Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
אלון ליבנה נבחר למעצב השנה לשנת 2018 במסגרת טקס פרסי האופנה של את, שנערך הערב בהיכל התרבות. את תואר טאלנטית האופנה קטפה רותם סלע ואילו ברק שמיר הוכרז דוגמן השנה בפעם השלישית ברציפות. בנוסף, הוענק פרס מפעל חיים לראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, לאה פרץ והוקרה מיוחדת ניתנה לארבע דמויות מובילות בתעשיית האופנה על פעילות מעוררת השראה: ריי שגב, מי-רן מנקס, בל אגם ומוטי רייף.
בסך הכל הוענקו בטקס פרסים ב-16 קטגוריות שונות. את המועמדים נבחרו על ידי חברות מערכת "את". בשונה מבעבר, השנה הוזמן הקהל הרחב להשתתף בבחירת כל הזוכים ולא רק בחמש קטגוריות.בסך הכל, כ-300 אלף הצבעות נרשמו באתר את לבחירת הזוכים.תוצאות הצבעת הקהל שוקללו עם תוצאות ההצבעה של "פורום האופנה הישראלי", המורכב ממעל 300 דמויות מפתח בעולם האופנה.
#התחלנו: שבוע האופנה 2018 הוא אותה פרובינציה בשינוי אדרת
שבוע האופנה התל אביבי 2018 התחיל בקול תרועה עם תצוגה של אלון ליבנה. אבל למה האופנה הישראלית לא מיישרת קו עם ההתעוררות ההוליוודית של #metoo ומי יגאל אותה מהפרובצינציאליות בו היא שבויה
מתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
זמן הוא דבר גמיש, כפי שיודע כל מי שאי פעם עישן שאכטה אחת יותר מדי וניסה להתלבש יפה לאירוע, או לחצות כביש סואן. במלים אחרות, לפעמים קשה לדעת אם המכוניות נוסעות מהר מדי, או אם אתה עומד שם יותר מדי זמן, או שניהם יחד. התחושה הזאת מאפיינת לפעמים את שבוע האופנה, כששמלות ערב נלבשות עם הקפה של הבוקר וטורבן הוא מראה שבשגרה. בקונטקסט הזה, לא היה מוזר כל כך לפתוח את בוקר ראשון במפגן קינקי (במובן החיובי ביותר של המלה), עם תצוגה של אלון ליבנה, אחד המעצבים הישראלים המצליחים ביותר כיום.
מתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
ליבנה, שכבר הספיק להציג בשבועות האופנה היוקרתיים של פריז וניו יורק, הציג קולקצייה שנשאה את הדי-אן-איי שלו באופן כמעט מושלם: שטף של שמלות ומעילי ויניל מחומר דמוי עור באדום, צהוב תכלת ושחור ולבן, עם חיתוכים עגולים ו"חלונות" שקופים ושמלות נצנצים ראוותניות שנלבשו על ידי דוגמנים גברים. התיאטרליות וההגזמה הבלתי מתפשרות סיפרו סיפור על עולמות בידוניים ואמזונות לוחמות חלל.
אל כל אלה הצטרפו הניואנסים הפטישיסטיים שמאפיינים את עבודתו של ליבנה מאז ומתמיד, ובהם כפפות עור שחורות ואדומות שנמתחו עד המרפק וחגורות שמדמות אלמנטים של בונדג'. לא פלא שדיוות כמו ליידי גאגא, ביונסה, ביורק, אריקה באדו ושירלי מנסון נמנות על לקוחותיו של ליבנה. יצויין כי העיצובים של ליבנה אכן משאירים בצל את שאר מציגי שבוע האופנה, אך זה לא חוכמה לבוא ארצה ולהיות ראש לשועלים. לו היתה הקולקצייה נמדדת מול הכרישים האמיתיים של עולם האופנה העולמי – ספק אם ליבנה היה מקבל מחמאות על פרשנות של טרנדים מלפני שנה-שנתיים. הספורטיביות, הויניל, חליפות רחובות מהגוף בצבע אחד – את כל אלו כבר ראינו על מסלולי התצוגות הכי נחשבות כך שליבנה אינו חדשן או חלוץ. חבל.
מתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמןמתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
לצד הדיוות, הניואנסים הנשיים והעיצוב שמקדש את האישה העדכנית לא נותר לנו אלא לתהות לאן נעלמו השפעות תנועת #MeToo על הקולקצייה. וולאק, לא חשוב לנו עיצובים מאת נשים שהותקפו מינית ואין לנו צורך בסיסמאות ריקות או הנחות למי שתביא את החזייה הישנה שלה. מן הסתם, לאור ההתעוררות העולמית, ישנו הצורך האלמנטרי שהוא הבעת אמפתיה עם המתרחש בעולם, בטח כשמדובר בשבוע האופנה שהינו בעל היתכנות בעזרת רוב של משתתפות נשים. זה מה שקורה כשנשים הן קוריוז שמתייחסים אליו כאביזר שאמור להכשיר את הייצוג הנשי בתצוגות. שומן על המסלול! אאוריקה!
כך או כך, אחרי ליבנה בשעת הצהריים חלה הקלה באווירה עם קולקציית מסלול מרשימה של לארה רוסנובסקי. מהר מאוד ניכר כי רוסנובסקי מתרחקת מטרנד הבוהו המאוס ומתקרבת לעולם שכולו לאונג', לינז'רי וימים בשמש. הקולקצייה, שנקראת "אקספרס אוריינט", משלבת הדפסים יפניים עם צבעוניות פסטל. לעתים בגזרות רפויות של "פיג'מת רוקנ'רול", כפי שרוסנובסקי מגדירה זאת בעצמה, לעתים בשמלות רומנטיות שחוגגות את העושר של טקסטילים רכים כמו שיפון ותחרה. אל אלה הצטרפו חולצות טי עם כיתובים כמו Define Miracle ו-The Only Way Out Is In, שחושפות את השורשים הקבליסטיים של המעצבת.
מתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
בשיחה עם טיים אאוט אמרה רוסנובסקי כי למרות הלחץ הגדול הכרוך בעבודה על שבוע האופנה, זוהי הקולקצייה שיצאה לה "הכי בקלות". כשמתבוננים בתוצאות, לעומת קולקציות העבר היותר שקולות אך פחות כיפיות של המעצבת, קל לראות למה היא מתכוונת.
וייב הווקאנס לא נמשך לאורך זמן, כיוון שמיד לאחר רוסנובסקי היה תורו של הלייבל החדש הולילנד לתת בראש ולהראות שגם בתל אביב יש נציגים שמחוברים לגל אופנת הרחוב שכובש את בירות האופנה כבר כמה עונות. הצהרת הכוונות נעשתה מיד בתחילת התצוגה, עם ביצוע רוקיסטי ומהפנט של המוזיקאיות זוהר גינסבורג ודני עבר הדני לשירו של לאונרד כהן "Everybody Knows".
אדם מזוקן עם שיער לבן ארוך, שנראה כמו השמאן של ניל יאנג, צעד לאורך המסלול עם צרור מרווה בוערת במעין טקס טיהור. בגדי הסטריט האובר-קוליים, ובהם מכנסי ניילון קצרים באדום ובכחול מנומר, מעיל פרווה מלאכותית, מכנסי טריינינג מנומרים ומכנסי צ'ינו בגזרת בוט קאט – כולם היו נחשקים מעצם היותם כה לבישים, אבל עדיין אדג'יים. הסטיילינג, שכלל קריצה לעולם האנרכו-פאנק, עם נעלי אולסטאר שחורות עם שרוכים אדומים – הבהיר את הקונטקסט שבו הולילנד רוצים להיראות: מעצבים עם סטריט-קרד שנלבשים על ידי דמויות אדג'יות. ייתכן שזאת הסיבה שאחד מהדוגמנים שנבחרו הוא דימה פוליאקוב, סולן הרכב DRY.
בתום התצוגה, בשיחת בירור קצרה, התברר שהשמאן המלכותי הוא איציק פוזניאק, הסבא של הסטייליסטית. אבל עד לתום התצוגה האשליה נשמרה, והיה כאן מלא סטייל.
מתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמןמתוך התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה 2018. צילום: אבי ולדמן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מעצבת הנעליים שני לקס סוף סוף פותחת סטודיו. ריאיון
שני לקס פתחה חנות סטודיו, כדי שלא נצטרך לעלות לרגל לסלון שלה: "זה צעד מתבקש כשמוכרים נעליים במחירים כאלה", היא אומרת וכמעט משכנעת שהפרגון הבינלאומי המשוגע הוא לא ביג דיל מבחינתה
"די, לא יכולתי יותר שאנשים יבואו אליי הביתה כל הזמן", נאנחת שני לקס ממקום מושבה החדש בלבו של רחוב גורדון, מרחק פסיעה מדיזנגוף. החנות שלה עוד לא אפויה לחלוטין, אך לקס מצליחה לראות מעבר לתאורה ולאביזרים החסרים, ולהסתכל קדימה, אל עבר עתיד צונן וזרוע מלח. "אני לא יכולה להפסיק לפנטז על אירועי מכירה בשישי בצהריים, עם מוזיקה ומכונה להכנת מרגריטות בכניסה. אני ממש צריכה מרגריטות".
בהתחשב בכך שהשנה האחרונה היא האינטנסיבית ביותר בחייה של מעצבת הנעליים בת ה־34, אפשר להבין את פשר הכמיהה: לפני כעשרה חודשים ילדה את בנה הבכור זיק (אביו הוא בן זוגה המוזיקאי רועי פרייליך), ארבעה חודשים מאוחר יותר היא הוזמנה להשתתף בשבוע האופנה בלונדון, ולאחרונה הבינה שאחרי יותר משלוש שנות פעילות, הגיע הזמן לצאת מהסלון הביתי ולחנוך חנות ראשונה למותג העצמאי הנושא את שמה.
החנות ממוקמת ברחוב גורדון, במרחק פסיעות בודדות מדיזנגוף, אך למרות הקרבה לעורק השופינג המרכזי של העיר, האווירה במקום היא שכונתית, אינטימית ומבודדת. אל המקום שתפקד קודם לכן כמספרת גברים, הגיעה לקס בעקבות שכנתה המעצבת חיה מיכלסון סמולרצ'יק.
"תמיד אמרתי לעצמי שחנות זה לא בשבילי, לפחות לא בקונספט המוכר ששואב אותך ובסופו של דבר אתה הופך לעבד שלו ושוכח מי אתה כמעצב. עם זאת, במקום הזה היה משהו ששבה אותי, וכששמעתי שהוא התפנה החלטתי להיכנס", היא מסבירה. נכון לעכשיו, החנות פתוחה לקהל הרחב בימי שישי בלבד, ובאמצע השבוע ניתן לקפוץ לביקור בתיאום מראש.
"בתכנון המקורי החלל הזה יועד לתפקד יותר כסטודיו ופחות כחנות", היא מסבירה. "רציתי שיהיה מרחב עבודה שאוכל לנהל בו גם פגישות אישיות. בפנטזיות הקיצוניות שלי דמיינתי כאן אנשים מסתובבים בחלוקים לבנים כמו במפעלים של דיור. איכשהו, תוך כדי שיפוצים, המקום קיבל חיים משל עצמו והפך לחנות של ממש, אבל אני עדיין מנסה להבין מה קורה פה. בהמשך אפתח לקהל הרחב גם באמצע השבוע".
נעליים של עדי לקס. צילום: ינאי מנחם
עקצוצים ברגליים
את הפטיש שלה לכפות הרגליים, או ליתר דיוק למה שעוטף אותן, ירשה לקס מסבה. אמנם הוא נפטר שבוע לאחר שנולדה, אך לגנטיקה חוקים משלה. "היה לו אטלייה לייצור נעליים בפריז בשנות ה־50, ובשנות ה־60 הוא הגיע לתל אביב ופתח כאן חנות לנעליים שעיצב לפי הזמנה", היא מספרת. "עם המעבר לחנות החדשה מצאתי חוברת רישומים ישנה שלו מאותה תקופה. זה מדהים. מי יודע, אולי אעשה לו מתישהו איזו מחווה".
