שיהיה במזל: סיכום היום השלישי של שבוע האופנה
טובה'לה חגגה 30 שנות פעילות בחלפה מופרעת ונוסטלגית, עידן לרוס חזר לבר מצווה וגם הפעם תצוגת Upcoming Designers הייתה הדבר הכי מעניין שנצפה על המסלול. שבוע האופנה - סיכום היום האחרון
לוח התצוגות של שבוע האופנה כלל שמות מוכרים יותר ופחות, ותיקים וצעירים, קז'ואליים ומהודרים, אך לכולם מכנה משותף אחד – היכולת הכלכלית להשתתף בשבוע האופנה. דווקא המעצבים הצעירים ונטולי הממון, אלה שהיו זקוקים לתמיכת מפעל הפיס, היו הדבר המרענן ביותר שנצפה על המסלול. זוהי השנה השנייה לפרויקטUpcoming Designersבחסות מפעל הפיס. פרויקט התצוגות (שהסתמן כבר בשבוע האופנה הקודם כאחד המוצלחים והמסקרנים בלו"ז) אירח השנה את ששת המותגים הצעיריםהולילנד, טלי קושניר, אלישע אברג'יל, הילי ארי, סבינה מוסייב וטרס.
לדיווח מהיום הראשון של שבוע האופנה – ויוי בלאיש, מעוז דהאן ושי שלום
לדיווח מהיום השני של שבוע האופנה – יוסף, גדי אלימלך ומשכית
ראשון לעלות על המסלול היה המותג הולילנד. המותג הטרי והאנונימי יחסית, הפגין תצוגת תכלית אפוקליפטית של אופנת רחוב מהוקצעת ורעננה מהזן שמזכיר מותגים בינלאומיים בועטים כמו Vetements ו-Hood By Air. על רקע הכיתוב המרצד Civilians (כלומר, אזרחים), הוצגו על המסלול מערכות לבוש גבריות ונשיות שעסקו בשאלות על אודות מיליטנטיות, אזרחות ודת. בין הדגמים הבולטים בקולקציה נצפו שאל ענק דמוי שמיכה שהזכיר את לונגים סטלניים משנות התשעים ותיקי קיטבג גדולי מימדים ועתירי סטייל שרפררו לתיקים צבאיים.
מותג נוסף שבלט בתצוגה הוא הילי ארי, המותג שלהילי יעקבי וארי שוסטרוביץ'שהפך בשנתיים וחצי האחרונות לדרס קוד הכמעט רשמי של סצנת האנדרגראונד המקומית. החיבור האינטגרלי של השניים לאמנים, מוזיקאים ואנשי לילה ניכר על המסלול, ולא רק משום מצעד הדמויות התל אביביות שהידס עליו.
חדי העין בקהל יכלו לזהות שם את די.ג'יי נרקיס טפלר ואת המלצר האנדרוגני אמיתי שולמן מקפה נחמה וחצי (ומהקליפים של להקת גארדן סיטי מובמנט). אלה התמזגו בשיא הטבעיות לבגדים שעסקו בנזילות מגדרית ובצדדים האפלים יותר של החיים האורבניים. העידו על כך מכל פריט הלבוש הסרוגים והחשופים שהונחו על נשים וגברים כאחד, ללא תחתית בד – מה שיצר אפקט מתעתע של טשטוש מגדרי.
גם התצוגה של המותג טרס עשתה נעים בעין. בעידן שבו כל מותג מקומי שני מנסה להתחקות עד גיחוך אחרי טרנד הריזורט העולמי שהפך לפופולרי כל כך בשני האחרונות, היה מרענן לגלות מותג שמדבר בגובה העיניים. גםנוי גוז, נועה גור ודפנה פילוסוף –הנשים שעומדות מאחורי טרס, מודעות לכך שבישראל "ריזורט" הוא לרוב מונח מכובס שמשמעו וייקשן באילת, אחרת אי אפשר להסביר את הקולקציה הקלילה והאינטיליגנטית שהוצגה על המסלול.
הקולקציה של טרס כללה הרבה שמלות אווריריות על קו התפר שבין החיים בעיר לבריחה אל הנופש, כאשר הניואנסים והדיטיילים הקטנים הפכו אותן לכה מוצלחות. בלטה במיוחד שמלה תכולה המורכבת מחצאית מידי מתנפנפת ומחולצת כיווצים שהולחמו אחת לשנייה באמצעות כפתורים ולולאות, וכך נחשפו פיסות קטנות של עור.
כמה שעות לאחר מכן, עלה על המסלולעידן לרוס, מעצב צעיר ומבטיח נוסף שהולך ומבסס את עצמו מעונה לעונה כאחד הקולות המעניינים בסצנה המקומית. לרוס, שהוכתר השנה כמעצב המבטיח בטקס פרסי האופנה המקומי, שאב השראה מטקס בר המצווה שלו ומהנשים בחייו שליוו אותו מאז ועד היום. ההשראה כנראה פתחה ללרוס את האמ-אמא של הצ'אקרות, היות וזאת הייתה הקולקציה הכי מגוונת שהוא הראה עד כה.
כשהן מאובזרות בכפכפים שטוחים של אדידס ומאחוריהן תמונת ענק של שרשרת חי, צעדו הדוגמניות במערכות לבוש מגוונת שנעו על הצירים שבין המשובץ לחלק, השחור לצחור והמאופק למרשרש. ניסיון העבר של לרוס כסטייליסט, ניכר בהבנה שלו את הצללית הנשית וביכולת שלו למצוא את האיזון בין בגדים יומיומיים ונטולי מאמץ לבגדים מלאי נוכחות.
את יום התצוגות האחרון נעלה טובה חסין, הלוא היאטובה'לה. המעצבת הכי אנרגטית בסצנה, הציגה יחד עם בתה נעמה חסין תצוגה חגיגית במיוחד. מה שהתחיל כתצוגת רטרוספקטיבה נוסטלגית בסימן חגיגות יום הולדת 70 לטובה'לה ויום הולדת 30 למותג, הפך במהירה לחפלה פרועה ומשוללת רסן.
בהשפעת הנבירה בעבר, חזרה טובה'לה למקורותיה ונצמדה למוטיבים המזוהים עמה כל כך – מהפרחים המשובצים באבנים נוצצות ועד הגזרות הבובתיות והנאיביות. ברקע ריצדו מודעות ישנות של המותג, ובהן אימרות שפר כמו " אי אפשר לנצח מצויינות", "הפה יורה פנינים, הבגדים אבני חן ויהלומים", "טובה'לה – סנטה קלאסה" ו"עשי לעצמך טובה'לה". אין ספק שהיא עשתה.
