ימי קדם: ששון קדם לא מחפש להמציא את הגלגל. ריאיון
ששון קדם הציג השבוע קולקציה חדשה, בתצוגה שהייתה יכולה להיות המקורית והסוחפת ביותר בשבוע האופנה, לו רק הייתה מוצגת בו. בריאיון לרגל השקת קו קודר של בגדים שחורים, הוא מסביר למה העתיד נראה נהדר
"פשוט לא היה לי זמן הפעם, יש לי כל כך הרבה דברים על הראש כרגע", משיב ששון קדם לשאלה מדוע בחר לא להציג בשבוע האופנה בתל אביב, שהתקיים בשבוע שעבר. התשובה נפלטת במהירות, כמי שנשאל אותה שאלה פעמים רבות בשבועות האחרונים. "כבר כמעט הרגשתי שהשתתפתי", הוא מתבדח.
אפילו סחרחורת של 21 תצוגות בתוך שלושה ימים לא הצליחה לטשטש את היעדרו של קדם, וזו עדות לאפקט החזק של המעצב הוותיק. את הפלטפורמה הגרנדיוזית שהעניקה נותנת החסות של שבוע האופנה, חברת גינדי, המיר קדם באירוע צנוע בהרבה. בסוף השבוע האחרון הציג את קולקציית החורף שלו בפני קהל מצומצם בהיכל התרבות, במסגרת אירוע אופנה מטעם עמותת לילך, המסייעת לילדים ונוער בסיכון. אך הוא הפתיע לא רק בבחירת הפלטפורמה, אלא גם בקולקציה עצמה: קדם, שנוהג לרקום מבנים רכים וסמיכים ולתרגם אותם לבגדים פואטיים ומלאי דרמה, התרחק הפעם מהצבעים הקודרים שמזוהים עמו. התצוגה הזאת יכלה להיות המקורית והסוחפת ביותר בשבוע האופנה, לו רק הייתה מוצגת בו.
צבעים עשירים והדפסים הם לא אלמנטים שמזוהים איתך.
"נכון. הגזרות שלי הן עצמן 'צבעוניות', לכן אני נוהג להתמקד בגוונים מונוכרומטיים שישקיטו אותן, אך סקרן אותי לגלות מה יקרה אם פעם אחת אחרוג מכך. ברגע שמחליטים 'ללכלך' קולקציה בצבע או בהדפס – חייבים לטהר את מה שמסביב. לכן הפעם יצרתי הרבה פחות שכבות, כי לא הייתה לי ברירה אלא לנקות. רוב מערכות הלבוש מורכבות מפריט אחד או משני פריטים. הפעם השמטתי גם את התיקים, התכשיטים ואפילו הצעיפים. לא רציתי שדבר יסיט את העין מהבגדים עצמם, העדפתי שמרכז הכובד יהיה ברור. השאיפה הייתה להגיע לסוג המסוים של הצללית שאני רוצה, ושם לעצור. רציתי שקט, ויותר מזה – אוויר. לראשונה הרמתי את המכפלות מקו הקרסול וחשפתי 30 ס"מ מהרגליים. כך חדר אוויר מהקרקע, וזה הוסיף הרבה קלילות".
הייתה השראה ספציפית לקולקציה, או שתהליך העבודה שלך – הממוקד בגזרה ובצללית – הוא שהנחה אותך?
"אני אבסולוטי מאוד, גם כמעצב וגם כאדם, ותהליך העבודה שלי תמיד מתחיל ונגמר בגזרה. אני לעולם לא סומך על הבד שיעשה את שלו, אני חייב להתערב ולשלוט בו. אני עושה זאת באמצעות גזירה, בעיקר דיגום חופשי, אני אחד המעצבים היחידים בארץ שעדיין נאמנים לטכניקה הזאת. אין לי לוח השראה, אני לא יודע לצייר איורי אופנה יפים ואין לי גזרות בסיס שאני מפתח או דגמי עבר שאני חוזר אליהם. כל קולקציה היא תהליך בריאה מחדש. אין שום שכל ישר, הכל אינטואיטיבי מאוד. זה תהליך תובעני וסיזיפי, בייחוד מפני שלפעמים צריך לקחת הפסקה מהיצירה וללכת לבנק, להריץ עסק. ובכל זאת, בכל קולקציה חשוב לי למתוח עוד קצת את החבל".
