Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הקוד האתי – מעשנים סיגריה אלקטרונית? כך עליכם לנהוג
מה לעשות כשאדם אחר מבקש מכם לנסות את מכשיר האיוד שברשותכם, למה נמאס לנו לשמוע אתכם מדברים על טעמים ומה אסור לכם להגיד לאנשים שעדיין מעשנים סיגריות רגילות?
שתי תכונות מאפיינות את אוכלוסיית המאיידים: התנשאות בסגנון "ראיתי את האור" ומיסיונריות של "אה, אתה עדיין מעשן טבק רגיל?". התחלתם לאייד? תתחילו לעבוד גם על האגו במקביל.
תיקון לחוק
בכל מקום שבו אסור מפורשות לעשן אסור עקרונית גם להשתמש במכשירי וייפורייזר כולל סיגריה אלקטרונית. כן מותר לכם לעשן בהסתר בקצב של שתי שאיפות לשעה בערך. אם אתם מאיידים וויד זה בהחלט מספיק.
תמשיכו בפרטי
זה נחמד שאתם מתלהבים מטעמים כמו ילדים בני 14 שגילו את נפלאות הנרגילה אבל לאף אחד אין כוח לשמוע דיונים איזה טעם יותר טעים.
כל המציל נפש אחת
אם אדם שרגיל לעשן טבק (וקיימת ביניכם היכרות) מבקש מכם טעימה אתם מחויבים לתת לו. בסופו של דבר המטרה היא כן להציל חיי אדם. אם מדובר באדם שידוע לכם שהוא לא מעשן עדיף למנוע ממנו הידרדרות לאיוד.
לעשן בשושו
קהלים נוספים שאסור לכם לשתף אותם בחוויה: צעירים מתחת לגיל 18 ואנשים זרים שאתם לא יודעים איפה הפה שלהם היה קודם.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מכיוון שגם כאשר נמניתי עם הקהילה המעשנת זה היה משהו כמו שתי סיגריות בשבוע, לקח לי זמן להשתכנע ביתרונותיה של הסיגריה האלקטרונית. אומרים שזה עוזר להיגמל אבל אין לי ממה להיגמל, חוץ מהצורך לנסות כל דבר חדש, שזו תכונה קטלנית – ביחוד כאשר היא באה יחד עם נאמנות אובססיבית: כך הייתי הראשון בארץ עם פאלם פיילוט, אבל גם האחרון שקרא עליו עמודי אינטרנט שהומרו לטקסט שחור־לבן, כאשר לכולם כבר היה אייפד,
הראשון ביד אליהו – והיחיד עד היום – שאהד את מכבי נתניה, אך גם האחרון להבין שהאחים חיים ושרגא בר אינם הדבר הראשון שעולה לאנשים בראש כאשר הם שומעים את המילה "נתניה",
וגם הראשון שאמר שיום אחד ירצחו את ראש הממשלה, אבל האחרון שעדיין חושב שזה יהיה יצחק שמיר. אז לא פלא שלקח לי גם זמן רב להבין את הדבר הנפלא ביותר שאפשר לעשות עם סיגריה אלקטרונית: לעשן אותה במיטה! כי מי, אפילו מהמכורים והסוטים שבינינו, הצליח לשמור על המנהג הנפלא והנורא הזה? עם כל הכבוד להנאות הקטנות של החיים, וזו בוודאי אחת הגדולות שבהן, להירדם בתוך ענן של אפר… אף אחד לא צריך ניקוטין עד כדי כך. או מין. אבל עכשיו:
רק תישען לאחור, קח נשימה, תוציא את הסיגריה משקע ה־ USB המהבהב, והופה!
שוב, כמו בסצינות האהבה בסרטים צרפתיים משנות ה־60 , כמו יצחק רבין והמלך חוסיין בתמונה המפורסמת שבה הם מדליקים זה לזה, כמו פרנק סינטרה תוך כדי הופעת הטלוויזיה הבלתי נשכחת עם אנטוניו קרלוס ז'ובים – שימו יוטיוב: כל פעם שז'ובים שר, סינטרה נשען לאחור ומעשן, ולפעמים תוך כדי שירתו שלו, מנצל את הרווחים בפרייזינג כדי לקחת שכטה –
אז בדיוק ככה: להישען לאחור במיטה, לקחת שאיפה של עשן אלקטרוני, ולהגיד: אהההה. ומיד לחשוב על עוד שימושים נפלאים: בשירותים, נגיד – זוכרים שהיו פעם אנשים שהיו מעשנים בשירותים, לאט ובניחותא, ועוד טוענים שזה טוב לעיכול? מי לעזאזל הרשה לעצמו לעשן בשירותים, ב-30 השנה האחרונות?
