ההודעה על ביטול שחרורו המוקדם של עבריין המין הסדרתי אלון קסטיאל התקבלה כמובן בשמחה, אבל מי שקרא את האותיות הקטנות מבין שהשחרור המוקדם לא ירד מהפרק. אז למה שווה לאנוס במדינת ישראל? שי אייזקס, אקטיביסטית פמיניסטית, מסבירה כמה נמוך המחיר שמשלמים כאן על עבירות מין
לפני שכולנו קופצות וקופצים לשמוח על כך שבית המשפט המחוזי בנצרת ביטל את החלטת ועדת השחרורים להעניק לעבריין המין המורשע אלון קסטיאל שחרור מוקדם, כדאי לעצור ולהבין את המשמעות שמאחורי הפסיקה: בית המשפט ביטל את ההחלטה רק כי לא ניתנה האפשרות לכלל המתלוננות להתנגד לשחרור הזה. ועדת השחרורים תדון עכשיו שוב בבקשה והנפגעות יצטרכו להעביר את עצמן עוד מסכת עינויים, בחסות החוק, בנתינת עדות בוועדה כדי להתנגד לשחרור. למעשה, המערכת הולכת לאנוס אותן שוב כי לעבריין המין מתחשק להשתחרר מוקדם.
אני מבקשת שכולנו נעצור רגע ונשאל את עצמנו: למה בכלל עבריין מין במדינת ישראל זכאי לוועדת שחרורים?! למה במדינה שגם ככה הענישה בה כלפי עבירות מין היא ברף כל כך נמוך, מקבלים עברייני המין אופציה לקיצור עונש?
הבהרה סמנטית: גם השחרור של קסטיאל במועדו הוא למעשה שחרור מוקדם בחסות אקלים משטרתי ומשפטי מיטיב עם פוגעים ופוגע בנפגעות
— Guy lerer גיא לרר (@guylerer)June 7, 2022
במדינת ישראל משתלם לאנוס. סליחה, משתלם "לנסות לאנוס ולבצע מעשה מגונה". אולי זו אמירה מכעיסה אבל זה המסר שהועבר אלי לאורך השנים בעודי עוקבת אחרי השתלשלות האירועים בפרשת אלון קסטיאל בפרט והטיפול בעברייני מין מורשעים בכלל. קסטיאל הוא אחד מעברייני המין הפוריים והמחרידים ביותר שהיו לנו כאן בשנים האחרונות, ונכון להיום יושב בכלא על "ניסיון אונס ומעשה מגונה". כן, מה שקראתם, למרות עדויות של עשרות נשים על אונס, המערכת שלנו נתנה לו הסכם טיעון מקל מאוד בו הודה בעבירות של ניסיון אונס ומעשה מגונה. העונש? ארבע שנים ותשעה חודשי מאסר, זה היה אמור להיות המחיר על הפגיעה בנפגעות.
בשורה התחתונה, שווה לאנוס כאן, כי למדינה לא באמת אכפת מנפגעות ונפגעי עבירת מין. עד שלא יהיה פה שינוי ממשי בענישה, בייחס לפוגעים וביחס המערכתי לנפגעות – הם פשוט ימשיכו לאנוס אותנו
מכל עשרות הנפגעות שהתלוננו, "רק" ארבע נשים הצליחו להוכיח שאכן פגע בהם. במעמד העונש, קסטיאל התחייב בפני השופטים שלא יערער על העונש, כך סיפרה אחת מנפגעותיו, שרי גולן בראיון בחודש שעבר לקרן נויבך. מסתבר שהמערכות שלנו מאמינות לעברייני מין, כי הם סמכו עליו והסכימו לקבל את הסכם הטיעון. אבל אנחנו יודעות שמי שאנס פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה, ולכן קסטיאל מנסה כבר שנים לערער על עונשו, כי הרי "לא" זו מילה שספק אם הוא מכיר בקיומה.
