Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
בין אם אתם מסדרים את הדירה הראשונה שלכם, משפצים פינה ישנה או פשוט רוצים בית שמרגיש “אתם”NAPOכאן כדי להזכיר שלא צריך לשבור חסכונות כדי לעצב קן חמים. הקסם קורה כשמשלבים נכון: קצת עץ טבעי, נגיעה של צבע, ומחשבה אחת חכמה על פריט שעושה את כל ההבדל. זה לא עוד ריהוט, זו גישה לעיצוב נעים, צעיר ונגיש. זה כבר לא משנה אם אתם סטודנטים, הורים צעירים, גרים לבד, עם שותפים או עם בן או בת הזוג, יוקר המחיה מורגש בכל שלב בחיים ופתאום לעצב את הבית נשמע כמו משימה שעולה הרבה כסף.
אבל רגע, מה אם נספר לכם שיש דרך לעשות את זה חכם ונכון? הדר מלמד רכטר, המעצבת המסחרית של קבוצת קאופמן, קבוצת האם של המותג, מגלה לנו איך אפשר לעצב את הבית מבלי להוציא יותר מ- 5000 ש"ח. "אפשר לעצב את הבית ולא לבזבז את כל החסכונות שלכם. כמובן שזה לא אומר שאתם צריכים להתפשר, אתם פשוט צריכים לבחור נכון". אז מאיפה מתחילים? הכירו אתNAPO, מותג של רהיטים מעוצבים, מבית עם מסורת מפוארת. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם במשימה:
NAPO. רהיטים מעולים מבית טוב | צילום: יח"צ
בוחרים את הריפוד "אם קבעתם תקציב שאתם רוצים לעמוד בו, ריפוד בד הרבה יותר נגיש מבחינת מחיר מאשר ריפוד עור". ספות תלת מושביות מבד, יעלו בדרך כלל חצי ממחיר של ספות עור, הן יאפשרו גם שילוב של טקסטורות וצבעים במרחב. ואם מה שמדאיג אתכם זה התחזוקה, תדעו שאת רוב הבדים ניתן לנקות עם מגבון לח."
משלבים אקססוריז "לא חובה ללכת על שולחן סלון שעשוי מחומרים יקרים, אפשר לבחור חומרים איכותיים ועיצוב מעניין, שישדרג את חדר המגורים. עץ מלא, או שיש לדוגמה, נחשבים לחומרים שעלותם גבוהה, אבל מתכת למשל, היא חומר זול יותר שניתן להגיע איתה לעיצובים מיוחדים מאוד". אגב, אפשר לשלב גם שולחן לצד הספה בנוסף לשולחן הסלון, שמעבר לנוחות של להניח את השתייה או הטלפון עליו, הוא פריט עיצובי לכל דבר.
NAPO. רהיטים מעולים מבית טוב | צילום: יח"צ
מגוונים בשילובים של הריהוט עיצוב סלון לא נגמר במערכת ישיבה, כדי לסגנן את החלל, צריך לרוב להוסיף אלמנטים ולהתאים אותם לשאר פריטי הריהוט. סט קלאסי של דו ותלת, עלול להפוך את הפרויקט להרבה יותר יקר. כדאי לבחור בספה תלת מושבית דומיננטית, שתהיה אלמנט כוח בחלל, לצוות לה כורסא שתשלים את המראה. פחות כסף ומקסימום סטייל.
חדר השינה גם את חדר השינה אפשר לעצב במחירים שפויים וגם כאן, ממש כמו בסלון, פשוט צריך לעשות בחירות נכונות. "חשוב לנו להנגיש ללקוחות שלנו פריטים איכותיים במחירים אטרקטיביים, זאת המטרה שלנו, כי אנחנו באמת מאמינים שמחיר לא צריך לבוא על חשבון האיכות" אומר עידן, מנהל מותג NAPO. "תחשבו על זה, למה שתתפשרו על איכות כי התקציב שלכם לא בשמיים? אין שום סיבה."
NAPO. רהיטים מעולים מבית טוב | צילום: יח"צ
מתחילים במזרן בתכלס הכי חשוב שיהיה נוח. עידן קאופמן, מנהל מותגי האונליין בקבוצה, מסביר שכדאי לבחור במזרן שמתאים למבנה הגוף, להרגלי השינה, לתנוחת ההירדמות ולנוחות שלכם: "המזרן צריך להתאים למי שישן עליו. הרי מה שנוח לי, לא יהיה נוח לאחר, כי כולנו אנשים שונים. זה גם אחד היתרונות הבולטים של נאפו, כי הוא מותג מבית ד"ר גב, ככה שאפשר להיות בטוחים שאנחנו מומחים בענייני נוחות ואיכות".
ממשיכים במיטה יש לכם מזרן הכל טוב ויפה, אבל מיטה, היא פריט הריהוט הכי גדול בחדר השינה, ולכן היא עוגן עיצובי. מיטה עם ראש מרופד בעיצוב עם נוכחות, תכתיב את האווירה בחדר ואם רוצים לקחת את זה צעד קדימה, ניתן לבחור בצבעים נועזים שיהפכו את חדר השינה, לכזה שמספר את הסיפור שלכם. הסולידיים שביניכם יכולים לבחור בבסיס מיטה בצבע ניטרלי וללא ראש מיטה. אל תדאגו, את הסטייל תוכלו להכניס עם האקססוריז. שידות בכל צד של המיטה יהפכו את העיצוב לשלם ובואו נודה בזה – זה גם נוח כי אפשר לשים בהן את כל מה שרוצים לשמור קרוב.
NAPO. רהיטים מעולים מבית טוב | צילום: יח"צ
בסופו של דבר, זה לא משנה אם אתם מעצבים את חדר השינה, את הסלון או גם וגם – הכי חשוב לא להתפשר על האיכות. נכון שאנחנו לא רוצים להפריז במחיר, אבל חשוב שלא להסתנוור ממחירים זולים שבאים על חשבון האיכות, תבחרו במותג מבית טוב ששם דגש לא רק על המחיר המשתלם, אלא גם על האיכות.לעצב בפחות מ-5000 ש"ח? זה אפשרי.כן, אפשר לעשות את זה ויש מצב שאפילו ישאר לכם עודף. עם ספות החל מ-2190 ש"ח, כורסאות החל מ-790 ש"ח, שולחנות החל מ-590 ש"ח הדומים החל מ-390 ש"ח, וזו רק ההתחלה.
רוצים לראות איך עושים את זה? הקולקציה זמינה לרכישה באתרwww.napo.co.ilעם שירות משלוחים והרכבה מקצועיים לכל חלקי הארץ, וכן בשני סניפים חדשים: מתחם Kaufman Home ב-design park, רחוב הלח"י 3, בני ברק; ובמתחם דיזיין פלוס, דרך חברון 48, באר שבע.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הרבה יותר מנכס – בית הבאר בסלמה 48 הוא פיסת היסטוריה, יצירת אמנות אדריכלית, והזדמנות נדירה לשלב מסורת עם מודרניות. כל מי שיזכה לדרוך בו ימצא את עצמו מוקף בקסם של תל אביב הישנה, עם כל הנוחות של העולם החדש
תל אביב-יפו מציעה עושר מרהיב של בתים לשימור, אבל יש רק בתים בודדים שמאחוריהם עומד סיפור באמת יוצא דופן. כזה הוא בית הבאר שנמצא בסמוך לפלורנטין ברחוב סלמה 48, והוא מיטיב יותר מכל לגלם בחובו פיסת היסטוריה עירונית מרשימה.
בית הבאר. צילום: שי גיל
לא לשווא, בית הבאר המיוחס או "הארמון ברחוב סלמה" כפי שראוי באמת לקרוא לו – נחשב לאחד מנכסי השימור החשובים והבולטים ביותר של תל אביב כיום. מדובר על מונומנט היסטורי מפואר של בית באר עתיק ויפהפה, עם אולמות ענק, מפתחי קשתות בין החללים ותקרות מצוירות. מבנה מפואר בן שתי קומות, המתפרש על פני לא פחות מ-800 מ"ר.
אגדה תל אביבית-יפואית שהייתה ועודנה, ומחכה לרשום את הפרק הבא בדפי ההיסטוריה.
כיום, לאחר שיפוץ ושימור קפדניים במיוחד, בית הבאר מציע הזדמנות נדירה. כרגע כבר יש מתעניינים מענפים שונים: אופנה, מלונאות, מסעדנים מובילים בתל אביב ומחוץ לה, גלריות לאמנות ואיך אפשר שלא – גם חברות הייטק. בשלב זה עוד לא נמצא האחד.
בית הבאר. צילום: שי גיל
הסיפור מאחורי הארמון שבסלמה החל במאה ה-19, כאשר יפו הייתה עיר נמל בשיא תפארתה ונהנתה אז מסחר משגשג דרך הנמל ומתנופה של תעשיית ההדרים המקומית. בבית הבאר המדובר, אשר היה מוקף פרדסי הדרים ריחניים, התגוררה אז משפחת אלסעיד, מהמשפחות החשובות והמשפיעות ביפו. שבין ראשיה היה עאסם בק אלסעיד, ראש עיריית יפו בין השנים 1919-1938, אשר שמר על קשרי ידידות ועשייה משותפת עם מקימיה של העיר העברית הראשונה והיה ידידו הטוב של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב. המשפחה התגוררה במבנה החל מהמאה התשע עשרה, אך תיעוד מוקדם יותר להימצאות המבנה ניתן אף למצוא במאה השמונה עשרה על גבי מפות עתיקות.
מאז ועד היום נקטפו לא מעט תפוזים מהעץ. נעקרו הפרדסים, יפו עברה תהליך של אורבניזציה מואצת ובשנות החמישים של המאה העשרים משפחת אלסעיד עזבה את הבניין, שנמכר אז כנכס נפקדים לשתי משפחות, הרצוג ומנדלסון, ומשפחת מנדלסון מחזיקה בו עד היום ושמה לה למטרה לשמר את ההיסטוריה לדורות הבאים.
בית הבאר בסלמה 48. מבט מבחוץ
מדובר במבנה ייחודי מאין כמוהו, שמיטיב לשלב את המסורת היפואית העתיקה עם עיצוב חדשני ומוקפד, והוא מופת של תהליך שימור שמגלם את הישן אל מול העדכני.
אחרי ששימש כחלל של חנות העיצוב "חדרים" משנות התשעים, לפני כשנתיים החל תהליך שימור מחמיר של המבנה במסגרת התכנית לשימור נכסים מטעם עיריית תל אביב. מי שהופקד על תהליך השימור הוא האדריכל נאור מימר.
מימר, מומחה בעל שם לשימור שעוסק בתחום מעיד: "המבנה הזה לא דומה לשום מבנה אחר לשימור בתל אביב. הוא מפואר ביותר ומבחינת שימור זהו אתגר גדול. המבנה כולל תשתיות חדשות, מערכות בטיחות, מעלית חיצונית ונגישות מלאה. החלפת כל התשתיות התבצעה מבלי לפגוע בקירות ובריצוף המקורי.״ והוא מוסיף: ״תהליך השימור כלל שחזור מדויק של פרטי העיצוב כמו חלונות עץ מקוריים, רמפות מקוריות וקורות עץ ארז שיובאו במיוחד מחו״ל. זהו ארמון של ממש. שמרנו את כל פנים הבניין לפי המקור, עבדנו רק עם קירות האבן המקוריים הנושאים את הקונסטרוקציה של הבניין, ושימרנו את כל הציורים המצוירים עליהם. שחזרנו פרטי נגרות ונפחות עבור המפתחים, ושימרנו את הרצפות המצוירות הייחודיות המקוריות. את חלונות העץ המקוריים שחזרנו עם התאמה לתקנים בני ימינו. גם כל קונסטרוקציית הגג עשויה מהעץ המקורי – קורות עץ ארז שהגיעו מחו”ל עם רעפים מצרפת – שהשתמרו במצב מצוין. יש בבית ריצופי שיש שהגיעו מאיטליה ואריחי בטון מעוטר. כל זה משמר את האותנטיות והייחודיות של המבנה ההיסטורי”, מספר מימר על תהליך השימור המרתק שהוליד מחדש את בית הבאר כמבנה יוצא דופן מבחינה ארכיטקטונית ואסתטית והוא מרהיב באופן שלא מאפשר להישאר אדישים אליו.
בית הבאר. צילום: שי גיל
האזור שבין פלורנטין השוקקת לסלמה נמצא כעת בהתחדשות ובנייה מואצת, בתי קפה תוססים, חנויות בוטיק ותנועה תל אביבית במיטבה. והנה, בין בתי מגורים למבני עסקים, בין שבילי אופניים ושטחים ירוקים ופתוחים – ניצב לו ארמון.
לפרטים נוספים ולסיור בנכס, צרו קשר עוד היום: 052-6926788.[email protected]
בית הבאר. צילום: שי גיל
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הוואדי שהפך לפארק ובית הקפה שהתניע כיכר. זאת העיר של תאי ישר
תאי ישר (צילום: סלפי)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם בעיר. והפעם: תאי ישר, דור שלישי לאדריכלים בתל אביב ושותף במשרד שסבא שלו ייסד (הוא תכנן את המוזיאון!), עם המלצות על מכולת שכונתית שהיא דבק של קהילה, על חומוס בן 87 שרק משתבח ועל חלל עירוני שפותח את הנשמה
>> תאי ישר הוא דור שלישי לאדריכלים בתל אביב, שותף במשרד ישר אדריכלים, נכדו של אדריכל יצחק ישר ז"ל שייסד את המשרד בשנת 1956, ובנו של אדריכל אבנר ישר, בעלי המשרד. בימים אלה הוא מקים ומוביל את YARD, מדור מחקר ופיתוח אדריכלי של המשרד שעוסק בעתיד ובתכנון המרחבים הציבוריים בסביבת תחנות להסעת המונים (רכבת קלה ומטרו) והשפעתם על תנועת הולכי הרגל במרחב העירוני המשתנה.
– כשהייתי ילד גרנו בנווה צדק. בתקופה ההיא של סוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000 בנווה צדק היו גם צריפים ישנים ומקומות נטושים ולא מפותחים. כל יום אחרי בית הספר היינו יוצאים עם האופניים ומשוטטים בלי סוף, רוכבים, משחקים. אחד המקומות שהכי אהבתי לשחק בהם היה ה"וואדי". היו שם חפצים ישנים בלויים, עצים, ובקצה הייתה גדר שמעבר לה חורשה והריסות של מסילה, שהייתה הראשונה בתל אביב והובילה לירושלים. המקום הזה מוכר לכולנו היום כפארק המסילה, והחורשה היא מתחם התחנה. גלגולו הנוכחי של ה"וואדי" הפך בן לילה לאחד המקומות שאני הכי אוהב בעיר. פארק ראשון מסוגו, במרכז העיר, לא סנטרלי אלא המשכי, רצוף באירועים וחוויות. המבנה ההמשכי הזה מחבר שכונות שונות בעיר, מושך אליו כאחד תיירים ומקומיים. אני מאחל לעיר שלנו עוד מרחבים ציבוריים שוקקים כאלו, שהצלחתם משפרת את איכות החיים של כולנו.