לקס התחנכה בבית הספר המנוח לעיצוב נעליים אכילס, שנסגר לפני תשע שנים. לאחר מכן השתלבה בתפקידים שונים ברשת נעלי שופרא, כולל מעצבת שותפה במותג הבית – שולה. במהרה היא התחילה להרגיש עקצוצים של עצמאות וב־2013 פרשה לטובת הקמת מותג נעליים משלה.
עוד בקולקציית הביכורים של לקס היה ברור שצומח מתחת לרגליים התל אביביות משהו חדש. בזירה שנשענה עד אז על מוטיבים דומים למדי (עקבי ציפור שמנמנים ואימום מעוגל, למשל), הציגה לקס משב רוח חדשני וניסיוני שכלל נעלי שפיץ, הדפסים מטאליים בעבודת יד, חיתוכים דרמטיים ושלל אלמנטים בלתי שגרתיים. ניצנים ראשונים מקולקציית הסתיו מגלים שלקס רק ממשיכה למתוח גבולות. הקולקציה נוצרה בהשראת המוזיקאי דיוויד בואי ומעצב האופנה אנדרה קוראז'. שניהם החזירו את נשמתם לבורא השנה, ובחייהם חלקו במשותף את הנטייה לאסתטיקה עתידנית ומשוכללת, שנחשבה למהפכנית בזמנה. הרפרנסים אל שני האמנים באים לידי ביטוי בשילובים מורכבים ונועזים של עורות במרקמים מבריקים ומטאליים, אבזמים בעלי נוכחות, פלטפורמות עץ בעבודת יד ועוד. אותה קולקציה זיכתה את לקס במקום של כבוד בשבוע האופנה בלונדון, שהתקיים בפברואר האחרון, ואף בחשיפה נאה ב"ניו יורק מגזין" בשבוע שעבר, שם המליצו בחום על אחד הדגמים החדשים שלה.
המעצב אלון ליבנה הזמין אותך לעצב נעליים עבור התצוגה שלו בשבוע האופנה בניו יורק לפני שנתיים. איך הגעת להשתתף השנה בשבוע האופנה בלונדון?
"למען האמת הגיעו אליי, ולא ברור לי איך. בטח מישהו הבריז ברגע האחרון. הזמינו אותי להציג לצד שבעה מעצבי נעליים צעירים ומבטיחים, אבל אני לא עושה מזה עניין גדול".
מה את סחה.
"צריך לקחת הכל בפרופורציות. להציג בחו"ל זה מגניב והכל, אבל זה עסק יקר מאוד שמצריך הרבה אנרגיות וזמן, ממש עבודה בפני עצמה. אני נכנסת לזה לאט לאט, רק לא מזמן התחלתי למכור בחנויות בניו יורק ובקליפורניה".
אז בואי נישאר בתל אביב. מה עוד אפשר למצוא בחנות החדשה?
"פנטזתי על מקום שבנות יוכלו לבוא אליו בנחת ולראות את הקולקציות במלואן, כולל דגמים מעונות קודמות וסמפלים, אך בעיקר שהיחס יהיה אישי יותר. זה נראה לי מתבקש כשאת מוכרת נעליים במחירים כאלה".
שהם לא זולים כל כך, כפי שיעידו דגמים מסויימים שנושקים לשתי אלפיות.
"אני מקפידה לעבוד רק עם חומרים איכותיים ועמידים, יש המון פרטים בעבודת יד, אני מייצרת בתל אביב ואפשר לשבת שעות לדבר רק על כל הברגים שיש בשרשרת הייצור הזאת והופכים אותה לכל כך יקרה. זאת דילמה תמידית: האם אני עושה את מה אני עושה בשביל כסף? וואלה, במקום מסוים – כן. לא אשקר, אני רוצה לחיות ממה שאני אוהבת. עם זאת, אני יודעת מה זה לעשות דברים נטו בשביל כסף כי עבדתי בעבר בחברות מסחריות, ועשייה כזאת לא מעניינת אותי. אני עדיין מנסה למצוא את הדרך הנכונה, את שביל הזהב, וזה לוקח זמן".
Lax,י500־1,800 ש"ח, גורדון 45 תל אביב, ימי שישי 10:00־15:00 או בתיאום מראש במייל: laxshoes@gmail.com
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו