth: A Road Trip To Remember // דיסני+

אנחנו לא יודעים על איזה חוזה חתם כריס המסוורת' עם נשיונל ג'יאוגרפיק, אבל כנראה שהם יתנו לו לעשות איזה דוקומנטרי שהוא רק ירצה, וכולנו מרוויחים מזה. הפעם הוא יוצא למסע הכי אישי שלו: רוד טריפ יחד עם אביו, שאובחן בשלבים ראשונים של אלצהיימר, ולבנות זכרונות חדשים עם אבא לא רק נועד לספר על המחלה ולעשות בונדינג יפה, אלא גם עוזרת להתמודד עם המחלה.

26.11 // האנתולוגיה של הביטלס // The Beatles Anthology // דיסני+

פנינה מיוחד ששמרו בדיסני לסוף החודש: בשנות ה-90 נוצר פרויקט מולטימדיה שכלל ספר, אלבום וסדרה דוקומנטרית בת 8 פרקים שמספרת על תולדות דרכם של ארבעת המופלאים מליברפול לעולם. ואם איכשהו חשבתם שהסיפור של הביטלס נגמר עד אז, מסתבר שיש עוד כי פיטר ג'קסון – איך לא – שחזר את הסדרה באיכות גבוהה ומעודכנת, ולשם כך יצר גם פרק תשיעי חדש שמציג קטעים שלא נראו מעולם של פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר מתקופת עשייתה הסדרה המקורית.

27.11 // דברים מוזרים עונה 5 Stranger Things // נטפליקס

כמעט עשור אחרי שעלתה לאוויר והפכה ללהיט חסר תקדים עבור נטפליקס, סדרת האימה-הרפתקאות-מסתורין סוף סוף מתקרבת לסיומה, ואנחנו כותבים מתקרבת כי זה הולך להיות רק החלק הראשון של העונה (השני והשלישי יגיעו בחודש הבא). אבל אל דאגה – ארבעת הפרקים הראשונים שיעלו בחלק הזה צפויים להיות ארוכים ועמוסים במיוחד, כאשר החבורה צריכה להתאחד בפעם האחרונה בהחלט כדי להציל את המציאות שלנו מלהתמזג עם העולם ההפוך, וגם לנצח את וקנה שנעלם בלי להשאיר זכר. בעולם הסדרה עברו רק 5 שנים מאז תחילתה, אז מעניין בעיקר איך יכילו את השינוי שעברה אילבן.

• המסך
• נטפליקס
• דיסני+
• אמזון פריים
• אפל טיוי
• סדרות
• yes

מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" אתהמלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת (את זה אתם יכולים לעשות לבד) גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, ואנחנו נשגר את אחד מעובדי המערכת לעבר השמש. לכבוד תחילת השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד, לטובת הלילות המתים בשבוע שלפנינו, מדורגות על פי הפרמטר "כמה בא לנו שתראו אותן". וזכרו: יוטיוב הרג את כוכבי ה-MTV.

1. חברת הכיסאות // The Chair Company //יHBO

מעטים הדברים שמפלגים בין אנשים כמו ההומור של טים רובינסון, ואנחנו מדברים ממקום של אזרחי מדינת ישראל. או שתאהבו את ההומור האבסורדי וקרינג'י שלו, או שתשנאו את הדביליות בכל דמכם, אבל את הסדרה החדשה שלו ב-HBO אתם לכל הפחות חייבים לבדוק, כדי שתבינו באיזה צד אתם. 8 פרקי סדרת המותחן הקונספירטיבי העוסקת באדם שחווה תקרית מביכה בעבודה, ומשתקם (או מתרסק) בעקבות קונספירציה שהוא פורם בחברת כיסאות עלומה. קרינג', ביזאר ופרצופים זועמים בשפע, וללא ספקאחת הסדרות המוזרות של התקופה. ואנחנו אוהבים מוזרויות.