הידעתם? יציאה להליכה בפארק המסילה יכול לעשות אתכם מאושרים (צילום: Thomas Schlijper)
2. מוזיאון תל אביב
מאז ומתמיד חלל הכניסה של מוזיאון תל אביב הינו אחד המקומות האהובים עלי בעיר, חלל שבכל פעם שאני נכנס אליו נפתחת נשמתי ואני מרגיש את סבא איתי. את המוזיאון תכנן סבא שלי, האדריכל יצחק ישר עם מי שהיה אז שותפו האדריכל דן איתן. אני מאוד אוהב מוזיאונים, ובחמש השנים שגרתי בניו-יורק, בעת לימודי האדריכלות, היו תקופות שלמות בהן הייתי מבקר במוזיאון או בגלריה בכל סוף שבוע. מוזיאון תל אביב מזכיר לי את התקופה הזו, כשאני מגיע אליו אני מרגיש שכל עולם התרבות פתוח בפניי – וזאת עוד לפני שראיתי את האמנות המוצגת בו. ישנם בניינים ייחודיים שמסוגלים לתת את התחושה הזו רק בזכות הפרופורציות והרוח השוכנת בהם – מוזיאון תל אביב הוא כזה. שאול המלך 27
חלל הכניסה המושלם. מוזיאון תל אביב (צילום: גיא יחיאלי)
3. המכולת של סלומון
המכולת ממוקמת ברחוב טשרניחובסקי מול המשרדים שלנו. בגיל 14 המכולת הזו שימשה כמקום העבודה הראשון שלי, כשבמהלך החופש הגדול הייתי מסדר בה סחורות ומבצע משלוחים קצרים בתוך השכונה. במשך חיי, המכולת השכונתית המשיכה להוות עבורי תחושה של בית, מקום בו אני אומר בכל בוקר שלום, ושואל לשלומם של מי שנתנו לי את העבודה הראשונה שלי. האנשים האלו, בעלי המכולות השכונתיות, הם הרבה מעבר למה שאנחנו מבינים, אלו הם שומרי הרחובות שלנו, דבק הקהילות שלנו. הם האנשים שמכירים את כולם, דרכם אפשר להעביר מסרים, אותם אפשר לשאול לגבי התפתחויות ושינויים בשכונה, אלו שיגידו לך כשמישהו חיפש אותך או שמישהו חשוד הסתכל דרך חלונות המשרד. לצערי הרב המכולות השכונתיות זה סוג עסק שנעלם באופן סיסטמטי מהעיר שלנו לטובת כמות סניפים שעולים על גדות עירנו של רשתות סופר גדולות ומסחריות. לאחרונה פרצה שריפה במכולת של סלומון וכרגע היא סגורה, ואני מקווה מאוד, כמו גם כל עובד במשרד שלנו (ובעיניי כל תושב בשכונה שלנו) שהמכולת תפתח שוב, ובמהרה. טשרניחובסקי 29
המכולת של סולומון/ מיני כל העיר. צילום: גוגל סטריט וויו
4. שלמה ודורון
קודם כל כי זה פשוט מאוד החומוס הכי טעים שטעמתי בחיי! חומוס שלמה ודורון קיים וממוקם בכרם התימנים משנת 1937 ולא סתם מתקיים עד היום ורק משתבח. הסיבה העיקרית לכך בעיני היא התעוזה והאומץ להתפתח וליצור טעמים חדשים שלעולם לא אכלתם לפני, והכל בתוך חומוס. החומוס הוקם על ידי שלמה, המשיך על ידי דורון והיום מנוהל על ידי אלעד שביצירתיות ובחדשנות הכניס טוויסט לתוך מסורת ארוכת שנים. המנות האהובות עלי הן החומוס הבלקני והחומוס המקסיקני. חומוס שלמה ודורון היה מקור געגועי לתל-אביב בחמש השנים שגרתי בניו-יורק. ישכון 29
מה לעזאזל אכלנו עכשיו. החומוס המקסיקני של שלמה ודורון (צילום: אלעד שור)
5. קפה עוטף רעים
