אתמול בלילה, בבית המלון ריץ' קרלטון אורלנדו, מתו שני אנשים. הראשון היה בוב סאגט, שכונה "האבא של אמריקה". הוא היה מוכר בתור האב המושלם מ"צער גידול בנות" דני טאנר, הפרונטמן האהוב של "America's Funniest Home Videos" (פספוסים האמריקאית), המנחה של "1 נגד 100", הקול הבוגר של טד מוסבי מ"איך פגשתי את אמא" ואחד האנשים האדיבים והמתוקים ביותר על מסך הטלוויזיה. האדם השני היה בוב סאגט, הקומיקאי המטונף ביותר שהכרתם, האיש שהצליח לזעזע אפילו את ג'ורג' קרלין עם הגרסה שלו לבדיחת האריסטוקרטים, האדם שספג (ועשה) יותר בדיחות פדופיליה מאר. קלי, שר על חירפלוצים ונהג לכווץ את הקהל שלו בכיסא מרוב שהבדיחות שלו היו בוטות.

הדיכוטומיה הזו של סאגט, שסיבת המוות שלו בגיל 65 טרם נקבעה, ליוותה אותו לאורך כל הקריירה. מצד אחד האבא המתוק ששמרני אמריקה אהבו לאהוב, מצד שני קומיקאי דוחה שללא ספק היה מבוטל היום, אפילו אם רק על בדיחות התאומות אולסן המזעזעות שנהג לעשות. הוא מצידו התענג על הדיסוננס האינהרנטי של הפרסונה שלו, נהנה לראות אנשים חוטפים את השוק של לראות את דני טאנר מנבל את הפה, ומנצל את האפקט לצרכיו הקומיים. לספר האוטביוגרפי שלו מ-2014, למשל, הוא קרא "Dirty Daddy".

את הצד המטונף של הקריירה שלו הוא התחיל בסוף שנות ה-70', אז הופיע במועדוני סטנדאפ מטונפים עם סגנון קומי "כחול" (כפי שכונה דאז) שכלל בדיחות רעות, סוטות, בוטות ומזעזעות בכוונה, דוגמת "לא הלכתי למחנה קיץ כי אמא שלי חשבה שאתבייש להתפשט ליד ילדים אחרים. אבל השתניתי מאז, אני די אוהב את זה עכשיו". הוא סומן על ידי שני גיבורים שלו, קומיקאים שעצם סגנונם יכול להעיד על האופי הפרובוקטיבי של המופע שלו, ריצ'ארד פריור ורודני דיינג'רפילד, והפך במהרה לקומיקאי שקומיקאים אוהבים, וכזה שהקהל לא מצליח להחליט אם הוא יותר מצחיק או דוחה אותו.

ואז קרה הטוויסט שפיצל את הקריירה שלו – רשתות הטלוויזיה גילו אותו. זה התחיל כקומיקאי הבית של תוכנית הבוקר של CBS, תפקיד שכלל פחות או יותר את כל הדברים המביכים שאף קומיקאי לא רוצה לעשות כמו חידוני טריוויה לקהל וסמול טוק מביך עם מנחים מעונבים, עד שנחטף משם כדי לגלם את דני טאנר ב-1987. אז נחשף הצד השני של סאגט, שאפשר להגדיר רק כקומדיה הולסום לכל המשפחה. הסדרה רצה לאורך שמונה שנים, הכניסה את סגאט לכל בית אמריקאי, הצליחה גם ברחבי העולם וזכתה גם לסיקוול "צער גידול בנות – הדור הבא".

בניגוד גמור לעובדה שזה התפקיד המוכר ביותר של סאגט, זו בהחלט רחוקה מלהיות עבודתו הטובה ביותר. הסיטקום הצ'יזי אולי נכנס ללב של אמריקה, אבל אלו שהכירו את הקומיקאי מגלגולו הקודם תהו איך, אם בכלל, יוכל בוב לעשות את הקומדיה הבוטה שלו שוב.התשובה לכך הגיעה רק אחרי ש"צער גידול בנות" נגמרה, כשבוב החליט לחזור לשורשיו עם הופעות סטנדאפ למבוגרים וסרט הבכורה המלא שלו כבימאי, "עבודה מלוכלכת" (1998) בכיכובם של ארטי לנג ונורם מקדונלד, סרט דבילי להחריד שנקטל על ידי המבקרים והפך לאורך השנים לקאלט בקרב הקהל.באותה השנה הוא גם צץ להופעת אורח קצרה ובלתי נשכחת ב"Half Baked" של דייב שאפל, שם גנב את ההצגה עם שורה שמצחיקה בכל פעם מחדש: "מריחואנה היא לא סם. אני נהגתי למצוץ זין עבור קוק. זו התמכרות. האם אי פעם מצצת זין בשביל מריחואנה?".