2. פיסמייקר 2 Peacemaker //יHBO

סיום העונה של פיסמייקר השאיר אותנו קצת מבולבלים. מצד אחד, זו הייתה עונה מהנה במיוחד שהצליחה להתרחק מספיק מהראשונה כדי שזה רגיש חדש, אבל להישאר אנרגטית ומניעה לכל אורכה, עם טוויסט מצוין שנחשף אי שם בחציה השני. ואז הגיע הסוף, וההכרזה של ג'יימס גאן שהוא לא מתכנן כרגע עונה נוספת לפיסמייקר, ושהקליף-האנגר שקיבלנו בסוף העונה יפתר אי שם ב-DCU, כנראה בסרט סופרמן הבא. והאמת? קצתמאסנו בסדרות טריילר.

3. כפר עזה – 95% גן עדן // כאן 11

"סדרה בת שלושה פרקים שמתעדת את הסיפור של הקיבוץ ש-64 מבניו נרצחו באותו יום ארור, ו-19 נוספים נחטפו לרצועת עזה. ולמרות שהיה אפשר בקלות להתעסק אך ורק בחורבן ובכאב, "95% גן עדן" בחרה ללכת בדרך אחרת. זו לא סדרה על מוות, זו סדרה על חיים, סדרה על האנשים שמרכיבים את הקיבוץ. (…) היא גם סדרה על החיים שהיו לפני הטבח, על ההיסטוריה של הקיבוץ, על האופטימיות והרוח הצעירה ששררה במקום, עד שנחרב. ומעל הכל, זו סדרה על הניסיון לבנות את היום שאחרי. להמשיך מהנקודה השלילית הזאת, למקום סביר יותר. לסוג של אופק" //מתוך הביקורת של אבישי סלע

4. ספלינטר סל: משמרת המוות //Tom Clancy's Splinter Cell: Deathwatch // נטפליקס

מבוססת על משחק הריגול בעל אותו השם, שלאורך שנים פוקח על ידי סופר המתח טום קלנסי, ועם יוצר במעמדו של דרק קולסטד, שאחראי על סדרת סרטי "ג'ון וויק", לסדרת האקשן המצוירת הזו יש המון הבטחות. סאם פישר (בדיבוב לייב שרייבר), אגדה בעולם הצללים של הריגול, חובר לסוכנת צעירה כדי לחשוף קונספירציה עולמית, כמיטב קלישאות הז'אנר. האנימציה הריאליסטית יחסית והדבקות לז'אנר האקשן-ריגול לוקחת את הז'אנר קדימה, ולפעימות הלב הרצות שלכם לא אכפת שאין כאן שחקנים בשר ודם.בינג' קצר וצבעוני בן 8 הפרקים

5. הגבול האחרון // The Last Frontier // אפל TV

ג'ון בוקנקאמפ ("הרשימה השחורה") יצר מותחן מרובה משתתפים קלאסי עם מסגרת די ברורה מאחוריו – מטוס עמוס באסירים מסוכנים (ואסיר אחד מסוכן במיוחד) מתרסק באלסקה, ליד אחת הערים הגדולות באזור, ועכשיו יש רק שריף עירוני אחד וסוכנת CIA אחת שצריכים לתפוס את 18 הפסיכים האלו. אבל את הסוכנת בעצם מעניין רק אחד, והוא באמת מלחיץ (ובכיכובו של דומיניק קופר מ"פריצ'ר"). לא האקשן הכי בועט בסביבה, אבל בהחלט עולם מעניין לבנות בו סדרת אקשן קפואה.

• מה רואים הלילה
• סדרות
• המסך
• HBO
• נטפליקס
• כאן 11
• אפל טיוי

מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" אתהמלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת (את זה אתם יכולים לעשות לבד) גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, ואנחנו נשגר את אחד מעובדי המערכת לעבר השמש. לכבוד תחילת השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד, לטובת הלילות המתים בשבוע שלפנינו, מדורגות על פי הפרמטר "כמה בא לנו שתראו אותן". וזכרו: המהפכה לא תשודר בטלוויזיה, אבל הם בהחלט יבקרו אותה.
>>חשוב לשמוח, לחגוג, להתרגש. זה לא התפקיד של מהדורות החדשות