הקפה ממוקם בפרויקט פלורנטין וילג'. אני גר מאוד קרוב לשם, ומתאמן ושוחה בקאנטרי העירוני שנמצא שם, וניכר שהשכונה חיכתה בסבלנות בדיוק לבית הקפה הזה. הכיכר הפנימית הזו שתוכננה על ידי המשרד שלנו בשיתוף אדריכליות הנוף המעולות TeMa, הייתה בעיקר יפה במשך שנה בערך, מצע מושלם לעסקים שלא אוישו (אולי המחירים הגבוהים של פרויקט חדש עוד לא הצליחו להצדיק את הקמתם של עסקים חדשים באזור). אבל אז הגיע קפה עוטף רעים, שמעבר לזה שכל הקיום שלו הוא חשוב מאין כמותו, פשוט הצליח, בין לילה, להפוך את הכיכר הזו לחיה ושוקקת. הקפה טעים, השירות מושלם, ואפשר לשבת על הדשא מתחת לעץ וליד בריכת נוי, ולהנות מהחיים גם בנווה שאנן. וולפסון 54
חבר חדש בקהילה. קפה עוטף רעים. צילום: יעל שטוקמן
מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר
אופניים וקורקינטים חשמליים. השימוש בהם בעיר יצא משליטה. הבעיה העיקרית נמצאת בזה שלא חונכנו לתרבות של רכיבה עירונית, כמו בערים אחרות בעולם כדוגמת אמסטרדם או קופנהגן, ובכמה שנים שבהן השימוש ברכב בעיר הפך להיות בלתי נסבל, הוצפנו בכלים חשמליים ללא תשתית שתאפשר רכיבה בטוחה. המצב הזה בא ישירות על חשבון הולכי הרגל. המדרכה הפכה להיות מקום מסוכן. זה מצב בלתי אפשרי ובלתי נתפס עבור עיר שמכבדת את עצמה. כתושב העיר וגם כאדריכל אני חושב שהולכי הרגל צריכים להיות בראש הפירמידה העירונית, וניכר שהעירייה עושה לא מעט כדי לסלול עוד שבילי אופניים ולאכוף את חוקי הרכיבה. הייתי שמח אם כולנו (הולכי הרגל ורוכבים כאחד) נעשה קצת יותר כדי שהמדרכה תהיה מקום בטוח יותר.
כולם יכולים להשתדל יותר. אכיפה נגד דו-גלגליים חשמליים (צילום באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? ההצגה ״צעד״ של אנסמבל עיתים. מדובר בפרפורמנס שמגולל את סיפור תולדות האנושות ומבוסס בחלקו על ספרו של יובל נח הררי. את הסיפור מציגים אנסמבל מוכשר של שחקנים שמפעילים שלל אביזרים ואביזרי תאורה כדי ליצור עולמות שמדלגים בין הדמיון למציאות בהרמוניה מושלמת. המופע משתמש בסגנון תיאטרון שנקרא פאפט סינמה, שזה שילוב של הפעלת בובות מיניאטוריות, צילומן בזמן אמת על הבמה, והקרנת התוצר על מסך ענק מאחורי השחקנים. זה יוצר חוויה שבה הצופה רואה את אחורי ולפני הקלעים באותה נשימה, מדלג בין קנה המידה האמיתי על הבמה אל האשלייתי שמוקרן ומציג את המיניאטורות כאילו היו בגודל אמיתי. את המופע מלווה המספר צבי סער (שהוא גם במאי ההצגה והמנהל האמנותי של האנסמבל), ומשחק בה בין השאר בעלי, השחקן המוכשר ינון כהן. אנסמבל עיתים שהוקם על ידי הבימאית זוכת פרס ישראל רינה ירושלמי, הינו מהוותיקים (אם לא הוותיק ביותר) שפועלים בתיאטרון הישראלי.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? הספר״לא סופרים את היהודים״ מאת דיוויד באדיל. בספר הזה נתקלתי בניו-יורק כשלושה חודשים אחרי ה-7 באוקטובר. טסתי לבקר את אחותי ואחיינית שלי וראיתי שכל חנויות הספרים מציגות על המדפים אינספור ספרים על עזה, פלסטין ופשעיה של ישראל והציונות – זה מה שמוכר לצערי. בין כל הספרים פתאום משך את עיניי ספר שכתוב עליו בענק JEWS DON’T COUNT ומיד לקחתי אותו לידי, כשבאתי לשלם אפילו המוכרת הרימה את המבט בזעזוע קטן כדי לראות מי קונה כזה ספר. בפנים, דיוויד באדיל מגולל ברצינות אקדמאית אך משולבת עם הומור, את מקומה (הלא קיים) של האנטישמיות בסל הגזענות הפרוגרסיבי שתופח מיום ליום. לא האמנתי כמה הספר, שנכתב שנים לפני השביעי האוקטובר, מתאר במדויק את המצב אותו אנו חיים, כזה שעל אף הדיכוי אותו חווה העם היהודי משחר ההיסטוריה (פחות או יותר), אנחנו לא נלקחים בחשבון כשמגיע הדיון על הבטחת קיומנו כמיעוט בעולם. ספר חשוב מאוד.