Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
חיכיתי לתוכנית הזאת, שפחות מתמקדת בז'אנר מסויים אלא יותר בהלך רוח. אלו השירים השקטים, היותר mellow, שהכי ריגשו אותי השנה. וכמובן שכמו ביתר תוכניות הסיכום שלי, גם בזאת יש חריגות מבורכות. בשבוע הבא חג הסיכומים של אור בזויות יגיע לקיצו עם תוכנית סיכום הגראז', פסיכדליה ואינדי-רוק שיהווה את הפינלה. אל תפספסו את שני הסיכומים הקודמים שלההיפ הופ והסולואתסיכום האינדיפופמשבוע שעבר.
השיר הכי יפה באלבום השלישי של הרכב האינדי-רוק הסינמטי מאוקלוהומה נשמע כמו פסקול לקיץ נטול אור שמש. אומרים שהלהקה מזכירה את פליט פוקסס ואלט-ג'יי. לשמחתי אני לא שומע את הקשר אל השתיים. עם זאת, החיבור עם רדיוהד, שאותם חיממו בסיבוב ההופעות של האלבום "The King of Limbs", דווקא די ברור. באמת יש במלנכוליה שלהם משהו מאוד בריטי.
Other Lives
Dorthia Cottrell – "Gold"
הרכב הסטונר-מטאל המצוין Windhand הוציא השנה את "Grief's Infernal Flower" – אלבום ענק לטעמי שקולע לטעמו של קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר. בצדק הוא זוכה למקום נכבד בסיכומי המטאל של השנה (במקום ראשון במצעד של סטריאוגאם, למשל), עם זאת פחות אנשים נחשפו לאלבום הסולו של הסולנית שלו, דורת'יה קוטרל, שגם יצא השנה. נשמע כמו הצד המשלים והשקט לאלבום הרועם של להקתה, עם אמריקנה מאובקת ואפלה וקול ענק שעלול לגרום לכם לבכות. נראה לי שהתאהבתי.
אלבום הבכורה של Dorthia Cottrell
Sharon Van Etten – "Remembering Mountains"
הסינגר-סונגרייטרית הנהדרת קארן דלתון, מעולם לא הפכה לכוכבת פולק-בלוז כמו חבריה, בוב דילן ופרד ניל, אבל היא לגמרי הייתה ראויה לכך. השנה יצא פרויקט מחווה יפהפה של זמרות שרות שירים שלה, שלא ראו אור, וביניהן ג'וליה הולטר, מריסה נדלר, איזובל קמפבל ושרון ואן אטן – ששרה את שיר הנושא המושלם מתוכו.
אלבום המחווה לקארן דלתון
Julia Holter – "Sea Calls Me Home"
למרות שלא ערכתי (עדיין) רשימה ממוספרת של אלבומי השנה שלי, סביר מאוד להניח ש"Have You In My Wilderness" של ג'וליה הולטר ייכנס בטופ 3. יש בו חיבור שמיימי בין עיבודים נסיוניים אך עדיין פופיים-משהו, כתיבה אישית ונהדרת ונגיעות של מוזיקה קלאסית. ורוחה החיה של קייט בוש מעופפת מעל כל זה ומשרה אווירה מוזרה. שימו לב לקראת סוף השיר לסולו הסקסופון הקצרצר והמחורע שמערבל ת'מוח בתוך כל העדינות הזאת.
Majical Cloudz – "Downtown"
אני סאקר של רומנטיקה אובדנית. וכמה יופי יש בהגשה האינטימית כל כך של דבון וולש:
"There's one thing I'll do \ If it ever goes wrong \ I'll write you into all of my songs \ And if suddenly I die \ I hope they will say \ That he was obsessed and it was okay"
Majical Cloudz
Chromatics – "Just Like You"
איפה האלבום שלהם, איפה? אני עדיין מחכה ל-"Dear Tommy" שכבר היה אמור לצאת השנה. בינתיים, החבר'ה מהלייבל הנהדר Italians Do It Better הספיקו להוציא לא פחות משבע גרסאות כיסוי ל-"Girls Just Want to Have Fun", אבל אלבום לא אופק. לטעמי "Just Like You" הוא עדיין השיר הכי יפה, מרגש (ועצוב) שלהם מהזמן האחרון, עם ביט אלקטרוני וקול מלחשש שמתאים ללילה לבד מול קיר.
