התגעגעתם לפסטיבלים? בואו נתחיל בערן צור עם זמרת אופרה

פסטיבל Duo Art יביא לבמה בתל אביב שיתופי פעולה חד פעמיים בין מוזיקאים בולטים ובין רקדנים, שחקנים, משוררות ואמנים מתחומים אחרים. בין המשתתפים: ערן צור ונור דרוויש, קובארי ועדי גילת, גבע אלון ועמית קבסה ועוד

ראשונות בקיץ של פסטיבלים. מיקה שדה וצרויה להב (צילום: שלו מן)

27 באפריל 2021

התגעגעתם לפסטיבלים? תודו שהתגעגעתם. איך אפשר לא להתגעגע לרעיון שמוזיקאים רבים וצופים רבים מתכנסים יחדיו לטובת המיטב של המיטב של כל מה שלוהט עכשיו? אי אפשר. וזה הולך להיות קיץ של פסטיבלים. סנונית ראשונה: פסטיבל Duo Art שיתקיים בין 27.5-3.6 בתיאטרון מחול ענבל בעיר, ויציג חיבורים חד פעמיים על הבמה בין מוזיקאים לבין אמנים מתחומי המחול, התיאטרון, האמנות הפלסטית, הפרפורמנס והמילה הכתובה.

הפסטיבל, אותו יזמה חברת התוכן והלייבל Blue Zone Music בניהולו של חיים שמש, נולד מתוך סדרת אירועי "תרבות אונמות" שהתקיימה בשיא תקופת הקורונה ברחבת מוזיאון תל אביב כאירוע מקוון, וכעת יתקיים כפסטיבל העומד בפני עצמו מול קהל.

כל מופע ממופעי הפסטיבל יציג אמן מרכזי, שתוך כדי הופעתו יארח אמן מתחום אחר לחלק במופע שבו יחברו ליצירה משותפת וחד פעמית על הבמה: כך, אל ערן צור תחבור זמרת האופרה נור דרוויש במופע שיציג את הקסם שבחיבור בין העולמות של הרוק הישראלי ומסורת המוסיקה הערבית והאופראית, ואל אמן האינדי גבע אלון יחבור אחד הציירים המובילים כיום בארץ, עמית קבסה, ויחד הם יספקו הצצה למערכת יחסים בין יצירה מוזיקלית לשפה ציורית..

הרוק שלו והאופרה שלה. ערון צור (צילום: שרון דרהי)

עוד בפסטיבל: המוזיקאית אפרת גוש תופיע עם אמנית הוידאו ארט שלומית Mejadra Eyes, כאשר עבודת הוידאו ארט תתהווה ותתפתח עם הצלילים והתהוותם. קובארי תארח את השחקנית עדי גילת אשר תציג במהלך ההופעה, פרשנות תאטרלית ורבדים נוספים לשיריה. מיקה שדה תארח את הסופרת והמשוררת צרויה להב (שתשיר גם היא) בביצועים שיתנו פירושים חדשים ומפתיעים לשיריה של להב, והצמד מאיה בלזיצמן ומתן אפרת יחלקו במה עם הרקדניות אופיר ינאי ועלמה שמש קרבט (אנסמבל בת שבע – הלהקה הצעירה) אשר תתרגמנה את כל הכישרון של השניים לעולם הפרפורמנס והתנועה.

כרטיסים למופעי פסטיבל Duo Art ברכישה מראש בלבד ולפי תנאי התו הירוק – להשיג כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

קובארי

האזינו: אור בזויות 236 – Vanishing Point

למארקי פאנק יש תקליט חדש מפחיד רצח, יוחאי וולף מפרק ומרכיב מחדש יצירות של מלחינים גדולים, קובארי חוזרת עם אלבום שני ולא מאכזבת ועוד מדור המוזיקה ותוכנית הרדיו "אור בזויות"

Baroness - Purple

מאתאורי זר אביב

11 בינואר 2016

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

קובארי – "בריון"

אחרי אלבום הבכורה המצוין "דת בית אלוהים אהבה", חוזרת אביגיל קובארי ולהקתה עם אלבום שני – שממשיך את הקו הרוקיסטי והכתיבה המשובחת שלה (הופעת השקה לאלבום באזור ביום רביעי). אך לעומת קודמו, באלבום "פיל שמן" עוסקת קובארי פחות בתהליך החזרה בשאלה שלה ויותר באותם הדברים שלא נאמרים בתוך מערכת יחסים גוססת. ובכל זאת, עברה כירושלמית מזרם הציונות הדתית איכשהו עדיין מרים את ראשו מבעד לסדקים.לריאיון שעשיתי עם קובארי לחצו כאן.

טל פוגל – "רצח אופי"

הקטע הכי בועט באלבומה היפהפה של טל פוגל, "ערימות חלומות" מ-2014 (בתוכנית אני אומר 2013. אז אומר). פוגל, גיטריסטית מעולה, זמרת עדינה והבטחה גדולה מבחינתי לאלבום חדש בשנה הזאת.לריאיון שעשיתי עם טל פוגל לחצו כאן.

"הרבה מים עברו בנהר מאז מי המנוחות". צילום: יולי גורדינסקי

Singapore Sling – "Song for the Spirit"

מתוך האלבום בעל השם המרנין "Perversity, Desperation and Death" של הרכב הפוסט-Pאנק הפסיכדלי מרייקוויק, איסלנד. רוק אפל, מדכא, שוגייזי ונוייזי לעיתים קרובות, עם דרייב דורסני שהופך את כל אלה לכייפים למרות כל הדיכי.

Singapore Sling – Perversity, Desperation and Death

The Raveonnets – "Endless Sleeper"

ומאיסלנד חותכים לדנמרק, לדואו הנויז-פופ הרייבונטס שהוציא ב-2014 את Pe'ahi המעולה, וזהו אחד השירים הכי טובים בו. השם הרייבונטס, אגב, מחבר בין שם השיר "Rave On!" של באדי הולי עם להקת הבנות – הרונטס.

Fat White Family – "Whitest Boy on the Beach"

חוויתי התאהבות קשה באלבום "Champagne Holocaust" של הלהקה המופרעת הזאת מלונדון ומאז מחכה לאלבום חדש. זוהי סנונית ראשונה מתוכו.

Eleventh Dream Day – "Vanishing Point"

הרכב אינדי-רוק וותיק ודי אנדרייטד משיקגו, שקיים כבר מאז 1983, ולפני כמה חודשים הוציא את אלבומו ה-13 בחברת התקליטים המעולה Thrill Jockey.

Vexx – "Flattened Scenes"

לא נרגע מהאנרגיות של השיר הזה, שיצא בשנה שעברה באי.פי "Give and Take" של להקת הPאנק הזאת מאולימפיה, וושינגטון.

Vexx בברוקלין. צילום: Jaime Salazar — Vexx בברוקלין. צילום:Jaime Salazar

Yochai Wolf – "Music for the Funeral of Queen Mary (March)"

אלבום חדש-חדש שכולו יצירות של מלחינים נחשבים, שהמפורקות, מכוסחות, מעובדות ומנוסחות מחדש על פי עולמו הפנימי של המוזיקאי (והסקסופוניסט) יוחאי וולף. לחוששים מאוונגרד וצקצוקי יתר, מדובר ביצירות יחסית נגישות, וממגוון רב של סגנונות. הקטע הזה שייך במקור להנרי פרסל – מלחין בארוק בריטי בן המאה ה-17.בנדקמפ.

Markey Funk – "Chapter I. Hide-and-Seek"

הדיג'יי, אספן התקליטים והיוצר הירושלמי המוטרף מארקי פאנק הוציא אלבום חדש, שעוסק כולו בפחד, מתח וחרדה – וכמו שאתם יכולים לנחש, הוא נשמע כמו פסקול לסרט אימה. הייתי אומר אפילו – סרט אימה איטלקי מהסבנטיז. אך כמו בכל דבר שאי פעם נגעו ידיו של מארקי, זה גרובי גם כשזה אפל.

Markey Funk – Instinct: A Study on Tension, Fear and Anxiety

Pressure Drop – "My Friend"

מותח את אווירת הפחד עם אחד הקטעים האהובים עלי של הרכב הדיג'ייז האקלקטי Pressure Drop. זה מתוך אלבום שיצא ב-1997 ומתאר טירוף ופחד מבעד עיניו של חבר שרואה ואינו יכול לעשות דבר:

"My friend is losing his mind \ for fear of going insane"

Baroness – "Chlorine and Wine"

"Purple", שיצא לפני כמה חודשים, מגיע כשנתיים וחצי אחרי תאונת אוטובוס קשה בה נפצעו חברי הלהקה שבעקבותה הפסיקה לתפקד. חלק מהחברים בה אכן עזבו וחלק התאוששו והמשיכו. בארונס נחשבת ללהקת מטאל, על אף שלהגדיר אותה כך יהיה לצמצם אותה בצורה פושעת. מאז אלבומה הראשון מ-2007 היא משלבת אלמנטים של אינדי-רוק, סלאדג' דרומי ואפילו פרוגרסיב לצד חומרים שלגמרי מתאימים להד-בנגינג.

Mastodon – "Blood and Thunder"

הקטע המלכותי שפותח את האלבום "Leviathan" של מסטודון מ-2004. כבר אפשר לקרוא לזה קלאסיקה?

Panopticon – "Autumn Eternal"

בזמן האחרון, החיבור בין בלאק מטאל לשוגייז נשמע לי יותר ויותר הגיוני ואף ומתבקש. מי ששמע קצת Deafheaven בטוח יודע על מה אני מדבר. ובכן, פנאופטיקון הם לא דפהבן, אבל החיבור הזה שריר גם אצלם, אם כי באופן שאני רואה כהרבה יותר רומנטי. לא שזה לא קשוח, אבל בעיניי, טוב, לא יודע – תאזינו לזה ותגידו לי אם איבדתי כל קשר בין רומנטיקה למציאות.

הילה רוח – "דובה גריזלית" (רמיקס של רד אקסס)

חיכיתי לרמיקס הזה. השיר המקורי לקוח מתוך "רופאה במערב", אלבומה של הילה רוח משנה שעברה, והמילים הן כמובן של יונה וולך. אך הדרייב, הביט, הגיטרות כאן הן כולן לגמרי ניב ארזי ודורי סדובניק – הלוא הם רד אקסס.לריאיון שלי עם הצמד לחצו כאן.