1. איש הנחשים // yes

לקח לנו כמה רגעים, אבל בסוף הגענו לדוקו-רצח המעניין של התקופה, ואיזה כיף שהוא ישראלי. כלומר, לא כיף שיש רציחות ישראליות, אבל התוספת של "איש הנחשים" לקטלוג של yes דוקו היא נהדרת, לא רק בזכות הסיפור המרתק, הדמויות המעניינות והתעלומה (הדי פתורה מראש) שבמרכזו, אלא גם בזכות מרכז הכובד הרגשי שמגיע עם תומר, הבחור הצעיר על הרצף שמוביל את הדוקו, ומתגלה כחלק חשוב מאוד מהסיפור, ולא רק כחוקר סקרן. יופי של 3 פרקים, בינג' של ערב אחד יכסה את כולם.

2. פרויקט משפחות // כאן 11

הפרויקט הדוקומנטרי של דוד דרעי ב"כאן 11" הוא לא רק שאפתני, אלא גם פשטני – דווקא כי הוא עושה זום אין לסיפור הישראלי. בהשראת הפרויקט הדוקומנטרי הבריטי המפורסם 7 UP, דרעי עוקב אחר עשר משפחות ישראליות (כולל זו של דרעי עצמו), וצפוי לבקרן מדי מספר שנים. החלק הראשון שודר ב-2021, ואחרי ארבע השנים המופרעות שעברנו, ברור מאוד למה עכשיו זה הזמן לחלק השני. מהפחד של משפחת עבד אל קאדר מטייבה להתבטא בזמן המלחמה ועד משפחת טשומה מראשון לציון שחוששת מהדפיקה בדלת כי האח נלחם בעזה. תסתכלו עליהם, ותראו אותנו.

3. מפלצת: סיפורו של אד גיין // // נטפליקס

"כשמפעל סדרות הטלוויזיה האנושי שנקרא ריאן מרפי פתח את אנתולוגיית 'מפלצת' עם ג'פרי דאהמר, הוא הצליח לזעזע מיליוני אנשים עם פירוט גרפי ביותר של המעשים האיומים שביצע הרוצח, ורבים שיבחו אותו על הדיוק בפרטים. העונה השנייה, עם סיפורם של האחים אריק ולייל מננדז, לא זכתה לאותה הצלחה, ורבים (כולל האחים מננדז) האשימו את מרפי בחוסר דיוק. בעונה החדשה לאנתולוגיה לקח מרפי (יחד עם שותפו הוותיק ליצירה איאן בראנן, שמקבל הפעם את הפיקוד כיוצר העונה) את חוסר הדיוק והפך אותו לכלי אמנותי עוצמתי שמטרתו לדבר באופן ישיר אל הצופה, ולגרום לו לתהות על השפיות, לא רק של עצמו, אלא של העולם בו אנו חיים".לביקורת המלאהשכתב לירון רודיק.

4. על מדים // Boots // נטפליקס

קמרון קופ הוא נער שסבל רוב חייו מהתעללות כי הוא לא היה גברי מספיק, ובחר בתגובה להתגייס למארינס ולהוכיח לעולם ולעצמו שהוא יותר מגברי, ושזה לא הופך אותו לפחות גיי. אבל בשנת 1990 בצבא ארה"ב, להיות הומוסקסואל היה די לא חוקי. וכך קמרון נאלץ להשאיר את הזהות שלו בסוד, תוך כדי הטירונות הכי קשה שמכירים באמריקה. דרמה קומית קלילה, להט"בית ואופטימית המבוססת על ספרו של גרג קופ וייפ, "The Pink Marine", שמגולל את הרפתקאותיו בטירונות מארינס בארון.

5. "שחר אדום" // yes // "אור ראשון" // קשת

מבחינה טלוויזיונית גרידא, שתי הסדרות שהפכו את אירועי השבעה באוקטובר לדרמה עשויות טוב, ואכן מומלצות – אבל אולי רק לצופי טלוויזיה שלא ראו את השידורים החיים של הזוועות בטלוויזיה או בטלפון. בפועל עצם קיומן הוא סימפטום המעיד על בעיה הרבה יותר עמוקה ביצירה הישראלים:שאי אפשר להיות בפוסט טראומה כשהטראומה עוד נוכחת.

