אם יש משהו שדיסני מצטיינת בו יותר מהכל זה ליצור פסקול מצוין, לכן אספנו עבורכם את הסרטים בעלי הפסקול הכי טוב שתמצאו בדיסני+, ואז תרוצו לספוטיפיי כדי להאזין להם שוב ושוב באובססיביות. וכן, לא היה קל להחליט איזה מסרטי דיסני הקלאסיים להכניס
פנטזיה (1940)
איך אומרים? Oldie But Goldie. אין סרטים כמו פנטסיה, כי פשוט לא מייצרים כאלה יותר. הסרט המוזיקלי וחסר הדיאלוגים הזה הוא כל כולו הצדעה למלחינים הגדולים בהיסטוריה, בשילוב של האנימציה הקלאסית של דיסני. בין היצירות תוכלו למצוא את מנגינותיהם של באך, שוברט, בטהובן ומלחינים נוספים, וכמובן את היצירה שזכתה לסצינה המפורסמת ביותר, "שוליית הקוסם" של פול דיקא. כל הסרט הזה הוא קלאסיקה, בגדר חובת צפייה, וגם היום שום דבר לא מתעלה על הצפייה במיקי מאוס מנסה להקל על עצמו באמצעות קסמים, או בהמוני האנשים שבסוף הסרט מנצחים את החושך עם תפילת אווה מריה. יש גם את סרט ההמשך "פנטזיה 2000", גם הוא נהדר, אבל שום דבר לא משתווה לקסם של דיסני המקורי.
https://www.youtube.com/watch?v=VErKCq1IGIU&pp=ygUPZmFudGFzaWEgZGlzbmV5
כל סרטי "שומרי הגלקסיה", כולל ספיישל חג המולד (2014-2023)
יש המון דברים שהופכים את סדרת הסרטים הזאת למעולה – ההומור המוזר של ג'יימס גאן, הופעה מעוררת חיבור מאת כריס פראט, וכמובן גרוט. אבל אחד הדברים שהפכו את הסרט להצלחה מסחררת הוא הפסקול המטורף. הסרט הראשון נפתח עם פיטר קוויל רוקד לצלילי "Come and Get Your Love" של רדבון, והסרט האחרון נגמר עם "Dog Days are Over" של פלורנס אנד דה מאשין – רק עדות אחת לאופן בו ההתקדמות המוזיקלית של הסרט מקבילה להתקדמות של פיטר קוויל . כל פסקול בכל אחד משלושת הסרטים מורכב פשוט מקלאסיקות רוק ופופ, ורק בשביל המוזיקה שווה לצפות בסרטים האלה. גם בספיישל מומלץ לצפות, שאולי הוא לא חובה, אבל די מהנה. כך או כך, אל תפספסו את השיר המקורי והמצוין שנכתב עבורו, "I Don't Know What Christmas Is". מבטיחים שייכנס לכם לפלייליסט.
מואנה (2016)
מעבר להיותו סרט מעולה, ל"מואנה" יש את אחד הפסקולים הכי טובים מהדור החדש של דיסני. אפשר וראוי להתרפק על המוזיקה של סרטי דיסני הישנים (ואכן נעשה זאת עוד ברשימה), אבל "מואנה" היא באמת פלא לא צפוי, שגם לא חזר על עצמו יותר מדי מאז. המוזיקה של מארק מנקינה והשירים של לין מנואל מירנדה משתלבים לחגיגה פולינזית, עם שירים נהדרים כמו "We Know The Way", או"You're Welcome", וכמובן גם את "Shiny", מחווה נוצצת לדייוויד בואי בכיכובו של חילזון ענק שמדובב על ידי ג'מיין קלמנט. הסגנון המוזיקלי של הסרט היה באותה תקופה שונה ומרענן (לפני שהפך למאוס בסרטים מאוחרים יותר), ובאמת היה אפשר להרגיש בו איך דיסני מנסה גם להתאים את עצמה למוזיקה הנוכחית. הדבר הכי מפתיע מבחינת המוזיקה בסרט היא שדוויין ג'ונסון יודע לשיר. נותר רק לקוות שבלייב אקשן הוא יצליח גם לרקוד.