אבל עכשיו אפשר, ואם כבר – אז גם בתחנות דלק! ביד אחת למלא בנזין 98 , ובשנייה להפריח טבעות. או בזמן פירוק פצצות – זה נהיה טוב מרגע לרגע, לא? – תחשבו על חבלן שיכול לעשן ליד הפצצה, כמה זה ירגיע אותו, כמה יותר מדוייק ושלו הוא יהיה כאשר יצטרך להכריע אם חותכים את החוט האדום או הכחול – שלא לדבר על רופא מנתח! כמה זה יעזור למנתח לקחת רגע של מנוחה מעל החזה הפתוח, לשאוף שאכטה אלקטרונית, להישען לאחור בסיפוק ולומר: "טוב, זה נראה בסדר גמור. תסגרו אותו, ותגידו לאיתן הבר שהכל בסדר".
כי הסיגריה ז"ל, עם כל חסרונותיה הבריאותיים – אומרים שאיש המרלבורו כבר מתקשה לרכוב על סוס – בכל זאת העניקה למעשן איזו הפוגה קטנה, איזה מרחק זעיר מהחיים עצמם, איזה רגע של זן בכל המולת הנצחונות וההפסדים שהם חיינו הבלתי נמנעים. ומה החליף אותה? הגלילה הבלתי נפסקת של עמוד הפייסבוק עם האגודל? אומרים שזה לא מזיק, אבל עוד לא ראיתי מישהו מתחיל עם בחורה בעזרת הצעה לגולל לה את הפייסבוק.
כי זו לא האורגזמה, ולא הגול בדקה ה־90 ולא הצ'ק השמן שנוחת בחשבון הבנק, שעושים לנו את זה; זה לא הניצחון ולא ההישג ולא מחיאות הכפיים; זה הרגע שאחרי. הרגע שבו פתאום אפשר לנוח, ולו לשניה וחצי, מהמירוץ עצמו. שבו אפשר להרגיש, ולו לזמן סיגריה אחת מתכלה, שאין מירוץ בכלל.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"למה אתה מוצץ דיסק־און־קי?״ זו שאלה שמופנית לעברי באופן תדיר בשבועות האחרונים. ״מה?״, אני מנסה להיתמם כאילו אני לא מבין, אבל עננת אדים קטנה יוצאת לי מהפה ומסגירה אותי. ״זו סיגריה אלקטרונית״, אני עונה מבויש קצת ומושיט לנסות. ברגע הראשון זה מוזר, אבל מתרגלים די מהר ואפילו נוטים לחבב את זה. כבר שלושה שבועות שאני עם סיגריה אלקטרונית, ובקושי עישנתי טבק. זה קרה לא מפני שהכמיהה שלי לסיגריה אנלוגית (ככה קוראים לזה בפורומים משתמשי האלקטרוניות, נשבע!) הייתה גבוהה, פשוט בטריות שנגמרות מחזירות אותך להרגלים ישנים ומגונים יותר מהנוכחיים.
אני לא באמת רוצה להפסיק לעשן, אבל יודע בוודאות שאני צריך – אז החלפתי התמכרות מזיקה אחת בהתמכרות אחרת (מזיקה גם היא, אבל פחות). אני לא מעשן טבק, כלומר לא שורף ושואף אותו אל תוך הריאות שלי. במקום זה אני מאדה נוזל שיש בו גליצרין, פרופילן גליקול, חומרי טעם וריח, וכמובן ניקוטין בכמות לא גבוהה שתמשיך לספק לגוף שלי את מה שהוא התרגל אליו מבלי שאצטרך לחתוך במכה.
בשונה ממה שהרבה מעשנים מעידים על עצמם, אני לא יכול להפסיק מתי שאני רוצה. אין לי ספק שאם הייתי מנסה, הייתי נכשל בפעמים הראשונות, בטח בלי שום טיפול או ליווי הולם. צפיתי פעם בסרט של אלן קאר, אבל התקשתי להתייחס לזה ברצינות כשהתחילו לדבר על המפלצת הקטנה שבתוכנו, כאילו גמילה מעישון מיועדת לילדים מתחת לגיל 8. והם עוד הגדירו את זה בתור ״הדרך הקלה להפסיק לעשן״.
ובכן, הדרך הקלה להפסיק לעשן היא לא להיות נחרצים כל כך לגבי זה – כמובן שזו בחירה אינדיבידואלית של כל אחד, בהתאם למצב הבריאותי, הכלכלי ולפעמים אפילו הזוגי (שמעתי על בני ובנות זוג שהציבו אולטימטומים. משוגעים). סיגריה אלקטרונית היא יותר ניסיון מאשר החלטה קונקרטית, היא מקבילת הגמילה של לקחת את העניינים לאט, בלי התחייבויות ובלי אכזבות, כשעל הדרך כל מה ששמעת מתברר כנכון – באמת מרגישים יותר טעמים וריחות שכבר שכחנו.
הפסקתי לעשן והתחלתי לאדות, זה קרה באופן ספונטני וממשיך כעת מתוך רצון אמיתי, ובינתיים אני די נהנה – מה שגורם לכל התהליך הזה להרגיש כזיוף. אבל אם זה יעבוד, ניצחתי. במקרה הגרוע, כל המרחב להיכשל פתוח בפניי, כי לא התחייבתי לשום דבר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
