Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
לפני טרנד הקואופרטיבים ששטף את העיר אחרי קיץ 2011, היההקואופרטיב האורגני של דרום תל אביב. האחרון שראה את עלייתן ונפילתן של יוזמות דומות כמו הבר־קיימא ז"ל יזכה לחגוג בשישי יום הולדת 7 ומשכן חדש. "אין טייפקאסט מסוים לחברי הקואופרטיב, טווח הגילים נע בין 20 ל־70. סטודנטים, משפחות צעירות, סבים וסבתות", אומר אור איזקסון, מרכז הקהילה והאירועים בקואופ. "כיום יש בין 60 ל־70 חברים והשאיפה היא לגדול. ככל שיש יותר הזמנות ויותר חברים, כך כל חבר ישלם פחות על הסחורה".
הקונספט פשוט – החברים אוספים הזמנה מרוכזת וכל אחד יכול להוסיף מצרכים כמו ירקות, אורז, טחינה ושמן זית אורגניים ומוצרי ניקיון לפי הצורך. הכל כמובן על טוהרת האורגני. הניהול מתבצע בהתנדבות על ידי החברים. בשישי ייפתחו הדלתות לקהל הרחב וגם מי שאינו חבר יוכל לקנות מהירקות ומשאר הטובין. במקום תוכלו גם למצוא דוכני טעימות מתוצרת חברי הקואופרטיב. אם תתאהבו, תוכלו לגשת לדוכן ההסברה ולהצטרף על המקום.
הקואופ האורגני של דרום תל אביב חוגג שבע שנים ובית חדש, פרנקל 68 תל אביב, שישי (24.6) 12:00 לאירוע בפייסבוק
בר מינן: הקואופרטיב הטבעוני הבר קיימא סוגר את המטבח
בית העסק הקואופרטיבי הבר קיימא יסגור בקרוב את שעריו לאחר ארבע שנים בגלל קשיים כלכליים. "מה שיעזור לנו לשרוד את התקופה הזו הם אנשים שיבואו לחייך ולשתות איתנו"
בית העסק הקואופרטיבי הבר קיימא, שפעל בארבע השנים האחרונות בפלורנטין כמסעדה טבעונית וכחלל להופעות ואירועים, יסגור בקרוב את שעריו. תאריך לסגירה הנובעת מסיבות כלכליות אמנם טרם נקבע, אך מנהל המסעדה, רותם רוזנצויג, מציין כי נראה שהמקום לא יישאר פתוח עד חודש יוני. "אנחנו בחודש חירום כרגע, מנסים לצמצם חובות ולעבור את זה יפה", הוא אומר. "בתחילת כל שבוע נעשה ישיבה ונחליט מתי לפתוח, כי יש אירועים שכבר נקבעו ואנחנו רוצים לקיים כמתוכנן. יכול להיות שנהיה פתוחים לחצאי ימים, או יום כן יום לא".
למה דווקא עכשיו?
"אנחנו בבור שאי אפשר לעמוד בו כלכלית. להחזיק את הבניין או אפילו רק להיות מסעדה בתל אביב, זה לא קל בכלל. המקום עצמו ייסגר אבל הקבוצה לא מתפרקת, הגרעין המרכזי ימשיך ויפעל. גם הקייטרינג שלנו, לפחות בינתיים, עוד פעיל".
הבר קיימא עצמו וחלל האירועים בקומה השנייה, "מקום לשבט", שימשו כנקודת מפגש לשלל יוזמות חברתיות ולפעילות אקטיביסטית, ואירחו סדנאות, מפגשים והרצאות. בין היתר התקיים בו שוק ההחלפות החודשי בד קיימא – שוק ספרים משומשים בשבוע הספר, הופעות מוזיקה ובהן הופעת הפתעה של אמנדה פאלמר.