"שחר אדום" (צילום: יחסי ציבור/yes/HBOmax)

6. השיטשואו של פסטיבל ריאד קומדי // כל האינטרנט

טוב, טכנית לא ראינו יותר מדי מהפסטיבל, אבל כן ראינו את מיטב הקומיקאים של העולם מתבזים מעצם השתתפותם ב"ריאד קומדי פסטיבל", מגה-איוונט בעלות עשרות מיליוני דולרים שהפיקו הסעודים כחלק מהמאמץ המתמשך שלהם לקנות את דרכם אל תוך העולם המערבי. לירון רודיק כתב על הבעיה שהכניסו עצמם הקומיקאים, ועל למה האמת שמאחורי הפסטיבלכל כך לא מצחיקה.

ריאד קומדי פסטיבל (צילום: יחסי ציבור/VisitSaudi(

• מה רואים הלילה
• סדרות
• סדרות ישראליות
• yes
• נטפליקס
• המסך

במשך עשרות שנים רוצחים סדרתיים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו. ועדיין, כשמפעל סדרות הטלוויזיה האנושי שנקרא ריאן מרפי פתח את אנתולוגיית "מפלצת" עם "דאהמר", הוא הצליח לזעזע מיליוני אנשים עם פירוט גרפי ביותר של המעשים האיומים שביצע ג'פרי דהאמר ורבים שיבחו אותו על הדיוק בפרטים. העונה השנייה, עם סיפורם של האחים אריק ולייל מננדז, לא זכתה לאותה הצלחה ורבים האשימו את מרפי בחוסר דיוק. בעונה הזאת, שנקראת "מפלצת: סיפורו של אד גין", לקח מרפי (יחד עם שותפו הוותיק ליצירה איאן בראנן, שמקבל הפעם את הפיקוד כיוצר העונה) את חוסר הדיוק והפך אותו לכלי אמנותי עוצמתי שמטרתו לדבר באופן ישיר אל הצופה ולגרום לו לתהות על השפיות, לא רק של עצמו, אלא של העולם בו אנו חיים.

העונה עוקבת אחר סיפורו של אחד מהרוצחים הסדרתיים המפורסמים בעולם, אד גין הידוע לשמצה, שנתן השראה להיצ'קוק ב"פסיכו" ול"מנסרים מטקסס" ורבים אחרים. הסיפור של "מפלצת" מתרחק מהסיפור האמיתי של גין ושואל את הקהל, כמעט באופן ישיר, "אז זה מה שאתם רוצים לראות?"; והתשובה לשאלה הזאת לא מאוד פשוטה. ראיתי המון סרטי אימה וזוועות בחיי, חלקם אפילו נאסרו להקרנה במדינות רבות כמו "סרט סרבי" או "מרבה רגליים אנושי" (לא ממליץ על אף אחד מהם), אבל לא יכולתי לעשות בינג' לסדרה הזאת, וזה כי לראשונה בחיי היצירה עצמה גרמה לי לפקפק ברצון שלי לראות אותה. היא מצולמת טוב, מבוימת טוב ויש רעיון חזק שעומד מאחוריה – ועדיין היה לי מאוד קשה להגיע לקו הסיום.

קשה מאוד לצפות בה. "מפלצת: סיפורו של אד גין" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

מרפי ובראנן בחרו להשתמש הפעם בריחוק מהמציאות באופן הרבה יותר בוטה מבעבר. דוגמה אחת היא הקול של אד גין. צ'ארלי האנם שמשחק אותו הסביר במספר ריאיונות שהוא רצה לתת לאד קול שלא מתאים לגוף שהוא נמצא בו, שזה אומר קול נשי ככל האפשר, כי אמא שלו רצתה ילדה ותמיד נטרה לו טינה על כך שיצא לה ילד נוסף. הבחירה הזאת אמיצה, כי מצד אחד זה באמת לא מרגיש טבעי, אבל הדיסוננס שנוצר הופך את ההופעה של האנם להרבה יותר מצמררת.