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? "לחיות בכבוד".דווקא בתקופה הזו, שהצרות והעצב והצורך בעזרה צף אצל כלכך הרבה אוכלוסיות – אני בוחר מתחילת המלחמה לתרום לניצולי השואה. לתחושתי הם האוכלוסייה הכי נשכחת ומופקרת, ובזמן שהכל גועש, אני בוחר להאיר את תשומת ליבי הפרטית עליהם. זה הוא ה-Never Again האמיתי שלי.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? גל סרי – שחקנית, מחזאית ומדבבת. בכל יצירה שלה גל בוחרת לשים את הדגש על חינוך ומאירה זרקור חזק על סוגיות חשובות כמו בריונות ברשת ודימוי גוף. ההצגה שכתבה ביחד עם אור רותם ובר אליקים, ״נראתה לאחרונה״, עוסקת בילדה שסובלת מבריונות ברשת, בריונות שאנחנו לא הכרנו כילדים ושהדור הנוכחי סובל ממנה ללא סוף. זה סוג בריונות שמלווה את הילדים הביתה מבית הספר הביתה, ונמצא שם 24/7 כי הוא במכשיר הטלפון הנייד. בשנה האחרונה ההצגה החדשה שכתבה "כמעט מושלמת", על ילדה שסובלת מבריונות שנוגעת בנראות החיצונית שלה, זכתה בפסטיבל הצגות הילדים סוליקו והחלה להציג ברחבי הארץ. היא שחקנית מוכשרת שמשחקת במספר הצגות בתיאטרון הקאמרי, ומדובבת כבר שנים רבות את הדמויות האהובות עלינו ביותר בסדרות ילדים אהובות.
מה יהיה? יהיה טוב, אני בטוח! יכול להיות שיקח זמן, אולי הרבה זמן, אבל יהיה טוב. השאלה הזו מעסיקה אותי לא מעט. בתור אדריכל אני מדמיין בכל יום מה יהיה, ומן הראוי שהדמיונות יהיו טובים ואופטימיים, הרי לעתיד הזה אני מתכנן.ועכשיו יש הרבה מאוד ימים שקשה לי לדמיין טוב, אבל אני מתאמץ כל הזמן. גם התקופה הארורה הזו תחלוף, ואנחנו נהיה פה כדי להנות מהימים הטובים שיגיעו עלינו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תל אביב, תכירי, זה בניין העירייה החדש שלך. ויש לו פארק קטן
מגדל העירייה החדש והכיכר החדשה שלו (צילום: באדיבות משרד האדריכלים קולקר אפשטיין)
במהלך הסופ"ש תוכלו לערוך סיור במגדל החדש של עיריית תל אביב-יפו, במסגרת אירועי "בתים מבפנים", אבל ציבור משלמי האגרות יכול להגיע אליו כבר מתחילת השבוע ובהדרגה יועברו אליו מרבית אגפי העירייה הפזורים בעיר. אנחנו התלהבנו בעיקר מהמרחב הציבורי הירוק שקיבלנו בכניסה אליו
זה קרה די מהר: רק לפני שנתיים וחצידיווחנו כיצד יראה בניין העירייה החדששבמתחם סומייל, על רכס הכורכר העתיק שבצומת ארלוזרוב-אבן גבירול, והנה הבניין כבר כאן ועיריית תל אביב-יפו החלה לאכלס אותו ולאגד בתוכו יחידות עירייה שונות שעד היום היו פזורות במבנים מושכרים ברחבי העיר, כשבמהלך סוף השבוע של אירועי "בתים מבפנים" יתקיימו בו גם סיורים לציבור.