"מאז שהודענו על הסגירה אנשים מגיעים לפה בדמעות, מספרים לנו כמה המקום חשוב להם ואיך הוא השפיע להם על החיים. אני הגעתי הנה לפני שנתיים ומאז השקעתי את כל כולי, למדתי כאן המון וזה סידר לי את הראש לגבי איך הייתי רוצה לחיות", מספר רוזנצויג. "מה שיעזור לנו לשרוד את החודש הזה הם אנשים שיבואו לחייך ולשתות איתנו, התפריט יצטמצם קצת אבל רובו עדיין יוגש כרגיל. אפשר להתעדכן בפייסבוק שלנו מתי אנחנו פתוחים וגם לגבי מסיבת הסגירה הגדולה, שעוד אי אפשר לפרט בקשר אליה אבל אנחנו מבטיחים שתהיה מטורפת".
הוא נולד ברחובות תל אביב בתחילת שנות ה־90 של המאה ה־20. במהותו הוא חדור מטרה ובלתי ניתן לעצירה. הוא אינו מסתכל לצדדים כפעיל רשת המוצא את סיפוקו בלייקים ולא עוצר להפסקות קטנות על הדרך מתוך אמונה כנה בעצם חשיבותה של ההליכה.
מטרתו היא להגיע רחוק. עוד בצעדיו הראשונים בעיר היה האיש ההולך מניפסט רוחני הדוחה מעליו כל גוף חומרי. לכן גם לאחר התכלות הפסלים שעוצבו בדמותו ברחובות תל אביב ושנים אחרי מותו של עיתון ״העיר״ ששימש לו כבית, הוא לא מפסיק את מסעו. הוא משנה צורות, נודד בין זירות ומתגלה שוב ושוב מתוך לבם הפועם של אקטיביסטים חדשים הממקדים את פעילותם בתל אביב. במידה רבה, בזכותם הוא אף פעם לא באמת הפסיק ללכת.
השנה, בשיתוף יוצרי האיש ההולך אילן גולדשטיין ואיתן ברטל, החלטנו להעניק אות בדמותו ל־11 אקטיביסטים אורבניים הממשיכים את דרכו: אינדיבידואליסטים המקדישים את חייהם לשינוי ועשייה בתחומים שאחרים רואים בהם שוליים, זניחים ואפילו תימהוניים.
האנשים שנבחרו לקבל השנה את אות האיש ההולך (מתוך כ־60 אישים וגופים שמועמדותם הועלתה ונשקלה) הם מהבולטים, המשפיעים והאקטואליים ביותר הפועלים כיום בתל אביב ובאים מתחומי עשייה מגוונים – החל ממיגור הטרדות מיניות בחיי הלילה, דרך הפקעתו של המרחב הציבורי מחדש מידיהם של נדל"ניסטים ובעלי הון ועד המאבק למען זכויות הפליטים. המשותף לכולם הוא ניצול המרחב האורבני לטובת מאבקיהם, וכמובן – גילומה המיטבי של רוח האיש ההולך.
מדובר באנשים שיצאו למאבקם בלי לחכות שיצטרפו אחרים; כאלה שאי אפשר לקנות אותם או להסיט אותם מדרכם. אנשים שהמלחמה בעוולות היא דרכם לבטא את אהבתם ואת האכפתיות שלהם למקום. הם הגיבורים של העיר הזאת, והאות מוענק להם בהוקרת תודה מתושביה. אנחנו מקווים שהפרויקט שלפניכם יהפוך למסורת שנתית המקדמת פעילות למען הקהילה.
חברי ועדת הבחירה
יוצרי "האיש ההולך" איתן ברטל ואילן גולדשטיין; אנשי Time Out יובל סיגלר, אלכס פולונסקי ושירה פור; מנהלת בית העיר איילת שלונסקי; והאמן האקטיביסט עומר קריגר. גפילטע איש
גפילטע איש
לצד האיש ההולך, מופיעים בשולי העמודים הבאים עוד אינדיבידואליסטים, נחושים וחדורי מטרה. כמה חבל שהם לקחו את הפנייה הלא נכונה. אלה מלהיטים שיח גזעני, מפלג ואלים וגוררים את תל אביב ואת החברה הישראלית כולה אחורה (או למטה, תלוי מאיזו זווית מסתכלים).