עוד ביקורות טלוויזיה:
>> "בית גינס": סדרה מצוינת של יוצר שיוצא מאזור הנוחות
>> "אור ראשון": כתב אישום מרהיב נגד ממשלת הימין מלא מלא
>> ג'ון אוליבר נגד נתניהו: ההסברה הכי טובה שיכולנו לבקש

מצד שני – לא כך אד גין נשמע. בנוסף, אד גין מעולם לא השתמש במסור חשמלי וכמו כן לא היה מאורס. ככל הנראה, אכן הייתה מישהי בשם אדלין ווטקינס שטענה שהייתה עם אד גין במערכת יחסים במשך עשרים שנה, אבל אין שום הוכחות לזה, במיוחד מכיוון שגין לא דיבר עליה באופן פומבי מעולם. בנוסף, אין שום הוכחה שמצביעה על כך שגין רצח את אח שלו. מרפי לוקח חופש אמנותי מאד גדול ביחס לכל מה שאנחנו לא יודעים אם קרה או לא, וזה בעיקר מרגיש שהוא אומר "הנה, רציתם את אד גין עם מסור חשמלי, רציתם את הסצנה מפסיכו, הנה, קיבלתם את זה".

רציתם מסור חשמלי, קיבלתם. "מפלצת: סיפורו של אד גין" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

אבל זה לא רק זה. זה כל מה שאד גין הפך להיות, התוקף שהוא נתן לרוצחים סדרתיים והעובדה שהוא הפך לאייקון תרבותי במקום למוקצה.היצ'קוק הוא דוגמה מצוינת לזה. הפעם משחק אותו טום הולנדר שעושה עבודה מדהימה בגילום הבמאי האגדי, אלפרד היצ'קוק ,בעת שהוא מביים את "פסיכו". למעשה, הסדרה קופצת כל הזמן בין השנים כדי להראות את ההשפעה של גין על התרבות. היצ'קוק הוא רק הצעד הראשון. בסופו של דבר היצ'קוק מבין את הטעות שעשה ביצירת ז'אנר סרטי הסלאשר.

אבל האם זאת הייתה טעות? האם לא היינו צריכים להפוך את כל הרוצחים הסדרתיים האלה לגיבורי תרבות של ממש? האם אנחנו לא צריכים לספר את הסיפור שלהם? כל אלה שאלות שבהן הסדרה עוסקת מבלי לספק תשובות של ממש, ואולי עצם קיומה של האנתולוגיה היא התשובה.

"פסיכו", תאכל אבק. "מפלצת: סיפורו של אד גין" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

האם אני מכיר את הסיפור של אד גין יותר טוב עכשיו? כנראה שכן, אבל מה נתנה לי ההצצה הזאת למוחו של פסיכופת? אני חושב שזה משהו שנשאל לא פעם ולא פעמיים בעולמות הטלוויזיה והקולנוע, וריאן מרפי ואיאן בראנן מצאו המון דרכים מעניינות לשאול את השאלות האלו באופן חכם. הם לא מבקרים רק את מעשיו של אד גין, אלא גם את הצופים עצמם ואת התרבות שנוצרה סביב רוצחים סדרתיים.

למה אנחנו צופים בזה, בעצם? "מפלצת: סיפורו של אד גין" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

הצפייה בהחלט לא תמיד נעימה, ואם אין לכם קיבה מספיק חזקה לזה הייתי חושב פעמיים אם להתיישב מול "מפלצת: סיפורו של אד גין". כי עם כל החופש האמנותי שמרפי לקח, המעשים שגין ביצע עדיין מזעזעים ביותר ומאוד לא קל לצפות בהם לאורך זמן. אם אתם פריקים של רוצחים סדרתיים, לכו על זה, תצפו בסדרה, ולו בשביל לשאול את עצמכם: "למה אני לא מסוגל להסיר מזה את המבט?".

• ביקורת טלוויזיה
• נטפליקס
• ריאן מרפי
• סדרות
• אימה