צוואר בקבוק: העירייה החלה להעלים פחים – גם במרכז העיר
מדיניות הפחים התמוהה של העירייה, שהעלימה את פחי המיחזור מפלורנטין, מתרחבת ללב העיר. בדרום העיר היא רק החמירה את המצב
מי הזיז את הפח שלי?לפני חודשים ספורים, כשהיא מכריזה על מדיניות חדשה שתנקה את פלורנטין מהזוהמה שכל כך מאפיינת את השכונה הדרומית, העלימה העירייה חלק גדול מפחי המיחזור ומהפחים הירוקים במרחב הציבורי בשכונה, בטענה שכל עוד הם נמצאים במרחב הציבורי הם מלכלכים את הרחוב, ובשאיפה להכניס אותם למרחבי הבניינים. כעת, כך נראה, המדיניות הזו מתרחבת ללב העיר, לאזורים שעד כה לא הורגשה בהם מדיניות קיפוח מצד העירייה כמו שתושבי פלורנטין מרגישים.
עוד כתבות מעניינות:
סופסוף: העירייה תנקה את פלורנטין
הבריכה הפרטית בפארק שכולם מוזמנים אליה
למה סטודנטים בת"א שילמו על יום הסטודנט?
"הייתה מיחזורית לבקבוקים במעלה ובמורד הרחוב שבו אני מתגוררת", אומרת עידנית וייזמן־דור (42), שמתגוררת ברחוב לונץ הסמוך לשדרות רוטשילד. "שניהם נעלמו, גם בפינת יהודה הלוי וגם בפינת רוטשילד. פשוט הפסקתי למחזר כי אין לי איך". גם סביב שינקין דיווחו תושבים על שני פחי מיחזור גדולים שנעלמו, וכך גם בפינת הרחובות בוגרשוב־טשרניחובסקי. גורמים בעיריית תל אביב־יפו מאשרים שמספר המתקנים לאיסוף הבקבוקים אכן צומצם משמעותית באחרונה, מ־1,100 מתקנים ל־800 בלבד, זאת בשל טענה שהמתקנים שהוסרו היו מטרד ברחובות או היו מיותרים, שכן התקיימו בסמיכות למתקנים דומים. לא רק מתקני הבקבוקים נעלמו ממרכז העיר: גם פחים כתומים למיחזור קרטונים, פחים כחולים למיחזור נייר ומכלים למיחזור בגדים נעלמו. "אף אחד לא ניסה להסביר לנו איפה אפשר למחזר במקום – אז בלית ברירה הפסקנו", מסבירה וייזמן־דור.
אבל האם סילוק המתקנים מהמרחב הציבורי לא יפגע בנכונות התושבים למחזר אחרי שנים של מאמץ לגרום לעשות כן? ב־2017, מספרים בעירייה, 33 אחוז מהפסולת בעיר הייתה ממוחזרת – הישג מרשים ביחס לערים גדולות בארץ, וכזה שבהחלט חבל לסגת ממנו. בשכונת פלורנטין, שם נעלמו רבים מפחי המיחזור במהלך מתוכנן, טוענים תושבים שזה כבר קורה. "אנשים פשוט מפסיקים לקחת חלק בתהליך הזה כי אין להם איך לבצע אותו", מספרת לנה קוסצבסקי (37), תושבת השכונה. "לפני כמה שבועות שמתי לב שפחי המיחזור פשוט נעלמו. הלכתי ברחוב עם שקיות שבהן הזבל שלי מופרד ופשוט לא הצלחתי למצוא איפה לזרוק אותו. אני לא אלך עכשיו לחפש פחים ולא אסע במיוחד לאיזה מקום". כאשר ניסתה קוסצבסקי להבין מה היא אמורה לעשות ופנתה בקבוצת הפייסבוק של השכונה לתושבים, נמסר לה כי הוראות העירייה הן לזרוק את הזבל הממוחזר בבניינים שבהם קיימים פחי מיחזור. "זה נראה למישהו הגיוני שצריך להיכנס לבניין שאני לא גרה בו כדי למחזר?", היא תמהה.
כפי שפרסמנו בעבר, בפלורנטין המצב קשה הרבה יותר ונוגע לא רק לפחי המיחזור. שם הבטיחו בעירייה שמדובר בירידה לצורך עלייה ושהפריסה המחודשת של הפחים תביא דווקא לשכונה נקייה יותר. העירייה שאפה להכניס את הפחים למרחבים הפרטיים, אלא שברבים מהבניינים הישנים של פלורנטין אין מקום למסתורי אשפה כאלה והזבל פשוט נערם ברחובות. "שקיות הזבל פשוט עומדות ברחובות, אין לאן לזרוק, ואין תשובות מתי כן יהיה", מסבירה קוסצבסקי. "מהעירייה נאמר לנו כי לא ניתן יותר להציב פחי זבל במרחב הציבורי אלא רק במרחב הפרטי, אבל בפלורנטין אין תשתיות להציב פחים במרחב הפרטי, פשוט אין מקום", היא אומרת.
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"לאחרונה החלה העירייה בצמצום מספר פחי המיחזור בעיקר באזורים שבהם הם גרמו למטרדים במרחב הציבורי. ברחבי העיר מוצבים כיום אלפי מכלי מיחזור לנייר במרחב הפרטי לרשות התושבים ובמקביל ממשיכה העירייה בהוספת מכלים נוספים. העירייה רואה את המיחזור כמרכיב חשוב בפעילותה ובכוונתה להתחיל במהלך יוני בפיילוט של מרכזי צבירה למיחזור במרכזים שכונתיים בשכונת יד אליהו ובירקון. לאחר הפקת לקחים תורחב הפעילות לכ־40 מרכזי מיחזור בפריסה רחבה, לרבות שני מתקנים בפלורנטין, שיכללו את כלל מכלי המיחזור. במסגרת זו ייכנסו לפעילות שישה רכזי מיחזור שיפעלו בעיר לאיתור נקודות איסוף בעייתיות ולעודד את התושבים להגביר את המיחזור בפחים המיועדים לכך."