מרגע שסאגט הבין את הפוטנציאל הקומי שבלראות את האבא של אמריקה מטנף את הפה, הוא נשען לתוך הדיסוננס בכל הכח. אחת ההופעות הבלתי נשכחות שלו, בסרט "האריסטוקרטים" מ-2005, הורכבה מגרסה שלו לבדיחה פנימית של קומיקאים שכל מהותה לא בפאנצ'ליין (הקבוע), אלא באופן שבו מספר הקומיקאי את הבדיחה, ועד כמה רחוק הוא יכול ללכת. סאגט הלך הכי רחוק מכולם, כשבמשך לא פחות משבע דקות תיאר מעשים כל כך מחרידים עד שהם קשה לתמלל אותם. באמצע, תוך כדי שהוא מצחקק באופן בלתי נשלט, הוא מסנן את המשפט "אני יכול לקבל עותק של זה? אני רוצה לשלוח את זה לילדות מ'צער גידול בנות'".

אחר כך הגיע הרוסט על בוב סאגט (2008) שכלל כמה מהבדיחות הכי מטונפות שנצפו על מסך הקומדי סנטרל (וזו הרשת שמשדרת את "סאות' פארק", כן?) והופעות האורח חוזרות ב"הפמליה" בתפקיד עצמו כמיליונר ג'יגולו שמזיין בחורות צעירות בסיטונאות. ובכל זאת, למרות כל הלכלוך, הוא חזר לגלם את בהופעות אורח את דני טאנר גם בספין-אוף של הדור הבא, ועם פטירתו התגובות של השחקנים שעבדו איתו בסדרה (כולל מרי קייט ואשלי) ציינו שהוא היה "האדם עם הלב הכי גדול בהוליווד". לבוב סאגט היה פה מטונף, אין ספק, אבל הוא ידע להפריד בין קומדיה למעשים ולמרות שהכי אהב לזעזע, הוא באמת היה גם האבא המתוק שראינו בטלוויזיה. שני אנשים שחיו באדם אחד, ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד של הקומדיה.

• המסך
• קומדיה
• צער גידול בנות
• קומיקאים
• סטנדאפ

• Facebook
• Twitter
• Email

לדור ה־Y יש יחס אמביוולנטי לנוסטלגיה. אנחנו בזים לרומנטיזציה של העבר אבל בו זמנית ממהרים להקליק על כל לינק שמכיל משהו מהילדות שלנו. בנטפליקס ניצלו את העובדה הזאת כדי להחיות את "צער גידול בנות" בצורת "Fuller House", בידיעה שהיא תביא באזז מפה ועד להודעה חדשה, בלי קשר לטיב התוצאה.

אנחנו פוגשים את משפחת טאנר בשנת 2016. הבת הבכורה די.ג'יי (קנדיס קמרון) מתגוררת בבית המשפחה הישן והמוכר בסן פרנסיסקו ומגדלת שלושה בנים זמן קצר לאחר שבן זוגה נהרג. איתה עוברות לגור האחות הקטנה סטפני (ג'ודי סוויטין) והחברה הטובה קימי גיבלר (אנדראה בארבר) יחד עם בתה ראמונה. גם אבא דני (בוב סאגט), הדודים ג'סי וג'ואי (ג'ון סטאמוס ודייב קולייה) והדודה בקי (לורי לופלין) מפציעים, וכולם מתבלים את התסריט הצפוי והמלא בקלישאות משפחתיות ובמשפטי מחץ בני 20 שנה. רק האחיות אולסן, שגילמו יחדיו את הטאנרית הצעירה מישל, עסוקות מדי בניהול אימפריית האופנה שלהן בניו יורק, כפי שהמשפחה דואגת להזכיר לקהל בפיילוט.

הרשת כבר התמלאה בביקורות ששוחטות את הסדרה על היותה קלישאתית, רדודה, מביכה וכמעט בלתי ניתנת לצפייה. דבר ראשון: How rude. שנית – למה בדיוק ציפיתם? אפשר לומר ש"Fuller House" פונה לשני קהלים. הראשון הוא אותו הקהל ש"צער גידול בנות" פנתה אליו בשנות ה־90 – האמריקאים השמרנים שמחפשים חומר צפייה לכל המשפחה, רק שבמציאות הטלוויזיונית של היום בכלל אין להם במה לצפות. עבורם "Fuller House" היא מוצר לא כל כך נורא. הוא אולי לא מתוחכם או מצחיק, אבל לא כולנו מתוחכמים או מצחיקים, ולפחות "Fuller House" בגלגולה החדש מלאה בדמויות נשיות מגוונות ונהדרות שאפשר להשאיר איתן את הילדות בשקט. די.ג'יי, סטפני וקימי הן נשות קריירה רציניות, אימהות חד הוריות, סקסיות לאללה ולמרבה ההפתעה – לא מעצבנות אפילו קצת.