אירוע פתיחת התערוכה "בקרוב אגיע רחוק" ייערך בחמישי (14.4) בשעה 20:00 בבית העיר, ביאליק 27 תל אביב. הכניסה חופשית
לידיעת הקורא רמי לוי – ייתכן שיש לך תחרות נוספת.קואופרטיב “שלנו"יצא בקמפיין מקורי שמטרתו לעזור לעובדי רשת מגה הקורסת. הקמפיין קורא לקהל הרחב מעל דפי פייסבוק לקנות מניות כדי לממן רכישה של אחד מסניפי החברה ולתפעל אותו כחנות קואופרטיבית. “הקריסה של רשת מגה ולפניה הקריסה של רשתות אחרות מוכיחה את חוסר ההיתכנות הכלכלית של המודל הקפיטליסטי הדורסני", אומרת אסתי סגל, חברת ועד בקואופרטיב שלנו. “נוצרה הזדמנות להשתמש במודל שאנחנו מריצים כבר שנתיים ועובד בהצלחה גדולה, מודל של win-win : גם שכר הוגן והעסקה ישירה לעובדים, גם תשלום הוגן ובזמן ליצרנים קטנים עם אפשרות לתחרות על המדף, גם מחירים הוגנים לציבור. כולם נהנים ואף אחד לא מפסיד. זאת הזדמנות לעשות צדק חברתי שכולם ייהנו ממנו".
סגל מספרת שהפוסט הגיע ל־25 אלף צפיות, והקואופרטיב כבר קיבל פניות מתושבי שכונות בתל אביב, הרצליה ובאר שבע שמעוניינים להציל את הסניף השכונתי. הקואופרטיב ימשיך במאמצים בהתאם להיתכנות הרכישה של סניף בודד בתהליך הפירוק של רשת מגה, ובכפוף לתמיכה שיקבל מהשטח. קואופרטיב שלנו, שצמח מהמחאה החברתית, מאגד בתוכו כמה יוזמות שיתופיות, אחת מהן היא “החנות שלנו" בשכונת ביצרון, אשר חגגה שנתיים בשישי האחרון. החנות פועלת במודל כלכלי שמתבסס על רווחים צנועים שאינם מחולקים לבעלי החנות אלא מיועדים לפתיחת חנויות נוספות ולשיפור השירות ללקוחות, להטבת תנאי העובדים ולמטרות חברתיות נוספות.
חברת האופנה הישראלית קום איל פו מוכרת גם בזכות המעורבות החברתית שהיא מקפידה עליה, בעיקר בנושאים הנוגעים לנשים. באמצע 2013 יזמה החברה את הקמת קואופרטיב עובדות הניקיון הראשון בישראל. פרויקט הדסטארט שהוקם לטובת העניין הצליח לגייס 100 אלף ש"ח, אך השבוע הודיעה החברה כי היא נאלצת לגנוז את הפרויקט כולו.
מטרת הקואופרטיב הייתה לשפר את מעמדן של עובדות הניקיון באמצעות ניתוקן מחברות הקבלן הנצלניות. "לצערנו, הובהר לנו כי נדרש סכום גבוה יותר כדי להתחיל את הפרויקט", הסבירה סיביל גולדפיינר, מנכ"לית קום איל פו. "את הבעיה הזאת היינו יכולות לפתור, אבל מעבר לכך נאמר לנו שאין אפשרות להפוך קואופרטיב כזה לבר קיימא. העלויות הנמוכות כל כך שמציעות חברות הקבלן והיכולת שלהן להרוויח שקלים בודדים על כל עובדת – לא יאפשרו לחברות הקואופרטיב להתקיים בכבוד ולהפוך לכוח משמעותי בשוק הישראלי".
כעת החברה מזמינה את כל מי שתרמו לפרויקט לדרוש את הכסף בחזרה עד 30.12, או לתרום אותו לחמש העמותות שהיא עובדת איתן, הפועלות גם הן למען נשים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