סיפור הפרברים (2021)
"סיפור הפרברים", המחזמר האגדי שמבוסס על "רומיאו ויוליה", עלה לראשונה בשנות החמישים, קיבל בעבר עיבוד בימתי מצליח בבימוי רוברט וייז – אך כשטיטאן הקולנוע סטיבן שפילברג החליט שבא לו לנסות ז'אנר שטרם ניסה, המחזמר, מי יכול להגיד לו לא? שפילברג החליט שהוא רוצה להיצמד יותר למחזמר המקורי בגרסה הזאת, וזה עובד לו באופן יוצא מן הכלל. בין הקולות הבולטים תוכלו למצוא את אנסל אלגורט, אריאנה דבוז ואת רייצ'ל זגלר, אבל האמת שכל הקאסט עושה עבודה נפלאה, גם בשירה וגם בכוריאוגרפיה הפנומנאלית של ג'סטין פק. ומעבר לפסקול המוכר, לא מסקרן אתכם טיפה איך הבמאי של "מלתעות" מביים מחזמר?
המילטון (2020)
יש לי וידוי: אני לא מת על המילטון. כמחזמר יש לו המון פגמים –הסיום האפילוגי של המחזמר משאיר טעם מר, השירים יכולים להרגיש יותר מדי "מסבירניים" ולין מנואל מירנדה, שכתב, ביים ושיחק את המילטון, היה צריך להתמקד במשימה אחת במקום להתפזר לכל כיוון. "אז למה לי בעצם לראות את זה?" אתם בטח שואלים. ובכן, כי צריך לראות את "המילטון" לפחות פעם אחת בחיים. זה מגה-מחזמר מצולם, דבר נדיר בפני עצמו, שנותן כמה משירי המחזמר הטובים ביותר שנכתבו בעשור האחרון (עם דובדבן בקצפת בדמות הביצוע של ג'ונתן גרוף המופלא ל-"You'll Be Back"). בכלל מחזמר ראפ זה דבר די ייחודי (גם אם "העיר הזאת" עשו את זה קודם), בטח בברודווי ויחד עם ליהוק מהפכני של שחקנים אפרו-אמריקאיים לתפקידי מיסדי ארה"ב הלבנים. אז כן, יש בהמילטון פגמים, אבל שמעתי שיש מי שאוהב את זה, והפסקול באמת שווה את הפגמים.
הכרוניקה הצרפתית (2022)
ווס אנדרסון הוא במאי שמאד אוהבים או מאד שונאים, אבל מה שבטוח, אם הוא מביים סרט, הוא עושה זאת כמו מנתח בחדר הניתוח וכל חלק בסרט הזה ירגיש כמו סרט של ווס אנדרסון. הסרט "הכרוניקה הצרפתית" הוא עוד עוף מוזר וסימטרי מבית אנדרסון, אבל הפסקול שמפוצץ במוזיקה צרפתית, מן הסתם, ימיס את הלב של כל חובבי השאנסונים ונעימות אירופאיות למיניהן. המוזיקה בסרט הזה היא חלק משמעותי ממנו, אבל גם בנפרד מהסרט, מדובר פשוט במוזיקה מעולה שאפשר לשים גם ברקע בזמן למידה או עבודה או כשאתם עוצמים עיניים ומדמיינים שאתם בפריז.
הולך בדרכי (2005)
לפני שרקד על המדרגות באיפור של ליצן (וזה עוד נחשב לפסגת הקריירה שלו), חואקין פיניקס שיחק ב-2005 את ג'וני קאש. הזמר עצמו אישר את פיניקס לתפקיד, קצת לפני שהלך לעולמו בשנת 2003, והבחירה לגמרי השתלמה. הפסקול זוכה פרס הבאפט"א הוא אחד מהטובים שקיימים בדיסני+, ולמרות שלא מדובר במחזמר אלא בסרט ביוגרפי, תוכלו לשמוע את קולם של ריס ווית'רספון וחואקין פיניקס במהלך רוב הסרט, והביצועים פשוט מושלמים.
מופע הקולנוע של רוקי (1975)
סרט הקאלט הזה מחזיק בקהל מעריצים שלא מבייש את מעריצי "מלחמת הכוכבים". לא רק שמדובר בסרט משנות השבעים עם פאנבייס שעדיין קיים, אלא גם כזה שמתאסף להקרנות מחודשות של הסרט עם תלבושות וכוראוגרפיה שמבוצעת תוך כדי הסרט. למרות מה שיגידו לכם המעריצים הפנאטים, "מופע הקולנוע של רוקי" הוא לא סרט טוב במיוחד. אני מאד אוהב אותו, אל תבינו לא נכון – אבל אני מודע לחסרונותיו וליתרונותיו. והיתרון המרכזי הוא פסקול לא שגרתי עם שירים מצוינים אחד-אחד. באמת שכל שיר בסרט הוא זהב מוזיקלי, עם קאסט מעולה שכולל את טים קארי בתפקיד הנבל מטרנסילבניה, סוזן סרנדון וכמובן את אגדת הרוק שמתה רק לפני שנה וקצת – מיט לוף. כל מה שצריך בשביל ערב מלא מוזיקה טובה וטראש איכותי (נשבע לכם, יש דבר כזה וזאת דוגמה חיה).
ספר הג'ונגל (1967)
לבחור בין הפסקולים של סרטי דיסני המקוריים זו אחת העבודות הקשות יותר שנאלצתי לעשות. אני מדבר כמובן על האנימציה הדו-מימדית הישנה, זו שמטיסה אותנו ישר חזרה לילדות עם השירים שכולם זוכרים את המילים שלהם בעל פה. אבל יש שני סרטים שמתעלים בעיני על כולם. הראשון הוא הסרט הנפלא הזה משנת 1967, שלמרות שאין בו מי-יודע-מה עלילה, הפסקול עדיין בולט יותר מכולם. אם יש לכם ילדים, תוכלו ליהנות איתם גם בגרסה המדובבת, מאחר והדיבוב היה מתקופה שבה למפיצים היה אכפת מהאיכות, וזה אומר דני ליטאני בתפקיד בלו. אם בכל זאת חסרה לכם עלילה, אתם יכולים לצפות בעיבוד הלייב-אקשן שעשו לו, שהיה גם העיבוד הראשון שדיסני עשו (וגם העיבוד היחיד בערך שהרגיש מוצדק), שגם כולל ביצוע לא פחות טוב מהמקור של כריסטופר ווקן לשיר "I Wanna Be Like You". טיפ למתקדמים: אם בא לכם גרסה קצת פחות הוליוודית ועדיין אהובה, יש את המחזמר "ספר הג'ונגל"במלואו ביוטיוב, בכיכובם של טוביה צפיר ותום אבני. אין בעד מה.
מלך האריות (1994)
כולנו ידענו שזה יגיע. הריר ברור כבר מההתחלה שהרשימה הזאת חייבת לכלול את הסרט הזה. כולנו ראינו אותו עשרות פעמים, אבל חייבים מתוך כבוד לציין אותו כאן. "מלך האריות", שהגיע לפני כמעט שלושים שנה, כבש את העולם בסערה והתקבע בתודעה הציבורית כפי שאף סרט עשה לפניו. עד היום המחזמר ממלא אולמות בברודווי ובווסט אנד, מוכר מרצ'נדייז בכמויות ומקבל מקום של כבוד בלב של כל אחד. הסרט השני ברשימה שמבוסס על מחזה שייקספירי הפך לאייקוני במיוחד בזכות השירים של אלטון ג'ון, שאפשר לשמוע אותם בריפיט בלי סוף. זה כמובן עוד סרט ששווה לראות גם בדיבוב העברי, ולו רק בשביל לשמוע את קול הבס של השחקן אלי גורנשטיין בשיר "נתכונן". בניגוד לסרט הקודם, אפשר לוותר על הלייב אקשן. ביונסה פחות טובה מהמקור.
