• Facebook
• Twitter
• Email

הטרנדים של השנה

ביוגרפיות

עונת הפרסים הזו שייכת לסיפורים אמיתיים מהחיים. האקרנים התפקעו השנה משיעורי היסטוריה בכיכובם של מרטין לות'ר קינג, סטיבן הוקינג, אלן טיורינג, גיבורי מלחמה רנדומלים, אמנים, ספורטאים ושלל דמויות שבסיום הסרט מיהרתם לגגל כדי שתוכלו לומר "וואו, פרגנו עם הליהוק".

גברים לבנים

פני רשימת המועמדים כפני האקדמיה: 93 אחוז לבנים, 76 אחוז גברים, גיל ממוצע 63. המועמדים בקטגוריות הבימוי והתסריט הם 100 אחוז גברים לבנים, וגם בגזרת המשחק אין אף לא מועמד או מועמדת שאינם לבנים. מקסים.

מחלות השנה

A.L.S ("התיאוריה של הכל", "כמו שאת")
אלצהיימר ("עדיין אליס")
אספרגר ("משחק החיקוי")
דיכאון ("יומיים ולילה")
OCD ("מלון גרנד בודפשט")

הדמות הכי מפחידה בסרט מחוץ לז'אנר האימה

איימי דאן, "נעלמת" – וכל מילה נוספת ספוילר.
כריס קייל, "צלף אמריקאי" – מכונת הרג רצחנית, מוכנה להקפצה בכל עת.
טרנס פלטשר, "וויפלאש" – בוקר טוב, הזיכרונות המודחקים שלכם מהטירונות חזרו.
בירדמן, "בירדמן" – נסו אתם להרים את הפקת חייכם כשקול צרוד וקריפי מדבר איתכם כל הזמן.
לו בלום, "חיית הלילה" – רשע פסיכופט בסדר גודל קומיקסי, רק בעולם האמיתי.

דמות המשנה הלא אנושית המצטיינת

ביימקס ("שישה גיבורים")
ט.א.ר.ס ("בין כוכבים")
גרוט ("שומרי הגלקסיה")
הקופסונים ("הקופסונים")
התרמיל הענק של ריס ווית'רספון ("הולכת רחוק")

אות המופת לפסקול הסיוטי ביותר

טרנט רזנור עושה את השיט שלו ב"נעלמת"
שעונים מתקתקים ותופים דרמטיים ב"בירדמן"
דואט של תיפוף וצעקות ב"וויפלאש"
"הולכת רחוק" מחלל את "El Condor Pasa" של סיימון וגרפונקל

פרס הגז המדמיע המוזהב לסצנת הסקס המצלקת

"נעלמת"
שני מטורפים עושים סקס דוחה במיוחד ומסיימים בסוג של רימייק ל"קארי"

המקופחים של השנה

"סלמה"

נכון, לא צריך להעניק לסרטים מועמדות אוטומטית רק מכיוון שהם עוסקים בנושא חשוב או היסטורי. ואמנם "סלמה" הוא לא היצירה המרתקת ביותר שנעשתה השנה, אבל הוא בהחלט ראוי. ומצד שני – אם הוא לא מועמד באף קטגוריה אחרת, איך ייתכן שהוא מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר? לאופרה הפתרונים.

טילדה סווינטון

סווינטון היא חלומו הרטוב של כל במאי. מעין קנבס ריק ומשונה להפליא, שסופג לתוכו דמויות ושברי חיים בצורה מושלמת. השנה היא הפליאה בלא פחות משלושה סרטים – "רכבת הקרח" ו"רק האוהבים שורדים" (המופלאים והמקופחים בזכות עצמם) וכמובן "מלון גרנד בודפשט" שבו הייתה כמעט בלתי ניתנת לזיהוי. מריל סטריפ יכולה ללכת לדחוף.

"חולית של חודורובסקי"

הדוקו. הכי. טוב. אי. פעם. אלחנדרו חודורובסקי היה צריך לכל הפחות להיות מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר.