"Chromatics – "Just Like You
Jaakk Eino Kalevi – "Deeper Shadows"
הבטחתי קצת חריגות והנה מגיעה אחת: ז'אקו אינו קאלבי הוא אמן אלקטרוניקה פיני שיוצר קטעי איטלו-דיסקו נגועים בסופט-רוק הזייתי. זה צ'יזי בדיוק במידה המודעת לעצמה כדי להפוך את החומרים שלו לפנינות פופ מוזרות.
Low – "Into You"
לואו היא אחת הלהקות האהובות עלי, אבל אני מוכרח לומר שהאלבום החדש שלה, שלראשונה "חוטא" באלקטרוניקה, לא הפיל אותי מהרגליים. יש בו כמה קטעים יפים מאוד, כמו זה, אבל הוא לא בין האלבומים הגדולים שלה. בהזדמנות זו אפנה אתכם לריאיון שעשיתי מוקדם יותר השנה עם סולן הלהקה, שהיהאחד הראיונות המיוחדים שיצא לעשותאי פעם. קרה שם משהו בשיחה ההיא.
Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ
Sufjan Stevens – "Should Have Known Better"
השנה חזר סופיאן סטיבנס למקורות הפולקיים שלו, רק שהפעם הוא לא מתאר מקומות באמריקה, כפי שעשה באלבומיו מהעשור שעבר, אלא את חייו שלו, והתוצאה היא הדבר הכי אינטימי שאי פעם יצר. בשיר זה הוא מתאר את האבל על הקשר האבוד עם אמו האלכוהוליסטית הדכאונית שנטשה אותו ואת אחיו כשהיו קטנים ואת החרטה על אי יצירת הקשר עמה אחרי מותה. בראיון מהשנה סיפר כי הוא לא מעוניין לגדל ילדים בעקבות הילדות שחווה. כואב.
Jim O'Rourke – "Hotel Blue"
רשימת האמנים שאורורק עבד איתם כמפיק ארוכה להחריד (סוניק יות', ג'ואנה ניוסום, ווילקו. וזה רק על קצה המזלג). בעצמו הוא גם הוציא אינספור אלבומים, רבים מהם מגיעים לאוונגארד ואימפורביזציה, אך השנה הוציא את "Simple Songs" – שכשמו כן הוא. טוב, לא בדיוק, אבל אלו שירים הרבה יותר פשוטים ממה שהוא הרגיל אותנו לצפות. השיר הזה, שהוא האהוב עלי באלבום, מתחיל בגיטרה קטנטנה ומסתיים באורקסטרה ענקית. שיר נהדר עבור מי שמרגיש שלא נשאר לו מקום.
Jim O'Rourke – Simple songs
My Morning Jacket – "Big Decisions"
אנומליה מספר #2 בסיכום הזה. אי אפשר לומר על השיר שהוא שקט או בלדה כלשהי, אבל האפקט שלו עלי הוא לגמרי של שיר נוגה למרות הרוקיסטיות שלו. ג'ים ג'יימס, הסולן, שר כאן, תוך הפגנת אהבה גדולה, על מישהו או מישהי שהוא כבר לא מסוגל לעזור לו/ה, לא מסוגל להחליט הכל עבורו/ה. ויש פה גם אחלה של פזמון סינג-אלונג. מיי מורנינג ג'אקט הוציאו השנה את האלבום הטוב ביותר שלהם מזה שנים.