אתה לא מרגיש צורך להמציא את הגלגל מחדש מדי עונה?
"אני לא מחפש מהפכות, ואין לי עניין בכותרות 'ששון קדם השתנה'. אחרי 23 שנים יש לי מספיק ביטחון בעצמי. את הקולקציות שלי לא מספיק לראות, צריך לקרוא אותן ולחקור כדי להבין אותן לעומק, וזה ממלא אותי".
הלהט שבו מתאר קדם את תהליך היצירה הטוטאלי שלו, יכול להטעות ולתאר אותו כאמן שחי בוואקום, מנותק מהקצב התובעני של תעשיית האופנה, אך ההפך הוא הנכון. עם הפרויקטים שכילו את זמנו ומנעו ממנו להשתתף בשבוע האופנה, נמנים דוריס פטיט, שיתוף הפעולה שהשיק בעונה שעברה עם הסטייליסטית דורין אטיאס, התלבושות שעיצב ללהקת המחול ורטיגו ולמופע החדש של עידן רייכל, ועוד לא דיברנו על היצוא לחו"ל.
מעל כל אלו מתנוסס קו הבלאק לייבל החדש של קדם עצמו, שאותו יחנוך בשבוע הבא ללא קשר לקולקציה העונתית שהציג בשבוע שעבר: "אני לעולם לא עושה בגדים עונתיים, אבל בקבוצה הזאת, הכוללת 35 פריטים שמבוססים על טפט יפני וסריג פוטר פשוט על טוהרת הצבע השחור, רציתי ליצור משהו אלמותי שכמעט נוגד את הקצב המהיר של תעשיית האופנה. אני הרי נהיה חולה בסוף העונה, כשאני רואה בגדים שלי נמכרים ב־30 אחוזי הנחה. התרבות הזאת עושה לי רע".
בוא נדבר על דורין אטיאס.
"זהו קו בסיסי וצעיר, אלה בגדים שכל אישה הייתה רוצה לשמור בארון לשנים. האתגר לא היה ליצור משהו שלא נראה קודם לכן, אלא להפך: לעצב בגדים שנדמה שכבר ראית. החיבור עם דורין הוא מעניין ומפרה. היא מביאה את התובנות שלה על מה נשים רוצות, ואני את הידע והניסיון שלי. כיף לנו מאוד לעבוד יחד".
קדם אמנם לא הציג את הקולקציה שלו בשבוע האופנה, אך לא מדויק לומר שלא השתתף בו כלל: ביום התצוגות האחרון עלה המעצב על המסלול כנציג הוועדה האמנותית ששפטה בפרויקט Upcoming Designers מטעם מפעל הפיס. בצד קולגות כגון דורין פרנקפורט ומאיה נגרי, התבקש קדם לסמן שמונה כישרונות מבטיחים מתוך 80 מעצבים צעירים שניגשו לתחרות על מענק בסך 150 אלף ש"ח לעיצוב קולקציה.
"היה לי מרתק לעבוד איתם", מסכם קדם, ששימש גם כמנטור עבור הדור הבא בתעשייה. "רוב מבקרי האופנה ציינו שזו הייתה התצוגה החזקה ביותר בשבוע האופנה. הייתי כמו אב גאה, זה ממש גרם לי להרגיש כאילו הצגתי בעצמי. התמיכה הכספית היא כל כך חיונית. כסף מאפשר דבר גדול – להיות נטול דאגה. החופש הזה הוא תנאי הכרחי ליצירה. אני צריך להרגיש כמו ציפור. התמיכה הזאת אפשרה למעצבים הצעירים להיות ציפורים לעונה אחת".
לאן הציפורים האלה נודדות?
"אני רואה עתיד חי ובועט. שבוע האופנה היה חזק, לכל המעצבים היו קולקציות ייחודיות ושונות זו מזו. אף אחד לא חיפף, וניכר שהעשייה הייתה ברמה גבוהה. חייבים לזכור שהתעשייה שלנו צעירה מאוד, וזו התחלה נהדרת".
ששון קדם 190־3,500 ש"ח, להשיג בחנויות המעצב