עירד מרציאנו צייגר יוצאת בקמפיין מחאה נגד שחרור מוקדם לאלון קסטיאל. בואו לעזור לה:
"אני רוצה שהציבור יגיד היום בקול גדול. שזה האינטרס של הציבור* שאנס סדרתי מסוכן לא יקבל שחרור מוקדם. זה האינטרס של כל הציבור. לא רק שלנו, הנפגעות.
בבקשה, תעזרו במסע עם המשא.
בבקשה תשמיעו קול ❤"pic.twitter.com/F36058cuQB— שלומית זילברמן (@Shlomtzi2)June 6, 2022
קסטיאל הוא כמובן לא עבריין המין הראשון שמשתמש בכרטיס היציאה מהכלא הזה – ועדת השחרורים. רק השנה ראינו את משה איבגי ורונן ביטי משוחררים על ידי אותה הוועדה. אני רוצה לשאול – למה בכלל מתאפשרת להם הזכות הזו? למה לוועדה דחוף לשחרר דווקא את עברייני המין? אני בטוחה שהכלא הישראלי מלא בעברייני צווארון לבן, אנשים שעישנו קצת יותר מידי מריחואנה ואנשים שהעבירות שלהם לא סיכנו חיי אדם. למה בשם "פינוי המקום" בכלא "מפנים" לתוך החברה שלנו אנשים שפגעו בנשים? למה אנחנו שוות פחות? למה על עבירות שנעשו נגדנו קל למחול? המצב הזה פשוט מרתיח.
החלטת המחוזי בנצרת בעניין קסטיאל חשובה מאד לזכויות נפגעות עבירה ברמה המהותית והעקרונית, אבל חשוב שלא תהיינה אשליות: עמדת נפגעות העבירה לא תהיה המכריעה בוועדת השחרורים שאליה חוזר הדיון (גם המחוזי למעשה אומר זאת)
— ברוך קרא (@baruchikra)June 7, 2022
אז למה שווה לאנוס במדינת ישראל? כי המחיר שתשלם על האונס, או על עבירת המין – הוא נמוך מאוד. רוב הסיכויים שהנאנסת לא תגיש נגדך תלונה, כי מי יאמין לה. אם היא כן תעזור אומץ ותגיש תלונה – המערכת תאנוס אותה שוב בשבילך במשטרה, שעדיין (משום מה) לא יודעת לקבל תלונות של נפגעות בצורה מתאימה. אם הפרקליטות לא סגרה את התיק מ"חוסר עניין לציבור" ואשכרה הגעת לבית משפט – תבקש הסכם טיעון מקל. הרי ראינו איך עורכי ועורכות דין מרסקות נפגעות על דוכן העדות. עורכי הדין שלה ימליצו לה לחתום על העסקה. אם בטעות הגעת לכלא – אל חשש, יש לך כרטיס יציאה, לך בדרכם של גדולים ממך וצא על התנהגות טובה. הרי בכלא אין נשים לאנוס, אז לא יהיה לך קשה מדי להתאפק. אה, ואל תדאג, שמעתי שאיבגי הולך לככב בסרט חדש, אז אולי יהיה לו תפקיד גם בשבילך וגם תעסוקתית לא תיפגע.
בשורה התחתונה, שווה לאנוס כאן, כי למדינה לא באמת אכפת מנפגעות ונפגעי עבירת מין. עד שלא יהיה פה שינוי ממשי בענישה, בייחס לפוגעים וביחס המערכתי לנפגעות – הם פשוט ימשיכו לאנוס אותנו. לסיום יש לי בקשה לכל נבחרי ונבחרות הציבור שמיהרו לצייץ ש"טוב עשה בית המשפט שדחה את השחרור". אנא מכם, תצאו מהטוויטר, לכו לכנסת ותדאגו שלעברייני מין לא תהיה הזכות לשחרור מוקדם בשום מצב. ואז? תצייצו מה שבא לכם/ן.