הפלח השני של הקהל הוא ילדי הניינטיז שמתים על באזזפיד ועל קניה ווסט, שגדלו על "צער גידול בנות" אף שגם בזמן אמת ידעו שלא מדובר בטלוויזיה טובה, והיום מתייחסים אליה בחיבה נוסטלגית, בקריצה מהולה בבוז. אלה לא באמת יכולים ברצינות להתלונן שקיבלו גרסה מעודכנת של אותו הדבר (מכיוון שאנחנו כבר ילדים גדולים, מדי פעם אפילו זורקים לנו עצם בצורת בדיחה מינית, מה שלא היה מתקבל על הדעת בכלל בניינטיז). אז אם אתם מתעקשים לצפות ב"Fuller House", פשוט החליטו מראש שאתם לא מתקרבים אליה בלי בירות או וויד, והכי טוב – אל תצפו לשום דבר ספציפי. להתאכזב זה כל כך ניינטיז.

שורה תחתונה:לא נורא כמו שחשבתם

• ביקורות
• נטפליקס
• צער גידול בנות
• Fuller House
• ביקורת טלוויזיה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

"בנות גילמור" (נטפליקס)

תאריך עלייה:לא ידוע (הפרק האחרון שודר במאי 2007), אבל הוכרז רשמית שהסדרה תחזור לארבעה פרקים (90 דקות כל אחד).

מי חוזר:לורן גרהם ואלכסיס בלדל, הלוא הן לורליי ורורי גילמור, כמובן. לצדן סקוט פטרסון (לוק), קלי בישופ (אמילי), שון גאן (קירק), קייקו אג'נה (ליין) ויאניק טרוסדייל (מישל) כבר אישרו את השתתפותם. ככל הנראה גם ליזה ויל (פריס) תחזור, אך המידע לא אומת בינתיים.

מי לא:אדוארד הרמן (ריצ'רד גילמור) הלך לעולמו בסוף 2014, ויש רק להניח שגם דמותו תישלח לעולם הבא. עדיין לא ידוע אם האקסים של רורי יחזרו ומה צפוי לסוקי (מליסה מקרת'י, שהפכה מאז לשחקנית עסוקה).

איפה עזבנו אותם:כשהסתיימה הסדרה רורי עמדה לצאת לעבודה העיתונאית הראשונה שלה כחלק מצוות העיתונאים שמלווה את הקמפיין של ברק אובמה, בעוד לורליי בדיוק התאחדה עם לוק לאחר שתי פרידות קורעות לב ונישואים זריזים לכריסטופר, אביה של רורי.

חלום רטוב:ג'ס חוזר כגבר מושלם ולא נער מרדן ומצטרף לרורי במשימת הסיקור שלה במדינה מוכת גורל.

מציאות עגומה:לורליי בטח תזכה סוף סוף לעמוד מתחת לחופה עם לוק, וארצות הברית השמרנית (ואמילי גילמור) תנשום לרווחה.

"תיקים באפלה" (FOX)

תאריך עלייה:24 בינואר (הפרק האחרון שודר במאי 2002).

מי חזר:דיוויד דוכובני וג'יליאן אנדרסון בתור הסוכנים פוקס מאלדר ודיינה סקאלי ומיץ' פילגי כוולטר סקינר.

מי הצטרף:ג'ואל מקהייל ("קומיוניטי"), ריס דרבי ("טיסת הקונקורד") ולורן אמברוז ("עמוק באדמה").

איפה עזבנו אותם:בואו נדבר על מה שבאמת מעניין את מעריצי הסדרה – בסרט משנת 2008 הופיעו מאלדר וסקאלי כזוג מאוהב, אך לקראת עליית העונה העשירית נחשף כי בעוד התעלומות עדיין בנמצא, האהבה בין הסוכנים הנאים כבר מתה.

מה קיבלנו:עונה עשירית של שישה פרקים, מתוכם שלושה כבר שודרו. החזרה למסך של שני סוכני ה־FBI התקבלה בביקורות פושרות למדי, אבל עבור הגרעין הקשה של המעריצים מדובר בכל מקרה בצפיית חובה. הכימיה בין שני הכוכבים הראשיים עדיין מתפוצצת על המסך, אף שהם כבר מימשו את אהבתם ונפרדו, והפרקים עמוסים ברפרורים לקווי עלילה ודמויות עבר.

חלום רטוב:האמת נחשפת, הקונספירציה באה לסופה והחייזרים משתלטים על כדור הארץ ומסיימים את הקיום האומלל שלנו.

מציאות עגומה:האמת עדיין שם בחוץ. ממש רחוק שם בחוץ.

"Fuller House" (נטפליקס)

תאריך עלייה:26.2 (הפרק האחרון שודר במאי 1995).

מי חוזר:קנדיס קמרון, בתור האחות הבכורה דיג'יי, תככב כאלמנה התורנית שמגדלת שלושה ילדים (אולי הבית מקולל?), ולצדה כמעט כל הקאסט המקורי. אחותה סטפני והחברה הטובה קימי הן על תקן ג'סי וג'ואי של הסיבוב הנוכחי.

מי לא:מרי קייט ואשלי אולסן שגילמו ברוטציה את האחות הצעירה מישל, כי יש להן דברים טובים יותר לעשות (כמו לתחזק בית אופנה מצליח) מאשר לשחזר את נקודת השפל של הקריירה שלהן.

איפה עזבנו אותם:כמו בכל פרק של "צער גידול בנות", גם הפרק האחרון בעונה השמינית הסתיים עם מילות קיטש וחיבוקים דביקים בין בני המשפחה, בערב נשף סיום התיכון של דיג'יי וקימי. מישל, שנפלה מסוס ואיבדה את זיכרונה (כן כן), מקבלת אותו בחזרה בסצנה האחרונה של הפרק לשמחתם של בני משפחתה, שאומרים שכשחלק ממנה לא היה שם, גם חלק מהם לא היה. איכס.

חלום רטוב:התאבדות קולקטיבית.

מציאות עגומה:הבדיחות הדלוחות של קימי גיבלר בוודאי יחזרו יחד עם האימה האמיתית של הסדרה – הקאץ' פרייז הבלתי נלאה "קאט איט אאוט".

"טווין פיקס" (Showtime)

תאריך עלייה:תחילת 2017 (הפרק האחרון שודר ביוני 1991).

מי חוזר:קייל מקלכלן בתור סוכן ה־ FBI דייל קופר הוא היחיד שהשתתפותו אושרה רשמית, אך גם שחקנים נוספים צפויים לחזור. דיוויד לינץ' יחזור. נוסף להיותו תסריטאי ובמאי הסדרה (זה נראה מובן מאליו, אבל בשנה שעברה דווח שהוא לא ישתתף כלל בהפקת הסדרה החדשה. למרבה המזל זה לא מה שקורה), הוא יגלם כנראה את המפקד הישיר של קופר, גורדון קול.

מי מצטרף:שמות נוצצים כמו לורה דרן, אמנדה סייפריד, ג'ניפר ג'ייסון לי וכפי שפורסם השבוע – נעמי ווטס.

איפה עזבנו אותם:אודרי, אנדרו ופיט נהרגו ככל הנראה בפיצוץ (אבל על פי השמועות שרילין פן תחזור לגלם את דמותה של אודרי). קופר יוצא למסע להציל את אנני (הת'ר גרהם) ולכאורה מצליח, אך בסצנת מראה מצמררת אנחנו מגלים שעל גופו של הסוכן השתלטה רוחו המקריפה של בוב.

חלום רטוב:לורה פאלמר מתעוררת לתחייה ומככבת בסצנת שלישייה לוהטת עם קופר ואודרי (שרילין פן).

מציאות עגומה:יותר ביזאר ממה שהמוח שלכם מסוגל להתמודד איתו.

"חברים"

תאריך עלייה:21 בפברואר (הפרק האחרון שודר במאי 2004).

מה צפוי?לפני שאתם מתרגשים, חשוב להבהיר שלא מדובר באיחוד של ממש. מאז שירדה הסדרה מהאוויר, צצו רחשים ושמועות על איחוד מדי כמה שנים, אך השחקנים מיהרו להכחיש. האיחוד שלהם על מסך הטלוויזיה כנראה ריגש כל כך את המעריצים ואולי גם כמה עיתונאים לא כל כך אחראים, שהכותרות על קאמבק החלו להשתולל. בפועל מה שישודר בהמשך החודש הוא ספיישל מחווה לבמאי הטלוויזיה ג'יימס בורוז שחוגג אלף פרקים שביים לטלוויזיה האמריקאית. בורוז ביים 15 פרקים של "חברים", ולכן שחקני הסדרה (מלבד מת'יו פרי שלא יכל היה להגיע אך שלח הודעה מוקלטת) משתתפים בספיישל לכבודו, לצד צוותי שחקנים מסדרות אחרות שביים כמו "המפץ הגדול", "פרייז'ר" ו"חופשי על הבר". בקיצור, כפי שהמליצה סדרה אחרת (שדווקא הצליחה לעשות מעין איחוד של "סיינפלד") – תרגיעו.

• המסך
• תיקים באפלה
• חברים
• בנות גילמור
• צער גידול בנות
• טווין פיקס
• Fuller House
• תרבות