ברמה הפרקטית, החל מתחילת השבוע ניתן כבר להגיע לבניין כדי לטפל בענייניכם שבתחום אגף אגרות ודמי שירותים, ששירותי קבלת הקהל שלו התמקמו בקומה ה-23 (והאחת לפני האחרונה) בבניין החדש. עבור רוב התושבים בעיר, זה יהיה המקום שבו יתבצעו תשלומי חינוך ורווחה ויטופלו ענייני אגרות שילוט, המחאות חוזרת, אגרות היתרי לילה והוצאת שולחנות וכיסאות, אגרות בקשת רישיון עסק, הריסת מבנים מסוכנים, דו"חות פיקוח ודו"חות מנהליים. אבל לא בשביל זה באנו.
מגדל העירייה החדש (צילום: דייגו רוסמאן)
התרומה הגדולה של הבניין לתושבי העיר, מלבד ריכוז אגפי העירייה במקום אחד שיחסוך עלויות לקופת העיר בטווח הארוך, היא הכיכר הנאה שמשתרעת לפניו, פארק קטן ונעים שכרגע עדיין מוקף באתרי בנייה אבל בעתיד הקרוב יהיה ספוט פופולרי מאוד באזור. את הכיכר תוחמת מדרום פרגולה עצומה שתספק צל נדרש עד שיגדלו העצים שנטעו במקום, וכבר עכשיו מדובר במרחב עירוני מזמין למדי.
(צילום: באדיבות משרד האדריכלים קולקר אפשטיין)
הבניין החדש משתרע על שטח של שמונה דונם, בסמוך לתוואי העתידי של הקו הסגול והקו הירוק של הרכבת הקלה ולא מאוד רחוק מתחנת ארלוזורוב. הבניין כולל 24 קומות משרדים ו-6 קומות חניון תת קרקעי, שבו כ-400 מקומות חניה. החניון ישמש את עובדות ועובדי העירייה במהלך היום – והחל בשעה 17:00 יעמוד לשימושם של תושבי ותושבות האזור. עלות הפרויקט הייתה כ-370 מיליון שקלים.
(צילום: באדיבות משרד האדריכלים קולקר אפשטיין)
תכנונו של הבניין זהה ברוח האדריכלית שלו לבנייני המשרדים הציבוריים בתל אביב-יפו, ביניהם בית הוועד הפועל, בניין הסוכנות ובניין העירייה בכיכר רבין, ועיצובו הותאם על ידי משרד האדריכלים קולקר אפשטיין לזה של מגדלי המגורים הנבנים לצדו. מלבד משרדים כולל הפרויקט גם אשכול גני ילדים עירוני חדש שייפתח בספטמבר 2024. חשוב להדגיש כדי שאף לא יתבלבל: המבנה החדש מצטרף לבניין העירייה הראשי הסמוך ברחוב אבן גבירול 69 ולבניין של מינהל הנדסה בפינת שדרות בן גוריון-פילון, ולא מחליף אותם. תתחדשו. >> בניין העירייה החדש, בן סרוק 11/אבן גבירול 122 (הכניסה מרחוב בן סרוק).פרטים על הסיור ב"בתים מבפנים" כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו