אילנה זפרן היא קריקטוריסטית, קומיקסאית ומאיירת ואתם מכירים את החתולים שלה ממש טוב מהמדור "פינת ליטוף". בפסטיבל אנימיקס 2024– הפסטיבל הבינלאומי של תל אביב לאנימציה, קומיקס וקריקטורה (10-6 לאוגוסט בסינמטק תל אביב)היא תוכתר כיקירת הפסטיבל, והוא יציג תערוכה רטרוספקטיבית מעבודותיה,סדנאות חתוליות לילדים בהדרכתה, מפגש אישי מיוחד על פועלה בהנחיית מיקי חיימוביץ' וערב קסום בגן הפסגה ביפו (רביעי, 31.7, 19:00), שם יוקרן ספיישל סרטי חתולים באנימציה, לצד ארבעה קריקטוריסטים מובחרים (אורי פינק, נופר אלפסי, בוריס דיקמן וזפרן עצמה) שיציירו קריקטורות ללא עלות למבקרים ולמבקרות, דוכני קומיקס שווים ועוד.כל הפרטים על הפסטיבל כאן

>> העיר שלנו: 9 המלצות מעולות שקיבלנו השבוע בתל אביב
>> המפקד אתה מצויר: פסטיבל אנימיקס יחגוג 20 שנה ל"מ.ק. 22"

"פינת ליטוף" (איור: אילנה זפרן/"הארץ")

1. החתול הירוק

מקום טבעוני קטן, נעים וטעים שהזמן עוצר בו לרגע מלכת. כטבעונית שעוד לפני שהיתה טבעונית היתה נגד גבינה צהובה, זה גם המקום שהעניק לי את חווית הפיצה הראשונה שלי.לבונטין 7

2. התדר

אמנם לא יוצא לי כמעט להגיע לשם, אבל טוב לי לדעת שהמקום הייחודי הזה – על אירועיו והפקותיו המוקפדים – קיים. בדומה לבר הלסבי המיתולוגי המינרווה, שלא ביקרתי בו לעתים קרובות, אבל היה לי חשוב שהוא קיים ובכל פעם שהגעתי אליו זה היה וואו. התדר הוא גם העסק היחיד, למיטב ידיעתי, שהודיע את מה שכל העסקים המקומיים מסוגו היו צריכים להודיע – שהוא סוגר את שעריו בזמן ההפגנות למען החטופים במוצאי כל שבת.דרך יפו 7

3. המגדלור

לצד הפנינות הספרותיות המקומיות הנוספות – סיפור פשוט, רידינג באלנבי ותולעת ספרים – הפנינה הרביעית, המגדלור, קרובה במיוחד ללבי. החנות שעברה כמה גילגולים, וכיום כשנכנסים אליה מרגישים גם בחו"ל וגם בבית, הייתה המקום הראשון שנתן מקום ליצירה החתולית שלי. דליה שלף ז"ל, אייקון תרבותי ולסבי וממקימות המגדלור (יחד עם רונה יצחקי), היא גם זו שפתחה לי דלת לעולם ההוראה שהיה זר לי וכיום הוא מקור פרנסה והנאה טבעי בשבילי, כשהציעה לי בקיץ 2015 לערוך במגדלור קייטנות קומיקס.מקווה ישראל 18

4. בארבי

בבארבי החדש יש שני דברים שלא פגשתי בשום מועדון הופעות אחר – סאונד מטריף ובמה נמוכות.ים-פרינדלי שמאפשרת לראות את הבמה מכל מקום, ועם שני החידושים האלה הוא גם מצליח לשמור על רוחו העגולה של הבארבי הישן. מוזיקה זה החיים בעיני והבארבי מייצר חיים, רגעי אסקפיזם, שמחה, התרגשות ואור בימים חשוכים.נמל יפו 1

5. בית אריאלה

בגלל קירבתו לכיכר החטופים, הכניסה לבית אריאלה בימים אסוניים אלה היא בלב כבד, אבל הוא עדיין מתרחב כשמשוטטים במקום הזה שמאז שיפוצו תמיד הומה אדם ותרבות.שאול המלך 25