טקס האוסקר, ערוצי הסרטים של yes ו־HOT Gold, הלילה שבין ראשון לשני

• בירדמן
• הולכת רחוק
• מרטין לות'ר קינג
• סטיבן הוקינג
• התיאוריה של הכל
• ווילפאש
• צלף אמריקאי
• הקופסונים
• סלמה
• אלן טיורינג
• אוסקר
• בין כוכבים
• משחק החיקוי
• שישה גיבורים
• מלון גרנד בודפשט
• נעלמת
• שומרי הגלקסיה
• טילדה סווינטון
• סרטים
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

שנות האלפיים המוקדמות היו תקופת שפל לחטיבת האנימציה של דיסני, שהלכה לאיבוד בין סרטי המשך זולים ללהיטי עבר לבין ניסיונות כושלים לייצר בלוקבאסטר חדש. מה לא היה שם: מסע לאטלנטיס, אי המטמון רק בחלל, דינוזאורים, חייזרים, פרות מדברות ואפילו חיקוי "מדגסקר". אחד הסרטים הנשכחים ביותר ברצף הזה היה "לפגוש את הרובינסונים" החמוד, סיפור על ילד פלא יתום שההמצאה הגאונית שלו מסבכת אותו בצרות. "שישה גיבורים", שצמד הבמאים שלו השתתפו גם ביצירת הרובינסונים, מתחיל כמעט מאותה נקודה: גיבור מספר 1 הוא הירו האמאדה, ילד פלא יתום, שחי עם אחיו טאדאשי ודודתם המאמצת בעיר העתידנית סן פרנסוקיו (מאש־אפ בין סן פרנסיסקו וטוקיו).

הירו סיים תיכון עוד לפני שמלאו לו 14 וכעת הוא מבזבז את הזמן והפוטנציאל שלו בקרבות רובוטים, עד שאחיו הסטודנט גורר אותו לאוניברסיטה שבה לומדים הוא וחבריו, העונים לשמות המגוכחים גו גו, ווסאבי והאני למון. את הכינויים בחר פרד, סטלן חובב קומיקס שמנסה לשכנע את השאר להפוך אותו לגיבור על. חבורת החנונים הידידותית והמעורבת אתנית הזו (אסייתית, אפרו־אמריקאי ולטינה אחת שמשום מה נראית כמו אחותה התאומה של רפונזל) לא כל כך בקטע של גיבורי על, אבל כיאה לסרט הראשון של דיסני על בסיס מוצר של הרכש החדש שלה, מותג הקומיקס מארוול, אין להם הרבה ברירה.

גיבור מספר 6 והקלף המנצח בסיפור הוא ביימקס, רובוט פרי יצירתו של טאדאשי, המתמחה ברפואה. לאחר שטאדאשי נהרג, הרובוט מבקש לטפל בהירו שבור הלב בעזרת מפגש מנחם עם חבריו של אחיו המנוח. הקבוצה נקלעת ללב מזימה המשלבת מדע, כסף גדול ונבל במסכה, והופכת לחבורת גיבורים, שכמו הסרט כולו, משלבת את הסגנון האמריקאי ביפני.

לכאורה הסרט מיועד לבנים שאהבו את "ראלף ההורס" וחיכו בסבלנות שהיסטריית "לשבור את הקרח" תחלוף, כדי לזכות בעוד סרט עם מרדפי מכוניות ופיצוצים. בפועל, "שישה גיבורים" יתאים בו זמנית לילדות, לילדים ולהורים שלהם. את השמלות של אלזה ואנה החליפו טי שירטס ובמקום זמרים מברודווי קיבלנו שיר זניח של פול אאוט בוי, אבל מתחת למעטה של אקשן והרפתקאות מסתתר ב"שישה גיבורים" סיפור דומה על אובדן והתבגרות. מעל כולם מרחף הרובוט־בלון האהוב, שמשלים עם סמנתה מ"היא" ועם טארס של "בין כוכבים" סרייה שנתית של ישויות מתוכנתות המנסות לפענח את הנפש האנושית. הקיבעון הרובוטי הוא כמובן בסיס לסצנות מצחיקות, אבל גם לרגעי דרמה שיגררו יבבות מילדים בני 4 ו־40 כאחד
ביימקס והירו תופסים את רוב זמן המסך ולא משאירים הרבה לארבעת הגיבורים הנוספים (שאפילו שמות מלאים אין להם), אבל כיאה לסיפור עם גנים של התאגיד מארוול, יש להניח שהשישה יפציעו שוב על המסך הקטן או הגדול במהרה. גיקים, חפשו את הופעת האורח של סטן לי ואל תשכחו לחכות לסוף הקרדיטים.

השורה התחתונה:פרדוקס בדמות סרט אקשן שעושה חשק ללמוד, לבכות ולחבק כל מה שזז

• ביקורות
• ביקורת סרטים
• שישה גיבורים
• דיסני
• מארוול
• תרבות