My Morning Jacket – The Waterfall
Father John Misty – "I Love You, Honeybear"
רומנטיקה חסרת תקנה שכוללת סכיזופרניה, דיכאון, את בנו של השטן, ספינה טובעת ומצעים עם כתמי רורשאך של מסקרה, אפר, שפיך ודם. מה עוד אפשר לבקש? מתוך האלבום השני שהוציא השנה פאד'ר ג'ון מיסטי, שהתגלה גם כחיית במה נרקיסיסטית לא נורמלית. אם לא ראיתם אותו עדיין בהופעה (אני פספסתי אותו השנה בפולין), תתנחמו לפחות ביוטיובים.
פאדר ג'ון מיסטי
John Grant – "No More Tangles"
עוד נרקיסיסט מודע שהוציא אלבום נהדר השנה הוא ג'ון גרנט (שרבים מתבלבלים בינו לבין פאד'ר ג'ון מיסטי, בגלל גוון קול דומה). "Grey Tickles, Black Pressure" הוא אלבום מורכב מאוד, וגם הכי מגוון מוזיקלית של גרנט עד כה.
ג'ון גרנט
Kurt Vile – "Pretty Pimpin"
בשיר הפותח את "…b'lieve i'm goin' down", האלבום שקורט וייל הוציא השנה, הוא נשמע כמו מישהו שנמצא במשבר אישיות חמור, מי שלא מזהה את ההשתקפות שלו במראה. אבל גם כשוייל שר על הילד-איש שהוא ועל המרחק בינו ובין מי שהוא מדמיין שהוא רוצה להיות – הוא נשמע תמיד כל כך נינוח, כזה laid back.
Alex G. – "Brite Boy"
ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.
Alex G – Beach Music
Nicole Dollanganger – "You're So Cool"
תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization", שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.
Nicole Dollanganger – Natural Born Losers
Jenny Hval – "That Battle Is Over"
ג'ני חבל? רק לאחרונה התחלתי להאזין לאלבום המיוחד שלה, שבו משתתפים מוזיקאים מ-Swans ו-Jaga Jazzist. בסינגל הבולט הזה, מתוך "Apocalypse, Girl", ג'ני תוהה מה לקחנו מכל מהפכות הדורות הקודמים, האם באמת התקדמנו ולאן?
"You say I'm free now, that battle is over, and feminism is over & socialism's over. Yeah, I say I can consume what I want now"
Jenny Hval – Apocalypse Girl
Yo La Tengo – "I'm So Lonesome I Could Cry"
קלאסיקת אמריקן סונג-בוק של האנק וויליאמס זוכה לגרסת כיסוי נהדרת באלבום החדש של יו לה טנגו. שמעו גם אתהקאבר המעולה שהם עשו לקיור.האלבום שהם הוציאו השנה מורכב בעיקר מקאברים, רובם מוצלחים.
Yo La Tengo – Stuff Like That There
Matthew E. White – "Feeling Good Is Good Enough"
איזה שיר אופטימי ויפה זה, אני גם כל כך מתחבר למסר שהוא בעצם שם השיר. מאת'יו אי. ווייט איכשהו מצליח בקלות לערבב רגאיי, טרופיקאליה, פולק וגוספל לכדי פנינות אינדי חכמות, אך באלבומו החדש והשני, Fresh Blood, הוא מתמקד בעיקר בארנ'בי דרומי.
Joanna Newsom – "Divers"
אלבום חדש לג'ואנה ניוסם והפעם למזלנו הוא לא משולש, כך שאולי נצליח להשתלט עליו לפני שתוציא עוד אחד. החדש משלב בארוק, פולק אמריקאי מהמאה ה-19, מחשבות על מושג הזמן, רעיונות שיכולים להפוך לסרט מדע בדיוני וכמובן את נגינת הנבל וקולה היפהפיים. כמו שבטח אתם כבר יודעים, במקרה שלה דרושה האזנה מעמיקה לשירים – הם מאוד מילוליים. עוד לא צללתי ליתר האלבום כי תקוע על שיר הנושא. טוב לי איתו בינתיים.