מקום לא אהוב בעיר

אני כל כך אוהבת את העיר וכל כך לא לוקחת אותה כמובנת מאליה, על רקע ילדותי בפריפריה, שקשה לי לחשוב על מקום לא אהוב בעיר. כמובן שלא חסרים בה כשלים ובעיות, כמו ההזנחה של דרום העיר או כמות הג'וקים שפוגשים על המדרכות בלילות שנדמה שרק הולכת וגדלה. הדבר שהפריע לי במיוחד בזמן האחרון הוא המראה של מכת"זית בלב העיר ושתיקתה של העירייה מול הבושה הזו.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה של רונה קינן לכבוד עשרים שנה לאלבומה הראשון "לנשום בספירה לאחור" בבארבי. הופעה מושקעת ומאוד מאוד מרגשת שכללה גם דברים חוצבי להבות שרונה אמרה על מצבנו הרע. אני תמיד בוכה בהופעות והפעם שברתי שיאים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"Paradise is There" – סרט תיעודי מ-2015 על נטלי מרצ'נט, מוזיקאית אהובה עלי שגם התמזל מזלי לראות לא מזמן בעוד הופעה מרובת דמעות. הסרט, שמספר על ההקלטה מחדש של אלבומה "טיגרליילי", מדבר בין היתר על כך שמרצ'נט מתייחסת ביצירתה לדברים קשים ואפלים ממקום של אור. זה גם מה שאני מנסה לעשות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קשה לבחור, כל ארגון והתגייסות לטובת החטופים ולטובת שיקום העוטף והצפון מבורכים בעיניי. אבל למי שאין יכולת להתנדב, אני ממליצה לרכוש חולצה מליין חולצות העוטף של מסעדת האחים(עוד מקום נהדר שמתגייס לכל המאבקים הטובים). החולצות היפות מנכיחות את העוטף ואת האסון והרווחים ממכירתן נתרמים ל"מרכזי חוסן" שמסייעים להתאוששות קהילות יישובי העוטף.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
תומר רוזנטל בן ה-14, צעיר המגאפוניסטים בהפגנות היומיות בשער בגין, שמגיע לבדו, ללא ליווי הורי או חברי, ויחד עם שאר מגאפוניסטיי הקבע הצרודים, נותן את הקול והנשמה למען החטופים כבר תקופה ארוכה.

מה יהיה?
בסוף יהיה טוב. אין אופציה אחרת. זה אמנם מקומם שלא כולם.ן ברחובות, אבל יש הרבה א.נשים שכן שם ושנלחמים ונלחמות בכל הרוך והכוח. לא נוותר עד שיהיה פה טוב יותר. זו לא רק סיסמה.

• העיר שלי
• קומיקס
• פסטיבל אנימיקס
• האחים
• רונה קינן
• בית אריאלה
• החתול הירוק
• תדר
• בארבי
• המגדלור

1. רחוב של"ג

הירידה של רחוב של"ג באה כל פעם בהפתעה, והעיקול בסופה, והירידה מפתה, ואי אפשר שלא להיות שניה רק בה. למיקסום החוויה כדאי להכנס לזה כבר מהבניין המשונה מול המרינה ואז החושך הפתאומי של הכיכר (אגב לא מרגיש סופר סייפ כל הסיפור שם). ושלום הגליל זה שם מקסים למלחמה.

2. ביה"ס א.ד. גורדון

בית-ספר ברוחו של א.ד.גורדון שאהב חינוך וחקלאות, שני דברים שעד היום חשובים וכיפים בעיניי, אז הנה, כנראה שחינוך עובד.הירקון 248

3. מסגד חסן בק

רק בגיל יחסית מאוחר הבנתי שאבא שלי כנראה התלוצץ כשאמר שגרים בצריח ובכיפה, ג'ירפה וגמל.הירקון 2

4. מרכז לאזרחים ותיקים ע"ש מיטשל

ובעיקר שיעורי האמנות של חנה מוסינזון במרכז יום לאזרחים ותיקים ע"ש מיטשל אבל לא רק סבתא חנה נותנת שם בראש, המרכז כולו תוסס. גם שיעורי הערבית של הדוד עמוס מומלצים והבזאר – נהדר!מנדלשטם 12(*אזהרת גילנות*)

לא רק בשביל סבתא חנה. המרכז ע"ש מיטשל לאזרחים ותיקים (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המרכז ע"ש מיטשל לאזרחים ותיקים)

5. הירקון שבעים

נס גלוי. רבע מאה של מסיבת הפתעה. אומרים שיהיה שם משהו בשבת הבאה. אין לי מושג מה. באדיבות הדור הבא. ומראש ובדיעבד – תודה וסליחה.הירקון 70

>> רנן מוסינזון עברה לגור עם רונה קינן בירקון 70 אי שם ב-1997 החמודה, ומאז הלך הבניין והשתכלל אבולוציונית כמרכז תרבות וחברה שקיבל את הכינוי "החללית" ובו התקיימו מאות תערוכות, הופעות ומסיבות, נרקמו מזימות, נוסדו חבורות, להקות, ואפילו מפלגות ועיתון, שודרו שידורים ונבעטו ממסדים. בשבת הבאה תתקיים מסיבת פרידה של אנשי הירקון 70 לדורותיהם מ"החללית" ועל פי השמועות הלא מבוססות תנחת בשיאה חללית של ממש על גג הבניין שראה הכל ותקח את כולנו להרפתקה הבאה

• העיר שלי
• הירקון שבעים
• רנן מוסינזון
• רונה קינן
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 909 // תנועה מגונה