תקיפה מינית בפלורנטין: למה העירייה לא דואגת לתאורה ראויה?
עינת שרון הותקפה מינית בדרום העיר. עכשיו היא מבקשת מעיריית תל אביב להבין: תאורת רחוב היא לא מותרות. טור דעה
20:55, שעה סבירה לכל הדעות. אני יוצאת מדירתי שבפלורנטין כדי לקחת אוטובוס ללב העיר. בעודי צועדת ברחוב וולפסון אני חולפת על פני גבר אקראי שעמד בפינה, לא מישהו שייחסתי לקיום שלו ברחוב יותר מידי חשיבות. פתאום, כאילו משום מקום אני מרגישה את הידיים שלו אוחזות בי. בישבן, בזרוע, איפה שלא תרצו. זה לא היה "פליק בטוסיק" או הערה מגעילה. זה היה אגרסיבי בצורה שכמותה לא חוויתי עד אותו היום, וחוש ההישרדות שלא היה לי מושג שקיים אצלי התעורר. אני מסתובבת לעברו, ומתחילה להרביץ לו ולצרוח. הוא נסוג אחורה, אני מרימה את הטלפון ומאיימת שצילמתי אותו ושאני מתקשרת למשטרה. העיניים שלו נפקחות במבט רצחני, וכל מה שעובר לי במוח זה שבעוד שנייה אני הולכת למות, או יותר גרוע – להיאנס.
הוא מתחיל לרוץ לעברי, אני בורחת לצד השני של הכביש תוך כדי שאני ממשיכה לצרוח, אבל הוא ממשיך לרוץ, נעלם במחשכי שוק העלייה. בסערת רגשות ובליווי בחור זר שעזר לי חזרתי לכיוון הבניין שלי. מתחתיו התקיים בדיוק סיור גרפיטי וחבורה של פנסיונרים עמדו מול הבית שבו התגורר ניסים אלוני והאזינו למדריכה עם המדונה שסיפרה על הגרפיטי שעשו עליו. איזו שכונה הזויה.
כבר שלוש שנים שאני גרה בפלורנטין. שלוש שנים שבמהלכן התעקשתי להיות הבחורה שלא מפחדת. התהלכתי ברחובות העיר שלי בביטחון, נחושה ש"לי זה לא יקרה". השבוע, לראשונה, הבנתי שאני צריכה לפחד. ולא בגלל שיש גברים חארות בעולם, את זה למדתי כבר בגיל 14. אני צריכה לפחד כי העירייה שתפקידה לדאוג לי כמשלמת ארנונה לא מספקת כראוי את הדבר הכי טריוויאלי שיש: אור.
נכון, תקיפות מיניות תמיד היו, אבל ההיסטוריה מוכיחה שקרקע חשוכה היא קרקע פוריה ואוהו, כמה שפלורנטין חשוכה. אין זה דבר חדש, התאורה האפלולית עד לא קיימת בשכונה ידועה לכל. ואני אפילו לא מדברת על רחובות צדדיים כמו הרב מבכרך, מדובר בלב השכונה: הקישון, וולפסון, בן עטר, ויטל ועוד רבים וטובים, ולא רק בפלורנטין. למרות טענות חוזרות ונשנות של תושבים, למרות דיווחים למוקד 106 ולמרות שבאמת כבר נאמר רבות בנושא בכל פלטפורמה אפשרית – ויהי חושך.
מילא הזבל, מילא ההצפות, אבל תאורת רחוב, רחמנא ליצלן, מה כבר ביקשנו? ולא, עירייה יקרה, תאורת רחוב אינה "שדרוג", כפי שהצגת זאת בפני התושבים בעבר. תאורת רחוב היא צורך בסיסי, היא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד בקיומה של עיר, בטח בכזו שמקפידה להשוויץ בג'נטריפיקציה ותנופת הבנייה שעוברת השכונה. כל עוד התאורה לא מתוחזקת כראוי, בוודאי שגניבות, הטרדות ותקיפות ימשיכו לקרות. ואי אפשר, עירייה שלי, לקיים סיורי גרפיטי לתיירים ביום ולזנוח את הרחובות בלילה. נאה דורש, נאה מקיים.
שלושה ימים לאחר התקיפה אזרתי אומץ לפתוח בחקירה קטנה משל עצמי ולבדוק את מצלמות האבטחה של החנויות הסמוכות, בתקווה שאחת מהן תפסה את שהתרחש. בעודי עוברת על צילומי הווידאו, נתגלו לי שני דברים שדי הדהימו אותי. האחד, הוא שלא רק שרואים את התקיפה במצלמה. אותו גבר ארב שם הרבה לפני שאני חלפתי ונגע באופן מכוון לגמרי בכל אישה שחלפה על פניו. השני, והמאכזב אף יותר, היה שלמרבה האירוניה, בגלל החושך ששרר ברחוב לא ניתן היה לזהות את התוקף הסדרתי.
בשבוע הבא אעבור לרחוב בלפור הבורגני ואחתום את תקופתי כפלורנטינאית עם סיומת "נפלאה" לקינוח. בבלפור, בכל אופן, יש עצים גבוהים. בבלפור גם יש תאורה טובה. בבלפור המדרכות נקיות והאנשים (בתקווה) פחות מטרידים, כך שהייאוש נעשה יותר נוח.
מעיריית תל אביב יפו נמסר:עיריית תל אביב- יפו פעלה בחודשים האחרונים להחלפת התאורה ברחבי העיר בפנסי לד, המשפרים את התאורה באופן משמעותי, כאשר ברחובות רבים וכן בשכונת פלורנטין העבודות הושלמו זה מכבר. במידה וקיימת תקלה נקודתית בתאורת הרחוב, יש לפנות למוקד השירות 106 והעירייה תטפל בנושא.