Susanne Sundfør – "Memorial"
גם בתוכנית הקודמת, של האינדיפופ, השמעתי את סוזן סנדפור, הלוא היא מלכת נורבגיה. אלבום הפופ של השנה וכנראה גם אלבום השנה שלי. ב-"Ten Love Songs", סנדפור מצליחה, איכשהו, לחבר בין אייטיז, יורו-טראש ופופ לבין אקטרוניקה עדינה ואפילו מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס – לכדי שירים עצובים ורקידים להפליא. לדפוק באמצע אלבום פופ יציאה של 10 דקות (שחולפות כמו שתיים)? שלמות.
יצא לי לפשפש בקייס הדיסקים העתיק בנסיעה לאינדינגב ולהעלות באוב את האלבום האדיר, "Radiator", של החיות הסופר פרוותיות; סוף השיר תמיד הפליא אותי. לקראת סופו הוא לפתע נפתח עם מצילה וגיטרות אבל אז הולך ומתפייד לו. הסבר אפשרי שהלהקה הייתה יכולה לתת למהלך המוזר הזה: "חשבנו להמשיך אבל התחרטנו, השיר ממש יפה איך שהוא".
Super Furry Animals – Radiator
The Flaming Lips – "Feeling Yourself Disintegrate"
מתוך האלבום הכי היפה לטעמי של הפליימינג ליפס, "The Soft Bulletin" מ-1999. פיסת הנאו-פסיכדליה הנוצצת הזאת היא, בדיעבד, מעין הקדמה לקלאסיקה המודרנית, "Do You Realize", שיצאה ארבע שנים אחרי. או כפי שויין קויין היטיב לתאר את השיר הזה בעצמו: “You must understand that you are in process of dying”. וזה ממש לא שיר עצוב. להיפך.
Songs of Green Pheasant – "I Am Daylights"
השיר היפהפה הזה נכלל באוסף "Late Night Tales" החדש שערך המפיק והדי.ג'יי ג'ון הופקינס; פולק בריטי נעים, מיסתורי וצבוע באלקטרוניקה של שעות בוקר מוקדמות מדי. יופי צרוף.
Majical Cloudz – "Downtown"
אחד הקטעים הכי יפים ב"?Are You Alone" – האלבום החדש של מג'יקל קלאודס. או כפי שטום קרל, א.ק.א How To Dress Well, היטיב לנסח זאת בציוצו:
"if suddenly i die i hope they will say/ that he was obsessed and it was okay" is one of the best lyrics i've ever heard@majicalcloudz
מולי הוא סלנג ל-MDMA. אקוופינה הוא סלנג לפות לח (וגם ברנד של מים מינרליים). עד כאן בפינת הלשון של אור בזויות.
דין בלאנט. צילום: Gettyimages
Låpsley – "Station"
בימים אלה מסיימת לאפסלי הבריטית בת ה-19 להקליט את אלבום הבכורה שלה, שצפוי לראות אור בחברת התקליטים המעולה – XL Recordings (סיגור רוס, FKA twigs, שמיר). אם יהיו בו עוד שירים יפים כמו "Station", שיצא כבר לפני יותר משנה, נראה שהוא יהיה אחד האלבומים השווים של 2016.
Outfit – "Performance"
הרביעייה המופלאה מליברפול הוציאה השנה את אלבומה השני שלצערי לא הגיע לקרסוליו של אלבום הבכורה המצוין מ-2013. אני עדיין מתענג על הראשון. זהו שיר הנושא מתוכו.
Outfit – Performance
Susanne Sundfør – "Memorial"
בשיר אחד היוצרת והזמרת הנורווגית נשמעת כמו נסיכת פופ מהאייטיז, בשיר אחר היא כבר ממש נושקת ליורו-טראש (בקטע הכי טוב שרק אפשר). אך בקטע האפי הזה, שנמצא באמצע האלבום "Ten Love Songs" שיצא השנה, היא מדהימה בקטע מושלם עם השפעות של מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס ושירה קורעת לב.
סוזן סנדפור. צילום: Gettyimages
Anne Briggs – "Step Right Up"
אן בריגס היא זמרת פולק בריטית שפעלה בסיקסטיז ובסבנטיז, ולמרות שלא זכתה מעולם להצלחה מסחרית, השפיעה מאוד על כאלה שכן, בהם ברט יאנש וג'ימי פייג' מלד זפלין. למעשה, היא הייתה זו שלימדה את יאנש הסקוטי את השיר העממי "Down by Blackwaterside", שלד זפלין בסופו של דברגנבו, כדרכם, באלבום הבכורה שלהם.
Anne Briggs – Self Titled
The Trees And The Bees – "Our Conversations"
מתוך האלבום הראשון, ולמעשה היחיד, שהוציאה הלהקה הישראלית הזאת ב-2011, בהפקת אדם שפלן. לאן היא נעלמה? הכעס העצור בשיר זה מבדיל ומייחד אותו מיתר השירים באלבום, שלרוב סובבים סביב פריק-פולק עם נגיעות עדינות של פסיכדליה ואמריקנה.
The Trees and The Bees
Kurt Vile – "Pretty Pimpin'"
אז הפעם אולי יש סיכוי שנזכה לראות אותו בהופעה בארץ, אחרי שביטל את הקודמת בעקבות צוק איתן? מהצצה חטופה בחוץ נדמה שלא. זהו הקטע הפותח את אלבום האולפן השישי והחדש של קורט וייל, לשעבר איש להקת The War on Drugs, והוא הזייתי, מלנכולי, ישנוני ויפה.
The Handsome Family – "Frogs"
אם צפיתם בעונה הראשונה של "בלש אמיתי" בטח יצא לכם לשמוע את "Far From Any Road" של ההנדסום פאמילי כמה וכמה פעמים. ובכן, ללהקת הפולק והגותיקה הדרומית הנהדרת הזו יש עוד המון שירים מעולים. "Frogs", לדוגמה, לקוח מתוך אלבומה האחרון, "Wilderness" מלפני שנתיים.
The Handsome Family. צילום: יח"צ
Current 93 feat. Shirley Collins – "Idumæa"
להקתו האקספרימנטלית של דיוויד טיבט הוציאה ב-2006 אלבום שכלל, נוסף לשירים אחרים, תשע גרסאות של אותו מזמור מתודיסטי "Idumæa", שנכתב ב-1763. בין הווקליסטים המשתתפים באלבום: אנתוני הגרטי, בוני פרינס בילי, מארק אלמונד וזמרת הפולק שירלי קולינס – שהיום כבר בת 80.
שירלי קולינס. צילום: Gettyimages
Coil – The "First Five Minutes After Death"
למרות ש-Current 93, הפגאנים משהו, שוייכו תמיד לזרמים משונים בפולק, לא נדיר יהיה למצוא אלבומים שלהם לצד אלבומים של הרכב האינדסטריאל הנסיוני, קויל. הקטע האינסטרומנטלי שסוגר את התוכנית לקוח מתוך יצירת המופת של קויל, "Horse Rotorvator" מ-1986.
!["Chromatics – "Just Like You](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/03/sizes/artworks-000106514098-wnuj60-t500x500-P_wo_500_500.jpg ""Chromatics – "Just Like You")
![Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/01/sizes/12753-p_wo_500_333.jpg "Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ")
![The Handsome Family. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/10/sizes/creps_jellyfish_wo_500_333.jpg "The Handsome Family. צילום: יח"צ")
